ג'ון הורטון קונוויי – הבדלי גרסאות

ג'ון הורטון קונוויי
John Horton Conway
לידה	26 בדצמבר 1937; ליברפול, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 באפריל 2020 (בגיל 82); ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	בריטניה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג' (1962)
מנחה לדוקטורט	הרולד דוונפורט
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון (1987–2013); אוניברסיטת קיימברידג' (1962–1987) ;
תלמידי דוקטורט	ריצ'רד בורכרדס, Donald Lee Pilling, William Alan Schneeberger, Derek Alan Smith, Christopher Smyth Simons, Peter Robin Stephen Knight, Patrick Lawrence Harvey Brooke, Robert Turner Curtis, Gerard Martin Enright, Warren Douglas Smith, Frank Swenton, Richard Stuart Margolin, Robert Arnott Wilson, Simon P. Norton, Timothy M. Hsu, Adrian Mathias, Leonard Hyman Soicher, Jonathan D. H. Smith, Charles Ferenbaugh, Boris Alexeev
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1981); פרס נמרס למתמטיקה (1998); פרס בריק (1971); פרס פוליה (1987); פרס סטיל למחקר מתמטי (2000) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:24, 12 באפריל 2020

ג'ון הורטון קונוויי (26 בדצמבר 1937 – 11 באפריל 2020) היה מתמטיקאי בריטי שחקר תורת החבורות, תורת הקשרים, תורת המספרים, תורת המשחקים הקומבינטורים ותורת הקודים. קונוויי תרם רבות גם לתחום שעשועי המתמטיקה, תרומתו המוכרת ביותר לתחום היא אוטומט תאי שפיתח בשם משחק החיים.

קונוויי היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטת פרינסטון. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג'. הוא זכה בפרס בריק בשנת 1971, ונבחר כחבר החברה המלכותית בשנת 1981. קונוויי זכה בפרס נמרס למתמטיקה בשנת 1998 ובפרס לירוי סטיל בשנת 2000. מספר ארדש שלו היה 1.

ביוגרפיה

קונוויי נולד בליברפול בשנת 1937. הוא הראה התעניינות וכישורים במתמטיקה מגיל צעיר. לאחר שסיים בית ספר תיכון החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. הוא סיים את התואר הראשון שלו בשנת 1959, והחל לבצע מחקר בתורת המספרים בהנחיית הרולד דבנפורט. הוא פתר את בעיית וארינג למקרה של חזקות חמישיות, אולם בטרם פרסם עבודתו פורסם פתרון בלתי תלוי של צ'ן ג'נגרון. נראה שהעניין שלו במשחקים החל בשנותיו בקיימברידג', שם הפך לשחקן שש-בש נלהב ובילה שעות במשחק. הוענק לו דוקטורט בשנת 1964, והוא מונה לחבר אקדמיה ומרצה למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. קונוויי עזב את קיימברידג' בשנת 1986 בגלל מינוי באוניברסיטת פרינסטון.

קונוויי התגורר בפרינסטון, ניו ג'רזי. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.^[1]

עבודתו המתמטית

תבנית:השלמה קונווי הוא המחבר הראשי של אטלס החבורות הסופיות, Atlas of Finite Groups: Maximal Subgroups and Ordinary Characters for Simple Groups. שיצא לאור בשנת 1985, ומפרט את כל החבורות הספורדיות, בהתאם למשפט המיון לחבורות פשוטות סופיות. כמו כן קונוויי גילה בעצמו 3 מתוך 26 החבורות הספורדיות - חבורות קונוויי.

שעשועי מתמטיקה

קונוויי היה פעיל ביצירת משחקים מתמטיים, וקיים בתחום זה קשר מתמשך עם מרטין גרדנר בעל טור בנושא זה בירחון "סיינטיפיק אמריקן". בשנת 1970 המציא קונווי אוטומט תאי שנודע בשם "משחק החיים (אוטומט תאי)". המשחק עורר עניין רב לאחר שבאוקטובר 1970 פורסם בטורו של גרדנר.^[2] המשחק נתן דחיפה ניכרת לחקר אוטומטים תאיים והעסיק רבות חוקרי בינה מלאכותית. באוניברסיטאות רבות הוא משמש תרגיל תכנות לסטודנטים בקורסי תכנות ובקורסי מבוא למדעי המחשב.

עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "Sprouts" (אנ') שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק Hackenbush (אנ') שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן בעיית המלאך (אנ') ומספרים סוריאליסטיים.

קונוויי נמנה עם המשתתפים הקבועים בכינוסי גרדנר (Gathering 4 Gardner).

ראו גם

לקריאה נוספת

מרכוס דו סוטוי, סימטריה, מסע אל מרחבי התבניות של הטבע, מאנגלית: אוריאל גבעון, ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון הורטון קונוויי בוויקישיתוף

ג'ון ה. קונוויי, באתר המחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית)

הביוגרפיה של ג'ון ה. קונוויי (באנגלית)

ג'ון הורטון קונוויי, ברשת החברתית Goodreads
ג'ון הורטון קונוויי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון הורטון קונוויי, באתר MacTutor (באנגלית)
ג'ון הורטון קונוויי, באתר dblp

הערות שוליים

^ Conway Biography
^ Martin Gardner, The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life", Scientific American 223, October 1970)
^ [1], הסבר על חבורות קונוויי

[1] Conway Biography

[2] Martin Gardner, The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life", Scientific American 223, October 1970)

[3] [1], הסבר על חבורות קונוויי

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 קונוויי התגורר ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]]. היו לו שבעה ילדים מנישואים שונים, שלושה נכדים וארבעה נינים. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, דיאנה, מאז שנת 2001.{{הערה|1=[http://www-history.mcs.st-andrews.ac.uk/Biographies/Conway.html Conway Biography]}}
-==עבודתו==
+==עבודתו המתמטית==
 {{השלמה|נושא=מדעי הטבע}}
 קונווי הוא המחבר הראשי של [[אטלס החבורות הסופיות]], Atlas of Finite Groups: Maximal Subgroups and Ordinary Characters for Simple Groups. שיצא לאור בשנת 1985, ומפרט את כל [[החבורות הספורדיות]], בהתאם ל[[משפט המיון לחבורות פשוטות סופיות]]. כמו כן קונוויי גילה בעצמו 3 מתוך 26 החבורות הספורדיות - [[חבורות קונוויי]].
+==שעשועי מתמטיקה==
+קונוויי היה פעיל ביצירת משחקים מתמטיים, וקיים בתחום זה קשר מתמשך עם [[מרטין גרדנר]] [[בעל טור]] בנושא זה בירחון "[[סיינטיפיק אמריקן]]". בשנת 1970 המציא קונווי [[אוטומט תאי]] שנודע בשם "[[משחק החיים (אוטומט תאי)]]". המשחק עורר עניין רב לאחר שבאוקטובר 1970 פורסם בטורו של גרדנר.{{הערה|Martin Gardner, [https://web.stanford.edu/class/sts145/Library/life.pdf The fantastic combinations of John Conway's new solitaire game "life"], Scientific American 223, October 1970)}} המשחק נתן דחיפה ניכרת לחקר אוטומטים תאיים והעסיק רבות חוקרי [[בינה מלאכותית]]. באוניברסיטאות רבות הוא משמש תרגיל [[תכנות]] לסטודנטים בקורסי תכנות ובקורסי מבוא ל[[מדעי המחשב]].
+עוד בשנת 1967 פרסם גרדנר את המשחק "Sprouts" {{אנ|Sprouts (game)}} שיצרו קונוויי ומייקל פטרסון, ובשנת 1972 פרסם את המשחק Hackenbush {{אנ|Hackenbush}} שיצר קונוויי. גרדנר פרסם גם יצירות מתמטיות של קונוויי, בהן [[בעיית המלאך]] {{אנ|Angel problem}} ו[[מספר סוריאליסטי|מספרים סוריאליסטיים]].
+קונוויי נמנה עם המשתתפים הקבועים בכינוסי גרדנר {{אנג|Gathering 4 Gardner}}.
 ==ראו גם==