שיחה:מאיר מאזוז

יש למישהו את תאריך הלידה שלו? (או לפחות שנת הלידה?). לכתוב "לפני כשישים שנה" באנציקלופדיה זה קצת בעייתי... עופר קדם 19:09, 14 באוקטובר 2007 (IST)

קצת באיחור אך הוספתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בכסלו ה'תשס"ח • 10:22, 28 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שחסר על היחס שלו אל הרב עובדיה יוסף. הוא נראה לי אחד מגדולי מעריציו אף שפעמים רבות הם חלוקים. למישהו יש פרטים? יקיר יקירסג - שיחה 16:14, 6 באפריל 2009 (IDT)

שיטת הפסיקה

סיום המשפט "פסיקתו נשארת קרובה למנהג תוניסיה- שילוב הלכות השולחן ערוך עם תוסָ‏פות של הרא"ש." המגדיר את מנהג תוניסיה נראה לי מחוסר ביסוס. אני חושב להוריד אותו. למישהו יש מקור? יקירסג - שיחה 16:17, 6 באפריל 2009 (IDT)

חזק וברוך על הרחבותיך האחרונות. הוספתי בהתאם למה שכתבת תבנית מקור - באם לא יביאו מקור לטענה תוך זמן סביר (כמה חודשים) תוכל למחוק אותה. אסי אלקיים - שיחה 20:00, 6 באפריל 2009 (IDT)

תודה. כשכתבתי שאין מקור התנסחתי בעדינות. לדעתי (המבוססת) זה אינו נכון. אפשר למחוק בזמן הקרוב? יקירסג - שיחה 10:59, 8 באפריל 2009 (IDT)

בהחלט אם אתה יודע שזה לא נכון. אסי אלקיים - שיחה 11:07, 8 באפריל 2009 (IDT)

למרות שברור שהכלל קבלת הוראות מרן התקבל בכל תפוצות ישראל כתוצאה מניסוחים מוטעים יש מקום להדגיש את הברור מאליו.רב אשי - שיחה 05:21, 24 בדצמבר 2017 (IST)

כמות התלמידים

בערך כתוב שהנחיל את שיטתו לרבבות תלמידים. רבבות?! לדעתי המספר הוא מאות (נניח, 800) ובדוחק אלפים. אני די בטוח בדעתי, ולכן אם לא יתברר שאכן המספר נכון, אשנה לאלפים (ולא למאות, מחווה לכותב הקודם). בסדר? יקירסג 95.86.64.36 22:45, 1 באוקטובר 2009 (IST) כמי שמכיר מקרוב את מערך המוסדות, בישיבה יש בישיבה גבוהה וקטנה בכל שנה בממוצע כ-350 תלמידים, מידי שנה נכנסים חמישים חדשים, ולישיבה כאן בארץ 40 שנה, כמובן שבשנים הראשונות לא היה את המספר הזה, אפילו לא חצי, אבל יש כאן יותר מעשרים שנה פחות או יותר המספרים האלו, מעבר לכך גישתו של הרב מאזוז היא לפתוח עוד מוסדות ולהעביר את הדרך הלאה, וזאת הסיבה שהישיבה אינה מסתכמת בישיבה כישיבה, אלא כמוסדות בכל רחבי הארץ שנפתחו על ידי תלמידיו ובוגריו, ומלמדים שם את שיטתו ממש לאלפים, 1 סמינר 3 בתי ספר יסודי לבנות 5 ישיבות, 6 כוללי אברכים,9 תלמודי תורה לבנים. השמות שלהם לפי זכרוני: ישיבת "כסא רחמים", איש מצליח, ותתפלל חנה, עטרת רחל, המלאך רפאל, עץ חיים, יצחק ירנן, לחם הבכורים, אור המאיר, האיש משה, שרי המאה, אוהל משה, ברכת ישראל, ברכת ה', אור אסתר, דבר אבנר, תורת משה אמת, פקודת אלעזר, מדרש שלמה, רב פעלים. המוסדות בערים, בני-ברק, ירושלים, נתיבות, עמנואל, תל-אביב, אשקלון, גבעתיים, אלעד, עכו, ראשון לציון, בת ים, תל-ציון. (31.44.135.78 16:50, 14 במאי 2015 (IDT))

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. מה זה בדיוק "שיטתו"? כל מי שלמד אצלו בישיבה קטנה נחל את שיטתו? ג. יש להניח שאתה סופר פה כמה פעמים את אותם אנשים, שפעם אחת למדו בתלמוד תורה, פעם שנייה בישיבה הקטנה, פעם שלישית בישיבה הגדולה ופעם רביעית בכולל. ד. איננו צריכים בכלל לספור נוחלי שיטות. אם היה מדובר בקהילה של ממש, מעין חצר חסידית, היה מקום לכתוב מספרים, בתנאי שיש להם סימוכין. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ה • 18:06, 14 במאי 2015 (IDT)

ידיעותיו

בערך כתוב שהוא מתמצא מאד במתימטיקה ובחכמת התכונה. לדעתי הוא יודע רק מתימטיקה בסיסית (מקסימום פתירת משוואה בנעלם אחד, כמדומני שבהקדמה לספרו 'לא תשיך' הוא מספר על למידתו חשבון מספרי רבנים בסוגיות המשתמשות בידע מתימטי. זכור לי שלא השתמע שם ידע מרשים כל כך). יצירתיותו הרבה בגימטריות וחישוביו הזריזים (מי ששמע יודע) אינם דורשים ידע מתימטי נרחב אלא רק מהירות מחשבה. בנוגע לחכמת התכונה, אני לא חושב שהוא יודע יותר ממה שמובא ברמב"ם בהלכות קדוש החודש. ידיעה זו מגעת רק לסבובי השמש הירח וכדור הארץ, ואין בה כדי לזכות את היודע בשם 'אסטרונום', אפילו אם הרמבם צדק בכל דבריו שם (זכור לי במעורפל שדבריו הם לפי שטת בטלמיוס). יקירסג95.86.64.36 22:58, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הזקיקו את הערך לעריכה, כיון שהסופרלטיבים בערך חסרי כיסוי.

הסופרלטיבים שיש בערך, שאת חלקם אני כתבתי, הם :
1. תיקון הקוראים שהוציא נחשב בין המדוייקים כיום. 2. מנחיל את שיטת העיון התונסי ('לרבבות תלמידים'. מספר בהחלט מופרז). 3. עוסק בדקדוק. 4. בקיא מאד בתנ"ך (ומפורטים שלושה שימושים שהוא עושה בבקיאותו זו). 5. ידיעות רבות בפיוט ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. 6. מתמצא במתימטיקה ובחכמת התכונה.
וכן דברים שאינני בטוח שנחשבים לסופרלטיבים בעיני כל האנשים, כמו שימת דגש על הגייה נכונה וחוסר הירתעות מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי.

ובכן, קשה מאד למצוא תימוכין ישירים ונגישים להערכות הללו. מאזוז הוא אוטודידקט. איננו מחזיק בשום תואר אקדמי, לא פירסם ספרים המוקדשים במיוחד לנושאים שאינם תורניים במובהק (חוץ מקונטרס בשם 'סולת נקיה' על קידוש החודש) ולא מאמרים בכתבי עת מקובלים.
את ההערכות על ידיעותיו ניתן לשאוב רק ממאמרים רבים שפרסם בירחון 'אור תורה' במשך שלושים השנים האחרונות (ירחון אור תורה הוא ירחון תורני הנפוץ בעיקר אצל לומדי תורה ספרדים ומסונף במידה זו או אחרת לישיבת כסא רחמים), משמיעת קלטותיו ושיעוריו המוקלטים (שיעורים מוקלטים נמצאים באתר של ישיבת כסא רחמים), ומהערות אגביות בספריו.
ירחון אור תורה (בפרט משנים שעברו) איננו נגיש, כך שהפניה למאמרים אלו ואחרים שפורסמו שם איננה מספקת, גם מבנה המאמרים שם איננו מגובש דיו ואי אפשר להתרשם ממובאה יחידה שם על כמות ואיכות ידיעותיו. צריך לסקור את מכלול פרסומיו ומהם לזקק הערכה.

כיצד מעריכים כאן אנשים כאלו? יש כאן שאלה עקרונית.

כמדומה שאין מנוס אלא להסתמך על הערכות אישיות של ויקיפדים, ואמנם צריך לדרוש מהם שיחשבו (אותם ויקיפדים) שכך היא ההערכה המקובלת בקרב מכיריו (לאו דווקא מוקיריו).

על פי סדר הסופרלטיבים שנמנו למעלה: 1. דיוק תיקון הקוראים - הערכה עממית, לדעתי כך מקובל לפחות בקרב שכבת ההדיוטות. שמו הרשמי של תיקון הקוראים הוא 'תיקון קוראים המדויק איש מצליח'. אם זה לא מספיק אפשר למחוק. 2. שיטת העיון התונסי - על כך הוא כותב ומדבר פעמים רבות, וכך הוא עצמו וכל מתאריו שפגשתי מתארים אותו. פרסם כמה מאמרים בשם 'דרכי העיון' כמו שנכתב בערך. זהו החלק החשוב ביותר בהערכתו, ולכן אף על פי שלא מצויים תימוכין מספקים דומני שחבל מאד למחוק. ברור לי שהדבר נכון, ומחיקתו תתן תמונה מאד לא מספקת על פועלו ומגמתו של מאזוז. 3-4. ידע בדקדוק ובתנ"ך - זהו חלק חשוב מפועלו. ההערכה נובעת משמיעת קלטות, שיעורים (הן הפגנת ידע והן ביקורת על חוסר ידע), הערות אגביות בספריו והערות אגביות למחצה במאמריו. פירסם גם הגהות לתפילה בשם 'לאוקמי גירסא' ובחלקן ישנם שיקולים דקדוקיים. 5. ידיעות בפיוט - כנ"ל, אלא שכאן נוסף על כך גם פרסם מאמרים מיוחדים בירחון אור תורה (שפורסמו שנית ב'קובץ המאמרים' המוזכר בערך כאחד מפרסומיו) על פיוטי ספרד, בצירוף הערות מחקריות הכוללות פרשנות והגהה. אגב, לא כתבתי בערך אך ידוע לי שהוא הגיה את הסליחות שנוהגים האשכנזים לומר, ומהדורתו המוגהת הודפסה בהוצאת אשכול. להגהה כזו דרושה הבנה בדקדוק וידע בפיוט הארץ ישראלי הקדום והאשכנזי. יתכן אמנם שהשבח 'ידיעות רבות בפיוט' גבוה מדי. אינני יכול להעריך בדיוק. 6. ידיעות מתימטיות - כאן אני מסכים לגמרי, וכמו שכתבתי למעלה ב1 באוקטובר 2009.

אני לא יודע איך נוהגים כאן באוטודידקטיים שלא פרסמו מאמרים במקומות מוכרים. לכן לבינתיים אינני מוחק. אשמח אם תעלה השאלה העקרונית הזו לדיון (ואם כבר עלתה ונקבעה מדיניות, אשמח להפניה. אם אכן ישנה מדיניות מוסכמת צריך כמובן לנהוג בה גם כאן).

אגב, אם המעיר התכוון רק שנחוצה הגדרה חדה יותר לסופרלטיבים (דהיינו, לא להשאר עם ניסוח מעורפל כמו 'בקיא מאד' ו'ידיעות רבות') אז הדיון הוא קצת שונה.
[אני מתנצל על האריכות] יקירסג - שיחה 15:36, 21 בספטמבר 2010 (IST)

תוספת קטנה, נזכרתי שמאזוז צירף הערות דקדוקיות לספר 'לחם הביכורים' (לחם הביכורים הוא ספר דקדוק שחיבר הרב שאול כהן שחי בתוניס לפני כמאתיים שנה).יקירסג - שיחה 15:53, 21 בספטמבר 2010 (IST)

תודה על דבריך. ובכן, התכוונתי הן להגדרה ברורה יותר לסופרלטיבים והן להישענות על מקור חיצוני. הסוגיה שאתה מעלה היא אכן בעיה; אבל ויקיפדיה, כאנציקלופדיה, היא מקור שניוני או שלישוני, וככזו, אין בה כלל מקום להערכות של הוויקיפדים עצמם – אלה חייבות להישען על מקורות בני סמכא חיצוניים. במקרה שאין מקורות המעריכים את ידיעותיו, נאמר, צריך פשוט לעדן את הניסוח ולהיצמד לענייניוּת ככל האפשר. אני רואה שחלק מזה כבר נעשה. אביעדוס • ט"ז בתשרי ה'תשע"א, 11:39, 24 בספטמבר 2010 (IST)

הסרתי עוד את ההערה לגבי בקיאותו במתמטיקה ובאסטרונומיה, ובעקבות כך התייתר לטעמי הצורך בתבנית העריכה; אני הייתי מנסח את הערך קצת אחרת, אבל אולי זה עניין של סגנון. אביעדוס • ט"ז בתשרי ה'תשע"א, 11:44, 24 בספטמבר 2010 (IST)

יופי. (ולטעמי אין כלל צורך לציין שהוא מתייחס ל'מתימטיקה ולחכמת התכונה' זה נשמע הרבה יותר מרשים מאשר מה שיש שם באמת. מספיק לציין שחיבר קונטרס על כללי קידוש החודש ועיבורי השנה). אני ניסחתי רק חלקים מהערך; וגם באותם חלקים, אדרבה, אם זה ענין של סגנון אז טוב שתערוך, וגם טוב שתשלים את עידון הניסוח בחלק שלא נעשה . יקירסג - שיחה 12:19, 24 בספטמבר 2010 (IST)

הרב מאזוז לא מורה לשים תכלת בציצית

הוא כותב ב"מקור נאמן" כך "הרוצה ליקח יקח מהרב ברנד ערד ולא של חסידי ראדזין שכפי הנראה הוכח בימינו אחרת" ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה שהוא מתנגד לתכלת של ראדזין. כיום יש שני זיהויים אחרים, של הרב הרצוג (דיונון כמדומני) והחדש, הנפוץ היום - ארגמון קהה קוצים. וכנראה שאת האחרון הוא מורה לשים. כך שאין סתירה בין הדברים. בברכה, ינבושד • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א.

במקור נאמן ח"ב כתב שהוא מטיל תכלת בעצמו ע"ש

אני בעצמי ראיתי אותו עם תכלת

משוב מ-25 במאי 2013

יש לרב גם ספר "ארים ניסי" על מסכת גיטין. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.246.133.26 02:00, 26 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.shasnik.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%95%D7%96__%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%91%D7%93%D7%95_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA,_%D7%9C%D7%9B%D7%9F_%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95/175.html
  • In מאיר מאזוז on 2013-06-07 10:28:11, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In מאיר מאזוז on 2013-06-14 15:04:41, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In מאיר מאזוז on 2013-06-17 09:12:55, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 12:12, 17 ביוני 2013 (IDT)

ספר נוסף

יש לרב ספר נוסף: "ארים ניסי" על מסכת גיטין212.143.234.217 14:36, 10 בדצמבר 2013 (IST)

מרן ראש הישיבה

משתמש:נרו יאיר לא כל ראש ישיבה קיבל את הכינוי "מרן ראש הישיבה", אבל אצל הרב מאזוז זה מקובל מאוד תוכל לראות זאת במקומות רבים, חיפוש בגוגל למשל מראה שהתוצאות הראשונות הם של הרב מאזוז והרב שטיינמן, לשניהם זה מקובל מאוד, זה כמו התואר "מרן" שמקובל אצל הרב עובדיה ואצל השו"ע. העורך היהודי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אני מתנגד לכך שתוסיף בתיבות של רבנים כינויים שבהם נקראים רבנים רבים. התיבה מיועדת לכינויים ייחודיים. גם אצל הרב עובדיה לא הייתי שם מרן. טוב עשית כשפנית לדף השיחה, אאבל כשיש התנגדות לעריכה שלך - אל תחזור עליה. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • 13:40, 25 ביוני 2015 (IDT)

בסדר אתה מתנגד אבל כך הוסכם, אם אתה מתנגד למרן ברב עובדיה אתה צריך להתנגד למרן גם בשו"ע. אני מתייג את משתמש:גרש ומשתמש:ביקורת שאמנם הוא מתנגד לשדה כינוי בתבנית רב, אבל גם הוא סבר שלהוסיף כינוי מקובל על הכל כמו מרן או מרן ראש הישיבה, זה בסדר גם אם הכינוי נאמר גם על רבנים אחרים.העורך היהודי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אשתדל לקצר כדי שלא נחזור על עצמנו עד זרא. מרן ביחס לר"י קארו זה משהו הרבה הרבה יותר נפוץ, זה כינוי במשך דורות. נרו יאיר • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • 14:34, 25 ביוני 2015 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: גם אני מתנגד לשדה כינוי, וכתבתי בדיון מפורשות שכינוי שחוזר אצל הרבה אנשים לא מייחד אף אחד מהם ולכן אין טעם לשים אותו. אם יש מישהו שהכינוי שלו זה "מרן ראש הישיבה" זה הרב שך, בעקבותיו התואר הזה הפך לכינוי ל"מנהיג", בהתחלה פנים-ליטאי ואחר כך בהליך שיווקי צפוי מראש גם בקהלים רחבים יותר. חוצמיזה, זה משמש כתואר ולא ככינוי. ביקורת - שיחה 14:37, 25 ביוני 2015 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: כל השדה הזה הולך לשאוב שעות אינספור של דיונים מיותרים דוגמת זה. "העורך", קח כלל אצבע, השתמש בכינוי רק כאשר היית שם את זה גם במצב הקודם בסוגריים אחרי שם האיש.
לדוגמה: הרב מאיר מאזוז (מכונה גם: מרן ראש הישיבה)...
נראה לך? ביקורת - שיחה 14:37, 25 ביוני 2015 (IDT)

נראה לי מתאים מאוד לכתוב מכונה גם מרן ראש הישיבה. אמרתי כבר תראה בגוגל תוצאות ראשונות כולם של הגראי"ל ושל הרב מאזוז, אתה בעצמך הסכמת שהרב עובדיה מתאים לכתוב מרן. העורך היהודי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אף אחד לא כותב "המכונה מרן ראש הישיבה" אלא "מרן ראש הישיבה הרב מאזוז", שזה אומר תואר ולא כינוי. בוויקיפדיה לא כותבים תארים. נקודה. סוף פסוק. ביקורת - שיחה 14:47, 25 ביוני 2015 (IDT)

הנשר הגדול?????? העורך היהודי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הנשר הגדול זה תואר בגן חיות, וכינוי מוכר ועתיק של הרמב"ם. אני אוותר עליו בחפץ לב. מצפה ממך לתרומה משמעותית במקום כל הדיונים המפרכים והמתישים הללו. ביקורת - שיחה 14:55, 25 ביוני 2015 (IDT)

אז שאני אבין, אתה מחפש "מוכר", "עתיק", "מקובל", "כלל אצבע", "כינוי ולא תואר". עם נשלב את כל ההגדרות יחד אני לא חושב שנשאר משהו. העורך היהודי • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אכן, כל מה שהוא לא כינוי (ובודדים בהיסטוריה הרבנית זכו לכינוי), הוא לא כינוי. בשביל כל השאר יש את כל הערך, אפשר לכתוב שם אפילו תאריך לידה! ביקורת - שיחה 15:16, 25 ביוני 2015 (IDT)

תכלת

כיום הרב נוהג להטיל תכלת גם בציצית שלובש בחול. כך כתב בשו"ת מקור נאמן ח"ב. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.143.234.217 17:40, 10 בנובמבר 2015 (IST)

חיובי

יפה ומצוין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A043:3C25:86A3:7259:1DF2:DA26 04:45, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

משוב מ-1 בנובמבר 2017

הרב מאזוז לא למד בישיבת אוהל יוסף ויצחק של חבד כפי הכתוב בערך, אלא לימד בה. אם אינני טועה הוא למד בישיבת חברת התלמוד מיסודו של הרב שלמה דאנה. מי שיוכל לבדוק ולעדכן תודה. יהודי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.8.158.117 21:15, 1 בנובמבר 2017 (IST)

קבלת הוראות מרן

כיוון שמוצגת תפיסתו לגבי מנהגי הגולה יש חשיבות לציין שיהיה ברור לכולם, מה שכבר ברור לבקיאים בעולם ההלכה
"ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה..."
הרב מאיר מאזוז, בית נאמן,גליון מס' 90, י"ד כסלו תשע"ח, עמ' 3 "מרן המקורי זה רבי יוסף קארו. למה הוא נקרא "מרן"? כי קיבלנו הוראותיו... ולכן מי שאמר "קים לי כדעת פוסק שפוטר אותי" אם מרן פסק אחרת לא שומעים לו". רב אשי - שיחה 05:17, 24 בדצמבר 2017 (IST)

על המשוב שנמחק

היי משתמש:ביקורת, ראיתי שהסרת פה משוב על ההתנגדות לספרו של הרב מזוז. באופן כללי - אני חושב שלא צריך להסיר מדף הדיון סיפור או טענה ללא מקור, בפרט כשמגיבים לטוען, זה צריך להישאר (כל עוד לא מדובר בדברים הזויים כמובן). ולעצם העניין, דבריו נכונים, הייתה התנגדות קשה לסידור בזמנו מהרבנים הללו ואחרים, גם של הרב וואזנר ועוד, יש המון מקורות לכך, גם הרב מזוז עצמו בשיעורו לפני כשבועיים הזכיר זאת. כך שכרגע אבקשך שתשחזר את המשוב עם הערתי (איני יודע איך לשחזר מקטע מסויים זה) ונביא לו מקורות. בברכה מאורות נתן - שיחה 18:20, 24 בדצמבר 2017 (IST)

המשוב בעיקר כלל דברי נאצה שיוחסו לרב מזוז. אלה אינם ראויים להישמע בלי מקור. אין צורך לשחזר, מה שכבר כתבת מספיק בהחלט, וכשיהיו מקורות לביקורת מסודרת יהיה אפשר להכניס לתוך הערך. ביקורת - שיחה 19:14, 24 בדצמבר 2017 (IST)

הוספת פסקה על מות בתו של הרב

נרו יאיר אני כתבתי את דברי כבר בהסבר לעריכה עצמה כך שהכדור בידיים שלך, אז בבקשה תסביר את הסיבה למחיקת הפסקה.פעיל למען זכויות אדם - שיחה 20:28, 10 באפריל 2018 (IDT)

הנימוק שלך לא היה חזק במיוחד. איננו מזכירים בדרך כלל ילדים. אצל רבנים עושים זאת יותר כשמדובר בשידוך מיוחס. זה שצאצא נפטר באופן בלתי טבעי לא נראה רלוונטי, ודאי כשמדובר בגיל ארבעים. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ח • 21:03, 10 באפריל 2018 (IDT)

עליה לישראל

כתוב בערך שהם עלו בחודש סיוון, ובערך של אביו כתוב שהם עלו בחודש ניסן, מה הנכון ? לחיים • כ' בטבת ה'תשע"ט 02:29, 28 בדצמבר 2018 (IST)

דיווח שאורכב ב-06 במאי 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא נכתב בקוקת חייו את הצטרפותו למפלגת ג' את יחסו החם והאוהד לראשון לציון הרב שלמה משה עמאר

תמיכתו במפלגת יהדות התורה נוספה לערך. יחסו לאישים אחרים אינה רלוונטית לערך זה. תודה על תשומת הלב, יוני דוד - שיחה 21:32, 6 במאי 2019 (IDT)

הלל ביום העצמאות

משתמש:בררה, הניסוח שלך "לא מורה לומר הלל בברכה" אינו ברור. הוא מורה לומר בלי ברכה? מורה לא לומר עם ברכה? לא מורה דבר לכאן ולכאן? אנא פרט באופן מדויק. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ט • 17:23, 17 ביוני 2019 (IDT)

לפי כאן הניסוח צריך להיות "אינו נוהג לומר הלל ביום העצמאות". (לענין הברכה הוא במפורש מורה שלא לברך). יחיאל - שיחה 19:00, 17 ביוני 2019 (IDT)

העריכות שלי עסקו ביום ירושלים. הכותרת של נרו והקישור של יחיאל לא ממש קשורים. בררה - שיחה 19:10, 17 ביוני 2019 (IDT)

נכון (לא הסתכלתי בפנים). אבל גם כאן המילה "בברכה" מיותרת, שכן אינו מורה לומר כלל הלל. יחיאל - שיחה 19:17, 17 ביוני 2019 (IDT)

ולעצם השאלה שנשאלתי: למיטב זכרוני המשפט שעליו הסתמכתי בעריכתי היה "מי שרוצה, יכול לומר הלל בלי ברכה" (או משהו בסגנון). זו התחמקות מהשאלה האם לומר הלל, אך יש כאן הוראה שקטה שלא לברך. בררה - שיחה 19:30, 17 ביוני 2019 (IDT)

עדיין יש הבדל בין זה ובין פסק לא לומר הלל כלל. האם תוכלו שניכם לדייק בערך הן לגבי יום העצמאות והן לגבי יום ירושלים? נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ט • 20:28, 17 ביוני 2019 (IDT)

כמו שאפשר לראות גם מהציטוט שבררה הביא, הוא אינו מורה לומר הלל כלל, לא בברכה ולא בלי ברכה (ובעצמו אינו מנהיג בישיבתו לומר הלל). לכן כפי שכתבתי, כל מה שצריך לעשות זה למחוק את המילה "בברכה". יחיאל - שיחה 20:51, 17 ביוני 2019 (IDT)

הוא סובר שלא לומר הלל כלל, ומי שרוצה לומר הלל יכול בלי ברכה ראו כאן עמוד 4 אבי84 - שיחה 20:57, 17 ביוני 2019 (IDT)

הוא מדבר שם על יום העצמאות (אפשר לראות שם אותם דברים שישנם בקישור הראשון שנתתי), לא יום ירושלים. יחיאל - שיחה 21:05, 17 ביוני 2019 (IDT)

קטגוריה

האם הוא מתאים לקטגוריה:סגל רדיו קול ברמה? חוץ מהשיעור שלו שמועבר שם יש לו כמדומני שיעור שבועי שנמסר במיוחד לתחנה. קפדניקו - שיחה 12:05, 28 ביולי 2019 (IDT)

זה לא נקרא איש סגל. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ט • 12:08, 28 ביולי 2019 (IDT)

פוליטיקה

אבקש להשאיר את הדיווח על התקפתו על בית המשפט העליון. ויקפידיה אין מטרתה לצנזר, ובן אדם צריך להיות אחראי למוצא פיו Avinatbezeq - שיחה

תפקידנו הוא לא לבוא חשבון עם מי שעצבן אותנו. אין שום ערך אנציקלופדי במשפט הזה (ואין גם שמץ אובייקטיביות בביטוי "ניבל את פיו" שהוספת לערך). דעות של אדם יש להציג רק כשהם חלק ממארג בנוי ומגובש, לא פליטות פה, קללות וכו'. יחיאל - שיחה 14:15, 26 בפברואר 2020 (IST)

אני חושש שאינני מסכים איתך. כמובן שתפקידנו אינו לבוא חשבון עם מי שעצבן אותנו, אך נראה שהתקפותיו של אותו אדם על בית המשפט העליון יש להם ערך אנציקלופדי כמייצגים את השסע בין הדת ובין ערכי הליברליזם. ו"ניבל את פיו" זה ביטוי לגיטימי בעברית. Avinatbezeq - שיחה

הערה לגבי הערך

שתי הערות:

1. לא ברורה לי הקשר בין הרב ליהדות ספרד

  האיש לא דובר לאדינו הוא לא בן למשפחה ספרדית וגם הלכותיו אינן קשורות ליהדות ספרד 

2. אין ולו ברמז אזכור על התייחסותו של הרב לקהילת הלהט"ב והקשר שהרב מוצא בין אסונות מרובי נפגעים למצעדי הגאווה

א. בני עדות המזרח קוראים לעצמם ספרדים. ב. זניח. אין בערך אפילו פרומיל מדעותיו. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 19:15, 8 במרץ 2020 (IST)

קורונה

כתבתי פסקה על דברי הרב מאזוז בעניין הקורונה, אך היא בוטלה בנימוק "אני מבין את הפיתוי אבל ערכים על רבנים לא נועדו בשביל להתנגח בהם". אני לא מקבל נימוק זה. הפסקה מתארת דברים כהווייתם, אין בה שמץ של הבעת דעה, ובוודאי לא התנגחות. ראוי להביא את שיטתו של הרב מאזוז בהצגת המציאות. דוד שי - שיחה 20:16, 9 במרץ 2020 (IST)

בערכים אחרים (העוסקים למשל בבני גנץ או בשופטי העליון) לא היית מעלה על דעתך לקבל נימוק כזה, אז גם כאן הוא פשוט לא עובד. אי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר ה'תש"ף • 00:03, 11 במרץ 2020 (IST)

אני לא מבין את דבריך, משום לא ידוע לי על תופעה דומה בערכים שהזכרת. כאן מדובר בניסיון של רב לחזות את המציאות ולהסביר אותה על פי אמונתו הדתית, וראוי שנציין זאת. לא מובן לי הרצון להסתיר זאת - זה האיש, זו שיטתו, מדוע להסתיר? דוד שי - שיחה 03:36, 11 במרץ 2020 (IST)

אני לא מבין את ההתנגדות לפסקה, מה? המתנגדים מטילים ספק בדברי הרב? זכותו להאמין שהירח עשוי מגבינה צהובה וכדומה וזכות הקוראים לדעת מה דעותיו. בברכה. ליש - שיחה 08:21, 11 במרץ 2020 (IST)

השאלה, כמו במקומות רבים, היא מה החלק של נושא הקורונה בתוך עמדותיו. לא כל משפט שהוא אמר אי פעם באחד השיעורים צריך להיכנס לערך, אפילו, לא תאמינו, אם יש לו הקשר רלוונטי, או, שחס ושלום, טפו טפו טפו, חמסה חמסה, הוא פגע בקהילת הלהט"ב.david7031 • שיחה • ט"ו באדר ה'תש"ף • 09:10, 11 במרץ 2020 (IST)

העניין הוא לא חלק נושא הקורונה בעמדותיו. העניין הוא הקישור שהוא עושה בין להטביות ואסונות, כאילו האסון בא עלינו בכלל פשעיהם של הלהטבים. ―2.53.154.175 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקור לא נכתב דבר על קישור ללהט"בים. בברכה, גנדלף - 14:45, 11/03/20

• התוספת בוטלה בצדק. נימוק הביטול לא נוסח באופן ענייני, אבל עצם זה שאמירה (שנאמרה בכנס סגור) התבררה בדיעבד כמוטעית אינו סיבה לצטט אותה בערך בשביל להגחיך את המצוטט. אין מדובר על איזו הנחיה אופרטיבית. קודם שנצטט בערכים בני גנץ ואביגדור ליברמן את הבטחות הבחירות שחזרו עליהן עשרות פעמים ויומיים אחרי הבחירות התברר מה הן שוות. בברכה, גנדלף - 09:54, 11/03/20

לא מדובר באמירה שהתבררה כטעות (כאלה יש לכולנו) אלא בתפיסת עולם של הסברת תופעות טבע כתוצאה של השגחה אלוהית, כולל ניסיון לחזות את התנהלותו של האל. תפיסת עולם כזו ראוי להציג בערך העוסק באדם. יש שיראו תפיסת עולם זו כמגוחכת ויש שיראו אותה כנעלה, עלינו להציג את העובדות. דוד שי - שיחה 10:36, 11 במרץ 2020 (IST)

בעיניי זו לא "אמירה שהתבררה כטעות" אך גם לא "ניסיון לחזות את התנהלותו של האל", אלא סגנון רטורי בעיקרו שעושה שימוש בהדבקת מסרים לאירועי השעה בלי להתחייב לידיעת דעת עליון ומסתרי ההשגחה. והחשיבות האנציקלופדית בהתאם. Ronam20 - שיחה 10:50, 11 במרץ 2020 (IST)

מה שנאמר נאמר בשבת ולא הוקלט. אנחנו מסתמכים על עדות שמיעה של אנונימי שפורסמה בעיתונות המגזרית בגלל ערך סנסציוני מסויים, ובהמשך כשהתבררה כשגויה זכתה לערך סנציוני במגזר אחר והגיעה לידיעתו של דוד, ולדעתי היא אינה מקור טוב לדיוק תפיסת העולם הכללית של הרב מאזוז. מה גם שההדגשה של עניין נטילת הידיים, שמקובל להניח שהיסטורית סייעה באופן טבעי להגן על היהודים ממגיפות כגון מגיפת הדבר השחור, לוקחת את דבריו לכיוון קצת אחר. בברכה, גנדלף - 11:05, 11/03/20

אגב, בוויקי האנגלית הציבו את הידיעה הזו בתיעוד האירועים שבערך "התפרצות הקורונה בישראל". עד כדי כך. :) Ronam20 - שיחה 11:10, 11 במרץ 2020 (IST)

זה לא בדיוק "בוויקי האנגלית הציבו". בערך באנגלית יש מספר זעום של עורכים (גילוי נאות - אני אחד מהם). הפסקה הזו הוספה ע"י משתמש אחד חדש (למעט ערך זה נגע בעבר רק בערך אחד בודד), ומן הסתם מעט מאוד זוגות עיניים בחנו את התוספת הזו שלו. Dovno - שיחה 12:14, 11 במרץ 2020 (IST)

זה סגנון נפוץ מאוד אצל רבנים חרדים ספרדים. שום דבר מיוחד, ואני חושש שהתומכים הנלהבים של האזכור כאן (ודאי דוד שי) יהיו מגדולי המתנגדים להוספות קטנוניות מעין אלו ביחס לאישים שקצת יותר מוצאים חן בעיניהם. זה כל הסיפור. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר ה'תש"ף • 12:40, 11 במרץ 2020 (IST)

איזה סגנון נפוץ, האשמת להטבים באסונות טבע? אם כך כדאי לציין זאת בערך חרדים ספרדים ―2.53.154.175 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האשמת חטאים באסונות. נפוץ כבר במקרא ובחז"ל. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר ה'תש"ף • 13:06, 11 במרץ 2020 (IST)

האשמת חטאים באסונות אינה נפוצה בימינו, וכאשר רב בוחר בשיטה זו ראוי לציין זאת. דוד שי - שיחה 13:34, 11 במרץ 2020 (IST)

נפוצה בהחלט אצל חרדים, וגם קצת מעבר. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ף • 12:07, 12 במרץ 2020 (IST)

במקור שהצגת לא נכתב שום דבר כזה.[1] נכתב: "הקורונה לא תהיה אצל עם ישראל כי אנחנו מקפידים על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר מצוות". גוי שאינו נוטל ידיים אינו חוטא, אלא שהגויים אינם "עם סגולה". ואגב, מן הסתם הרב מאזוז מודע לכך שלא כל עם ישראל מקפיד על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר המצוות, מה שהופך את העמדה ללא קוהרנטית וממילא מחזק את החשש שהציטוט אינו מדוייק. בברכה, גנדלף - 14:45, 11/03/20

כדאי שתקרא גם את המקור השני: "מצעד הגאווה זה מצעד נגד הטבע, ומי שעושה דבר נגד הטבע, מי שברא את הטבע מתנקם ממנו". דוד שי - שיחה 18:08, 11 במרץ 2020 (IST)

זה לא רק מקור אחר אלא אירוע אחר, וציטוטים שעל פניו נראים רציניים יותר. ועדיין לדעתי הם חשובים פחות מאשר דברים אחרים שאמר בנושא הנגיף באותה שיחה עצמה ושאותם קרא לפרסם[2] (ואכן פורסמו ולא רק בשביל ללעוג לו) וגם הם עדיין ממש לא חשובים ברמה של אזכור בערך אנציקלופדי. צריך להתמקד בדברים משמעותיים ולא בסנסציות. בברכה, גנדלף - 18:42, 11/03/20

משתמש:דוד שי נו, לפחות לא הובאה הטענה שזו עמדה שגרתית בקרב רבנים. לפרוטוקול, תומך בהוספת דבריו Nirvadel - שיחה 15:45, 11 במרץ 2020 (IST)

תומך בהחזרת העריכה של דוד. תומר - שיחה 23:23, 11 במרץ 2020 (IST)

שלושת התוצאות הראשונות בגוגל בחיפוש "מאזוז" מדברות בעניין זה. בהחלט ראוי לאזכור, יחד עם התבטאויות דומות בעבר: "הרב מאזוז: רצח בני הזוג הנקין -עונש על מצעד הגאווה בבירה", "שהשריפות הגיעו בגלל "מצעד התועבה","- יש כאן בהחלט מגמה ראויה לאזכור. באופן כללי הייתי מציין שהרב נוטה להתבטא בקשר לאסונות קולקטיביים כתוצאה מחטאים פרטיים. אסף השני - שיחה 23:51, 11 במרץ 2020 (IST)

1. תפקידה של ויקיפדיה אינו לסכם את מה שהיה טרנדי בגוגל ב-11.03.20. 2. המחרוזות שאתה מצטט אינן אמירות של הרב מאזוז אלא כותרות פייק ניוז. המקור לכתבות מ-2015 הוא כאן[www.facebook.com/1039056137/videos/10206357698074840]. בברכה, גנדלף - 04:00, 12/03/20

לדעתי ראוי לציין בערך זה וגם בערכי הלהט"ב שאסונות רבים כגון הקורונה באים לעולם עקב כך. בברכה, גיברס - שיחה 12:34, 12 במרץ 2020 (IST)

ועל מה אתה מבסס את קביעותיך? בברכה. ליש - שיחה 14:55, 12 במרץ 2020 (IST)

אלה אינם קביעותיי ולא דנים כאן עליהם, כי אם על דברי הרב מאזוז. בברכה, גיברס - שיחה 15:46, 12 במרץ 2020 (IST)

לפני רגע דנת עליהן ועכשיו אתה אומר שלא דנים? מה שכן, אתה צודק שבאמת לא צריך לדון עליהם אלא על דברי הרב מאזוז. Ronam20 - שיחה 15:49, 12 במרץ 2020 (IST)

כפי שנכתב לעיל האשמת אסונות בחטאים זה חלק מהתפיסה הדתית, (וכפי שסיכם אותה הרמב"ם במשנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק תעניו"ת, הלכות א'–ב') ולכן אין כאן חדשות מרעישות במיוחד כאשר אדם שמייצג תפיסה דתית מתייחס למגרעות התקופה, אולי רק למי שתלוש ומנותק במיוחד מספר הספרים. בנוסף, לחשוב שכל מאורעות העולם הם במקרה זה לדעתי הזוי יותר מלומר שהירח עשוי מגבינה צהובה. בברכה אבי84 - שיחה 00:00, 13 במרץ 2020 (IST)

גם אם האשמת אסונות בחטאים זה חלק מהתפיסה הדתית, מעטים מאוד הרבנים שעוסקים בכך, ובמיוחד מעטים עוסקים בקישור בין אסון ספציפי וחטא ספציפי. כאשר רב עושה זאת, ראוי להביא זאת בערך העוסק בו. בניגוד למה שנאמר לעיל, המידע לא בא להגחיך אותו (שהרי דבריו הם חלק מתפיסה דתית) אלא להציגו כפי שהוא.

לא ראיתי שמישהו טען שהתפרצות המגפה היא "במקרה", אבל מחוסר מקריות ועד להצגתה כעונש על חטא מסוים (שלחלוטין אינו קשור למגפה) ארוכה מאוד הדרך.

רצוי שלא להפוך דף שיחה זה למלחמת דת. דוד שי - שיחה 03:46, 13 במרץ 2020 (IST)

בעיני ארוכה הדרך עוד יותר בין אמירה אקראית של רב בשיעור על אירוע אקטואלי להכנסתה לויקיפדיה. מספיק עם זה. ויקיפדיה היא לא עיתון, לא צהובון ולא מאגר הסקופים הגדול של הרשת. עבור מי שלא יודע, לרב מאזוז שלל פנינים, פרשנויות ותחזיות שהוא משתף עם תלמידיו על רבים מאירועי התקופה. ובאופן שוטף, שבוע אחרי שבוע. לא מכניסים את כולם וגם לא את אלה שמרגיזים אחדים מאיתנו במיוחד. אפילו לא את אלה שעשויים להציג אותו באור מביך. עמדות של רבנים (ואנשי ציבור בכלל) יש להכניס רק בנושאים מרכזיים וחשובים ורק כשהן באות כחלק ממערך סדור של השקפת הרב. לא אמירות מנותקות על נושאים חדשותיים. יחיאל - שיחה 04:56, 13 במרץ 2020 (IST)

אם לרב מאזוז שלל פנינים, פרשנויות ותחזיות שהוא משתף עם תלמידיו, כדאי שהדבר יבוא לידי ביטוי בערך, עם מקור מתאים. הדוגמה שבה אנו דנים כאן יכולה להמחיש מאפיין זה שלו. דוד שי - שיחה 05:15, 13 במרץ 2020 (IST)

לא לא, דווקא לא כדאי. ויקיפדיה היא לא המקום לפנינים. אתה קצת מתבלבל פתאום. יחיאל - שיחה 05:41, 13 במרץ 2020 (IST)

לא נכתוב ערך על הפנינים, אבל בערך על הרב מאזוז ראוי לתאר אותו קצת מעבר לפרטים היבשים, לא?

דרך אגב, לא מצאתי התייחסות נאותה בוויקיפדיה לתפיסה הדתית של חטא ועונשו מידי שמים, שאותה מייצג הרב מאזוז. בדקתי בערכים חטא ועבירה (יהדות), והיא נרמזת רק במשפט יחיד בערך הענישה בהלכה. ראוי להרחיב על כך. דוד שי - שיחה 06:01, 13 במרץ 2020 (IST)

הקישור בין החטא לבין אסון הוא עתיק, ושימש בכל התרבויות עד בערך תקופת הנאורות והחילון בדבריו של ז'אן-ז'אק רוסו, בוודאי שראוי שיהיה ערך על כך. ראו כאן ואף נכתב על כך ספר מחקרי בשם "אלימות אלוהית" (עפ"ל), המבחן אם להכניס לערך הוא אם הוא היה מאשים את האסון בחטא נפוץ ופחות צבעוני (כדוגמת לשון הרע או שחיתות שלטונית) האם גם היית תומך להכניסו לערך. בברכה אבי84 - שיחה 07:49, 13 במרץ 2020 (IST)

נתאר "פנינים" ותיאורים "מעבר לפרטים היבשים" בערכי רבנים בה במידה שבה נעשה זאת גם אצל כולם כולם, גם אצל מי שדוד שי יותר אוהב. לא יהיה מוסר כפול. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 15:46, 13 במרץ 2020 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אנחנו נגררים לדיון הזה פעם אחרי פעם כשרב כלשהו אומר "X הוא בגלל הומואים/מחללי שבת/אוכלי שפנים וכו" ואז כמובן הפיתוי הגדול הוא להציב את זה בראש הערך כי מבחינת העמדה החילונית מדובר בהבל גמור, הוכחה ניצחת לכך שמדובר ברבנים חשוכים שאין להם הבנה בסיסית במדע ומגייסים את המקרה למען קידום מטרתם החשוכה. למרות הפיתוי הרב אני חושב שעלינו להמנע מזה. אז אמר. מדובר ברב חרדי. מה הוא כבר יגיד? ההומואים הביאו ברכה לעולם? כמו כן, ויקיפדיה היא לא חזות הכל. זה לא שאם נמנע מאזכור הדבר, הציטוט יעלם. הוא הופץ כבר בכל הרשתות החברתיות וכל מי שרצה לשמוע, שמע. בשביל מה להוסיף גם פה? אם הרב הזה היה פעיל להטופובי מרכזי, מילא. אבל הוא לא. זה סתם שטות שהוא פלט על הדרך. אני מניח שהוא מצטער שהוא אמר את זה בכלל לאור התהודה שהדבר קיבל. לסיכום, אני מציע להניח לעניין הזה ולא להזכיר את הציטוט. גילגמש • שיחה 08:05, 13 במרץ 2020 (IST)

האומנם? לא ראיתי שהרב הביע חרטה על דבריו, לא במקצת ולא בכלל. הוא גם לא ניסה להסביר את דבריו, אבל הנה, יש לו סנגורים למכביר. מול הרב הזה, שחטא בפיו ומתעקש על חטאו, יש לנו את המקרה הקלאסי של פרופסור עוזי אורנן, אדם שהוציאו את דבריו מהקשרם, נתנו להם פירוש שגוי ומגמתי והתעקשו לצטט דברים אלה בערך, גם אחרי שאורנן עצמו הסביר שהפרשנות שגויה. מחנה שלם בהנהגת נרו יאיר הצליח לאלץ את ויקיפדיה לציין בערך שלו את הציטוט השגוי. בושה וחרפה וכאן מתחטא נרו יאיר ומטיף מוסר לאחרים בענייני הגינות, כשהוא בעצמו נוקט בגישה של איפה ואיפה. גילגמש אני יודע שאתה בברית עם נרו יאיר, אבל זה לא מצדיק התייחסות בלתי הוגנת. בברכה. ליש - שיחה 10:23, 13 במרץ 2020 (IST)

גם לדעתי יש להשאיר את הפסקה האמורה. השיטה המקובלת על רבנים, לקשר כל אסון ל"חטא" שחטאו אלה ואחרים, מחרידה בעיני, כדוגמת האשמת אסון הבונים לא בחוסר האחריות של הנהגת, חלילה, אלא בהעדר מזוזות, או מזוזות פסולות, או משהו, בבית הספר. אינני מצפה שרב אורתודוכסי יתבטא בחיוב בנושא להטב"ים - אני מצפה שלא יזכיר אותם כחוטאים האשמים במעשי רצח, מגיפות, תאונות וכל אסון אחר. אם איננו יכול לקבלם כאנשים מן היישוב שאינם חוטאים, לפחות אל יתלה בהם את האשם בכל דבר שלילי. וכיון שהדברים נאמרו, ברור שיש להזכירם בערך.שלומית קדם - שיחה 10:45, 13 במרץ 2020 (IST)

זה מרתק שאריה ענבר מדבר על ברית גילגמש וביני, ומיד אחריו מגיבה, ולא בפעם הראשונה, דווקא שלומית קדם. אין ביניהם שום ברית, מה פתאום. מי שגר בבית זכוכית וכו'. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 15:48, 13 במרץ 2020 (IST)

ועל המוסר הכפול שלך בנושא עוזי אורנן מול הרב הזה אינך מגיב. ברמזים אפלים אתה מנסה לפסול כותבת שיזמה אלפי ערכים, בעוד שאתה כל כולך ממוקד בפוליטיקה ובערכים פוליטיים - דבר עליה בכבוד הראוי, במיוחד כשזה בא מאחד כמוך, שבכל שנותיו כאן לא כתב אפילו עשירית ממספר הערכים שהיא כתבה. אתה היית עסוק מדי בפוליטיקה. ליש - שיחה 17:24, 13 במרץ 2020 (IST)

אורנן אמר שצריך למרוד בדתיים, "מרידה ממש, עם תליות על עמודי חשמל". אם הרב מאזוז או כל אדם אחר יאמר דבר כזה על חילוניים - כמובן אתמוך שזה יצוטט גם אצלו. אין פה שום דבר שמתקרב לזה. לא, לא פסלתי אף אחד, ואני לא בתחרות לא מולך ולא מול בת זוגך שאיכשהו נוהגת להגיב מיד אחריך, לגמרי לגמרי במקרה. אני רק מציע שלפני שאתה מאשים אחרים תבדוק היטב את עצמך, כי אחרת זה עלול להיראות מאוד לא טוב. אתה בישלת לעצמך את הדייסה הזאת כשהאשמת אחרים במה שאתה מרשה לעצמך. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תש"ף • 20:42, 14 במרץ 2020 (IST)

אל תמשיך עם כזבים, אורנן מעולם לא אמר שצריך למרוד ב"דתיים", הוא אמר שצריך למרוד ואתה מוסיף את הדתיים, כדי שיתאים לתזה שלך. הוא גם הסביר שדיבר על מרד בשלטון (החילוני), אבל האמת לא מעניינת אותך. עשיתם לו רצח אופי ועדיין לא תיקנתם זאת ואזכיר לכם זאת בכל הזדמנות עד שזה יתוקן.

ועכשיו לרמזיך האפלים, שאתה צריך להתבייש בהם. אני יודע שבחוגים מהם אתה בא התנגדו למתן זכות הצבעה לנשים ודרשו זכות הצבעה כפולה לגברים שלכם, כדי שיצביעו גם עבור הנשים. גועל נפש. שלומית קדם, בת זוגי מזה עשרות שנים, אדם עצמאי ובעל דעות עצמאיות וקרה כבר לא פעם שהצבעותינו הלכו לכיווני שונים, לכן רמזיך שקריים ומכפישים. נכון אתה לא בתחרות איתה, כי טעיתי כשאמרתי שלא כתבת אפילו עשירית ממספר הערכים שהיא כתבה, היא כתבה קרוב לאלפיים ושמונה מאות ערכים ואתה, בכל השנים שלך פה, כתבת רק עשרה ערכים, סליחה, נשארו רק תשעה, כי אחד נמחק. איפה היא ואיפה אתה... מה יש לדבר על תחרות. מה שכן, בכל הנוגע לעריכות פוליטיות, מלחמות עריכה וכדומה, אתה תנצח בכל תחרות.

אני יודע שבחוגים מהם אתה בא בדיוק באותה תקופה התייחסו ללהטבים כסוטי מין, ועד לפני כמה שנים נמנעו מלתת לנשים מקום מרכזי בשידורי טלויזיה, ועד היום משתמשים בגוף האישה לקידומי מכירות. גועל נפש.... כך שהטיעון הקבוצתי לא מוצלח. אבי84 - שיחה 00:20, 15 במרץ 2020 (IST)

אורנן דיבר שם ללא ספק על הדתיים, וגם אמר שם בפירוש: "אלימות נגד הדתיים תשכנע אותם לא ללכת בדרך הזו". גם הוא, כמוך, בישל את הדייסה לעצמו. אתה הוא שטענת שלגילגמש יש ברית אתי ומיד אחר כך הגיבה בת זוגך, והתגובה דמתה לשלך, ולא בפעם הראשונה. כאמור, אני לא בתחרות איתה או איתך, וגם לא מתיימר לכתוב ערכים חדשים. לדעתי כבר יש אצלנו יותר מדי ומה שחשוב הוא האיכות ולא הכמות. אם אתה נבוך מהדייסה שבישלת לעצמך אתה יכול לנסות לתקוף אותי בדרכים נוספות. אני לא ארד לרמה של לתקוף את "החוגים שמהם אתה בא", לדעתי אתה שוב מביך רק את עצמך בזה. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תש"ף • 22:37, 14 במרץ 2020 (IST)

אבי84, אשיב לדבריך בדף שיחתך. בברכה. ליש - שיחה 17:01, 15 במרץ 2020 (IST)

נרו יאיר אתה עושה מניפולציות במילים ואתה יודע היטב שעניין התליות לא היה מכוון לדתיים, אבל אתה רודף את האיש. גם התנפלותך על שלומית מבוססת על דעות קדומות ונימוקים שקריים - היא זכאית להבעת דעה פי אלף יותר ממך, בהתחשב בתרומתה לוויקיפדיה וניסיונך לבטל את דעתה תוך הצמדתה לדעתי מיותר ופוגענית. אגב, נימוקיה ודרך הצגתם שונים משלי. לא אמשיך בכך, כדי לא לעמיס על דף זה. ליש - שיחה 17:01, 15 במרץ 2020 (IST)

שום מניפולציה. הציטוט מופיע בערך עוזי אורנן עם מקור ואני מציע שקודם תבדוק לפני שאתה מאשים אחרים וודאי לפני שאתה מתיימר לומר להם מה הם יודעים. לא התנפלתי על אף אחד, כמובן היא זכאית לומר דעה, אני רק ממליץ לשניכם לא להגיב זה אחר זה מיד לאחר שטענת שבין אחרים יש ברית. אכן עדיף שלא תמשיך לחזור על עצמך כי כבר הבכת את עצמך מספיק. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר ה'תש"ף • 17:24, 15 במרץ 2020 (IST)

לענייננו לא חשוב אם הגישה הזו מחרידה בעינייך. אז אל תהיי מחסידיו ואל תצביעי למפלגת יחד שהוא ממנהיגיה הרוחניים :). מה שחשוב כאן הוא לא להיגרר לפופוליזם ולהפוך ערכים ללקט של פרטים טפלים. ומצער לראות כמה ערכים משונמכים לאחרונה באיכותם בגלל הפופוליזם הזה. דרשנות נקודתית, העברת מסר בענייני דיומא, בדיחות וחידודים מקומם אמור להיות בבמה אחרת. בערך תמציתי רצוי לעסוק בדברים העיקריים והמשמעותיים: הביוגרפיה שלו, שיטתו ההלכתית, הגישה הייחודית שלו לשפה העברית וההשלכות המעשיות שלה על נוסח התפילה, הנהגתו הפוליטית, ספריו וחיבוריו. Ronam20 - שיחה 12:37, 13 במרץ 2020 (IST)

הנמקת אסון בחטא ספציפי, תוך פגיעה באנשים, הוא שיטה הלכתית, ממש לא בדיחות וחידודים. לשמחתי מרבית הרבנים אינם הולכים בשיטה זו, וטוב שנכיר את אלה שכן הולכים בה. אבי84, עמדתי זו נכונה לכל רב הקושר בין אסון לחטא ספציפי, כאילו הקב"ה פתח בפניו את פנקסי החשבונות שלו, בלי קשר לאופי החטא (אם כי ברור ששיוך אסון לחטא תוך פגיעה באנשים, ההוא חמור יותר). אני משער שאם רב אשכנזי יגיד שאסון הקורונה נובע מכך שהמזרחים אוכלים חומוס ואורז בפסח, גם שומרי המצוות שבדיון זה לא יראו זאת בעין יפה. דוד שי - שיחה 14:19, 13 במרץ 2020 (IST)

הנמקת האסון בחטאים נכתב בתנ"ך עשרות או מאות פעמים, ואפילו ספר איוב נסוב בין היתר על נושא זה, כמו כן בתלמוד עד כדי הקביעה כי "אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון.", דעות אלו נשענות על כמה הנחות יסוד, ביניהם א. קיום כח עליון שמתערב במקרי העולם ב. יש שכר ועונש (על מצוות וחטאים). הנחות אלו מקובלות על כל דתי באשר הוא (וכמו כן הטענות שהכל נעשה במקרה נחשבות אצל הדתי כדעות הבל מחרידות וטפשיוות מאין כמוהם - יצאתי ידי חובת המילים הבוטות).

אולם תליית האסון בחטא ספציפי הוא לא מקובל על כל ההוגים ביהדות ויש שמעדיפים לתלות את חסרון הידיעה בטענת "קטונתי" כפי שיוצא בערך המסקנה מספר איוב. ומכיון שהרב דנן לא נפתחו לו פנקסי עליון, לכן הוא אמר בשיעורו את שעלה על ליבו במגרעות התקופה והם כפירה, מאכלים דוחים, ובגאווה שלא במקומה. לא הייתי עושה מזה עסק. (נ.ב. אסתר גץ ע"ה המורה מאסון הבונים קרובת משפחתי. שולמית אף רב לא הטיל את האחריות רק בחטאים אלא בנוסף. יש כאן חוסר הבנה בסיסי בנושא. לבדיקת מזוזות ואסונות אין מקור ביהדות ואלו אמונות טפילות) אבי84 - שיחה 15:02, 13 במרץ 2020 (IST)

דוד, "שיטה הלכתית" זה לא (הרי אין כאן הלכה). אבל גם לא באמת שיטה הגותית שדרוש לציין. נראה שאתה מקנה חשיבות יתרה לסגנון הדרשני הזה, של תליית ענייני השעה במצב הדור, ולדעתי לא בצדק. אפשר לא לאהוב את זה, אבל זה לא הופך לאמירה חשובה. Ronam20 - שיחה 16:31, 13 במרץ 2020 (IST)

זה לא סגנון דרשני, מדובר בשתי קביעות עובדתיות. אין לי בעיה עם תליית ענייני השעה בחטאי הדור כולו (זה סגנון דרשני), יש לי בעיה עם תליית ענייני השעה בחטא מסוים של אדם מסוים או של קבוצה מסוימת (זו קביעה עובדתית שיש בה הסתה, וכבר היה מי שפירש קביעה כזו כציווי לרצוח). דוד שי - שיחה 20:14, 13 במרץ 2020 (IST)

אני חושש מדרדור הוויקיפדיה לפופוליזם. מה התועלת בציון הציטוט הזה? הרי זה לא עיקר פועלו הרבני. זה סתם שטות שהוא אמר. אני מסכים עם הטענה של רונאם - מי שסולד מהדברים שלא יצביע למפלגת נועם או מפלגה אחרת שהרב הזה תומך בה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להדמות לעיתון שחייב למכור עותקים בעזרת כותרות צעקניות. כפי שכתבתי למעלה, אני מבין את הרצון להוסיף את הקטע הזה אבל אני מקווה שנוכל להמנע מכך. גילגמש • שיחה 09:08, 14 במרץ 2020 (IST)

וודאי שיש להוסיף את הפסקה לערך, שכן היא מדגימה אלמנט מרכזי בתפיסת העולם שלו: שכר ועונש קולקטיביים בעולם הזה, בהתאם לתפיסה הפרוטו-יהודית של התנ"ך. אין ספק שאילו נבואתו היתה מתגשמת, והקורונה אכן היתה פוסחת על ישראל, היתה כאן תמיכה גורפת בהכנסתה לערך, כולל נרו וחבריו. מה שגורם להם להתנגד כרגע, זה כנראה העובדה שנבואת הנחמה שלו התבדתה (מה שהופך אותו לפי הגדרת התורה לנביא-שקר רשמי, שדינו מוות) ולכן זו התנגדות לא עניינית שמטרתה להגן על כבודו של הרב ולא הרחבת דעתו של הקורא. אני מעדכן את הסיכום עם עמדתי. איתמראשפר - שיחה 12:45, 20 במרץ 2020 (IST)

איתמראשפר ההערכה שלך היא קשקוש מוחלט, בנוסף אני תוהה על הרצון ה"עניני" שאתה מקדם. אבי84 - שיחה 17:16, 20 במרץ 2020 (IST)

אני מצטרף לתומכים בציטוט הפיסקה. הרב מזוז אינו מתבייש בעמדותיו, הגם שהן יוצאות דופן. למה שאנחנו נתבייש במקומו. מדובר במידע מהותי השופך אור על זהותו ועמדותיו, ולכן יש לכך מקום בערך אודותיו. בברכה, דני Danny-w • שיחה 14:29, 20 במרץ 2020 (IST)

אף אחד לא מתבייש במקומו, אבל הוסבר כבר למעלה מדוע לא נכון לשלב את המשפט בערך. Ronam20 - שיחה 14:32, 20 במרץ 2020 (IST)

חי נפשי, ציטוטים מטומטמים של רבנים, עצרו את מכבשי הדפוס. אלא אם כן יוסף אוטומטית לכל ערך דומה בלוק קבוע בשם "X מתנגד לביקורת המקרא, מאמין בכח עליון המתערב בטבע, ומתגמל/מעניש על מעשים מסוימים", תוספות כאלו זקוקות לכיסוי משמעותי כדי שיהיו רלוונטיות לערך כלשהו. הכיסוי חסר במקרה זה (אגב, הגיעה עדי השמועה שיואלי ראטה כבר הוציא ניגון קורונה חדש, נקווה שאף אחד לא ירצה להוסיף אותו בערכו). אני מצטרף למתנגדים. AddMore-III - שיחה 14:49, 20 במרץ 2020 (IST)

אתה מנסה להציג את כל הדתיים כגוש אחיד, עם תפיסת עולם אחידה, משותפת לכולם. למרבה המזל אין זה כך. אמנם כל הדתיים מאמינים בבורא עולם, אבל רק מעטים מהם סבורים שהם מסוגלים לחזות את התנהלותו, ומעטים מתוך כלל המאמינים בשכר ועונש מייחסים אירוע מצער מסוים לחטא מסוים. כאשר אנו נתקלים בחריג כזה, כמו הרב מאזוז, ראוי לציין זאת בערכו. דוד שי - שיחה 15:46, 20 במרץ 2020 (IST)

סיכום:

• בעד הוספת הפסקה: דוד שי, ליש, Nirvadel, תומר, אסף השני, שלומית קדם, איתמראשפר,משתמש: Danny-w
• נגד הוספת הפסקה: נרו יאיר, david7031, גנדלף, Ronam20, אבי84, יחיאל, גילגמש, AddMore-III.

8 בעד, 8 נגד. דוד שי - שיחה 07:53, 19 במרץ 2020 (IST)

לא רואה יותר מדי טעם במספור הזה ובעדכונו בכל פעם שמישהו מוסיף את דעתו. ברור שהדעות חצויות, ושלא מדף זה תבוא ההכרעה. Ronam20 - שיחה 15:14, 20 במרץ 2020 (IST)