אסון – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 141.226.93.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של 79.181.93.120 |
AddMore-III (שיחה | תרומות) הגדרה מחדש של "טריוויאלי" בערך גלובלי; מילא ההתבטאות של האפיפיור על הקורונה, אבל איזה רב נידח? |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==בעקבות האסון== |
==בעקבות האסון== |
||
בעקבות אסון נהוג לערוך [[תחקיר ארגוני|תחקיר]] על הגורמים לאסון, ועל ההיערכות הנדרשת למניעת אסון דומה או לצמצום נזקים בעת אסון בלתי נמנע (כרעידת אדמה). |
בעקבות אסון נהוג לערוך [[תחקיר ארגוני|תחקיר]] על הגורמים לאסון, ועל ההיערכות הנדרשת למניעת אסון דומה או לצמצום נזקים בעת אסון בלתי נמנע (כרעידת אדמה). ב[[דת]]ות שונות, בעיקר בעבר, מייחסים לעתים אסונות לזעם אלוהי. |
||
בקרב ה[[רב]]נים יש הנוהגים לפרש אסונות כעונש מ[[אלהים]] על חטאים של בני האדם, או כמסר מאלוהים. דוגמה: בעקבות [[אסון הבונים]], שבו נספו 21 אנשים ב[[תאונת דרכים]], נגרם קרע חמור ביחסי [[דתיים]]-[[חילונים]], לאחר ש[[שר הפנים]] מ[[מפלגת ש"ס]], הרב [[יצחק חיים פרץ]], קישר בין [[חילול שבת|חילולי השבת]] ב[[פתח תקווה]], שבאותה תקופה [[פרשת קולנוע היכל|היו שנויים במחלוקת]], לבין האסון. הרב פרץ לא התנצל, אך טען שדבריו הוצאו מהקשרם. ההורים דרשו בזעם את התפטרותו ומחו כאשר [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[שמעון פרס]] נמנע מלגנות את דבריו בחריפות המספקת לטעמם. גם ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] השמיע השקפה דומה לזו של הרב פרץ. הוא הטיל על ראש העיר פתח תקווה את האחריות בשל עניין השבת ודרש ממנו להתפטר. דלק נוסף לפולמוס הציבורי שפך ביטאון [[חב"ד]] שקישר בין ה[[מזוזה|מזוזות]] הפסולות שהיו בבית הספר לבין הטרגדיה. |
|||
== אסון בתנ"ך == |
|||
בתנ"ך אסון כולל כל מקרה של מוות פתאומי. ראה בהרחבה ב[[wikt:אסון|וויקימילון]]. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־20:58, 29 במרץ 2020
אסון או קטסטרופה (אֲסֻנָּה על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) הוא אירוע או מצב המהווה סיכון ואיום, ובסופו של דבר זורע הרס וחורבן על החיים, הרכוש, הבריאות או הסביבה. אסונות יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים (נגרמים כתוצאה ממעשים ידי-אדם). אסון מוגדר באופן כללי כאירוע המשפיע לרעה על החברה או הסביבה.
אסון טבע
אסון טבע נגרם כתוצאה מגורם סיכון טבעי (למשל התפרצות געשית, רעידת אדמה, בצורת ורעב המוני). נהוג לומר שאסונות טבע נגרמים כתוצאת מפעילות טבעית של הטבע הפועלת יחד עם הפעילות האנושית. כלומר, ממד האסון הטבעי תלוי ברמת הפעילות של בני האדם בסביבה הטבעית שלהם וביחסי הגומלין ביניהם. לרוב מצומצמת ההגדרה לאסונות הפוגעים באדם. אסון טבע עשוי גם להיות אסון אקולוגי אם פגיעתו בחי ובצומח חמורה (אם כי אסון אקולוגי יכול להיגרם גם על ידי מעשי אדם).
אסון מלאכותי
אסון "מלאכותי" או אסון מעשה ידי אדם הוא אסון שאינו טבעי, דהיינו לא נדרשה התערבות של כוחות הטבע לגרימתו, אלא פעילות אנושית לבדה שגרמה לאבדות ונפגעים רבים. אסונות כאלו מאופיינים על ידי פגיעה במזיד, רשלנות, שגיאות שונות או כישלון של מערכת מסוימת. גם את האסונות המלאכותיים ניתן לחלק לשתי קטגוריות - אסונות טכנולוגיים ואסונות חברתיים (סוציולוגיים). אסונות טכנולוגיים הם תוצאה של כישלון בטכנולוגיה, כגון תקלות בתכנון, אסונות תחבורתיים, או אסונות סביבתיים (למשל זיהום אוויר, שגרם בין היתר לשינוי האקלים ולהתחממות עולמית). אסונות חברתיים הם בעלי מניע אנושי חזק, כגון מלחמות, מעשים פליליים ומהומות.
בעקבות האסון
בעקבות אסון נהוג לערוך תחקיר על הגורמים לאסון, ועל ההיערכות הנדרשת למניעת אסון דומה או לצמצום נזקים בעת אסון בלתי נמנע (כרעידת אדמה). בדתות שונות, בעיקר בעבר, מייחסים לעתים אסונות לזעם אלוהי.
