אומץ לסרב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:
| תאריך פירוק =
| תאריך פירוק =
| נוצר מתוך =
| נוצר מתוך =
|אתר אינטרנט=[http://www.seruv.org.il/Hebrew/default.asp]}}
|אתר אינטרנט=}}
'''אומץ לסרב''' היא תנועת [[סרבנות בישראל|סרבנות]] המעודדת סירוב לשרת בשטחי [[יהודה, שומרון וחבל עזה]] מטעמי [[מצפון]] על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.
'''אומץ לסרב''' היא תנועת [[סרבנות בישראל|סרבנות]] המעודדת סירוב לשרת בשטחי [[יהודה, שומרון וחבל עזה]] מטעמי [[מצפון]] על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.



גרסה מ־06:41, 1 באפריל 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אומץ לסרב
פעילות סירוב שירות ביהודה ושומרון וחבל עזה מטעמי מצפון בגלל שליטה ישראלית באזור
מדינה ישראל
מייסדים 51 חיילים וקצינים מצה"ל
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־22 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות המעודדת סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.

היסטוריה

תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר 2002, כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה מכתב הלוחמים[1] בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב יותר מ-600 לוחמים במילואים. את "מכתב הלוחמים" חיברו דוד זונשיין ויניב איצקוביץ', שני סגנים במילואים.

בהמשך שנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, לבג"ץ, על מנת שיורה לבטל את הרשעתם בדין משמעתי על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.[2] העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום בכלא צבאי על סירובו לשרת בשטחים.

אידאולוגיה

תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך בשירות בצה"ל, ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי העם הפלסטיני, ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה. סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים