נדיז'דה מנדלשטם – הבדלי גרסאות

נדיז'דה מנדלשטם
Надежда Мандельштам
לידה	30 באוקטובר 1899; סראטוב, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בדצמבר 1980 (בגיל 81); מוסקבה, ברה"מ
שם לידה	Надежда Яковлевна Хазина
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית העלמין קונצבסקויה
שפות היצירה	רוסית
יצירות בולטות	Hope Against Hope: A Memoir
בן או בת זוג	אוסיפ מנדלשטם (1922–?)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:09, 23 במרץ 2020

נדיז'דה יקובלבנה מנדלשטם (רוסית Надежда Яковлевна Мандельштам;‏ 31 באוקטובר 1899 – 29 בדצמבר 1980) הייתה סופרת רוסיה ואשתו של המשורר אוסיפ מנדלשטם.

מנדלשטם נולדה בשם נדיז'דה חָזִין בעיר סראטוב למשפחה יהודית ממעמד הביניים. את נעוריה עברה בעיר קייב, ולמדה אמנות לאחר שסיימה את הגימנסיה.

לאחר נישואיהם חיו אוסיפּ ונדיז'דה מנדלשטם באוקראינה, פטרוגרד, מוסקבה וגאורגיה. אוסיפּ נאסר ב-1934 בשל שיר סאטירי קצר על סטלין בשם "מכתם סטלין" שכתב ב-1933, ונשלח לגלות יחד עם נדיז'דה לצ'רדין באזור פרם ואחר־כך לוורונז'.

לאחר מאסרו השני של אוסיפּ מנדלשטם, ומותו עקב כך במחנה המעבר "וטוריה רחקה" סמוך לולדיווסטוק ב-1938, ניהלה נדיז'דה מנדלשטם אורח חיים כשל נוודת כשהיא מתחמקת ממעצרה הצפוי ומחליפה את מקום המגורים ואת מקום העבודה לעיתים קרובות. לפחות במקרה אחד, בקלינין (כיום טבר), הגיע הנ.ק.ו.ד. לאוסרה יום אחד אחרי שנמלטה.

כייעוד לחייה קבעה מנדלשטם לעצמה לשמר ולהדפיס את מורשת השירה של בעלה. היא הצליחה לשמור את רוב יצירותיו בעל פה כיוון שלא בטחה בשימור בכתב.

אחר מות סטלין השלימה נדיז'דה מנדלשטם את התזה שלה (1956) והורשתה לחזור למוסקבה (1958).

זיכרונותיה "תקווה כנגד תקווה" ו"אובדן התקווה", שהודפסו תחילה במערב, הן ניתוח אפי של חייה וביקורת על ההתדרדרות התרבותית והמוסרית של ברית המועצות משנות ה-20 ואילך. שמות ספריה הם משחקי מילים, משום שמשמעות המילה "נדיז'דה" ברוסית היא תקווה.

ב-1979 העבירה מנדלשטם את הארכיון שלה לאוניברסיטת פרינסטון. נדיז'דה מנדלשטם מתה במוסקבה ב-1980, בהיותה בת 81.

ספרה בעברית

תקות השיר , זיכרונות, תרגם מרוסית י"מ חשון, ערכה וליוותה בהערות ליאורה שגב, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשל"ח 1977.
תקות השיר, כריכת הספר ותקצירו

לקריאה נוספת

רות לבנית, "על נאדז’דה מנדלשטאם", על המשמר, ינואר 1981.
אאי: שירים ומסות, מאת אוסיפ מנדלשטם, תרגם מרוסית פטר קריקסונוב, ספרית פועלים, תל אביב, תש"ן 1990.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נדיז'דה מנדלשטם בוויקישיתוף

נילי מירסקי, על הומאניזם ושירה, דבר, 6 בינואר 1978
מאיה קגנסקיה, "נדייז'דה היקרה, עלי לספר לך ש...", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
עופרה עופר אורן, "תקוות השיר": מה צריך ללמוד מסטלין, בבלוג "סופרת ספרים", 24 בספטמבר 2015

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 '''נדיז'דה יקובלבנה מנדלשטם''' ([[רוסית]] '''Надежда Яковлевна Мандельштам''';{{כ}} [[31 באוקטובר]] [[1899]] – [[29 בדצמבר]] [[1980]]) הייתה [[סופר]]ת [[רוסיה]] ואשתו של ה[[משורר]] [[אוסיפ מנדלשטם]].
-מנדלשטם נולדה בשם נדיז'דה חָזִין בעיר [[סרטוב]] למשפחה [[יהדות אוקראינה|יהודית]] מ[[מעמד הביניים]]. את נעוריה עברה בעיר [[קייב]], ולמדה אמנות לאחר שסיימה את ה[[גימנסיה]].
+מנדלשטם נולדה בשם נדיז'דה חָזִין בעיר [[סראטוב]] למשפחה [[יהדות אוקראינה|יהודית]] מ[[מעמד הביניים]]. את נעוריה עברה בעיר [[קייב]], ולמדה אמנות לאחר שסיימה את ה[[גימנסיה]].
 לאחר נישואיהם חיו אוסיפּ ונדיז'דה מנדלשטם ב[[אוקראינה]], [[סנקט פטרבורג|פטרוגרד]], [[מוסקבה]] ו[[גאורגיה]]. אוסיפּ נאסר ב-1934 בשל שיר [[סאטירה|סאטירי]] קצר על [[סטלין]] בשם "מכתם סטלין" שכתב ב-1933, ונשלח ל[[גלות]] יחד עם נדיז'דה ל[[צ'רדין]] באזור [[פרם (עיר)|פרם]] ואחר־כך ל[[וורונז']].