רום טיסה – הבדלי גרסאות
מ ←הגדרה |
מ החלפות (מסוים, מצוינ, לעיתים, אטמוספירי) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{הפניה לערך מורחב|מד גובה}} |
{{הפניה לערך מורחב|מד גובה}} |
||
[[קובץ:Flight level.png|ממוזער|תרשים המדגים קווי איזובר בגבהים שונים ואיך הם עשויים להתנהג.]] |
[[קובץ:Flight level.png|ממוזער|תרשים המדגים קווי איזובר בגבהים שונים ואיך הם עשויים להתנהג.]] |
||
מדי גובה ברומטריים של כלי טיס מודדים לחץ אוויר מקומי. לחץ האוויר משתנה לפי גובה אבל גם לפי תנאים |
מדי גובה ברומטריים של כלי טיס מודדים לחץ אוויר מקומי. לחץ האוויר משתנה לפי גובה אבל גם לפי תנאים אטמוספיריים מרובים דוגמת טמפרטורה וכדומה. לכן בשביל לקבל קריאת גובה מעשית מעל הים נדרש לכייל מדי גובה אלה למדידת לחץ בתחנה מטאורולוגית מקומית. |
||
כאשר מדובר בניווט אזורי קצר טווח צוות האוויר יקבל עדכוני לחץ ייחוס מגורמי ה[[בקרה אווירית|בקרה והפיקוח]] המקומיים ויקבע את הלחץ במד. בטיסות אלה מודעות לגובה המעשי היא קריטית שכן היא מאפשרת שמירה על הפרדה בטוחה מהקרקע או לשמור על גובה נכון בשלבי הטיסה והנחיתה. |
כאשר מדובר בניווט אזורי קצר טווח צוות האוויר יקבל עדכוני לחץ ייחוס מגורמי ה[[בקרה אווירית|בקרה והפיקוח]] המקומיים ויקבע את הלחץ במד. בטיסות אלה מודעות לגובה המעשי היא קריטית שכן היא מאפשרת שמירה על הפרדה בטוחה מהקרקע או לשמור על גובה נכון בשלבי הטיסה והנחיתה. |
||
אבל כאשר מדברים על [[שיוט (תעופה)|שיוט]] בגבהים רמים האופייניים לנתיבי הטיסה הבינלאומיים קרבה לקרקע או לגורמים טופוגרפיים לא רלוונטית במרבית המקרים. להפך הוא נכון, בגלל שכלי טיס הטסים בנתיבים הגבוהים יעברו על פני אזורי לחץ מרובים, |
אבל כאשר מדברים על [[שיוט (תעופה)|שיוט]] בגבהים רמים האופייניים לנתיבי הטיסה הבינלאומיים קרבה לקרקע או לגורמים טופוגרפיים לא רלוונטית במרבית המקרים. להפך הוא נכון, בגלל שכלי טיס הטסים בנתיבים הגבוהים יעברו על פני אזורי לחץ מרובים, ולעיתים על פני אזורי לחץ בהם אין אפשרות לבצע מדידה כגון [[אוקיינוס]]ים. בגלל כל הגורמים הללו הסיכון בטעות בכיול מד הגובה גדל. בין אם צוות האוויר או הבקר שוכחים לבצע זאת, המטוס יכול לרדת ולעלות לאורך המסלול באלפי רגל, וזה מקשה על שמירה על הפרדה בטוחה בין כלי טיס הטסים בגבהים שונים אבל באותו האזור או הנתיב. |
||
במקום זאת מעל גובה |
במקום זאת מעל גובה מסוים הנקבע על ידי רשות התעופה המקומית, עוברים לטוס לפי לחץ אוויר סטנדרטי (ISA), בשלב זה מד הגובה לא יציג את הגובה המעשי של כלי הטיס, שכן הלחץ הסטנדרטי לרוב לא תואם ללחץ המקומי והמטוס צפוי לטוס על ה[[איזמבארד קינגדום ברונל|איזובר]] (קו גובה בו הלחץ לא משתנה) אבל כל כלי הטיס יטוסו באותו שיעור שגיאה ולכן ישמרו על הפרדה בטוחה בקלות יתרה. יתרון נוסף בשיטה זאת שבגלל שהמטוס יטוס בלחץ זהה לאורך רוב שלב השיוט צוותי האוויר יוכלו לקזז את הגאי המטוס, לקבוע כוח שיוט קבוע למנועים ולא לגעת בהם לאורך זמן, מה שיחסוך בשחיקה של ערנות הצוות אבל גם יחסוך בדלק. |
||
== הגדרה == |
== הגדרה == |
||
גבהי רום טיסה הם גבהי לחץ (לפי אטמוספירה סטנדרטית בינלאומית) |
גבהי רום טיסה הם גבהי לחץ (לפי אטמוספירה סטנדרטית בינלאומית) המצוינים במאות רגל, כלומר את הגובה הנתון ברגל מחלקים ב-100. לדוגמה גובה של 32,000 רגל יצוינו כ-"Flight Level 320". רום טיסה שיוקצו לכלי הטיס יהיה כפולות של 500 רגל, כלומר גובה כזה יגמר במספר 0 או 5. |
||
בכתב רום טיסה מציינים בקידומת FL (בקשר תמיד מבטאים Flight Level) והמספר בעל שלוש הספרות ללא רווחים כלומר FL295 לדוגמה לגובה של 29,500 רגל. |
בכתב רום טיסה מציינים בקידומת FL (בקשר תמיד מבטאים Flight Level) והמספר בעל שלוש הספרות ללא רווחים כלומר FL295 לדוגמה לגובה של 29,500 רגל. |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:תעופה]] |
[[קטגוריה:תעופה]] |
||
[[קטגוריה:תעופה אזרחית]] |
[[קטגוריה:תעופה אזרחית]] |
||
* [[כללי טיסת מכשירים|כללי טיסת מכשירים<br />]] |
* [[כללי טיסת מכשירים|כללי טיסת מכשירים<br />]] |
||
{{תעופה}}<br /> |
{{תעופה}}<br /> |
||
גרסה מ־08:53, 14 באפריל 2020
_(3).jpg)
רוּם טִיסָה (באנגלית: Flight Level, בראשי תיבות: FL) בתעופה הוא גובה כלי טיס לפי לחץ אוויר סטנדרטי ומבוטא במאות רגל. הלחץ שנקבע הוא לפי אטמוספירה סטנדרטית בינלאומית (ISA) שהוא 1013.25 הקטופסקל (hPa) או 29.92 אינץ' כספית (in/Hg). אם מכוונים את מד הגובה של כלי הטיס לפי לחץ זה לא מקבלים את הגובה המעשי של כלי הטיס מעל גובה פני הים, אבל זה מקל על ניווט, ניהול והפרדה בין כלי טיס בנתיבי הטיסה הגבוהים.
רקע
ערך מורחב – מד גובה
מדי גובה ברומטריים של כלי טיס מודדים לחץ אוויר מקומי. לחץ האוויר משתנה לפי גובה אבל גם לפי תנאים אטמוספיריים מרובים דוגמת טמפרטורה וכדומה. לכן בשביל לקבל קריאת גובה מעשית מעל הים נדרש לכייל מדי גובה אלה למדידת לחץ בתחנה מטאורולוגית מקומית.
כאשר מדובר בניווט אזורי קצר טווח צוות האוויר יקבל עדכוני לחץ ייחוס מגורמי הבקרה והפיקוח המקומיים ויקבע את הלחץ במד. בטיסות אלה מודעות לגובה המעשי היא קריטית שכן היא מאפשרת שמירה על הפרדה בטוחה מהקרקע או לשמור על גובה נכון בשלבי הטיסה והנחיתה.
אבל כאשר מדברים על שיוט בגבהים רמים האופייניים לנתיבי הטיסה הבינלאומיים קרבה לקרקע או לגורמים טופוגרפיים לא רלוונטית במרבית המקרים. להפך הוא נכון, בגלל שכלי טיס הטסים בנתיבים הגבוהים יעברו על פני אזורי לחץ מרובים, ולעיתים על פני אזורי לחץ בהם אין אפשרות לבצע מדידה כגון אוקיינוסים. בגלל כל הגורמים הללו הסיכון בטעות בכיול מד הגובה גדל. בין אם צוות האוויר או הבקר שוכחים לבצע זאת, המטוס יכול לרדת ולעלות לאורך המסלול באלפי רגל, וזה מקשה על שמירה על הפרדה בטוחה בין כלי טיס הטסים בגבהים שונים אבל באותו האזור או הנתיב.
במקום זאת מעל גובה מסוים הנקבע על ידי רשות התעופה המקומית, עוברים לטוס לפי לחץ אוויר סטנדרטי (ISA), בשלב זה מד הגובה לא יציג את הגובה המעשי של כלי הטיס, שכן הלחץ הסטנדרטי לרוב לא תואם ללחץ המקומי והמטוס צפוי לטוס על האיזובר (קו גובה בו הלחץ לא משתנה) אבל כל כלי הטיס יטוסו באותו שיעור שגיאה ולכן ישמרו על הפרדה בטוחה בקלות יתרה. יתרון נוסף בשיטה זאת שבגלל שהמטוס יטוס בלחץ זהה לאורך רוב שלב השיוט צוותי האוויר יוכלו לקזז את הגאי המטוס, לקבוע כוח שיוט קבוע למנועים ולא לגעת בהם לאורך זמן, מה שיחסוך בשחיקה של ערנות הצוות אבל גם יחסוך בדלק.
הגדרה
גבהי רום טיסה הם גבהי לחץ (לפי אטמוספירה סטנדרטית בינלאומית) המצוינים במאות רגל, כלומר את הגובה הנתון ברגל מחלקים ב-100. לדוגמה גובה של 32,000 רגל יצוינו כ-"Flight Level 320". רום טיסה שיוקצו לכלי הטיס יהיה כפולות של 500 רגל, כלומר גובה כזה יגמר במספר 0 או 5.
בכתב רום טיסה מציינים בקידומת FL (בקשר תמיד מבטאים Flight Level) והמספר בעל שלוש הספרות ללא רווחים כלומר FL295 לדוגמה לגובה של 29,500 רגל.
ברוב המקרים הפרדה אנכית מינימלית ברום טיסה היא 2,000 רגל. אם כי החל משנת 2002 מאפשרים מינימת הפרדה מופחתת (Reduced Vertical Separation Minima או בראשי תיבות: RVSM) של אלף רגל בין גבהים של FL290 ל-FL410 לכלי טיס מוסמכים. זה מאפשר הגדלת כמות גבהי רום טיסה זמינים בנתיבים אלה ונפח הטיסות בהם.
מעל FL410 מינימת הפרדה הופכת ל-4,000 רגל כאשר מקצים גבהים אי זוגיים לדוגמה FL430 או FL510, אם כי מעט מאוד כלי טיס מסוגלים לשייט בגבהים של מעל FL410.
.jpg)
