בריחת הגר ולידת ישמעאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42: שורה 42:
מלאך ה' נגלה אל הגר ומבשר לה כי ירבה את זרעה. המלאך ממשיך ומבשר לה כי יוולד לה בן והוא יהיה " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן". {{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|טז|יב}}}} הגר לא מגיבה על דברי המלאך. ייתכן כי שתי הבשורות על עתיד בנה אלה המשכנעות אותה לחזור לבית אדוניה.{{הערה|1=פנינה גלפז-פלר, '''ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי''', ירושלים, כרמל, 2006, ע"מ 208}}
מלאך ה' נגלה אל הגר ומבשר לה כי ירבה את זרעה. המלאך ממשיך ומבשר לה כי יוולד לה בן והוא יהיה " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן". {{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|טז|יב}}}} הגר לא מגיבה על דברי המלאך. ייתכן כי שתי הבשורות על עתיד בנה אלה המשכנעות אותה לחזור לבית אדוניה.{{הערה|1=פנינה גלפז-פלר, '''ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי''', ירושלים, כרמל, 2006, ע"מ 208}}


רש"י פירש את פסוק י"ב: {{ציטוטון|פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות , כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רבה קשת" (בר' כא , כ). ידו בכל - ליסטיס (שודדים) (ראה ב"ר מה , ט). ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו. על (בנוסחנו: ועל) פני כל אחיו ישכן - שיהא זרעו גדול.}} לדעת רש"י ישמעאל יהיה עסוק בציד חיות ושוד, מה שיגרום לאנשים לשנוא אותו ואף להתגרות בו.{{הערה|1=[https://www.mgketer.org/tanach/1/16/12 מקראות גדולות, פירושים על בראשית ט"ז י"ב]}} המילים " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" עוררו מחלוקת בחז"ל וזאת עולה מדברי המדרש המובא בבראשית רבה: {{ציטוטון|"והוא יהיה פרא אדם, -[[רבי יוחנן]] ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי [[ריש לקיש|שמעון בן לקיש]] אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות.}} כלומר רבי יוחנן טוען שישמעאל יהיה לאיש חשוב באזורו, המדבר אך מנגד ר' שמעון בן לקיש טוען כי ישמעאל יהיה שודד ורוצח.
רש"י פירש את פסוק י"ב: {{ציטוטון|פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות , כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רבה קשת" (בר' כא , כ). ידו בכל - ליסטיס (שודדים) (ראה ב"ר מה , ט). ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו. על (בנוסחנו: ועל) פני כל אחיו ישכן - שיהא זרעו גדול.}} לדעת רש"י ישמעאל יהיה עסוק בציד חיות ושוד, מה שיגרום לאנשים לשנוא אותו ואף להתגרות בו.{{הערה|1=[https://www.mgketer.org/tanach/1/16/12 מקראות גדולות, פירושים על בראשית ט"ז י"ב]}} המילים " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" עוררו מחלוקת בחז"ל וזאת עולה מדברי המדרש המובא בבראשית רבה: {{ציטוטון|"והוא יהיה פרא אדם, -[[רבי יוחנן]] ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי [[ריש לקיש|שמעון בן לקיש]] אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות.}} כלומר רבי יוחנן טוען שישמעאל יהיה לאיש חשוב באזורו, המדבר אך מנגד ר' שמעון בן לקיש טוען כי ישמעאל יהיה שודד ורוצח.


המילה 'פרא' מוזכרת במקרא בהקשרים חיוביים. ב[[ספר איוב|איוב]] ו[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] נזכר הפרא כשוכן המדבר {{הערה|1={{תנ"ך|איוב|כד|ה}}, {{תנ"ך|ירמיהו|ב|כד}}}} וכאדם אשר לו אהבה לחופש.{{הערה|1={{תנ"ך|איוב|לט|ה}}}} כמו כן ההקשרים החיוביים לחי, באים לידי ביטוי ב[[ברכת יעקב]] לבניו ו[[ברכת משה]].{{הערה|1=[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: בראשית''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 117}}
המילה 'פרא' מוזכרת במקרא בהקשרים חיוביים. ב[[ספר איוב|איוב]] ו[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] נזכר הפרא כשוכן המדבר {{הערה|1={{תנ"ך|איוב|כד|ה}}, {{תנ"ך|ירמיהו|ב|כד}}}} וכאדם אשר לו אהבה לחופש.{{הערה|1={{תנ"ך|איוב|לט|ה}}}} כמו כן ההקשרים החיוביים לחי, באים לידי ביטוי ב[[ברכת יעקב]] לבניו ו[[ברכת משה]].{{הערה|1=[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: בראשית''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 117}}

גרסה מ־13:18, 29 במרץ 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה...

בריחת הגר ולידת ישמעאל, הוא סיפור המופיע בספר בראשית, פרק ט"ז. שרי שהייתה עקרה מבקשת מאברם שייקח את שפחתה, הגר לאישה כדי הילד שיוולד ייחשב לה לבנה. לאחר שהגר נכנסת להריון היא מתחילה לזלזל בשרי והיא מתלוננת על כך בפני אברם. זה מתיר לשרי אשתו לנהוג בהגר לפי רצונה. הכתוב מוסר כי שרה מתנכל להגר. הגר בורחת למדבר אך מלאך ה' מורה לה לשוב לבית גבירתה (שרי) ולהתענות תחת ידיה. המלאך מבטיח להגר ריבוי צאצאים ומבשר לה כי הבן שיוולד לה אשר שמו יהיה ישמעאל. הגר שבה לביתם של אברם ושרי ויולדת את ישמעאל לאברם.

הסיפור המקראי

בראשית פרק ט"ז והסיפור על הגר וישמעאל פותח בפני הקורא חלון אל עולמם הפנימי והמשפחתי של משפחת אברם, סיפור זה הוא סיפור על מתח וקנאה. הסיפור פותח בפרט מידעי כי שרי אשת אברם שהייתה מבקשת מאברם שייקח את שפחתה, הגר לאישה כדי הילד שיוולד ייחשב לה לבנה.[1] לאחר שהגר נכנסת להריון היא מתחילה לזלזל בשרי והיא מתלוננת על כך בפני אברם. זה מתיר לשרי אשתו לנהוג בהגר לפי רצונה ואומר לה:"עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ".[2] הכתוב מוסר בהמשך בצורה יבשה כי "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[3] בעקבות השינוי במעמדה של הגר, היא בורחת אל מדבר באר שבע, אך מלאך ה' מורה לה לשוב לבית גבירתה (שרי) ולהתענות תחת ידיה: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ". המלאך מבטיח להגר ריבוי צאצאים ומבשר לה כי הבן שיוולד לה אשר שמו יהיה ישמעאל. הגר שבה לביתם של אברם ושרי ויולדת את ישמעאל לאברם.

עקרותה של שרה

מעמדה של שרי בבית אברם נפגע עצם היותה עקרה. המחבר המקראי מדגיש כי עקרותה של שרי ממושכת: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה."[4] כאשר שרי מבקשת מאברם: "בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה",[5] היא מבקשת להגן על זכויותיה כאישה הראשית. שרי נשענת על חוקים העוסקים בתא המשפחתי שהיו נהוגים באזור. הילד שיוולד משפחתה, ייחשב לבנה. השפחה יולדת על ברכי האישה הראשית וכך נחשב הבן הנולד לבן. מסירת השפחה לבעל עונה על אחד מתפקידי האישה הראשית לספק לראש התא המשפחתי בן. חוקים קדומים אלה מופיעים בתעודות נוזי. מעבר לכך זכויות הירושה יעברו אף הן לאישה המאמצת ויבטיח את עתידה הכלכלי. [6]

ותקל גבירתה בעיניה

הגר שנכנסת להריון מאברם מקלה בכבודה של שרי גבירתה: "וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ."[7] על פי הסיפור המובא במדרש, הייתה הגר מזלזלת בכבוד שרי גבירתה בפני מכרותיה של שרה:[8]


כל תשעים שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חופתה והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה של שרה. והיתה שרה אומרת להם צאו ושאלו בשלומה של עלובה . והיתה הגר אומרת להם: שרי גבירתי אין סיתרה כגלויה, נראית צדקת ואינה צדקת; אילו היתה צדקת ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה אחד נתעברתי.

המחבר המקראי משתמש במילה "וַתֵּקַל". מונח זה כוונתו לטיפשות וקלות דעת. שרי לא כעסה על שהגר מתייחסת אליה כקלת דעת אלא כי נראה כי הגר התעלמה מהוראותיה.[9]

כעסה של שרי והתעלמות אברם

הזלזול כלפי שרה מביא את שרה להתלונן בפני אברם. כעסה של שרי מופנה לאברם במילים: "חֲמָסִי עָלֶיךָ". השורש ח-מ-ס משמש במקרא בכמה מובנים ביניהם כעס, רצח ועיוות דין. בביטוי זה מבטאת שרי את כעסה כל אברהם כי אפשר להיררכיה בבית המשפחה להשתנות.[10] לדעת עדין שטיינזלץ שרה מוכנה לוותר על אהבתו של אברם אליה אך אינה מוכנה לקבל את ההפרדה הנפשית. לשיטתו אברם ושרי הם הורי האומה ועל תפקיד זה אין שרי מוכנה לוותר. [11]

חז"ל היו ערים למצוקתה של שרה ואף ביטאו זאת בפרשנות: "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך ": רבי יודן בשם ר' יהודה בר סימון: חומסני אתה בדברים, למה שאתה שומע בקלוני ושותק?! רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר: בעי דיני גבך(אני מבקשת לעשות איתך דין, משפט) משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים, נמצא המלך עובר. אמר לו חד: תבע דקיון דידי. אמר: אפקוהו. אמר ליה חבריה: יבעי דיני גבך! אילו אמרת: תבוע דקיון דידן, כמה דאפקך כן אפקני, וכדו דאמרת תבע דקיון דידי, לך אפיק, לי לא אפיק.(אמר אחד למלך תבע את מצוקתי. אמר המלך: הוציאוהו. אמר לו חברו: יש לי דין [משפט] איתך. אילו אמרת תבע את מצוקת שנינו, היו מוציאים את שנינו ולא רק אותך) כך, אילו אמרת ואנו הולכים ערירים, כמה דיהב לך, כן יהב לי (כמו שהיו נותנים לך, היו נותנים לי), וכדו דאמרת (וכאשר אמרת): אנכי הולך ערירי, לך יהיב, ולי לא יהיב (לך נתנו ולא לי). משל לשני בני אדם, שהלכו ללוות זרע מן המלך. אמר לו: תשאיל לי זרע! אמר: ויהבון ליה (ונתן לו). אמר לו חבריה: יבעי דיני גבך (אמר לו חברו: יש לי דין איתך). אילו אמרת תשאיל לנו זרע, כמה דיהיב לך, כן הוה יהיב לי (כמו שנתן לך, היה נותן לי). הכי נמי (כך שרי אמרה), אילו אמרת הן לנו לא נתת זרע, כמה דיהיב לך, הוה יהיב לי (כמו שהיו נותנים לך, היו נותנים לי). וכדו דאמרת: הן לי לא נתת זרע, לך יהיב, לי לא יהיב"(לך נתנו ולא לי).[12]

בריחת הגר אל המדבר

לפי המסופר הגר בורחת אל המדבר בכתוב מוצא אותה מלאך ה' "עַל-עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל-הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר".[13] הכתוב בסיפור גירוש הגר וישמעאל זהה למקום המצאה בבראשית ט"ז ולכן יש הסוברים כי הגר ברחה אל מדבר באר שבע. רייני סובר כי הגר ברחה למצרים דרך קדש ברנע ומדבר פארן כלומר דרך מערב חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים.[14]

התגלות מלאך ה'

הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ.

מלאך ה' מוצא את הגר " עַל-עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל-הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר"[15]. פניית מלאך ה' להגר מעוררת קושי. הרי אם המלאך הוא שליח האל מדוע אינו יודע מאין באה ולאן מועדות פניה?[16]. תשובתה של הגר מעידה על כבוד שהיא רוחשת כלפי גבירתה, אך נראה כי לא יכלה לשאת את התנהגותה של שרה: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת".[17] השיחה בין הגר למלאך ה' היא חד צדדית. הגר עונה רק על השאלה מאין באה? ואינה עונה על השאלה לאן פניה מועדות. גם לציווי המלאך, הגר אינה עונה: " שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ."[18]

חז"ל למדו כי מעלתה הרוחנית של הגר הייתה גבוהה כי מלאך ה' נגלה אל הגר מספר פעמים: וימצאה מלאך ה' על עין המים וגו' -- באורחא דחלוצה. ויאמר הגר שפחת שרי -- מתלא אמר: אם אמר לך חד, אוניך דחמר! לא תיחוש. תרין, עביד לך, פרוכי. כך, אברם אמר: הנה שפחתך בידך. המלאך אמר: הגר שפחת שרי. ותאמר: מפני שרי גברתי, אנכי בורחת. ויאמר לה מלאך ה': שובי אל גברתך והתעני וגו'. ויאמר לה מלאך ה': הרבה וגו' -- כמה מלאכים נזדווגו לה? ר' יוסי בר חנינא אמר: חמשה, בכל מקום שנאמר אמירה מלאך. רבנן אמר: ארבעה, בכל מקום שנאמר מלאך. אמר רבי חייא: בוא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים. מנוח אמר לאשתו (ספר שופטים, פרק י"ג): מות נמות כי אלהים ראינו. והגר שפחת שרי רואה ה' מלאכים בזה אחר זה, ולא נתייראה מהם. אמר רבי חייא: ציפרנן של אבות, ולא כריסן של בנים. אמר רבי יצחק: (משלי לא) צופיה הליכות ביתה בני ביתו של אבינו אברהם צופים היו, והיתה רגילה לראות בהם.[19]


הבשורה על הולדת ישמעאל

מלאך ה' נגלה אל הגר ומבשר לה כי ירבה את זרעה. המלאך ממשיך ומבשר לה כי יוולד לה בן והוא יהיה " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו יִשְׁכֹּן". [20] הגר לא מגיבה על דברי המלאך. ייתכן כי שתי הבשורות על עתיד בנה אלה המשכנעות אותה לחזור לבית אדוניה.[21]

רש"י פירש את פסוק י"ב: ”פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות , כמו שכתוב: "וישב במדבר ויהי רבה קשת" (בר' כא , כ). ידו בכל - ליסטיס (שודדים) (ראה ב"ר מה , ט). ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו. על (בנוסחנו: ועל) פני כל אחיו ישכן - שיהא זרעו גדול.” לדעת רש"י ישמעאל יהיה עסוק בציד חיות ושוד, מה שיגרום לאנשים לשנוא אותו ואף להתגרות בו.[22] המילים " וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" עוררו מחלוקת בחז"ל וזאת עולה מדברי המדרש המובא בבראשית רבה: ”"והוא יהיה פרא אדם, -רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: שהכל יהיו גדלים ביישוב, והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר: פרא אדם, וודאי שהכל בוזזים ממון, והוא בוזז נפשות.” כלומר רבי יוחנן טוען שישמעאל יהיה לאיש חשוב באזורו, המדבר אך מנגד ר' שמעון בן לקיש טוען כי ישמעאל יהיה שודד ורוצח.

המילה 'פרא' מוזכרת במקרא בהקשרים חיוביים. באיוב וירמיהו נזכר הפרא כשוכן המדבר [23] וכאדם אשר לו אהבה לחופש.[24] כמו כן ההקשרים החיוביים לחי, באים לידי ביטוי בברכת יעקב לבניו וברכת משה.[25]

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ב'
  2. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ו'
  3. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ו'
  4. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ג'
  5. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק א'
  6. ^ אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נכריות במקרא, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, ע"מ 31-30
  7. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ד'
  8. ^ בראשית רבה, מ"ה, ד'
  9. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2009, ע"מ 115-114
  10. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2009, ע"מ 115-114
  11. ^ עדין שטיינזלץ, נשים במקרא, תל אביב, הוצאת משרד הבטחון, 1983, ע"מ 19
  12. ^ בראשית רבה, מ"ה ה
  13. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ז'
  14. ^ אנסון רייני, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 136.
  15. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ז'
  16. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ח'
  17. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ח'
  18. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ט'
  19. ^ בראשית רבה, מ"ה, ז'
  20. ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ב
  21. ^ פנינה גלפז-פלר, ויולד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים, כרמל, 2006, ע"מ 208
  22. ^ מקראות גדולות, פירושים על בראשית ט"ז י"ב
  23. ^ ספר איוב, פרק כ"ד, פסוק ה', ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק כ"ד
  24. ^ ספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ה'
  25. ^ יאיר זקוביץ, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 117