ג'ובאני לורנצו ברניני – הבדלי גרסאות

ג'ובאני לורנצו ברניני
לידה	7 בדצמבר 1598; נאפולי, ממלכת נאפולי
פטירה	28 בנובמבר 1680 (בגיל 81); רומא, מדינת האפיפיור
מקום קבורה	בזיליקת סנטה מריה מג'ורה
זרם באמנות	בארוק
יצירות ידועות	ארמון ברבריני, פסל קוסטנזה בונרלי, Sant'Andrea al Quirinale, האקסטזה של תרזה הקדושה, כיכר פטרוס הקדוש, מזרקת ארבעת הנהרות
בן או בת זוג	Caterina Tezio
צאצאים	Domenico Bernini

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:49, 11 באפריל 2020

ג'ובאני לורנצו ברניני (באיטלקית: Giovanni Lorenzo Bernini; 7 בדצמבר 1598 – 28 בנובמבר 1680) הוא פסל ואדריכל איטלקי שהוא אחד החשובים שבאמני תקופת הבארוק באיטליה.

ביוגרפיה

ברניני נולד בשנת 1598 בנאפולי. אביו, פייטרו ברניני, היה פסל בסגנון המנייריזם, שהיה הסגנון השליט במחציתה השנייה של המאה השש עשרה. אצל אביו למד ג'ובאני הצעיר את אמנות הפיסול שעם השנים הפכה למקצועו העיקרי. כבר מילדותו התבלט כילד פלא, ופסלים מוקדמים שלו כילד צעיר, כגון "העז אלמתאה עם יופיטר הצעיר ופאון" (שנת 1609 לערך, גלריה בורגזה)^[1], מעוררים את התפעלותנו גם כיום. לימים התפתח להיות גדול פסלי הבארוק ולאדריכל חשוב. עם זאת, בדומה לאמנים אחרים בתקופתו עסק גם בציור, רישום, עיצוב תפאורות, בניית מזרקות ועוד. עם אביו, אגב, שיתף פעולה לימים (1627) בעיצוב "מזרקת הספינה" למרגלות "המדרגות הספרדיות" ברומא.

עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ההלניסטי הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ברומא אליה הוא עבר יחד עם אביו. פריצת הדרך שלו כאמן פיסול הייתה כשיצר סדרת עבודות מרשימות עבור פטרונו הראשון, הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו של האפיפיור פאולוס החמישי. אלה כללו את "איניאס ואנכיסס" (1619), "פלוטו ופרספונה" (1621-1622), "אפולו ודפנה" (1622-1625) ואת " דוד" (1623-1624). עבודותיו אלה של ברניני (הנמצאות כולן בגלריה בורגזה ברומא) אופיינו בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה והניחו את היסודות לסגנון הבארוק בפיסול.

במהלך עבודתו על "דוד" התוודע לברניני הקרדינל רב ההשפעה מפאו ברבריני שהפך להיות פטרונו הראשי. חודשים ספורים אחר כך נבחר ברבריני לאפיפיור ועלה על כס האפיפיורות תחת השם אורבנוס השמיני. מסופר כי ביום הכתרתו לאפיפיור זימן אורבנוס השמיני אליו את הפסל הצעיר (אז בן עשרים וחמש), ובנוכחות הקרדינלים אמר לו "מזלך הגדול, קבלייר, שזכית לראות את הקרדינל מפאו ברבריני אפיפיור; אלא שמזלנו גדול אף יותר, שאדם כמו הקבלייר ברניני חי בתקופתנו"^[2]. הידידות הקרובה והחמה בין השניים הובילה לכך שבתקופת אפיפיורותו הארוכה של אורבנוס השמיני (1623-1644) זכה ברניני בכל פרוייקט בו רצה, בין אם אדריכלי או פיסולי, ברחבי רומא.

בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת 1623 - השלמת עיצובה של בזיליקת סן פייטרו שברומא, עבודה בה החל מיכלאנג'לו, ובנייתה של כיכר סן פייטרו שמולה. בנוסף, תכנן את פיאצה נאבונה שנמצאת מול הכנסייה, את מזרקת ארבעת הנהרות ועיצב את מזבח הארד שנחשב לאחד המרשימים בעולם. ברניני אף הוזמן לעצב את חזית ארמון הלובר בפריז, אך הצעתו לעיצוב נדחתה.

ברניני פיסל בנושאי אמנות רבים, כמו נושאים תנ"כיים, מיתולוגיים-יווניים-רומיים, נוצריים וחילוניים.

ראו גם

לקריאה נוספת

Howard Hibbard, Bernini, Penguin Books, 1965

קישורים חיצוניים

אלון איקן, ‏סיור ברומא בעקבות הפסל והאדריכל ברניני, באתר GoTravel

הערות

^ ראה Hibbard, לעיל, עמ' 23-25.
^ ראה Hibbard, לעיל, עמ' 68.

[1] ראה Hibbard, לעיל, עמ' 23-25.

[2] ראה Hibbard, לעיל, עמ' 68.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אמן|כיתוב = }}
 [[קובץ:Saint Peter's Square from the dome.jpg|שמאל|ממוזער|254px|כנסיית סן פייטרו ברומא. זרועות הענק שעיצב ברניני יוצרות חיבור בין הכנסייה אל החוץ ומקשרות את אלפי המאמינים שמתאספים בכיכר לקהל שבתוך הכנסייה]]
-'''ג'ובאני לורנצו ברניני''' (ב[[איטלקית]]: '''Giovanni Lorenzo Bernini'''; {{תאריך משולב}}) הוא אחד החשובים שבאמני תקופת ה[[בארוק]] ב[[איטליה]].
+'''ג'ובאני לורנצו ברניני''' (ב[[איטלקית]]: '''Giovanni Lorenzo Bernini'''; {{תאריך משולב}}) הוא פסל ואדריכל איטלקי שהוא אחד החשובים שבאמני תקופת ה[[בארוק]] ב[[איטליה]].
 ==ביוגרפיה==
-ברניני נולד ב[[נאפולי]] ל[[פייטרו ברניני]] שהיה [[פסל (מקצוע)|פסל]] בסגנון ה[[מנייריזם]]. אצל אביו למד ברניני את אמנות ה[[פיסול]] שעם השנים הפכה למקצועו העיקרי, אף על פי שבדומה לאמנים אחרים בתקופתו עסק גם ב[[ציור]], [[רישום]], עיצוב תפאורות, [[אדריכלות]] ואומנות [[זיקוקין די-נור]].
+ברניני נולד בשנת 1598 ב[[נאפולי]]. אביו, פייטרו ברניני, היה [[פסל (מקצוע)|פסל]] בסגנון ה[[מנייריזם]], שהיה הסגנון השליט במחציתה השנייה של המאה השש עשרה. אצל אביו למד ג'ובאני הצעיר את אמנות ה[[פיסול]] שעם השנים הפכה למקצועו העיקרי. כבר מילדותו התבלט כילד פלא, ופסלים מוקדמים שלו כילד צעיר, כגון "העז אלמתאה עם [[יופיטר (מיתולוגיה)| יופיטר]] הצעיר ו[[פאון]]" (שנת 1609 לערך, [[גלריה בורגזה]]){{הערה| ראה Hibbard, לעיל, עמ' 23-25.}}, מעוררים את התפעלותנו גם כיום. לימים התפתח להיות גדול פסלי ה[[בארוק]] ולאדריכל חשוב. עם זאת, בדומה לאמנים אחרים בתקופתו עסק גם ב[[ציור]], [[רישום]], עיצוב תפאורות, בניית מזרקות ועוד. עם אביו, אגב, שיתף פעולה לימים (1627) בעיצוב "[[מזרקת הספינה]]" למרגלות "[[המדרגות הספרדיות]]" ברומא.
-עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ה[[הלניזם|הלניסטי]] הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ב[[רומא]] אליה הוא עבר יחד עם אביו. פריצת הדרך שלו כאמן פיסול הייתה כשיצר סדרת עבודות לקרדינל שיפיונה בורגזה. עבודותיו של ברניני מאופיינות בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה ומושפעות מה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] ומסיפורי ה[[תנ"ך]].
+עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ה[[הלניזם|הלניסטי]] הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ב[[רומא]] אליה הוא עבר יחד עם אביו. פריצת הדרך שלו כאמן פיסול הייתה כשיצר סדרת עבודות מרשימות עבור פטרונו הראשון, הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו של האפיפיור [[פאולוס החמישי]]. אלה כללו את "[[איניאס]] ואנכיסס" (1619), "[[פלוטו]] ו[[פרספונה]]" (1621-1622), "[[אפולו]] ודפנה" (1622-1625) ואת "[[דוד (ברניני)| דוד]]" (1623-1624). עבודותיו אלה של ברניני (הנמצאות כולן ב[[גלריה בורגזה]] ברומא) אופיינו בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה והניחו את היסודות לסגנון ה[[בארוק]] בפיסול.
+במהלך עבודתו על "דוד" התוודע לברניני הקרדינל רב ההשפעה מפאו ברבריני שהפך להיות פטרונו הראשי. חודשים ספורים אחר כך נבחר ברבריני לאפיפיור ועלה על כס האפיפיורות תחת השם [[אורבנוס השמיני]]. מסופר כי ביום הכתרתו לאפיפיור זימן אורבנוס השמיני אליו את הפסל הצעיר (אז בן עשרים וחמש), ובנוכחות הקרדינלים אמר לו "מזלך הגדול, קבלייר, שזכית לראות את הקרדינל מפאו ברבריני אפיפיור; אלא שמזלנו גדול אף יותר, שאדם כמו הקבלייר ברניני חי בתקופתנו"{{הערה| ראה Hibbard, לעיל, עמ' 68.}}. הידידות הקרובה והחמה בין השניים הובילה לכך שבתקופת אפיפיורותו הארוכה של אורבנוס השמיני (1623-1644) זכה ברניני בכל פרוייקט בו רצה, בין אם אדריכלי או פיסולי, ברחבי רומא.
 בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת [[1623]] - השלמת עיצובה של [[בזיליקת סן פייטרו]] שב[[רומא]], עבודה בה החל [[מיכלאנג'לו]], ובנייתה של [[כיכר סן פייטרו]] שמולה. בנוסף, תכנן את [[פיאצה נאבונה]] שנמצאת מול הכנסייה, את [[מזרקת ארבעת הנהרות]] ועיצב את מזבח ה[[ארד]] שנחשב לאחד המרשימים בעולם. ברניני אף הוזמן לעצב את חזית ארמון ה[[לובר]] ב[[פריז]], אך הצעתו לעיצוב נדחתה.
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 ==ראו גם==
-*[[דוד (ברניני)]]
+* [[דוד (ברניני)]]
-*[[סנטה מריה דלא ויטוריה]]
+* [[סנטה מריה דלא ויטוריה]]
-*[[האקסטזה של תרזה הקדושה]]
+* [[האקסטזה של תרזה הקדושה]]
-*[[מזרקת הדבורים]]
+* [[מזרקת הדבורים]]
+* [[מזרקת טריטון]]
 ==לקריאה נוספת==
+* Howard Hibbard, '''Bernini''', Penguin Books, 1965
-*'''הפרינצ'יפסה''', מאת פיטר פרנגה, בהוצאת [[ידיעות ספרים]], 2008
 ==קישורים חיצוניים==
 * {{GoTravel|אלון איקן|סיור ברומא בעקבות הפסל והאדריכל ברניני|1445}}
+==הערות==
-{{ויקישיתוף בשורה}}
-{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:ברניני, ג'ובאני}}
 [[קטגוריה:ילידי 1598]]