קרחון סן מרטין – הבדלי גרסאות
←מקור השם: תקלדה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
שמו הנוכחי של הקרחון ניתן לו על ידי [[הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים]]{{הערה|שם=היס וג}}. |
שמו הנוכחי של הקרחון ניתן לו על ידי [[הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים]]{{הערה|שם=היס וג}}. |
||
הקרחון נקרא על שמה של [[שוברת קרח|שוברת הקרח]] ה[[ארגנטינה|ארגנטינית]], אשר |
הקרחון נקרא על שמה של [[שוברת קרח|שוברת הקרח]] ה[[ארגנטינה|ארגנטינית]], אשר הביאה את משלחת החקר הראשונה ל[[תחנת חנרל בלחראנו]], שעל [[מדף הקרח רון-פילכנר]] בעונת המחקר ([[קיץ אוסטרלי|הקיץ האוסטרלי]]) [[1954]]–[[1955]], ולאחר מכן ערכה מספר מסעות אספקה לאזור{{הערה|שם=היס וג}}. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־16:47, 17 במרץ 2020
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
אזור הברית האנטארקטית  |
| קואורדינטות | 82°24′00″S 42°14′00″W / 82.4°S 42.2333°W |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
  | |
קרחון סן מרטין (באנגלית: San Martín Glacier[1]) הוא קרחון רחב, הזורם לכיוון מערב, וחוצה את רכס ארגנטינה, בהרי פנסקולה בארץ המלכה אליזבת, שבאנטארקטיקה[2].
הקרחון זורם לכיוון צפון מערב בין גבעות פאנזאריני וגבעות שניידר[3].
הקרחון ממוקם בסמוך לבסיס המחקר בלחרנו II.
היסטוריה
גילוי ומיפוי הרכס
הקרחון מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית[2], בהתבסס על סקרים על הקרקע, ועל תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1956–1957[2].
מקור השם
הקרחון נראה מן האוויר בזמן הטיסה הארגנטינית הראשונה לקוטב הדרומי בינואר 1962, ונקרא "העמק האמצעי" (בספרדית: Valle Medio) בהתאם למיקומו[4].
שמו הנוכחי של הקרחון ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים[2].
הקרחון נקרא על שמה של שוברת הקרח הארגנטינית, אשר הביאה את משלחת החקר הראשונה לתחנת חנרל בלחראנו, שעל מדף הקרח רון-פילכנר בעונת המחקר (הקיץ האוסטרלי) 1954–1955, ולאחר מכן ערכה מספר מסעות אספקה לאזור[2].
קישורים חיצוניים
- קרחון סן מרטין באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- קרחון סן מרטין באתר הגאזט האנטארקטי של ממשלת אוסטרליה
- קרחון סן מרטין באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה
- מזג אוויר נוכחי מעודכן בקרחון סן מרטין
הערות שוליים