קופסה שחורה (תעופה) – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Grossi-7.png|שמאל|ממוזער|220px|רשם נתוני טיסה (FDR) |
[[קובץ:Grossi-7.png|שמאל|ממוזער|220px|רשם נתוני טיסה (FDR) ורשמקול תא הטייס (CVR)]] |
||
'''קופסה שחורה''' ב[[תעופה]] (ב[[אנגלית]]: '''Black Box'''), היא מערכת הקלטה |
'''קופסה שחורה''' ב[[תעופה]] (ב[[אנגלית]]: '''Black Box'''), היא מערכת הקלטה המותקנת ב[[כלי טיס]] המתעדת באמצעים אנלוגיים או דיגיטליים נתוני טיסה שונים ואת קשר הפנים של [[צוות אוויר|צוות האוויר]]. מטרת המערכת היא לסייע בחקירת [[תאונה אווירית|תאונות]] או תקריות אוויריות. המונח המקצועי של הקופסה השחורה הוא '''מקליט טיסה''' (באנגלית: '''Flight recorder'''). |
||
מטוסי נוסעים מחויבים לשאת מקלטי טיסה מאז שנות השישים. מקלט הקול (CVR) הראשון הותקן לראשונה באוסטרליה בעקבות התרסקות |
מטוסי נוסעים מחויבים לשאת מקלטי טיסה מאז שנות השישים. מקלט הקול (CVR) הראשון הותקן לראשונה באוסטרליה בעקבות התרסקות מטוס [[פוקר F27]] בשנת 1960. |
||
==מרכיבי המערכת== |
==מרכיבי המערכת== |
||
[[כלי טיס]] מצוידים בשני מקליטי טיסה |
[[כלי טיס]] מצוידים בשני סוגי מקליטי טיסה: רשמקול תא הטייס (CVR) ורשם נתוני טיסה (FDR). |
||
במקרים מסוימים, שתי יחידות ההקלטה משולבות בקופסה אחת (FDR/CVR). |
|||
[[קובץ:2002-dmuseum-luftfahrt-014-650.jpg|שמאל|ממוזער|220px| |
[[קובץ:2002-dmuseum-luftfahrt-014-650.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רשמקול תא טייס (CVR) (מוצג ב[[מוזיאון המדע (מינכן)|מוזיאון המדע במינכן]]) העושה שימוש בסרט מגנטי על פי דרישת התקן הישן]] |
||
[[קובץ:Fdr_sidefront.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רשם נתוני טיסה (FDR)]] |
[[קובץ:Fdr_sidefront.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רשם נתוני טיסה (FDR)]] |
||
=== |
===רשמקול תא טייס=== |
||
מקליט הקול |
מקליט הקול בתא טייס (נקרא ב[[אנגלית]]: '''Cockpit Voice Recorder''' או בקיצור: '''CVR''') מקליט בארבעה ערוצים במשך שעתיים בתא הטייס את השיחות בין הטייסים, שיחות הרדיו בין המטוס למטוסים אחרים ול[[פיקוח טיסה|פקחי הטיסה]], ומיקרופון נוסף הבנוי בתיקרת תא הטייס להקלטת קולות רקע. משנת [[2005]] דורש [[רשות התעופה הפדרלית]] בארצות הברית (FAA) שזמן ההקלטה יהיה לפחות 30 דקות, אך הוא נמצא בלתי מספק מאחר שבהרבה מקרים קטעים משמעותיים הדרושים לחקירה התרחשו לפני 30 הדקות של תחילת ההקלטה, המינהל הארצי לבטיחות בתחבורה (NTSB) ממליץ על זמן הקלטה של לפחות שעתיים. יחידות הקלטה ישנות הקליטו בצורה אנלוגית על גבי [[סרט מגנטי]]. חלק מהיחידות עשו שימוש בשני סלילים אשר גלגלו את עצמם אוטומטית חזרה לתחילת הסליל כשהם הגיעו לסופם וחלק עשו שימוש בסליל אחד אשר נע בלולאה מתמשכת ומחק את ההקלטה הישנה כל 30 דקות. שחזור קולות שהוקלטו על גבי סרט מגנטי התגלה לעיתים רבות כמשימה קשה, במיוחד לאחר שהסרט שהה במי ים והמעטפת שלו נפרצה, לכן התקני הקלטה מודרניים עושים שימוש ב־[[Solid state drive|כונן שבבי]] (SSD) ללא חלקים נעים אשר מקליט בצורה [[דיגיטלי]]ת והוא עמיד הרבה יותר לזעזועים, טלטול ורטיבות. דרישות אספקת הכוח של הכונן מאפשרות לכלול ביחידה [[סוללה חשמלית|סוללה]] עצמאית, כך שההקלטה יכולה להמשך עד שהטיסה נקטעת, אפילו במקרה שהמערכת החשמלית של המטוס מפסיקה לעבוד. |
||
===רשם נתוני טיסה=== |
===רשם נתוני טיסה=== |
||
רשם נתוני טיסה (נקרא באנגלית: '''Flight Data Recorder''' או בקיצור: '''FDR''') מקבל מידע באמצעות היחידה לאיסוף נתוני טיסה (Flight Data Acquisition Unit או בקיצור: FDAU) המקבלת |
רשם נתוני טיסה (נקרא באנגלית: '''Flight Data Recorder''' או בקיצור: '''FDR''') מקבל מידע באמצעות היחידה לאיסוף נתוני טיסה (Flight Data Acquisition Unit או בקיצור: FDAU) המקבלת ממערכות [[אוויוניקה]] ומחיישנים שונים נתונים כמו מצב המטוס (מהירות, גובה, כיוון, שיעור נסיקה, גלגול המטוס, ניווט וכדומה), מצב המנועים, מצב המערכת ההידראולית, מדדי דלק, זמן ועוד. על פי תקנות רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, על הקופסה להקליט לפחות 88 פרמטרים שונים (עד שנת [[2002]] נדרשו רק 29 פרמטרים), אך ישנן מערכות המקליטות משתנים רבים נוספים, כל פרמטר מוקלט מספר פעמים בשנייה. רוב מקליטי נתוני הטיסה מקליטים 17–25 שעות של נתונים בלולאה מתמשכת. |
||
==תכנון== |
==תכנון== |
||
[[קובץ:Flightrecorder.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שני צדדיו של |
[[קובץ:Flightrecorder.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שני צדדיו של רשמקול תא טייס{{ש}} (CVR) עם כיתוב "מקליט טיסה – לא לפתוח" באנגלית ובצרפתית]] |
||
[[קובץ:ULBeacon.jpg|שמאל|ממוזער|220px|משואת איתור |
[[קובץ:ULBeacon.jpg|שמאל|ממוזער|220px|משואת איתור תת־ימית (ULB) מוצמדת לרשם נתוני הטיסה]] |
||
כיום הקופסאות השחורות מתוכננות על פי תקנים בינלאומיים ועל פי המלצות הנהוגות על ידי [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO), הארגון האירופאי לתעופה אזרחית (EUROCAE) |
כיום הקופסאות השחורות מתוכננות על פי תקנים בינלאומיים ועל פי המלצות הנהוגות על ידי [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO), הארגון האירופאי לתעופה אזרחית (EUROCAE) ורשות התעופה הפדרלית ב[[ארצות הברית]]. |
||
בשל חשיבותן הקופסאות השחורות נדרשות להיות אטומות למים ובנויות לעמידה בפני כוחות של מכה חזקה של 3,600 [[תאוצת הכובד|ג'י]] |
בשל חשיבותן הקופסאות השחורות נדרשות להיות אטומות למים ובנויות לעמידה בפני כוחות של מכה חזקה של 3,600 [[תאוצת הכובד|ג'י]] ל־6.5 [[שנייה|מילישניות]], חום עז של שריפה לוהטת בטמפרטורה של יותר מ־1,000 [[מעלות צלזיוס]] ולחץ של מי ים עמוקים. בניגוד לשמן, הקופסאות צבועות בצבע כתום בהיר עמיד לחום כדי שיהיה ניתן למצוא אותן בקלות בין ההריסות ועליהן מופיע הכיתוב "מקליט טיסה לא לפתוח" ("FLIGHT RECORDER DO NOT OPEN") בצד אחד באנגלית ובצד השני בצרפתית, הקופסאות אסורות לפתיחה שלא לצורך והן מטופלות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. קופסאות שחורות מודרניות בנויות ממעטפת כפולה של [[פלדת אל-חלד|פלדת אל־חלד]] או [[טיטניום]] בעלת עמידות ל[[קורוזיה]] ובידוד פנימי נגד חום גבוה. הן ממוקמות לרוב בזנב המטוס, במקום בו סביר יותר שישרדו תאונה קשה. במקרה של תאונה, חילוצן של הקופסאות השחורות היא המשימה השנייה בחשיבותה לאחר הצלת הניצולים ואיסוף ההרוגים. |
||
רוב המטוסים ב[[תעופה כללית|תעופה הכללית]] בארצות הברית נדרשים להיות מצוידים במשדר איתור בזמן חירום (ELT), תלוי בסוג המטוס ואזור תפעולו, בעוד ש[[חברת תעופה|חברות תעופה מסחריות]] אינן נדרשות לכך. למרות זאת, הקופסאות השחורות במטוסים מסחריים נדרשות להיות מצוידות במשואת איתור |
רוב המטוסים ב[[תעופה כללית|תעופה הכללית]] בארצות הברית נדרשים להיות מצוידים במשדר איתור בזמן חירום (ELT), תלוי בסוג המטוס ואזור תפעולו, בעוד ש[[חברת תעופה|חברות תעופה מסחריות]] אינן נדרשות לכך. למרות זאת, הקופסאות השחורות במטוסים מסחריים נדרשות להיות מצוידות במשואת איתור תת־מימית (Underwater Locator Beacon או בקיצור: ULB) אשר מופעלת באופן אוטומטי כאשר היא באה במגע עם מים. המשואה משדרת אותות על־קוליים{{הבהרה|סיבה=מה החידוש בכך שגלי רדיו נעים יותר מהר מהקול?}} בתדר 37.5 [[הרץ|קילו־הרץ]] במרווחים של פעימה אחת בשנייה משום בתדר זה ניתן לקלוט את האותות האלו על ידי מגוון רחב של מקלטים. המשואה תפעל במשך 30 ימים בעומק של עד 20,000 רגל (6 ק"מ). |
||
החל משנות השבעים רוב [[מטוס סילון|מטוסי הסילון]] המסחריים מצוידים בהתקן הקלטה קל |
החל משנות השבעים רוב [[מטוס סילון|מטוסי הסילון]] המסחריים מצוידים בהתקן הקלטה קל גישה (Quick Access Recorder או בקיצור: QAR). התקן זה מקליט נתונים על גבי אמצעי אחסון נייד. הגישה למקליט הקול (CVR) ולמקליט הנתונים (FDR) היא מטבעה קשה – מאחר שעליהם להיות עמידים לתאונות, הם גם דורשים ציוד מיוחד להגיע אל ההקלטות. ה־QAR ניתן לשליפה בקלות והוא מתוכנן כך שניתן יהיה לקורא את הנתונים המוקלטים באמצעות [[מחשב שולחני]] רגיל. חברות תעופה רבות משתמשות בנתונים האלה לחקירת אירועים משמעותיים בעלי פרמטרים החורגים מאלה של טיסה רגילה. זה מאפשר לגלות ולטפל בבעיות תפעוליות ובכך למנוע, להבא, את התאונה מראש. |
||
השימוש בנתונים של הקופסאות השחורות הוא בעיקר לצורך חקירת תאונות אך גם לצורך ניתוח מצבים לשיפור בטיחות |
השימוש בנתונים של הקופסאות השחורות הוא בעיקר לצורך חקירת תאונות אך גם לצורך ניתוח מצבים לשיפור בטיחות התעופה, איסוף וניתוח נתוני [[התעייפות החומר]] בדיקת ביצועי המנועים, ניצול אופטימלי של דלק והתנהגויות מסוכנות של צוות הטיסה. |
||
==מקור השם== |
==מקור השם== |
||
המונח |
המונח "קופסה שחורה" נולד לאחר פגישה לגבי מקליט הטיסה המסחרי הראשון שנקרא "ביצה אדומה" בגלל צבעו וצורתו. לאחר הפגישה אמר אחד העיתונאים "זוהי קופסה שחורה נהדרת". קופסה שחורה הוא מונח הומוריסטי ולא תיאור מדויק שלה, שכן כאמור, צבעה על פי רוב כתום בהיר. |
||
⚫ | מקור נוסף לשמה של הקופסה השחורה הוא במינוח של [[חיל האוויר המלכותי]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה שבין השנים |
||
⚫ | מקור נוסף לשמה של הקופסה השחורה הוא במינוח של [[חיל האוויר המלכותי]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בתקופה שבין השנים 1940–1945 הוכנסו למטוסים (במיוחד ל[[מפציץ|מטוסי הפצצה]]) חידושים אלקטרונים רבים של [[אוויוניקה|מערכות אוויוניקה]] כמו [[ניווט|מערכות ניווט]], [[מכ"ם|מערכות מכ"ם]] ו[[מכשיר קשר|מערכות קשר]]. מערכות אלה היו עטופות בדרך כלל בקופסת מתכת צבועה בשחור למניעת השתקפות. במשך הזמן כל ציוד אלקטרוני חדש כונה "קופסה שחורה", מונח שנהפך נפוץ בתעופה האזרחית בתקופה שאחרי המלחמה. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
<div style="text-align: LEFT;"> |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
{{ציטוט|תוכן= |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
</div> |
|||
⚫ | |||
בתרגום חופשי: |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
שורה 94: | שורה 94: | ||
* {{ynet|עדי פרל|מה יש בקופסה השחורה?|4608952|29 בדצמבר 2014}} |
* {{ynet|עדי פרל|מה יש בקופסה השחורה?|4608952|29 בדצמבר 2014}} |
||
* {{כלכליסט|ניצן סדן|למה לא בונים את כל המטוס מהחומר של הקופסה השחורה?|3729380|12 בינואר 2018}} |
* {{כלכליסט|ניצן סדן|למה לא בונים את כל המטוס מהחומר של הקופסה השחורה?|3729380|12 בינואר 2018}} |
||
{{תעופה}} |
{{תעופה}} |
||
{{תעופה אזרחית}} |
{{תעופה אזרחית}} |
גרסה מ־00:39, 6 באפריל 2020
קופסה שחורה בתעופה (באנגלית: Black Box), היא מערכת הקלטה המותקנת בכלי טיס המתעדת באמצעים אנלוגיים או דיגיטליים נתוני טיסה שונים ואת קשר הפנים של צוות האוויר. מטרת המערכת היא לסייע בחקירת תאונות או תקריות אוויריות. המונח המקצועי של הקופסה השחורה הוא מקליט טיסה (באנגלית: Flight recorder).
מטוסי נוסעים מחויבים לשאת מקלטי טיסה מאז שנות השישים. מקלט הקול (CVR) הראשון הותקן לראשונה באוסטרליה בעקבות התרסקות מטוס פוקר F27 בשנת 1960.
מרכיבי המערכת
כלי טיס מצוידים בשני סוגי מקליטי טיסה: רשמקול תא הטייס (CVR) ורשם נתוני טיסה (FDR).
במקרים מסוימים, שתי יחידות ההקלטה משולבות בקופסה אחת (FDR/CVR).
רשמקול תא טייס
מקליט הקול בתא טייס (נקרא באנגלית: Cockpit Voice Recorder או בקיצור: CVR) מקליט בארבעה ערוצים במשך שעתיים בתא הטייס את השיחות בין הטייסים, שיחות הרדיו בין המטוס למטוסים אחרים ולפקחי הטיסה, ומיקרופון נוסף הבנוי בתיקרת תא הטייס להקלטת קולות רקע. משנת 2005 דורש רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית (FAA) שזמן ההקלטה יהיה לפחות 30 דקות, אך הוא נמצא בלתי מספק מאחר שבהרבה מקרים קטעים משמעותיים הדרושים לחקירה התרחשו לפני 30 הדקות של תחילת ההקלטה, המינהל הארצי לבטיחות בתחבורה (NTSB) ממליץ על זמן הקלטה של לפחות שעתיים. יחידות הקלטה ישנות הקליטו בצורה אנלוגית על גבי סרט מגנטי. חלק מהיחידות עשו שימוש בשני סלילים אשר גלגלו את עצמם אוטומטית חזרה לתחילת הסליל כשהם הגיעו לסופם וחלק עשו שימוש בסליל אחד אשר נע בלולאה מתמשכת ומחק את ההקלטה הישנה כל 30 דקות. שחזור קולות שהוקלטו על גבי סרט מגנטי התגלה לעיתים רבות כמשימה קשה, במיוחד לאחר שהסרט שהה במי ים והמעטפת שלו נפרצה, לכן התקני הקלטה מודרניים עושים שימוש ב־כונן שבבי (SSD) ללא חלקים נעים אשר מקליט בצורה דיגיטלית והוא עמיד הרבה יותר לזעזועים, טלטול ורטיבות. דרישות אספקת הכוח של הכונן מאפשרות לכלול ביחידה סוללה עצמאית, כך שההקלטה יכולה להמשך עד שהטיסה נקטעת, אפילו במקרה שהמערכת החשמלית של המטוס מפסיקה לעבוד.
רשם נתוני טיסה
רשם נתוני טיסה (נקרא באנגלית: Flight Data Recorder או בקיצור: FDR) מקבל מידע באמצעות היחידה לאיסוף נתוני טיסה (Flight Data Acquisition Unit או בקיצור: FDAU) המקבלת ממערכות אוויוניקה ומחיישנים שונים נתונים כמו מצב המטוס (מהירות, גובה, כיוון, שיעור נסיקה, גלגול המטוס, ניווט וכדומה), מצב המנועים, מצב המערכת ההידראולית, מדדי דלק, זמן ועוד. על פי תקנות רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, על הקופסה להקליט לפחות 88 פרמטרים שונים (עד שנת 2002 נדרשו רק 29 פרמטרים), אך ישנן מערכות המקליטות משתנים רבים נוספים, כל פרמטר מוקלט מספר פעמים בשנייה. רוב מקליטי נתוני הטיסה מקליטים 17–25 שעות של נתונים בלולאה מתמשכת.
תכנון
כיום הקופסאות השחורות מתוכננות על פי תקנים בינלאומיים ועל פי המלצות הנהוגות על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO), הארגון האירופאי לתעופה אזרחית (EUROCAE) ורשות התעופה הפדרלית בארצות הברית.
בשל חשיבותן הקופסאות השחורות נדרשות להיות אטומות למים ובנויות לעמידה בפני כוחות של מכה חזקה של 3,600 ג'י ל־6.5 מילישניות, חום עז של שריפה לוהטת בטמפרטורה של יותר מ־1,000 מעלות צלזיוס ולחץ של מי ים עמוקים. בניגוד לשמן, הקופסאות צבועות בצבע כתום בהיר עמיד לחום כדי שיהיה ניתן למצוא אותן בקלות בין ההריסות ועליהן מופיע הכיתוב "מקליט טיסה לא לפתוח" ("FLIGHT RECORDER DO NOT OPEN") בצד אחד באנגלית ובצד השני בצרפתית, הקופסאות אסורות לפתיחה שלא לצורך והן מטופלות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים. קופסאות שחורות מודרניות בנויות ממעטפת כפולה של פלדת אל־חלד או טיטניום בעלת עמידות לקורוזיה ובידוד פנימי נגד חום גבוה. הן ממוקמות לרוב בזנב המטוס, במקום בו סביר יותר שישרדו תאונה קשה. במקרה של תאונה, חילוצן של הקופסאות השחורות היא המשימה השנייה בחשיבותה לאחר הצלת הניצולים ואיסוף ההרוגים.
רוב המטוסים בתעופה הכללית בארצות הברית נדרשים להיות מצוידים במשדר איתור בזמן חירום (ELT), תלוי בסוג המטוס ואזור תפעולו, בעוד שחברות תעופה מסחריות אינן נדרשות לכך. למרות זאת, הקופסאות השחורות במטוסים מסחריים נדרשות להיות מצוידות במשואת איתור תת־מימית (Underwater Locator Beacon או בקיצור: ULB) אשר מופעלת באופן אוטומטי כאשר היא באה במגע עם מים. המשואה משדרת אותות על־קוליים[דרושה הבהרה] בתדר 37.5 קילו־הרץ במרווחים של פעימה אחת בשנייה משום בתדר זה ניתן לקלוט את האותות האלו על ידי מגוון רחב של מקלטים. המשואה תפעל במשך 30 ימים בעומק של עד 20,000 רגל (6 ק"מ).
החל משנות השבעים רוב מטוסי הסילון המסחריים מצוידים בהתקן הקלטה קל גישה (Quick Access Recorder או בקיצור: QAR). התקן זה מקליט נתונים על גבי אמצעי אחסון נייד. הגישה למקליט הקול (CVR) ולמקליט הנתונים (FDR) היא מטבעה קשה – מאחר שעליהם להיות עמידים לתאונות, הם גם דורשים ציוד מיוחד להגיע אל ההקלטות. ה־QAR ניתן לשליפה בקלות והוא מתוכנן כך שניתן יהיה לקורא את הנתונים המוקלטים באמצעות מחשב שולחני רגיל. חברות תעופה רבות משתמשות בנתונים האלה לחקירת אירועים משמעותיים בעלי פרמטרים החורגים מאלה של טיסה רגילה. זה מאפשר לגלות ולטפל בבעיות תפעוליות ובכך למנוע, להבא, את התאונה מראש.
השימוש בנתונים של הקופסאות השחורות הוא בעיקר לצורך חקירת תאונות אך גם לצורך ניתוח מצבים לשיפור בטיחות התעופה, איסוף וניתוח נתוני התעייפות החומר בדיקת ביצועי המנועים, ניצול אופטימלי של דלק והתנהגויות מסוכנות של צוות הטיסה.
מקור השם
המונח "קופסה שחורה" נולד לאחר פגישה לגבי מקליט הטיסה המסחרי הראשון שנקרא "ביצה אדומה" בגלל צבעו וצורתו. לאחר הפגישה אמר אחד העיתונאים "זוהי קופסה שחורה נהדרת". קופסה שחורה הוא מונח הומוריסטי ולא תיאור מדויק שלה, שכן כאמור, צבעה על פי רוב כתום בהיר.
מקור נוסף לשמה של הקופסה השחורה הוא במינוח של חיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה שבין השנים 1940–1945 הוכנסו למטוסים (במיוחד למטוסי הפצצה) חידושים אלקטרונים רבים של מערכות אוויוניקה כמו מערכות ניווט, מערכות מכ"ם ומערכות קשר. מערכות אלה היו עטופות בדרך כלל בקופסת מתכת צבועה בשחור למניעת השתקפות. במשך הזמן כל ציוד אלקטרוני חדש כונה "קופסה שחורה", מונח שנהפך נפוץ בתעופה האזרחית בתקופה שאחרי המלחמה.
דוגמה לשיחה שהוקלטה על ידי ברשמקול בתא הטייס
רשמקול (CVR) לוכד לעיתים קרובות את מילותיהם האחרונות של צוות האוויר ממש לפני ההתרסקות. להלן תמליל השיחה בין מגדל הפיקוח לצוות המטוס של טיסה 1862 של אל על שהתרסקה ב־4 באוקטובר 1992 באמסטרדם שבהולנד:
בקר: פנה ימינה לכיוון 0־6־2, השדה אה... מאחוריך, אה.... מערבה אליך, אה.... במרחק 8־1 מיילים.
אל על 1862: רות, יש לנו אש במנוע מספר 3, יש לנו אש במנוע מספר 3.
בקר: רות, פנה לכיוון 0־7־2 לצלע עם הרוח.
אל על 1862: 0־7־2 עם הרוח.
אל על 1862: אל על 2־6־8־1, איבדנו את מנועים מספר 3 ומספר 4, מנועים מספר 3 ומספר 4.
בקר: רות, 2־6־8־1.
בקר: אל על 2־6־8־1, המשך בהנמכה ל־1,500 רגל... 1,500.
אל על 1862: 1,500, ויש לנו בעיית שליטה.
בקר: יש לך גם בעיית שליטה, רות.
אל על 1862: [ברקע, בעברית] – להרים את כל המדפים, כל המדפים הורמו.
אל על 1862: [ברקע] – אוווו.
אל על 1862: [ברקע, בעברית] – הורד את הגלגלים.
אל על 1862: יורדים... אה... 2־6־8־1, יורד, יורד, קבל ירידה.
קישורים חיצוניים
- עדי פרל, מה יש בקופסה השחורה?, באתר ynet, 29 בדצמבר 2014
- ניצן סדן, למה לא בונים את כל המטוס מהחומר של הקופסה השחורה?, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2018
תעופה • תעופה צבאית • תעופה אזרחית | ||
---|---|---|
עקרונות | אווירודינמיקה • כוח עילוי • גרר • מספר מאך • זווית התקפה • הזדקרות • פרופיל אווירודינמי • עומס כנף • מערבולת • אפקט קואנדה • יחס גלישה • פינת ארון המתים | |
כלי טיס | מטוס • מסוק • כדור פורח • ספינת אוויר • דאון • המראה ונחיתה אנכית (VTOL) • המראה ונחיתה קצרה (STOL) | |
מבנה | כנף • כנפון קצה־כנף • מדף • מאזנות • ספוילר • מעצור אוויר • מוטת כנפיים • כונס אוויר • כני נסע • הגה גובה • הגה כיוון • תא הטייס • משטחי היגוי • קנארד | |
הנעה | מנוע בעירה פנימית • מנוע כוכבי (רדיאלי) • מדחף • מנוע סילון • היפוך דחף • מנוע מגח סילון • מנוע על-מגח סילוני • מנוע רקטי • חשמל | |
תופעות | גלגול הולנדי • צימוד אינרציאלי • בום על-קולי • התעבות סביב כלי טיס • אוסצילציה • ורטיגו • התקרחות | |
מערכות | מחווני טיסה • צינור פיטו • מכל דלק נתיק • מצנח בלימה • אוויוניקה • מערכת בקרת טיסה • חיווט תעופתי • קופסה שחורה | |
שלבי טיסה | הסעה ודחיפה • המראה • טיפוס • הנמכה • שיוט • נחיתה • אווירובטיקה • הקפה | |
מקצועות | צוות אוויר • טייס • מהנדס טיסה • צוות קרקע • הנדסת אווירונאוטיקה | |
מונחים בתעופה |