שער שוויון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:25, 7 באפריל 2020

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: נייטרליות, הסרת פרטים שוליים.

שער שוויון היא תוכנית הפועלת כמיזם חינוכי, חברתי וספורטיבי. להעניק מסגרת לשעות אחה"צ ולקדם ילדים מאוכלוסיות חלשות, להפגיש ילדים מקהילות ומרקע תרבותי לא מוכר, במטרה להכיר תרבות שונה, ולפתח ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, רוחב אופקים והפלת מחיצות בין ילדים מרקעים וממגזרים שונים.

היסטוריה

תחילתו של הפרויקט ביוזמה של כמה סטודנטים בירושלים, שעבדו בהתנדבות עם ילדים בשכונות החלשות בעיר, ובראשם לירן ג'רסי (יליד 1985). ג'רסי ביקש להעסיק ילדים בשכונות בשעות אחר הצוהריים, כדי למנוע מהם להשתעמם ולהסתבך בצרות. נוסף על כך, הוא ביקש להפגישם עם ילדים מרקע שונה כדי לקדם סובלנות לתרבות שונה ולהיאבק בגזענות ובאלימות. ג'רסי החליט שספורט, ובייחוד כדורגל, יכול להיות עניין משותף לילדים מרקע תרבותי שונה. הוא הגה רעיון לאמן ילדים בכדורגל, והתנאי להשתתפות הוא שהילדים יקבלו שיעורי תגבור לימודים מסטודנטים מתנדבים, ויפגשו קבוצות משכונות ומיישובים אחרים בטורנירים משותפים.

הפרויקט החל ב-2009 עם שבע קבוצות כדורגל, משבעה בתי ספר שונים, ומאז צמח במהירות. תחילתו בבתי ספר יסודיים, ובשנת 2014 הורחב גם לתיכונים. הילדים ששיחקו בשנות הפרויקט הראשונות, בהגיעם לכיתות י"א ו-י"ב משמשים מדריכים לילדים הצעירים, כחלק מהמחויבות שלהם במסגרת בית הספר.

עד שנת 2020 השתתפו בפרויקט 300 קבוצות מכל רחבי ישראל, ובהן כ-4,500 ילדים ונערים בני 9–16. הפרויקט פועל בכ-100 יישובים, ממג'דל שמס בצפון ועד אילת בדרום. המשתתפים כוללים בנים ובנות; יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד; קבוצות של חרשים ולקויי שמיעה; וכן קבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל.

בחודש מאי 2018 זכתה התוכנית במענק בסך חמישים אלף אירו מקרן הילדים של אופ"א^[1].

פורמט

הילדים פעילים בפרויקט ארבע פעמים בשבוע. שני מפגשים מוקדשים לאימון כדורגל, והשניים האחרים - ללימודים עיוניים, הכנת שיעורי בית והתכוננות לבחינות. פעם בחודש לערך מתקיימים טורנירים מחוזיים, שבהם נפגשות קבוצות מיישובים ומשכונות שונות. השתתפות הילדים בפעילויות הכדורגל מותנית בהשתתפותם במרכזי הלמידה, ובהתנהגות תקינה בבתי הספר. רכזי הקבוצות, עובדי המטה, החונכים והשופטים בפרויקט עובדים בהתנדבות, ובסך הכל פעילים בו כ-500 מתנדבים. לעמותה יש ועד מנהל, שבו חברים ספורטאים בעבר ואישים מתחום הספורט, התקשורת והעסקים, כמו: מודי בר-און, שרון תוסייה-כהן (יו"ר הוועד), אפי רוזנהויז, ובעבר גם זוהיר בהלול.

בין התוצרים של הפרויקט ניתן למנות:

עיסוק בספורט, שיש לו רקורד מוכח של פיתוח כשרים חברתיים, משמעת, הגינות, התמדה והתמודדות עם קשיים, ביטחון עצמי והערכה עצמית, תחושת שייכות, כושר גופני, בריאות, והנאה.
שיפור ההישגים האקדמיים של הילדים
מפגש עם ילדים בני אותו גיל מרקע תרבותי שונה, כולל ממגזרים שונים במדינה (דתיים וחילונים) ומלאומים ודתות שונות; הפלת מחיצות, ניפוץ סטריאוטיפים, סובלנות, אי-אלימות ומניעת גזענות
עיסוק משמעותי לשעות אחר הצהריים, בסביבה סוציו-אקונומית החסרה תעסוקה ופיקוח על ילדים
עבודה קהילתית של סטודנטים, שמקבלים קרדיט מהמוסד האקדמי ולומדים בעצמם על עבודה קהילתית, נתינה לכלל והיכרות עם אוכלוסייה שונה (בדומה לפרויקטים כמו פר"ח).

שמו של הפרויקט הוא משחק מילים, על מצב שבו שער שמובקע במשחק מוביל לשוויון בתוצאה; והוא גם מבטא את הרעיון שהפרויקט יכול להיות ה"שער" להגברת השוויון בין בני אדם מרקע שונה, ובין הפריפריה החברתית למרכז.

שותפים

השותפים המרכזיים בפרויקט הם הרשויות המקומיות והמתנ"סים שבתחומן. בנוסף, עסקים מקומיים וחברות לוקחות חסות על הפעילות ומעניקות תמיכה כלכלית. שותפים נוספים הם פר"ח והמוסדות האקדמיים, שמספקים את הסטודנטים להתנדבות ולהתמחות בתפקידים חינוכיים, לצד תפקידי מטה ניהוליים. בין המוסדות האקדמיים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה למינהל, מכללת אוהלו, מכללת אורנים, האקדמית גליל מערבי ועוד.

הפרויקט זוכה גם לתמיכה של ההתאחדות לכדורגל בישראל. בשנת 2013 הצטרפו לתמיכה שגרירות בריטניה בישראל, וסניף המגבית היהודית המאוחדת בבריטניה.

אירועים בולטים במסגרת העמותה

בדצמבר 2014 יזמה שגרירות בריטניה בישראל טורניר כדורגל, לציון מלאות 100 שנה לאירוע הידוע כהפסקת האש של חג המולד: בחג המולד של שנת 1914, במלחמת העולם הראשונה, הפסיקו חיילים בריטיים וגרמנים את הקרבות ביניהם, וקיימו ביניהם משחק כדורגל חגיגי. במהלך הטורניר אמר שגריר בריטניה בישראל, מת'יו גולד: "היה כאן קיץ קשה. עכשיו אין פה פוליטיקה, רק שימוש בכדורגל כדי לבנות גשרים וחברויות"^[2]. בטורניר נכחו הכדורגלנים מהראן ראדי, דקל קינן ושרן ייני. כמו כן השתתף באירוע שדרן הרדיו זוהיר בהלול^[2].
במרץ 2015, לאחר ניצחון נבחרת ויילס בכדורגל על נבחרת ישראל בכדורגל, נפגשו הוולשים עם 24 ילדי שער שוויון, שנבחרו להשתתף באירוע בזכות הצטיינותם במרכזי הלמידה של התוכנית. הילדים זכו לשחק עם כוכב הנבחרת ואחד הכוכבים הגדולים בעולם בזמנו - גארת' בייל^[3].
בנובמבר 2015, השתתפו נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין וראש עיריית לונדון דאז, בוריס ג'ונסון במשחק ראווה בין קבוצת תל"י גאולים מירושלים לקבוצה מעין ראפה^[4].
בינואר 2016, לאחר פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בתל אביב, קיימו עיריית אופקים ומחוז הנגב המערבי בעמותה טורניר מיוחד לזכרו של שמעון רוימי, בן אופקים שנרצח בפיגוע והיה אוהד כדורגל מושבע^[5].
במאי 2016 הגיעה קבוצה נבחרת של שחקנים, שנבחרו בזכות הצטיינותם, לפגוש את נשיא המדינה. הילדים העניקו לו כדורגל חתום על ידי כל המצטיינים^[6].
באוגוסט 2016 יצאה משלחת של שתי קבוצות מהפרויקט, קבוצה ערבית וקבוצה יהודית, למסע לברזיל, בעת קיומה של אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. במהלך המשחקים צפו הילדים בתחרויות בהשתתפות אחדים מהספורטאים הישראלים (ביניהם תחרויות הג'ודו, בהן זכו ירדן ג'רבי ואורי ששון במדליות ארד), ביקרו במוזיאון הכדורגל, נפגשו עם כוכבי עבר של נבחרת ברזיל, וקיימו משחקי כדורגל עם קבוצות ילדים מקומיות. הביקור זכה לכיסוי נרחב בערוצי תקשורת מרכזיים, בברזיל^[7] ובישראל^[8].
במאי 2017 השתתף שר החינוך נפתלי בנט בטורניר מחוז ירושלים של העמותה. השר קיבל מילדי המחוז חולצה, ששמו מתנוסס על גבה. בעקבות הטקס החליט השר להשתתף במשחק במדי קבוצת צור באהר, וכן החליט שמשרד החינוך ייתן חסות לפרויקט.
בשנת 2017, בעקבות פגישה עם נציגי העמותה, החליטה ממשלת סרביה להפעיל תוכנית במתכונת דומה בבתי הספר במדינה. לשם כך הזמינו הסרבים את צוות הארגון כדי לסייע בהכשרת הפעילים המקומיים. במאי 2017 הגיעו נציגי ממשלת סרביה לביקור בישראל, נפגשו עם פעילי העמותה בתל אביב, ירושלים, רהט ולוד, ועם ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, התומך בפרויקט מתחילתו^[9].

לקריאה נוספת

אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שער שוויון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של שער שוויון
"המטרה של השגרירות הבריטית: שלום באמצעות הכדורגל", באתר ג'ואיש כרוניקל (באנגלית)
"חנוכת הפרויקט 'שער שוויון' בצפון המדינה, במימון בריטי", כתבה וגלריית תמונות באתר PANET (בערבית)
"שער להצלחה", כתבה בעיתון ידיעות אחרונות, 6 במרץ 2017
כתבה על אירוע ההשקה של העמותה וההתאחדות לכדורגל, באתר one.co.il
חינוך בליגה אחרת, באתר ynet
"גיבור השבוע": אלי קובלר מעמותת "שער שוויון", בתוכנית "מחר שבת" של צביקה הדר בערוץ 2

הערות שוליים

^ תוכנית "שער שוויון" זכתה למענק יוקרתי מפיפ"א, באתר "הארץ", 27 במאי 2018
^ ¹ ² אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014
^ כתבה על המפגש באתר one.co.il
^ הנשיא וראש עיריית לונדון משתתפים במשחק עם ילדי העמותה
^ כתבה על הטורניר באתר ערוץ הספורט
^ הנשיא אירח את חניכי פרויקט "שער שוויון", באתר ynet
^ "עמותה מירושלים מאחדת ילדים ישראלים ופלסטינים באמצעות הכדורגל", כתבה על המשלחת בערוץ האינטרנט של תאגיד התקשורת הברזילאי Grupo Globo
^ "'שער שוויון', הפרויקט שמאחד יהודים וערבים" בתוכנית הבוקר של שידורי קשת
^ כתבה על הפרויקט בסרביה, באתר one.co.il

[1] תוכנית "שער שוויון" זכתה למענק יוקרתי מפיפ"א, באתר "הארץ", 27 במאי 2018

[טורניר-2] ¹ ² אפשר גם אחרת, מאת מירית קושניר סטרומצה, מוסף "תל אביב" של ידיעות אחרונות, 19 בדצמבר 2014

[3] כתבה על המפגש באתר one.co.il

[4] הנשיא וראש עיריית לונדון משתתפים במשחק עם ילדי העמותה

[5] כתבה על הטורניר באתר ערוץ הספורט

[6] הנשיא אירח את חניכי פרויקט "שער שוויון", באתר ynet

[7] "עמותה מירושלים מאחדת ילדים ישראלים ופלסטינים באמצעות הכדורגל", כתבה על המשלחת בערוץ האינטרנט של תאגיד התקשורת הברזילאי Grupo Globo

[8] "'שער שוויון', הפרויקט שמאחד יהודים וערבים" בתוכנית הבוקר של שידורי קשת

[9] כתבה על הפרויקט בסרביה, באתר one.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 הפרויקט החל ב-2009 עם שבע קבוצות כדורגל, משבעה בתי ספר שונים, ומאז צמח במהירות. תחילתו בבתי ספר יסודיים, ובשנת 2014 הורחב גם לתיכונים. הילדים ששיחקו בשנות הפרויקט הראשונות, בהגיעם לכיתות י"א ו-י"ב משמשים מדריכים לילדים הצעירים, כחלק מהמחויבות שלהם במסגרת בית הספר.
-עד שנת 2020 השתתפו בפרויקט 300 קבוצות מכל רחבי ישראל, ובהן כ-4,500 ילדים ונערים בני 9–16. הפרויקט פועל בכ-100 יישובים, מ[[מג'דל שמס]] בצפון ועד [[מצפה רמון]] בדרום. המשתתפים כוללים בנים ובנות; יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד; קבוצות של חרשים ולקויי שמיעה; וכן קבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל.
+עד שנת 2020 השתתפו בפרויקט 300 קבוצות מכל רחבי ישראל, ובהן כ-4,500 ילדים ונערים בני 9–16. הפרויקט פועל בכ-100 יישובים, מ[[מג'דל שמס]] בצפון ועד [[אילת]] בדרום. המשתתפים כוללים בנים ובנות; יהודים, מוסלמים, דרוזים ועוד; קבוצות של חרשים ולקויי שמיעה; וכן קבוצות מעורבות – יהודים וערבים, ילדי עולים חדשים לצד ילידי ישראל.
 [[קובץ:SHAAR_SHIVYON.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שופט מתנדב שולף '''כרטיס ירוק''', בו נעשה שימוש ב'''שער שוויון''' כדי לתגמל התנהגות ספורטיבית והוגנת]]