העשור הראשון של המאה ה-21 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למטוס נוסעים
כרסומת (שיחה | תרומות)
שורה 579: שורה 579:
{{ראו גם|ערך=[[2000 בישראל]], [[2001 בישראל]], [[2002 בישראל]], [[2003 בישראל]], [[2004 בישראל]], [[2005 בישראל]], [[2006 בישראל]], [[2007 בישראל]], [[2008 בישראל]], [[2009 בישראל]]}}
{{ראו גם|ערך=[[2000 בישראל]], [[2001 בישראל]], [[2002 בישראל]], [[2003 בישראל]], [[2004 בישראל]], [[2005 בישראל]], [[2006 בישראל]], [[2007 בישראל]], [[2008 בישראל]], [[2009 בישראל]]}}
===שלטון וביטחון===
===שלטון וביטחון===
ב[[בחירות]] [[1999]] נבחר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]] [[אהוד ברק]]. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מ[[לבנון]], בתמיכת הציבור בישראל, וב-[[24 במאי]] [[2000]] יצא אחרון חיילי [[צה"ל]] מ[[רצועת הביטחון]]. [[צבא לבנון]] לא התפרס באזור, וכוחות ה[[חזבאללה]] שלטו בו עד [[מלחמת לבנון השנייה]]. ב-[[7 באוקטובר]] 2000 [[חטיפת החיילים בהר דב|נחטפו]] על ידי חזבאללה 3 חיילי צה"ל ב[[הר דב]] ומאוחר יותר גם [[פרשת אלחנן טננבאום|אלחנן טננבאום]]. טננבאום וגופות 3 החיילים הוחזרו ב-[[2004]] תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.
ב[[בחירות]] [[1999]] נבחר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]] [[אהוד ברק]]. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מ[[לבנון]], בתמיכת הציבור בישראל, וב-[[24 במאי]] [[2000]] יצא אחרון חיילי [[צה"ל]] מ[[רצועת הביטחון]]. [[צבא לבנון]] לא התפרס באזור, וכוחות ה[[חזבאללה]] שלטו בו עד [[מלחמת לבנון השנייה]]. ב-[[7 באוקטובר]] 2000 [[חטיפת החיילים בהר דב|חטף]] חזבאללה שלושה חיילי צה"ל ב[[הר דב]], ומאוחר יותר גם את [[פרשת אלחנן טננבאום|אלחנן טננבאום]]. טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים הוחזרו ב-[[2004]] תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.


בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת [[האינתיפאדה השנייה]]. האינתיפאדה התבטאה בגל [[טרור פלסטיני]] ששיאו היה במרץ [[2002]] ושהוביל ליציאה ל[[מבצע חומת מגן]]. השנים [[2001]]–[[2004]] היו רוויות [[פיגוע]]ים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך - שכללה את כיבוש [[יהודה ושומרון]] מחדש, [[מעצר]]ים ופשיטות יומיומיים, הריסת בתים ו[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] כנגד פעילי ומנהיגי [[טרור]], הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] הוחלט לבנות את [[גדר ההפרדה]] לאורכה של מדינת ישראל.
בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת [[האינתיפאדה השנייה]]. האינתיפאדה התבטאה בגל [[טרור פלסטיני]] ששיאו היה במרץ [[2002]] ושהוביל ליציאה ל[[מבצע חומת מגן]]. השנים [[2001]]–[[2004]] היו רוויות [[פיגוע]]ים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך - שכללה את כיבוש [[יהודה ושומרון]] מחדש, [[מעצר]]ים ופשיטות יומיומיים, הריסת בתים ו[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] כנגד פעילי ומנהיגי [[טרור]], הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] הוחלט לבנות את [[גדר ההפרדה]] לאורכה של מדינת ישראל.
שורה 585: שורה 585:
ב[[אוקטובר]] [[2000]] פרצו [[מהומות אוקטובר 2000]], שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד [[ערביי ישראל]]. בעקבות המהומות הוקמה [[ועדת אור]] וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.
ב[[אוקטובר]] [[2000]] פרצו [[מהומות אוקטובר 2000]], שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד [[ערביי ישראל]]. בעקבות המהומות הוקמה [[ועדת אור]] וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.


ב-[[2001]] נערכו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה]] בעקבות [[התפטרות]] ראש הממשלה ברק שבהן ניצח שרון. ב[[הבחירות לכנסת ה-16|בחירות לכנסת ה-16]], כשנתיים לאחר מכן, בבחירות 2003 שב שרון, יו"ר [[הליכוד]], וניצח באופן ניכר.
ב-[[2001]] נערכו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה]] בעקבות [[התפטרות]] ראש הממשלה ברק שבהן ניצח יו"ר [[הליכוד]], [[אריאל שרון]]. ב[[הבחירות לכנסת ה-16|בחירות לכנסת ה-16]], כשנתיים לאחר מכן, שב שרון וניצח באופן ניכר.


המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של שרון היה [[תוכנית ההתנתקות]], שבמהלכה, באורח חד־צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] לצד ארבע בצפון [[השומרון]].
ב-4 בינואר 2006 ראש הממשלה שרון לקה ב[[שבץ מוחי|אירוע מוחי]] חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר תנועת "קדימה" לאהוד אולמרט כממלא מקום. בבחרות לאחר מכן ניצח אולמרט.


לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]] עזב ראש הממשלה שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. ב־4 בינואר 2006 הוא לקה ב[[שבץ מוחי|אירוע מוחי]] חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר קדימה ל[[אהוד אולמרט]], כממלא מקום. בבחירות, שנערכו בחודש מרץ, ניצחה קדימה ואולמרט נבחר לראש הממשלה.
ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה]].


השקט היחסי ששרר ב[[גבול הצפון]] בשנים שמאז נסיגת ישראל מלבנון בא לסיומו באופן חד ביולי [[2006]], עם [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפתם]] של שני חיילי [[צה"ל]] בידי [[חזבאללה]] והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]], שהתפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל [[צבא לבנון]] בדרום לבנון. ביולי 2008 הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, [[אלדד רגב]] ו[[אהוד גולדווסר]], בעסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם [[סמיר קונטר|סמיר קונטאר]]) עם חזבאללה.
בתחילת שנת [[2009]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה במהפך שלטוני.


למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי [[עוטף עזה]] מירי חוזר של [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] ושל [[מרגמה|פצצות מרגמה]]. בסוף שנת 2008, לאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל, יצא צה"ל ל[[מבצע עופרת יצוקה]], שכלל תקיפות אוויריות מסיביות ופעולת קרקע.
===כלכלה וחברה===
שרי האוצר בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד [[2003]]) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). המשק נכנס ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] אולם לאחר מכן התאושש ושב [[צמיחה כלכלית|לצמוח]], תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן [[הפרטה|הופרטו]] מספר חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], מפעל הנשק הקל של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]]. המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון הייתה [[תוכנית ההתנתקות]], שבמהלכה, באורח חד צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] לצד שתיים בצפון [[השומרון]].


ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה]].
לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], עזב אריאל שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. עוד לפני הבחירות, אושפז שרון והוחלף בידי [[אהוד אולמרט]] שגם הרכיב את הממשלה לאחר הבחירות.


בתחילת שנת [[2009]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה במהפך שלטוני.
השקט היחסי ששרר ב[[גבול הצפון]] בשנים שמאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ביולי [[2006]] עם [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת]] שני חיילי [[צה"ל]] בידי [[חזבאללה]] והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]], שהתפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל [[צבא לבנון]] בדרום לבנון. ביולי 2008, הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, [[אלדד רגב]] ו[[אהוד גולדווסר]], במסגרת עסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם [[סמיר קונטר]]) עם ארגון החזבאללה.


===כלכלה וחברה===
למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי [[עוטף עזה]] מירי חוזר של [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] ו[[מרגמה|פצצות מרגמה]], בסוף שנת 2008 ולאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל יצא צה"ל ל[[מבצע עופרת יצוקה]] שכלל תקיפות אוויריות מסיביות בשילוב עם פעולת קרקע.
שרי האוצר בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד [[2003]]) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). המשק נכנס ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] אולם לאחר מכן התאושש ושב [[צמיחה כלכלית|לצמוח]], תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן [[הפרטה|הופרטו]] כמה חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], מפעל הנשק הקל של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]].


העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול [[הכנסת]] ו[[משרד ראש הממשלה]]. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת, שמשתתפיה איימו לנקוט אותם אמצעים כמו עמיתיהם שהפגינו בעד כלל הנכים. גם איתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור פרצו כמה וכמה שביתות שבת של [[שביתת רעב|שובתי רעב]] שהתאכזבו מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי [[סרטן המעי הגס]], בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנים 2008 ו־2009 היו פעילויות הפגנתיות של [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]] שטענו שקצבאותיהם נשחקות.
===חברה===
העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול [[הכנסת]] ו[[משרד ראש הממשלה]]. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת שמשתתפיה איימו לנקוט באותם אמצעים כמו עמיתיהם שהגינו באופן כללי עבור נכים. גם אתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור היו כמה וכמה שביתות שבת של [[שביתת רעב|שובתי רעב]] המאוכזבים מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי [[סרטן המעי הגס]], בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנת 2008 ושנת 2009 היו פעילויות הפגנתיות של [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]] שטענו שקצבאותיהם נשחקות.


יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה [[עמיר פרץ|פרץ]], ב[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, [[יולי תמיר]], השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. [[מפלגת ש"ס]] הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, [[מרצ]] החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום ומפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|מפלגת גיל]], קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].
יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה [[עמיר פרץ|פרץ]], ב[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, [[יולי תמיר]], השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. [[מפלגת ש"ס]] הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, [[מרצ]] החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום. מפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|מפלגת גיל]], קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].


===מדע ותרבות===
===מדע ותרבות===

גרסה מ־13:17, 12 באפריל 2020

המונח "שנות ה-2000" מפנה לכאן. לערך העוסק במאה ה-21, ראו המאה ה-21.
משמאל למעלה, בכיוון השעון: מרכז הסחר העולמי בניו יורק בוער במהלך פיגועי 11 בספטמבר, ב-2002 האירו מחליף באופן סופי את המטבעות הישנים ששימשו את ארצות האיחוד האירופי והופך להילך החוקי הבלעדי, פסל של סדאם חוסיין שהופל במהלך מלחמת עיראק, כוחות אמריקנים מתקדמים לעבר מסוק צבאי במסגרת מלחמת אפגניסטן, שירותי המדיה חברתית צוברים פופולריות מסיבית ברחבי העולם במהלך העשור, תצלום של טקס פתיחת אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008, משבר פיננסי גלובלי חריף הכה בעולם בשנים 2008–2009, בינואר 2004 רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם.
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22
עשורים:
1980–1989 - 1990–1999 - 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029
שנים:
<<< - 2000 - 2001 - 2002 - 2003 - 2004 - 2005 - 2006 - 2007 - 2008 - 2009 - >>>

העשור הראשון של המאה העשרים ואחתעשור מכונה גם בקיצור שנות האלפיים) החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

העשור הראשון של המאה ה-21, אופיין בהמשך התגברות תהליך הגלובליזציה. התפתחות האינטרנט היה גורם ישיר להתפתחות הגלובליזציה שהושפעה רבות מהתפתחות הטכנולוגיה. עשור זה אופיין גם בהתגברות הקונפליקט בין מדינות העולם החופשי לבין העולם המוסלמי, שהחל כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר בראשית העשור וכלל את תחילת המלחמה העולמית בטרור. ההתפתחות המסיבית של הטכנולוגיה ושל האדם הובילה להשלכות רבות בתחומים שונים כגון הוצאת רבים ברחבי העולם, בעיקר ממדינות עולם שלישי, ממעגל העוני והגברת בזבוז משאבי הטבע העולמיים וזיהום הסביבה. העשור אופיין גם בשני משברים כלכליים קשים: התפוצצות בועת הדוט-קום בשנים 2000–2001, שהחלה לצמוח בעשור הקודם והמשבר הכלכלי העולמי (2008) הקשה שהחל במשבר הסאבפריים ב-2007 והסתיים רק בתחילת העשור הבא לאחר מאמצי על בינלאומיים.

העשור הצביע על שינויים משמעותיים בכוחן של מדינות העולם עם הרחבת האיחוד האירופאי אך נסיגה כלכלית שלו לקראת סוף העשור ועם התגברות כוחן של מדינות שנחשבות מדינות עולם שלישי כמו סין, הודו וברזיל.

אירועים עולמיים

מלחמות בינלאומיות

מלחמת עיראק

מלחמות אזרחים

  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז צעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • הסכסוך בדארפור (2003 - 2009).
  • מלחמת האזרחים בסרי לנקה (1983 - 2009) הגיעה לסיומה לאחר שהממשלה הצליחה לכבוש את המעוזים האחרונים של כוחות המורדים.
  • ניסיון הפיכה בוונצואלה (2002).
  • ההפיכה בתאילנד (2006).
  • ההפיכה בהונדורס ב-2009.

פיגועי טרור

פיגועי 11 בספטמבר

פיגועי הטרור הבולטים ביותר (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

איומים גרעיניים

דה-קולוניזציה ועצמאות

מדינות שקיבלו עצמאות בעשור הראשון של המאה ה-21: מזרח טימור (2002).

תופעות בינלאומיות

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

אמריקה הצפונית

ברק אובמה נבחר בשנת 2008 לנשיאות ארצות הברית והופך בכך לנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בהיסטוריה.
  • ויסנטה פוקס מטעם מפלגת הפעולה הלאומית (PAN) נבחר לנשיא מקסיקו ב-2000 ובכך חתם תקופת שלטון בת כ-70 שנה של המפלגה המהפכנית הממוסדת (PRI).
  • ג'ורג' ווקר בוש נבחר לנשיאות ארצות הברית ב-20 ינואר 2001.
  • ב-26 באוקטובר 2001 חתם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש על חוק הפטריוט. החוק, אשר נחקק בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר, צימצם בצורה דרמטית את המגבלות שהוטלו על רשויות אכיפת החוק, בפעילות לאיסוף מודיעין בתחומי ארצות הברית; הרחיב את סמכויות מזכיר האוצר של ארצות הברית לווסת עסקאות פיננסיות, בפרט פעולות המתבצעות במעורבות גורמים ואנשים זרים; והרחיב את שיקול דעתן של רשויות ההגירה ואכיפת החוק לעצור ולגרש מהגרים החשודים בפעולות הקשורות לטרור. החוק גם הרחיב את ההגדרה של טרור בצורה שכללה גם טרור שמקורו בתוך ארצות הברית, וכך הגדיל את מגוון הפעולות לגביהן יכולות להיות מיושמות הסמכויות המוענקות לרשויות האכיפה בחוק.
  • בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2008, בתוך המיתון העולמי הגדול, נבחר לנשיאות ברק אובמה, הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בתולדותיה של ארצות הברית, וכן הנשיא הראשון ממוצא מעורב.

אמריקה הדרומית

  • אלווארו אוריבה נבחר לנשיא קולומביה -2002, והופך בכך למועמד העצמאי הראשון שהופך לנשיא מזה מאה וחמישים שנים. אוריבה נבחר מחדש בשנת 2006. בתקופת כהונתו בת שמונה השנים הכריז מלחמת חורמה על ארגון הFARC, שרצח את אביו וניסה להתנקש פעמים רבות בחייו, והצליח להחליש אותה בעזרת ארצות הברית באופן משמעותי ביותר, ולהזרים השקעות רבות למדינה, דברים שגרמו לו להיות מאוד פופולרי בעיני הציבור הרחב.

אירופה

אפריקה

מלחמת האזרחים בסומליה הובילה לכך שמשנת 2005 ואילך פיראטים סומליים משתלטים על ספינות רבות, הן בקרבת חופי סומליה והן ברחבי האוקיינוס ​​ההודי, על מנת לדרוש כופר בשביל לשחרר את הספינות ואת אנשי הצוות של הספינות.

אסיה

מזרח התיכון

  • ב-25 במאי 2000 ישראל נסוגה מאזור רצועת הביטחון בדרום לבנון - לאחר בחירתו של אהוד ברק לראש ממשלה ולאחר לחץ ציבורי גובר, ובכללן ארגון "4 אמהות" הוציאה ישראל את כוחות צה"ל מרצועת הביטחון, בפינוי חד-צדדי (ללא הסכם).
  • ביולי 2000 התקיימה ועידת קמפ דייוויד בראשות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש ממשלת ישראל אהוד ברק ויושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. מטרת הוועידה השאפתנית הייתה השגת הסדר קבע סופי שיסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך המשא ומתן הסכים ברק לכונן את המדינה הפלסטינית על שטח של יותר מ-90% משטחי רצועת עזה ויהודה והשומרון, ואף לוותר על ריבונות ישראל בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים. כמו כן הציע ברק לפלסטינים נאמנות דתית בהר הבית ו"מסדרון בטוח" מהשכונות הערביות אליו. השיחות עלו על שרטון. בישראל ובארצות הברית התגבשה ההנחה לפיה ערפאת הוא האשם בכישלון, לאור סירובו לבצע כל ויתור או להעלות הצעה נגדית להצעות שהעלו ברק וקלינטון.
  • ב-3 בנובמבר 2002 ניצחה בבחירות "מפלגת הצדק והפיתוח" האסלאמית (AKP) בראשות רג'פ טאיפ ארדואן. הניצחון היה על רקע המשבר החברתי, קריסת הכלכלה במדינה ופיטורי מיליוני עובדים במשק הטורקי. בעקבות הרשעתו בעבר של ארדואן בהסתה לשנאה דתית בית המשפט הטיל עליו בעבר איסור לכהן במשרה ציבורית. בשל כך ארדואן נאלץ בתחילה לבחור לעצמו מחליף זמני לראשות הממשלה עד לתום תקופת האיסור. הוא מינה את עבדוללה גול, סגנו במפלגה, לראש ממשלה זמני. בתום תקופת האיסור מונה לראשות הממשלה מטעם מפלגתו.
  • ב-13 בדצמבר 2003, במבצע "שחר אדום", נתפס סדאם חוסיין על ידי כוחות אמריקאים לאחר שנמצא במחבוא באדמה ליד חווה בעיר תיכרית.
  • ההחמרה בבריאותו של יאסר ערפאת במהלך נובמבר 2004 השיבה את עבאס אל מוקד הכוח השלטוני ברשות הפלסטינית. עם מותו של יאסר ערפאת בנובמבר 2004 התמנה מחמוד עבאס למחליפו בתפקיד יו"ר הוועד הפועל של אש"ף, קרי ראש הארגון. על תפקיד יו"ר הרשות הפלשתינאית התמודד בבחירות מיוחדות שנערכו ב-9 בינואר 2005 בצורה דמוקרטית למדי ובפיקוח בינלאומי בראשות ג'ימי קרטר.
  • 1 באוגוסט 2005 - פהד, מלך ערב הסעודית בשנים 1982 עד 2005, נפטר. אחיו-למחצה, יורש העצר עבדאללה, הומלך במקומו.
  • 4 בינואר 2006 - ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לוקה בשבץ מוחי חמור ושוקע בתרדמת. סמכויות ראש הממשלה מועברות לממלא מקומו, אהוד אולמרט
  • 30 בדצמבר 2006 - שליט עיראק לשעבר סדאם חוסיין הוצא להורג.
  • בספטמבר 2008 אהוד אולמרט התפטר מתפקיד ראש הממשלה עקב חקירות פליליות נגדו. במרץ 2015 הורשע בפרשה זו בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובהמשך נגזרו עליו 8 חודשי מאסר וקנס.
  • הבחירות לנשיאות איראן ותנועת המחאה 2009 - תוצאות הבחירות באיראן ב-2009 עוררו גל הפגנות נרחב ברחבי המדינה, שהחל בטענות לזיוף התוצאות, והמשיך להתקוממות עממית. רוב המפגינים היו צעירים מהערים הגדולות בעלי השקפות ליברליות. על פי הדיווחים הלא רשמיים יצאו לרחובות כשני מיליון מפגינים. במהלך ההפגנות סגרו שלטונות איראן אוניברסיטאות בטהראן, חסמו אתרי אינטרנט, חסמו טלפונים סלולריים ושליחת הודעות טקסט, ודיכאו באלימות רבה את כל ההפגנות על ידי כוחות חמושים של השלטון, אשר הרגו ופצעו מאות מפגינים, ועצרו אלפים אחרים ללא משפט.

המזרח הרחוק

  • ב-18 במאי 2000 נבחר צ'ן שואי-ביאן לנשיא טייוואן. צ'ן-ביאן נבחר מחדש בשנת 2004. יממה לפני הבחירות לנשיאות ב-2004 נפצע צ'ן בבטנו בניסיון התנקשות בעת תהלוכת בחירות.
  • בנזיר בהוטו נרצחת בפיגוע התאבדות ב-27 בדצמבר 2007, חודשיים לאחר חזרתה לפקיסטן.
  • ב-28 במאי 2008 בוטלה המלוכה בנפאל והמדינה הפכה לרפובליקה דמוקרטית.
  • מזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין חו ג'ינטאו וראש ממשלת סין וון ג'יאבאו החליפו את מנהיגי הרפובליקה העממית של סין לשעבר ג'יאנג דזה-מין וז'ו רונגג'י.
  • ב-19 בספטמבר 2006, נערכה הפיכה צבאית בתאילנד, במהלכה הצבא, אשר התנגד להמשך כהונתו של ראש הממשלה תאקסין צ'ינוואט, החל בהפיכה צבאית שקטה - ראש הממשלה הודח והוחלף במפקד הצבא, מבלי שנורתה ירייה אחת. ההפיכה זכתה לגינויים ברחבי העולם. לאחר למעלה משנה במהלכה הוטל שלטון צבאי במדינה, נערכו ב-2008 בחירות כלליות במסגרתן זכתה מפלגת PPP של תומכי ראש הממשלה לשעבר, תאקסין. שנה מאוחר יותר בוטלו תוצאות הבחירות בטענת זיופים ומרמה, כשהמפלגה הדמוקרטית (DP), אשר עמדה בראש קואליציה בת 6 מפלגות, תפסה את רסן השלטון, בהנהגת ראש הממשלה אבהיסיט וג'ג'יווה.
  • המשבר הפוליטי בפקיסטן ב-2007 - בעקבות ההתנקשות במנהיגת האופוזיציה בנזיר בהוטו בבחירות לפרלמנט הפקיסטני שנערכו בנובמבר 2008 באיחור בעקבות הרצח, ניצחו המפלגות בראשות בעלה של בהוטו, אסיף עלי זרדרי, וראש הממשלה לשעבר אשר הודח ב-1999 על ידי מושארף. ב-7 באוגוסט 2008 הכריזה הקואליציה על כוונתה לפתוח בהליך להדחתו של נשיא פקיסטן פרבז מושארף. בעקבות הלחץ הרב שהפעילה עליו הממשלה להתפטר בטרם ידיח אותו הפרלמנט, הודיע מושארף ב-18 באוגוסט 2008 על התפטרותו, בנאום מיוחד לאומה.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • 16 בינואר 2001 - נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לורן קבילה נרצח על ידי אחד משומרי ראשו (שנהרג כשניסה להימלט מזירת הפשע). המניע נשאר בלתי מוסבר.
  • 1 ביוני 2001 - בירנדרה, מלך נפאל נרצח ביחד עם המלכה אייסוואריה וילדיו הנסיכה שרוטי והנסיך ניראג' בטבח שבוצע על ידי בנו הבכור הנסיך דיפנדרה.
  • 17 באוקטובר 2001 - רצח רחבעם זאבי - שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי נרצח על ידי חוליית מתנקשים פלסטינית שהשתייכה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין במלון הייאט שבירושלים. זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בידי מתנקשים פלסטיניים, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח על ידי חמושים במהלך הסכסוך הערבי ישראלי כולו.
  • 6 במאי 2002 - הפוליטיקאי ההולנדי מן הימין הלאומני פים פורטאון נרצח בעת מסע בחירות על ידי פעיל איכות הסביבה פולקר ון דה חראף. פורטאון נרצח שבוע לפני הבחירות בהולנד, כאשר הסקרים הראו כי מפלגתו עשויה לזכות בכשלושים מושבים מתוך 150 חברי הפרלמנט. זה היה הרצח הפוליטי הראשון שהתרחש בהולנד זה 330 שנים.
  • 12 במרץ 2003 - ראש ממשלת סרביה זוראן ג'ינג'יץ' נורה בחזהו ובבטנו על ידי צלף, כנראה בידי אנשי המאפיה הסרבית הקשורים למשטרו של סלובודן מילושביץ'.
  • 10 בספטמבר 2003 - שרת החוץ של שוודיה אנה לינד נרצחה בעת שערכה קניות במרכז קניות בסטוקהולם כאשר הותקפה על ידי מיאילו מיאילוביץ' אשר שנשא סכין, ונדקרה בחזה, בבטן ובזרועות. לינד הוחשה לבית החולים, שם נפטרה למחרת מפצעיה.
  • 2004 - במהלך מערכת הבחירות באוקראינה הוחדר רעל מסוג דיאוקסין למזון של ויקטור יושצ'נקו, איש הימין המתון והפרו-מערבי, אשר באותה העת התמודד לתפקיד נשיא אוקראינה. הרעל גרם לו לכאבים עזים בפניו והם הושחתו.
  • 22 במרץ 2004 - אחמד יאסין, המייסד והמנהיג הרוחני של הארגון האיסלאמיסטי המיליטנטי חמאס, חוסל בעת שיצא ממסגד ברצועת עזה באמצעות שלושה טילים מדגם הלפייר ממסוקי קרב של חיל האוויר. מעוצמת הירי נהרגו במקום יאסין, שניים משומריו ושישה נוספים, וכן נפצעו שניים מבניו.
  • 2 בנובמבר 2004 - במאי הקולנוע ההולנדי תיאו ואן גוך נרצח ברחוב במזרח אמסטרדם על ידי מוחמד בוירי. הוא נדקר פעמיים ונורה שבע פעמים, ומת במקום. לגופה הודק בסכין טקסט מהקוראן. הרוצח, מוחמד בויֵארי, צעיר כבן 26 בעל דרכון הולנדי ומרוקאי, שהיה לבוש בגלביה מרוקאית, נעצר על ידי המשטרה לאחר שנורה ברגלו.
  • 14 בפברואר 2005 - ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי נרצח יחד עם לפחות שמונה ממאבטחיו כשמכונית תופת התפוצצה ליד שיירתו, בעת שחלפה בסמוך למלון סנט ג'ורג' בביירות. בפיצוץ נהרג גם באסל פליהאן, לשעבר שר האוצר הלבנוני. את האחריות לפעולה קיבל על עצמו ארגון "הישועה והג'האד בסוריה", גוף זניח המסונף לאל-קאעידה, ואולם הציבור הלבנוני והתקשורת הבינלאומית הפנו את האצבע המאשימה אל סוריה. ב-28 בפברואר 2005, שבועיים לאחר הרצח, התפטרה הממשלה הלבנונית.
  • 23 בנובמבר 2006 - סוכן הביון הרוסי לשעבר אלכסנדר ליטוויננקו אשר התגורר באנגליה נפטר בלונדון כתוצאה מהרעלה בחומר הרדיואקטיבי פולוניום 210. בינואר 2016 קבעה ועדת חקירה ציבורית בבריטניה כי ולדימיר פוטין אישר ככל הנראה לרצוח את ליטוויננקו.
  • 30 בדצמבר 2006 - סדאם חוסיין הוצא להורג בתלייה לאחר שהורשע בגין ביצוע פשעים נגד האנושות בבית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית.
  • 27 בדצמבר 2007 - ראש ממשלת פקיסטן לשעבר בנזיר בוטו נרצחה במהלך פיגוע התאבדות בתום עצרת תמיכה בה בעיר רוואלפינדי. בהוטו נורתה בראשה ובחזה לאחר שנכנסה למכוניתה, ולאחר מכן המחבל פוצץ עצמו וגרם למות 16 בני אדם נוספים. בהוטו נפצעה קשה, הגיעה לבית החולים ושם, כעבור שעה, מתה מפצעיה.
  • 2 במרץ 2009 - נשיא גינאה ביסאו ז'ואאו ברנארדו ויאיירה נורה למוות על ידי חיילים מורדים במהלך התקפה מזוינת על ביתו בביסאו, ככל הנראה בגלל חיסולו יום קודם לכן של הרמטכ"ל בטיסטה טגמה נה וואי, אשר חתר לערוך הפיכה צבאית במדינה.

אסונות

אסונות טבע

רעידת האדמה באוקיינוס ההודי גורמת לגלי צונאמי המביאים חורבן ומוות למאות אלפי אנשים בדרום מזרח אסיה
  • 2001 - סופת ההוריקן "אליסון" מכה במספר מדינות בארצות הברית, וגובה את חייהם של עשרות בני אדם.[6]
  • 26 בדצמבר 2004 - רעידת האדמה באוקיינוס ההודי - אחת מרעידות האדמה הקטלניות ביותר בזמן המודרני מתרחשת באוקיינוס ההודי. עוצמתה הגיעה לדרגה הנדירה - 9.3 בסולם ריכטר והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. היא התרחשה באוקיינוס ההודי בקרבת חופה הצפון מערבי של סומטרה, אינדונזיה, ועוררה גלי צונמי אדירים. גלים אלו גבו את חייהם של כ-280 אלף בני אדם ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון.
  • 29 באוגוסט 2005 - הוריקן קתרינה פוגע בחופיה הדרומיים של ארצות הברית, וגורם להצפתה של העיר ניו אורלינס. לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה.
  • 8 באוקטובר 2005 - רעידת האדמה בקשמיר - רעידת אדמה בעוצמה של 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט פקדה את מחוז קשמיר בפקיסטן. הרעש גרם למותם של כ־80,000 אנשים ולכשלושה מיליון מחוסרי בית.
  • 12 במאי 2008 - רעידת האדמה בסצ'ואן - רעידת אדמה בעוצמה של 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט פקדה את מחוז סצ'ואן שבסין. ברעידת האדמה נהרגו 69,197 בני אדם, 374,176 נפצעו, היו 18,238 נעדרים, ו-4.8 מיליון בני-אדם נותרו חסרי בית.

אסונות מעשי ידי אדם

אסון מעבורת החלל קולומביה
  • 25 ביולי 2000 - מטוס קונקורד של חברת אייר פראנס מתרסק מיד לאחר שהמריא מפריז, 109 נוסעי המטוס נהרגים ו-5 אנשים נהרגים על הקרקע.
  • 12 באוגוסט 2000 - טביעת הצוללת הרוסית קורסק - הצוללת הרוסית קורסק טובעת בים ברנטס. כל 118 אנשי צוות על סיפון הצוללת נספים באסון.
  • 8 באוקטובר 2001 - האסון בנמל התעופה לינאטה - התנגשות טיסה 686 של סקנדינביאן איירליינס במהלך ההמראה מנמל התעופה לינאטה (מילאנו) במטוס ססנה פרטי. 110 הנוסעים ואנשי הצוות, ארבעה במטוס ססנה, וארבעה על הקרקע נהרגו
  • 12 בנובמבר 2001 - טיסה 587 של אמריקן איירליינס מתרסקת לתוך שכונה בקווינס, ניו יורק. כל 260 הנוסעים ואנשי הצוות ו-5 על הקרקע נהרגו.
  • 25 במאי 2002 - טיסה 611 של צ'יינה איירליינס מתרסקת באזור מיצרי טייוואן. כל 225 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו.
  • 27 ביולי 2002 - מטוס קרב סוחוי Su-27 מתרסק במהלך תצוגה אווירית בלבוב שבאוקראינה. 85 איש הרוגים ויותר מ-100 פצועים. זהו אסון התעופה בתצוגה הגדול ביותר בתולדות התעופה
  • 26 בספטמבר 2002 - המעבורת MV Le Joola שוקעת מול חופי גמביה. באסון נהרגו 1,863 בני אדם.
  • 1 בפברואר 2003 - מעבורת החלל קולומביה מתפרקת מעל טקסס בחזרתה לכדור הארץ. כל צוות המעבורת, שאילן רמון היה חלק ממנו, נספה.
  • 14 באוגוסט 2005 - מטוס נוסעים שיצא מקפריסין בדרכו ליוון התרסק. כל 115 הנוסעים ושישה אנשי הצוות על המטוס נהרגו.
  • 16 באוגוסט 2005 - 160 הרוגים בהתרסקות מטוס של וסט קאריביאן אירוויז בוונצואלה
  • 31 באוגוסט 2005 - 953 בני אדם מתו בבגדאד כאשר חצו בבהלה גשר שחוצה את נהר החידקל כשנמלטו ממסגד עקב חשש ממחבל מתאבד.
  • 30 בדצמבר 2006 - המעבורת MV Senopati Nusantara שקעה בעקבות סערה בים ג'אווה. באסון נספו בין 400 ל-500 מתוך 628 האנשים על סיפון המעבורת. שלושה ימים לאחר מכן התרסק מטוס באותה סערה וכל 102 האנשים על הסיפון נהרגו.
  • 17 ביולי 2007 - טיסה 3054 של TAM איירליינס החליקה מהמסלול בנמל התעופה של סאו פאולו והתרסקה לתוך מחסן סמוך. באסון נהרגו 199 אנשים.
  • 1 ביוני 2009 - טיסה 447 של אייר פראנס התרסקה לתוך האוקיינוס ​​האטלנטי הדרומי. כל 228 הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס על המטוס נהרגו.

כלכלה

ערכים מורחבים – משבר הסאבפריים, משבר האשראי העולמי, עליית מחירי הנפט מאז שנת 2003

צמיחה כלכלית בעולם

כלכלת העולם במונחי תוצר נומינלי כמעט הוכפלה במהלך העשור - מ-30.21 טריליון דולרים ב-1999 ל-58.23 טריליון דולרים ב-2009. נתון זה אינו מותאם לאינפלציה. מבחינת שווי כוח הקנייה, על פי קרן המטבע הבינלאומית, התמ"ג העולמי עלה ב-78% במהלך העשור.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000010-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"IMF WEO Database: Report for Selected Country Groups and Subjects, April 2010". International Monetary Fund. <span dir="rtl">באפריל 2010</span>. <span class="reference-archive">אורכב מ-המקור ב-<span dir="rtl">18 באוקטובר 2012</span></span><span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span dir="rtl">2 באוקטובר 2010</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=unknown&rft.btitle=IMF+WEO+Database%3A+Report+for+Selected+Country+Groups+and+Subjects%2C+April+2010.&rft.pub=International+Monetary+Fund&rft.date=2010-04&rft_id=http%3A%2F%2Fwww.imf.org%2Fexternal%2Fpubs%2Fft%2Fweo%2F2010%2F01%2Fweodata%2Fweorept.aspx%3Fpr.x%3D58%26pr.y%3D7%26sy%3D1999%26ey%3D2009%26scsm%3D1%26ssd%3D1%26sort%3Dcountry%26ds%3D.%26br%3D1%26c%3D001%2C110%2C163%2C119%2C203%2C123%2C998%2C200%2C904%2C901%2C505%2C511%2C406%2C603%2C205%26s%3DNGDP_RPCH%2CPPPGDP%26grp%3D1%26a%3D1&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> <span class="cs1-visible-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite web}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span>; <span class="cs1-visible-error citation-comment">פרמטר לא ידוע <code class="cs1-code">&#124;deadurl=</code> (הצעה: <code class="cs1-code">&#124;url-status=</code>) (עזרה)</span> וגם שמאל=כן.

  • בעשור הראשון של המאה ה-21 ארצות הברית נותרה הכלכלה הגדולה בעולם במונחי תוצר מקומי גולמי. עם זאת, גודל תרומתה לכלל המשק העולמי ירד מ -28.8% בתחילת העשור ל -24.5% בסוף העשור.
  • במהלך העשור יפן נותרה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, אך תרומתה לכלכלת העולם הצטמצמה משמעותית מ -14.5% בתחילת העשור ל -8.7% בסוף העשור.
  • במהלך העשור הרפובליקה העממית של סין הפכה מהכלכלה השישית בגודלה בעולם לכלכלה השלישית בגודלה בעולם, ובשנת 2009 תרומתה לכלל המשק העולמי היה 8.6%, לעומת 3.3% בשנת 1999.
  • במונחי שווי כוח הקנייה ב-2009 עשר הכלכלות הגדולות היו: ארצות הברית (14.26 טריליון דולר), סין (9.10 טריליון דולר), יפן (4.14 טריליון דולר), הודו (3.75 טריליון דולר), גרמניה (2.98 טריליון דולר), רוסיה (2.69 טריליון דולר), בריטניה (2.26 טריליון דולר), צרפת (2.17 טריליון דולר), ברזיל (2.02 טריליון דולר) ואיטליה (1.92 טריליון דולר).שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000011-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"Gross domestic product 2009, PPP" <span class="cs1-format">(PDF)</span>. <span dir="rtl">1 ביוני 2011</span>. <span class="reference-archive">אורכב מ-המקור <span class="cs1-format">(PDF)</span> ב-2014-02-09</span><span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span dir="rtl">13 בפברואר 2012</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=unknown&rft.btitle=Gross+domestic+product+2009%2C+PPP&rft.date=2011-06-01&rft_id=http%3A%2F%2Fsiteresources.worldbank.org%2FDATASTATISTICS%2FResources%2FGDP_PPP.pdf&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> <span class="cs1-hidden-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite web}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span> וגם שמאל=כן.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000012-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"5. Report for Selected Countries and Subjects". IMF.org. <span class="reference-archive">אורכב מ-המקור ב-<span dir="rtl">18 באוקטובר 2012</span></span><span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span dir="rtl">13 בפברואר 2012</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=unknown&rft.btitle=5.+Report+for+Selected+Countries+and+Subjects&rft.pub=IMF.org&rft_id=http%3A%2F%2Fwww.imf.org%2Fexternal%2Fpubs%2Fft%2Fweo%2F2010%2F02%2Fweodata%2Fweorept.aspx%3Fpr.x%3D33%26pr.y%3D7%26sy%3D1999%26ey%3D2009%26scsm%3D1%26ssd%3D1%26sort%3Dcountry%26ds%3D.%26br%3D1%26c%3D924%2C158%2C111%26s%3DPPPSH%26grp%3D0%26a%3D&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> <span class="cs1-visible-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite web}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span>; <span class="cs1-visible-error citation-comment">פרמטר לא ידוע <code class="cs1-code">&#124;deadurl=</code> (הצעה: <code class="cs1-code">&#124;url-status=</code>) (עזרה)</span> וגם שמאל=כן.

גלובליזציה וההתנגדות למגמה

עמוד ראשי
ראו גם – גלובליזציה, מיקור חוץ
מיקור חוץ של מקומות עבודה למדינות זרות, כגון העברה של מוקדי טלפונים להודו, גדל באופן משמעותי במהלך העשור כאשר תאגידים שונים העבירו את הייצור וכמו גם שירותים שונים שהתאגיד מספק ממדינות המערב למדינות מתפתחות.

הסרת החסמים על הסחר וההשקעות במדינות רבות, הצמיחה המהותית של השווקים המקומיים במדינות רבות, התפשטות החינוך במדינות מתפתחות רבות, ההתפתחות המהירה של תעשיות ההיי-טק ומערכות המידע במדינות רבות, וכמו גם הצמיחה המהותית של הכלכלה העולמית, הובילו לכך שבעשור הראשון של המאה ה-21 תאגידים רבים החלו לבצע מיקור-חוץ למדינות זרות, תהליך אשר במסגרתו תאגידים רבים בוחרים להעסיק ארגונים חיצוניים לביצוע פונקציות מסוימות עבור התאגיד במדינות זרות בהן לרוב המשכורת הממוצעת נמוכה באופן משמעותי מהמדינה בה המוצר או השירות מפותח או מיוצר בפועל. מיקור-חוץ בוצע במיוחד למדינות מתפתחות כגון סין והודו משום שישנם יתרונות רבים בהעברת העסקים למדינות הללו, ובייחוד משום שאלו שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם ועל כן יש בהן כמות אדירה של עובדים פוטנציאלים, והזדמנויות רבות לאתר כישרונות, וגם שום שבשתי המדינות רמת ההכנסה נמוכה יחסית. כתוצאה מצמיחה זו, חלק רב מהמדינות המתפתחות הללו החלו לצבור הון רב אשר הושקע בחו"ל. בנוסף, כתוצאה מהצמיחה העולמית, מדינות אחרות, כולל איחוד האמירויות הערביות, אוסטרליה, ברזיל ורוסיה, נהנו מהביקוש הגובר למשאבי הטבע שלהן. המתנגדים למגמות גלובליזציה טענו כי בפועל תהליך מיקור החוץ של עבודות במדינות עם שכר ממוצע גבוה יחסית מוביל לצמצום מקומות התעסוקה הקיימים במדינה ולכך שהכסף אינו מושקע בשווקים מקומיים. מחלקות שירות לקוחות וענפי טכנולוגיית מידע (כגון עיבוד נתונים, תכנות, ותמיכה טכנית) במדינות כמו ארצות הברית ובריטניה סבלו במיוחד ממיקור-חוץ למדינות זרות.

הסחר הבינלאומי המשיך להתרחב במהלך העשור, כאשר שיעורי השכר הנמוכים, ובמקרים רבים מטבע שמוערך בחסר, פעלו לטובתן של כלכלות במדינות מתפתחות מרובות, ובפרט סין ומדינות דרום אסיה.

הצמיחה המהותית של כלכלות סין, הודו ומדינות מתפתחות אחרות תרמה גם לעוצמתן ההולכת וגוברת בפורומים בינלאומיים שונים. עם צמיחת המעמד של ה-G20 ב-2009 הוחלט שה-G20 יחליף את ה-G8 כפורום העיקרי לשיתוף פעולה פיננסי בין הכלכלות הגדולות בעולם.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-00000014-QINU`"'<cite class="citation web cs1">"Officials: G-20 to supplant G-8 as international economic council". CNN.com<span class="reference-accessdate">. נבדק ב-<span class="nowrap">2018-08-08</span></span>.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Abook&rft.genre=unknown&rft.btitle=Officials%3A+G-20+to+supplant+G-8+as+international+economic+council&rft.pub=CNN.com&rft_id=http%3A%2F%2Fwww.cnn.com%2F2009%2FUS%2F09%2F24%2Fus.g.twenty.summit%2Findex.html&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> וגם שמאל=כן.

עידן התסיסה

עמוד ראשי
ראו גם – משבר הסאבפריים, המשבר הכלכלי העולמי (2008)
לקוחות מודאגים צובאים ב-15 בספטמבר 2007 על דלתות הבנק הבריטי נורת'רן רוק - אחד מהבנקים הגדולים הראשונים שקרסו עקב המשבר. הבנק הולאם על ידי ממשלת בריטניה בפברואר 2008.

במהלך העשור אירעו שני משברים כלכליים גלובליים. בשנת 2000 התנפצה בועת הדוט-קום וכתוצאה מכך נגרמה סערה בשווקים הפיננסיים אשר השפיעה באופן ניכר על הפעילות הכלכלית במדינות המפותחות, וארצות הברית בפרט. עם זאת, השפעת המשבר על הכלכלה הייתה מוגבלת בעיקר הודות להתערבות הבנקים המרכזיים, ובעיקר הפדרל ריזרב בארצות הברית אשר נקט בצעדים חריפים של הורדת הריבית על מנת למנוע מיתון חמור.

במקביל להורדת הריבית לטובת צמיחה כלכלית, החלה להיווצר בארצות הברית בועת נדל"ן. בשנת 2007 עליית הריבית וקריסת שוק הדיור גרמה לכך שרבים בארצות הברית לא הצליחו לשלם חזרה את הלוואותיהם. כתוצאה ממשבר המשכנתאות שנגרם בארצות הברית, חל משבר פיננסי עולמי. למרות התערבות נרחבת מצד הבנקים המרכזיים, משבר החובות הריבוניים היה קשה במיוחד במקומות כמו איסלנד. המשבר הכלכלי היה בשיאו ב-2008 וב-2009, כאשר היו לו בין היתר תוצאות הרסניות עבור יצרני הרכב.

בתגובה למשבר הכלכלי ממשלות רבות פעלו על מנת להבטיח צמיחה כלכלית. בנוסף אורגנו מספר ועידות בינלאומיות אשר נועדו למצוא פתרונות נגד המשבר הכלכלי ולהטיל פיקוח רב יותר על השווקים הפיננסיים. מנהיגי מדינות ה-G-20 קיימו שתי פסגות מרכזיות בוושינגטון בנובמבר 2008 ובלונדון באפריל 2009, בהן הוחלט על הרפורמה הנחוצה שתסייע למנוע משברים דומים בעתיד.

משבר האנרגיה

מאמצע שנות ה-80 ועד ספטמבר 2003 המחיר לחבית נפט גולמי היה בדרך כלל נמוך מ-25 דולר לחבית. במהלך שנת 2003, המחיר עלה למעל ל-30 דולרים לחבית, ב-11 באוגוסט 2005 הגיע ל-60 דולרים לחבית, כאשר השיא היה ביולי 2008 כאשר המחיר לחבית היה 147.30 דולרים.[7] הפרשנים ייחסו את עליית המחירים לגורמים רבים, בהם דיווחים על ירידה במלאי הנפט, דאגה בשווקים מחוסר בנפט, והמתיחות במזרח התיכון.[8]

במשך תקופה מסוימת היו אירועים גאופוליטיים ואסונות טבע מסוימים, אשר גם להן הייתה השפעה ארוכת טווח על שוק הנפט העולמי ומחירי הנפט. האירועים והאסונות הללו כללו ניסויי טילים שביצעה קוריאה הצפונית, מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הדאגה סביב ההתקדמות של תוכנית הגרעין האיראנית במהלך 2006 והוריקן קתרינה. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 השפיע רבות על ירידה משמעותית במחירי הנפט בסוף 2008 ובתחילת 2009. עם זאת במהלך מאי 2009 המחיר חזר להיותו אותו הדבר כפי שהיה בנובמבר 2008.

העלייה המשמעותית ברמת החיים של כלכלות מתפתחות רבות ברחבי עולם, ובמיוחד באסיה, תרמה גם רבות לביקוש ההולך וגובר לדלק מאובנים ברחבי העולם, אשר בשילוב עם המצב המתמשך בו חלה ירידה בכמות הנפט החדשה שמתגלה, העלויות הגבוהות שבשאיבת הנפט, וחוסר השקט הפוליטי במזרח התיכון - הובילו לקיומן של שתי מגמות נוספות: עליה מתמדת במחיר הנפט, והמצב בו ממשלות, ארגונים ותאגידים שונים החלו ללחוץ על קידום פיתוח טכנולוגיה ידידותית יותר לסביבה (אנ') (אשר מכונה באופן בלתי רשמי "טכנולוגיה ירוקה"). מדינות מתועשות מסוימות החליטו לעבור לטכנולוגיה ירוקה ולהסתמך בעיקר על ביו-דלק (Bio-fuel), אשר הגביר את הדרישה לתוצרת מזון עבור דלקים, וגרם למחסור יחסי בתוצרת מזון, ועלייה נוספת במחיר המזון. מגמה זו, לצד גורמים נוספים, גרמה לכך שבשנים 2007 ו-2008 חל במדינות מסוימות משבר מחירי מזון (אנ'), כאשר המשבר היה חמור במיוחד במדינות העניות בעולם, בהן היה מחסור חמור אף יותר במזון באותה התקופה.[9]

עליית האירו

עמוד ראשי
ראו גם – אירו

המטבע האחיד של רוב המדינות החברות באיחוד האירופי הוא האירו. האירו הושק ב־1 בינואר 1999, והחליף את המטבעות שהיו נהוגים במדינות השונות, עד להפיכתו להילך חוקי יחיד ב־1 בינואר 2002. המטבעות הלאומיים הוצמדו לאירו בשער חליפין קבוע ובלתי־משתנה, ולמעשה הם הפסיקו להתקיים כמטבעות עצמאיים. השימוש במטבעות ובשטרות הלאומיים נמשך עד ה־1 בינואר 2002 (המכונה גם "יום ה-€"). ביום זה החל תהליך הוצאת המטבעות והשטרות הלאומיים מהמחזור הכספי והחלפתם במטבעות ובשטרות האירו החדשים, ולאחר תהליך חפיפה של כחודשיים, הפך האירו להיות ההילך החוקי היחיד של גוש האירו. בשנת 2004 התרחבה משמעותית רשימת המדינות בהן מונהג האירו, כאשר הצטרפו אל המטבע 10 מדינות נוספות (שמונה מתוכן מדינות קומוניסטיות לשעבר). שתי מדינות נוספות, בולגריה ורומניה, הצטרפו ב-2007 וכתוצאה מכך עד סוף העשור היו 27 מדינות שעשו שימוש באירו.

האירו הפך מאז למטבע השני הנסחר ביותר בעולם אחרי הדולר.

מדע וטכנולוגיה

מדע

אילוסטרציה של כלי הרכב הרובוטי במאדים

טכנולוגיית מידע

גוגל הופך לאתר הנצפה ביותר באינטרנט

טכנולוגיה

אלקטרוניקה ותקשורת

  • נגני האודיו הדיגיטליים צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור ובייחוד נגן ה-iPod. סטיב ג'ובס הציג את ה-iPod הראשון במהלך 2001.
  • מכשירי GPS לרכב צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור.
  • טלוויזיות High Definition הפכו פופולריות במדינות המערב.[10]
  • ב-2002 יוצא לשווקים תקן ה-HDMI, המאפשר להעביר אותות וידאו ואודיו בין ציוד אודיו-וידאו בידורי, למשל נגן DVD או Blu-ray וטלוויזיה בהפרדה גבוהה (HDTV).
  • מצלמות דיגיטליות הפכו פופולריות בקרב מדינות העולם המפותחות.
  • מכשירי ה-PVR מחליפים את מכשירי הוידאו טייפ ככלי המועדף להקלטת שידורי טלוויזיה.
  • ב-2006 יוצאים לשווקים לראשונה תקליטורים ונגני תקליטורים בפורמט הבלו-ריי - פורמט הווידאו אשר זכה במהלך העשור להגמוניה והפך לממשיכו של פורמט ה-DVD לאחר שבפברואר 2008 החליטה חברת טושיבה להפסיק לפתח את הפורמט המתחרה HD-DVD.
  • חיבור לאינטרנט בפס רחב צבר פופולריות מסיבית ברחבי העולם והחליף בהדרגה את החיבור לאינטרנט באמצעות קווי טלפון (Dial-up).
  • שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק (מחשוב ענן) צברו פופולריות רבה במהלך העשור
  • טכנולוגיית ה-VoIP צוברת פופולריות רבה ברחבי העולם, ובמיוחד שירות הטלפוניה החינמי סקייפ.
  • תקליטונים מפסיקים להיות האמצעי הנפוץ ביותר לאחסון נתונים וגיבוי קבצים - את התקליטונים מחליפים מכשירי הדיסק און קי, כרטיסי הזיכרון וצריבת תקלטורי DVD.

תרבות פופולרית

קולנוע

שובר הקופות הגדול ביותר של העשור היה "אווטאר" (2009)

מוזיקה

האמן אשר מכר הכי הרבה במהלך העשור היה אמינם

טלוויזיה

הז'אנר הטלוויזיוני תוכניות מציאות זוכה במהלך העשור לפופולריות עצומה עם תוכניות כמו "הישרדות", "Idol" ו"האח הגדול" אשר עבורן הופקו לאורך השנים גרסאות מקומיות במדינות רבות

ספרות

במהלך העשור חלה עליה משמעותית בשימוש במדיה דיגיטלית בניגוד לשימוש במדיה מודפסת, וכמו כן בעולם המערבי החלה ירידה הדרגתית מתמדת של ספרים מודפסים במדינות שבהן קוראי ספרים אלקטרוניים הפכו נפוצים.

מחשוב

משחקי וידאו

אינטרנט

רדיו

במהלך העשור חלה ירידה בפופולריות של ערוצי הרדיו בעקבות העלייה בפופולריות של נגני mp3 במכוניות. בעולם המערבי נוסדו שירותי רדיו דרך לוויין, אשר איפשרו למאזינים לראשונה לשלם דמי מנוי חודשיים עבור האפשרות להאזין לאלפי תחנות רדיו מקשת רחבה של סוגות מוזיקליים בעת הנהיגה ללא פרסומות. בעקבות ההתחזקות של מגמה זו, תחנות רדיו רבות החלו להזרים את התוכן שלהן גם באינטרנט ובכך הצליחו להרחיב את קהל המאזינים הפוטנציאליים באופן משמעותי.

אדריכלות

גורד שחקים טאיפיי 101 הפך לבניין הגבוה ביותר בעולם (גובהו 509 מטרים) כאשר נפתח רשמית ב-31 בדצמבר 2004, שיא בו החזיק עד השלמת בנייתו של בניין הבורג' ח'ליפה ב-4 בינואר 2010.

מדיה מודפסת

במהלך העשור חלה ירידה משמעותית בייחוד של הספרים, המגזינים והעיתונים בתור המדיה מובילה לצריכת מידע וכמדיה מובילה להפצת פרסומות.[22][23][24]

אתרי החדשות באינטרנט ואתרי תקשורת מקוונים אחרים הפכו לגופים תחרותיים המסוגלים להרוויח הכנסות רבות מפרסום, ובעקבות כך עיתונאים וסופרים רבים בעולם המערבי החלו לפרסם את דבריהם באינטרנט.

ספורט

אירועי הספורט העיקריים של העשור כללו שלוש אולימפיאדות קיץ - אולימפיאדת סידני אשר נערכה בשנת 2000, אולימפיאדת אתונה אשר נערכה בשנת 2004 ובייג'ינג אשר נערכה בשנת 2008. במהלך העשור נערכו גם שתי אולימפיאדות חורף בסולט לייק סיטי בשנת 2002 ובטורינו בשנת 2006.

במהלך העשור נערכו שתי תחרויות גביע העולם בכדורגל בקוריאה הדרומית ויפן (2002) וגרמניה (2006).

מגמות אופנה

ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בעשור הראשון של המאה ה-21

באמצע העשור אופנות הרטרו זכו לפופולריות רבה בעולם המערבי בהשראת סצנת האינדי-פופ הבריטית, להקות הגארג' רוק, ותרבות המוד של שנות ה-60. בסוף העשור אופנות של שנות ה-50 ושנות ה-80 הפכו פופולריות. פריטים פופולרים כללו בין היתר מעילי לטרמן, מעילי עור שחורים, חולצות הוואי, ובגדים בצבעי ניאון.

באמצע העשור שיער ארוך יותר הפך פופולרי בקרב נערים רבים בעולם המערבי, כולל תסרוקת ה"Wings" אשר הושפעה מתרבות המוד של שנות ה-60 וכוכבי אינדי בריטים מצליחים.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Wings Haircut and Hairstyles וגם שמאל=כן. התסרוקת הפכה פופולרית בסוף העשור בקרב צעירים רבים בעולם המערבי בעיקר משום שלזמר הפופ ג'סטין ביבר הייתה את התסרוקת.

אופנת האימו הפכה פופולרית בקרב בני נוער בסביבות השנים 2005–2009

פריטים אופנתיים בעשור הראשון של המאה ה-21 כוללים בין יתר קרוקס, צמידי ג'ל, מחשב כף יד, טלפונים ניידים מסוג "Flip Phones", והסגוויי.

אישים בולטים

מנהיגי עולם בולטים

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

  • ג'ורג' ווקר בוש (2000) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה בוש נבחר לנשיאות ארצות הברית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Person of the Year 2000 - TIME וגם שמאל=כן.
  • ג'ורג' ווקר בוש (2004) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה בוש נבחר מחדש לנשיאות ארצות הברית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Person of the Year 2004 - TIME וגם שמאל=כן.
  • ולדימיר פוטין (2007) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה זכתה מפלגת רוסיה המאוחדת בראשה עומד פוטין ב-64.24 אחוזים מן הקולות.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-0000003D-QINU`"'<cite id="CITEREFTIME_Staff2007" class="citation news cs1">TIME Staff (<span dir="rtl">19 בדצמבר 2007</span>). "Complete List - Person of the Year 2007". TIME.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Ajournal&rft.genre=article&rft.jtitle=TIME&rft.atitle=Complete+List+-+Person+of+the+Year+2007&rft.date=2007-12-19&rft.au=TIME+Staff&rft_id=http%3A%2F%2Fcontent.time.com%2Ftime%2Fspecials%2Fpackages%2Fcompletelist%2F0%2C29569%2C1690753%2C00.html&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> <span class="cs1-hidden-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite news}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span> וגם שמאל=כן.
  • ברק אובמה (2008) - נבחר לאיש השנה משום שבאותה השנה אובמה נבחר לנשיאות ארצות הברית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: '"`UNIQ--templatestyles-0000003E-QINU`"'<cite id="CITEREFTIME_Staff2008" class="citation news cs1">TIME Staff (<span dir="rtl">17 בדצמבר 2008</span>). "Person of the Year 2008". TIME.</cite><span title="ctx_ver=Z39.88-2004&rft_val_fmt=info%3Aofi%2Ffmt%3Akev%3Amtx%3Ajournal&rft.genre=article&rft.jtitle=TIME&rft.atitle=Person+of+the+Year+2008&rft.date=2008-12-17&rft.au=TIME+Staff&rft_id=http%3A%2F%2Fcontent.time.com%2Ftime%2Fperson-of-the-year%2F2008%2F&rfr_id=info%3Asid%2Fhe.wikipedia.org%3A%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94+%D7%94-21" class="Z3988"></span> <span class="cs1-hidden-error citation-comment"><code class="cs1-code">{{cite news}}</code>: </span><span class="cs1-hidden-error citation-comment"> (עזרה)</span> וגם שמאל=כן.

זמרים ולהקות

שחקנים / אנשי בידור

ספורטאים

רונאלדו
זינדין זידאן

מדענים

סופרים

העשור הראשון של המאה ה-21 בישראל

עמוד ראשי
ראו גם – 2000 בישראל, 2001 בישראל, 2002 בישראל, 2003 בישראל, 2004 בישראל, 2005 בישראל, 2006 בישראל, 2007 בישראל, 2008 בישראל, 2009 בישראל

שלטון וביטחון

בבחירות 1999 נבחר לראשות הממשלה אהוד ברק. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מלבנון, בתמיכת הציבור בישראל, וב-24 במאי 2000 יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. צבא לבנון לא התפרס באזור, וכוחות החזבאללה שלטו בו עד מלחמת לבנון השנייה. ב-7 באוקטובר 2000 חטף חזבאללה שלושה חיילי צה"ל בהר דב, ומאוחר יותר גם את אלחנן טננבאום. טננבאום וגופותיהם של שלושת החיילים הוחזרו ב-2004 תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.

בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת האינתיפאדה השנייה. האינתיפאדה התבטאה בגל טרור פלסטיני ששיאו היה במרץ 2002 ושהוביל ליציאה למבצע חומת מגן. השנים 20012004 היו רוויות פיגועים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך - שכללה את כיבוש יהודה ושומרון מחדש, מעצרים ופשיטות יומיומיים, הריסת בתים וסיכולים ממוקדים כנגד פעילי ומנהיגי טרור, הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות האינתיפאדה הוחלט לבנות את גדר ההפרדה לאורכה של מדינת ישראל.

באוקטובר 2000 פרצו מהומות אוקטובר 2000, שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד ערביי ישראל. בעקבות המהומות הוקמה ועדת אור וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.

ב-2001 נערכו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בעקבות התפטרות ראש הממשלה ברק שבהן ניצח יו"ר הליכוד, אריאל שרון. בבחירות לכנסת ה-16, כשנתיים לאחר מכן, שב שרון וניצח באופן ניכר.

המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של שרון היה תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה, באורח חד־צדדי וללא הסכם, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועת עזה לצד ארבע בצפון השומרון.

לקראת בחירות 2006 עזב ראש הממשלה שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז קדימה. ב־4 בינואר 2006 הוא לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר קדימה לאהוד אולמרט, כממלא מקום. בבחירות, שנערכו בחודש מרץ, ניצחה קדימה ואולמרט נבחר לראש הממשלה.

השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשנים שמאז נסיגת ישראל מלבנון בא לסיומו באופן חד ביולי 2006, עם חטיפתם של שני חיילי צה"ל בידי חזבאללה והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח לבנון, שהתפתחה למלחמת לבנון השנייה, ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים (יוניפי"ל) ושל צבא לבנון בדרום לבנון. ביולי 2008 הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, בעסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם סמיר קונטאר) עם חזבאללה.

למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי עוטף עזה מירי חוזר של רקטות קסאם ושל פצצות מרגמה. בסוף שנת 2008, לאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל, יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, שכלל תקיפות אוויריות מסיביות ופעולת קרקע.

ב-6 בספטמבר 2007 תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה.

בתחילת שנת 2009 נבחר בנימין נתניהו לראשות הממשלה במהפך שלטוני.

כלכלה וחברה

שרי האוצר בתקופה זו היו סילבן שלום (עד 2003) ובנימין נתניהו (עד אוגוסט 2005). המשק נכנס למיתון בשנים 20022004 אולם לאחר מכן התאושש ושב לצמוח, תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן הופרטו כמה חברות ממשלתיות גדולות, בהן אל על, מפעל הנשק הקל של תע"ש, בזק ובנק דיסקונט.

העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת, שמשתתפיה איימו לנקוט אותם אמצעים כמו עמיתיהם שהפגינו בעד כלל הנכים. גם איתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור פרצו כמה וכמה שביתות שבת של שובתי רעב שהתאכזבו מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי סרטן המעי הגס, בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנים 2008 ו־2009 היו פעילויות הפגנתיות של נכי צה"ל שטענו שקצבאותיהם נשחקות.

יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה פרץ, במפלגת העבודה טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, יולי תמיר, השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. מפלגת ש"ס הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, מרצ החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום. מפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, מפלגת גיל, קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את אחוז החסימה.

מדע ותרבות

העשור התאפיין בניסיונות החרמה כלכליים, תרבותיים ואקדמיים של מדינת ישראל באירופה, בהצגת צבא הגנה לישראל כעבריין כרוני על זכויות האדם האלמנטאריות, בסכסוך עם ועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות ובניסיונות מעצר ותביעה של צמרת הביטחון הישראלית באירופה. אף על פי שבאופן רשמי הכישלונות הישראליים היחידים של מדינת ישראל בתחום זה הם ההפסד בבית המשפט בהאג בדיון על גדר ההפרדה, ואף על פי שדווקא בעשור זה מדינת ישראל יכולה להצביע על הישגים ביחסים המדעיים-תרבותיים עם אירופה כמו שלושה זוכים בפרס נובל למדעים, חלה התרחקות תרבותית-מדעית בין ישראל לאירופה. תוכניות ההתנדבות הסקנדינביות בקיבוצים ישראליים בוטלו, חל משבר תיירותי עם טורקיה והפגנות אנטי ישראליות חוזרות ונשנות הפכו לשגרה בבירות אירופיות רבות.

ציוני-דרך לפי תאריכים

תרבות ישראלית פופולרית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "CNN.com - Bin Laden on tape: Attacks 'benefited Islam greatly' - December 14, 2001". Web.archive.org. נבדק ב-2018-10-12.
  2. ^ "Asia-Pacific | Bali death toll set at 202". BBC News. 2003-02-19. נבדק ב-2018-10-12.
  3. ^ "Middle East | Film clue to Turkey Jewish attack". BBC News. 2003-11-17. נבדק ב-2018-10-12.
  4. ^ "Special Reports | 2004 | Madrid train attacks". BBC News. 2007-02-14. נבדק ב-2018-10-12.
  5. ^ "Britain suffers its worst-ever terror attack | The Guardian | Guardian Unlimited". Web.archive.org. נבדק ב-2018-10-12.
  6. ^ רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  7. ^ "Weekly Commodity Futures Price Chart: Crude Oil EmiNY". TFC-charts.com. אורכב מ-המקור ב-2014-05-02. נבדק ב-14 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Herbst, Moira (30 במאי 2008). "Speculation – But Not Manipulation". Der Spiegel. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2012. נבדק ב-14 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  9. ^ Global Policy Global Policy Forum, Are We Approaching a Global Food Crisis? (אורכב 22.04.2009[Timestamp length] בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ Evenson, Kelly (19 בדצמבר 2009). "Gadgets that defined the last decade". Examiner.net. אורכב מ-המקור ב-2012-02-22. נבדק ב-14 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Lyman, Rick (26 במרץ 2001). "Oscar Spreads the Wealth, but 'Gladiator' Takes Top Prize; Julia Roberts Is Named Best Actress, And Russell Crowe Is Chosen Best Actor". The New York Times. The New York Times Company. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Lyman, Rick (25 במרץ 2002). "'Beautiful Mind' Wins; Best Actress Goes to Halle Berry". The New York Times. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Lyman, Rick (24 במרץ 2003). "'Chicago' Is Big Oscar Winner, but 'Pianist' Surprises; Hollywood Glamour Still Stars at Ceremony, but Security and War Play Supporting Roles". The New York Times. The New York Times Company. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Waxman, Sharon (1 במרץ 2004). "'Lord of the Rings' Dominates the Oscars; Final Film of Trilogy Sweeps 11 Categories; Sean Penn and Charlize Theron Get Top Acting Awards". The New York Times. The New York Times Company. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Waxman, Sharon; Halbfinger, David M. (28 בפברואר 2005). "'Million Dollar Baby' Dominates Oscars". The New York Times. The New York Times Company. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Kilday, Gregg (6 במרץ 2006). "'Crash' takes best pic in upset". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. Associated Press. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Kilday, Gregg (26 בפברואר 2007). "Scorsese cuffs Oscar; 'Departed' named best pic". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. Associated Press. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Kilday, Gregg (25 בפברואר 2008). "'No Country' takes top Oscar honors". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. Associated Press. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Kilday, Gregg (22 בפברואר 2009). "'Slumdog' tops Oscars". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. Associated Press. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Kilday, Gregg (7 במרץ 2010). "'The Hurt Locker' tops Oscars with six". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. Associated Press. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם imdb.com
  22. ^ Pérez-Peña, Richard (28 באוקטובר 2008). "Newspaper Circulation Continues to Decline Rapidly". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Metz, Rachel (27 באפריל 2009). "Newspaper circulation decline picks up speed". USA Today. נבדק ב-11 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Newspaperdeathwatch.com, The Death of Newspapers. Retrieved December 4, 2009. (אורכב 25.10.2013 בארכיון Wayback Machine)