חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mia www Mia (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''חרוז אלכסנדריני''' הוא סוג של טור שירה ב[[משקל (שירה)|משקל]] הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי ״רומאנס אלכסנדר״{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=הערך האנגלי על רומאנס אלכסנדר|שם=Roman d'Alexandre|כתב עת=Wikipedia|שנת הוצאה=2017-10-30|קישור=https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Roman_d%27Alexandre&oldid=807924019}}}} מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן עשר הברות הנחלקות באמצען בצזורה (הפסק). מעבר להטעמה היאמבית, יש בו הטעמה פרוסודית הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הצזורה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/span/essays11.html|כותרת=משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2019-02-02}}}}.
'''חרוז אלכסנדריני''' הוא סוג של טור שירה ב[[משקל (שירה)|משקל]] הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי "רומאנס אלכסנדר" {{אנ|Roman d'Alexandre}} מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן עשר הברות הנחלקות באמצען בצזורה (הפסק). מעבר להטעמה היאמבית, יש בו הטעמה פרוסודית הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הצזורה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/span/essays11.html|כותרת=משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2019-02-02}}}}.


ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז [[חריזה#חרוז זכרי ונקבי|זכרי-נקבי]], שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי ([[משקל (שירה)#רגליים|רגל משקלית]]).
ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז [[חריזה#חרוז זכרי ונקבי|זכרי-נקבי]], שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי ([[משקל (שירה)#רגליים|רגל משקלית]]).

גרסה מ־18:34, 24 במרץ 2020

חרוז אלכסנדריני הוא סוג של טור שירה במשקל הסילאבי. השם נובע מהאפוס הצרפתי "רומאנס אלכסנדר" (אנ') מהמאה ה-12, שבו נעשה שימוש במשקל האלכסנדריני הצרפתי. במקור הצרפתי, הטור הוא בן עשר הברות הנחלקות באמצען בצזורה (הפסק). מעבר להטעמה היאמבית, יש בו הטעמה פרוסודית הנופלת על ההברה האחרונה ועל השישית, זו שלפני הצזורה[1].

ברומאנס הצרפתי, היה נהוג להשתמש בחריזה מסורגת, עם חרוז זכרי-נקבי, שבו מתחרזות לסירוגין שורות המסתיימות בהברות מודגשות (זכריות) וכאלה שאינן מודגשות (נקביות). המשקל הצרפתי הא משקל סילאבי, בן עשר הברות, ללא דגש פרוסודי (רגל משקלית).

החרוז האלכסנדריני בשפות אחרות

בשירה האנגלית ובשפות אחרות (בהן השירה העברית), החרוז האלכסנדריני הוא טור בן שתים-עשרה הברות, במשקל הקסמטר יאמבי, עם הפסק באמצע אחרי ההברה השישית.

בשירה האנגלית, הגרמנית והסלאבית, המשקל הוא סילבו-טונאלי. במשקל זה יש דגש פרוסודי, כך שסירוג של שורות זכריות ונקביות ידרוש החלפת משקל. החריזה המסורגת בחרוז האלכסנדריני האנגלי והגרמני היא במשקל יאמבי (הדגש הוא על כל הברה שנייה), כלומר חריזה זכרית. גם בשירה הצרפתית המודרנית, משוררים כמו ויקטור הוגו ושארל בודלר השתמשו במשקל האלכסנדריני בן 12 ההברות[2][3].

שימוש בחרוז אלכסנדרוני בשירה העברית

השימוש בחרוז האלכסנדריני בפרט, ובמשקל היאמבי בכלל, נחשב חדש יחסית[4] בשירה העברית המודרנית, ולא שגור. בין הסיבות למיעוט השימוש בחרוז האלכסנדריני: ראשוני הכותבים בשפה העברית כתבו בהגייה אשכנזית, שלה הטעמה מלעילית (כלומר רגל טרוכאית, או אמפיבריכית ולא יאמבית). הכותבים שאחריהם התחילו לאמץ חריזה חופשית ללא הקפדה על משקל.

נתן אלתרמן, שלמד אגרונומיה בפאריס, השתמש בטור האלכסנדריני הקלאסי (עשר ההברות) בתרגומים ליצירות צרפתיות נאו-קלאסיות (התרגום ל״פדרה״ של רסין)[5]. הוא כמעט ולא השתמש בחרוז האלכסנדריני המודרני, אבל הוא כן עושה בו שימוש בפואמה ״שירי מכות מצרים״, בחלק העיקרי, ״שירי המכות״ ובחלק האחרון, ״איילת״[6].

אהרון שבתאי עושה שימוש בחרוז האלכסנדריני לעיתים, כמו בחלק מהשירים שפורסמו בקובץ ״בחודש מאי הנפלא״[7]. משוררים נוספים העושים שימוש בחרוז האלכסנדריני הם דורי מנור וסיוון בסקין.

הערות שוליים

  1. ^ משקל, מטריקה, פרוסודיה / שלמה שפאן, באתר benyehuda.org
  2. ^ Romer, Stephen (2005-01-22). "Review: Selected Poems of Victor Hugo". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-02-02.
  3. ^ DOUGLAS BROWN, [http://digitool.library.mcgill.ca/webclient/StreamGate?folder_id=0&dvs=1549104974151~352 BAUDELAIRE AND THE SONNET ON THE THRESHOLD OF MODERNITY], digitool.library.mcgill.ca
  4. ^ רויאל נץ, ‏פושטי המדים: על שירת החרוז החדש, הו! 2, יוני 2005, עמ' 116–140
  5. ^ נתן זך, ריתמוס ותמונה בשירת אלתרמן
  6. ^ עוזי שביט, שירה מול טוטליטריות - אלתרמן ו'שירי מכות מצרים', באתר http://www.alterman.org.il
  7. ^ אהרן שבתאי: שלושה מתוך `בחודש מאי הנפלא`, באתר www.newlibrary.co.il