עמית שכטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קורונה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
נשוי ל[[עיתונאית]] [[ג’ודי מלץ]] ולהם ארבעה ילדים - מתן, תמר, עידו ויעלה.
נשוי ל[[עיתונאית]] [[ג’ודי מלץ]] ולהם ארבעה ילדים - מתן, תמר, עידו ויעלה.


עמית חבר בהנהלת [[האגודה לזכויות האזרח]].
חבר בהנהלת [[האגודה לזכויות האזרח]], הנהלת [[התיאטרון הערבי-עברי ביפו]] ו[[מועצת העיתונות בישראל]] .


==קריירה אקדמית==
==קריירה אקדמית==
שורה 24: שורה 24:
ב 2011 הקים את כתב העת Journal of Information Policy והוא משמש עורך-משותף ראשי.
ב 2011 הקים את כתב העת Journal of Information Policy והוא משמש עורך-משותף ראשי.


ב-2012 שב למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. בין השנים 2014-2018 כיהן כראש המחלקה. ב-2015 קודם לדרגת [[פרופסור מן המניין]].
ב-2012 שב ארצה והצטרף למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. בין השנים 2014-2018 כיהן כראש המחלקה. ב-2015 קודם לדרגת [[פרופסור מן המניין]], וב-2018 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה {{ הערה|https://in.bgu.ac.il/Pages/news/Amit-Schejter-humsus-dean.aspx}}.


מחקריו מתמקדים במדיניות תקשורת ובהשלכותיה על חלוקה בלתי-שוויונית של משאבי תקשורת והשתקת קולות ציבוריים עקב כך.
מחקריו מתמקדים במדיניות תקשורת ובהשלכותיה על חלוקה בלתי-שוויונית של משאבי תקשורת והשתקת קולות ציבוריים עקב כך.

גרסה מ־12:43, 10 באפריל 2020

עמית שכטר

עמית שכטר (נולד ב-16 בנובמבר 1961) הוא פרופסור מן המניין לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר תקשורת המונים. הוא מכהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה.

ביוגרפיה

שכטר נולד בארצות הברית. גדל ברמת השרון ולמד בתיכון ע״ש רוטברג. אביו היה פרופ' שרגא שכטר.

השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בתקשורת המונים באוניברסיטת בוסטון ודוקטורט בלימודי מדיניות מידע ותקשורת באוניברסיטת ראטגרס.

בשנים 1988-89 היה מנהל לשכת שר החינוך יצחק נבון ובשנים 1992-1993 יועץ בכיר לשרת החינוך והתרבות שולמית אלוני.

בשנים 1993 -1997 היה יועץ משפטי לרשות השידור ובשנים 2000-2004 סמנכ”ל רגולציה בחברת סלקום.

ב-2014 עמד בראש ועדת שכטר לבחינת הרגולציה בתקשורת, והסדרת התוכן השיווקי בעידן האינטרנט בישראל[1].

ב-2018 הקים יחד עם מיכל רפאלי-כדורי את קרן פרס היצירה על שם שולמית אלוני.

נשוי לעיתונאית ג’ודי מלץ ולהם ארבעה ילדים - מתן, תמר, עידו ויעלה.

חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח, הנהלת התיאטרון הערבי-עברי ביפו ומועצת העיתונות בישראל .

קריירה אקדמית

בשנים 1997-2000 היה מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן עבר לארצות הברית ובשנים 2004-2012 היה פרופסור חבר במחלקה לטלקומוניקציה בביה”ס לתקשורת ומנהל-שותף במכון לחקר מדיניות המידע באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה.

ב 2011 הקים את כתב העת Journal of Information Policy והוא משמש עורך-משותף ראשי.

ב-2012 שב ארצה והצטרף למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. בין השנים 2014-2018 כיהן כראש המחלקה. ב-2015 קודם לדרגת פרופסור מן המניין, וב-2018 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה [2].

מחקריו מתמקדים במדיניות תקשורת ובהשלכותיה על חלוקה בלתי-שוויונית של משאבי תקשורת והשתקת קולות ציבוריים עקב כך.

ספרים

  • Schejter, A. & Tirosh, N. (2016). A Justice-Based Approach for New Media Policy: In the Paths of Righteousness. London: Palgrave-McMillan
  • A. Schejter (2009) Muting Israeli Democracy: How Media and Cultural Policy Undermine Free Expression. Urbana, Il: University of Illinois Press
  • A. Cohen, D. Lemish & A. Schejter (2008) The Wonder Phone in the Land of Miracles: Mobile Telephony in Israel. Cresskill, NJ: Hampton Press

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמית שכטר בוויקישיתוף

הערות שוליים