בית זלמן שוקן – הבדלי גרסאות

בית זלמן שוקן
	חזית המבנה כיום
מידע כללי
כתובת	סמולנסקין 7
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – העשור של 1930
תאריך פתיחה רשמי	שנות ה־30 של המאה ה־20
אדריכל	אריך מנדלסון
סגנון אדריכלי	הסגנון הבינלאומי
קואורדינטות	31°46′25.14″N 35°13′3.6″E / 31.7736500°N 35.217667°E
	(למפת ירושלים רגילה) בית זלמן שוקן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:47, 14 באפריל 2020

בית זלמן שוקן (נקרא גם וילה שוקן) הוא מבנה ברחוב סמולנסקין 7 בשכונת רחביה בירושלים, שתוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון עבור זלמן שוקן ומשפחתו והמשתרע על פני 5.75 דונם. כיום, הבית הוא חלק מהמתחם המאובטח של מעון ראש הממשלה.

היסטוריה

בית זלמן שוקן הוקם בין השנים 1935–1939 כבית משפחתו של שלמה זלמן שוקן, ציוני משכיל ואיש עסקים מגרמניה, שעלה לארץ בשנת 1934, ונודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים, ועיתון "הארץ" שרכש.

המבנה הוקם על פי תכנונו של האדריכל אריך מנדלסון, אחד האדריכלים החשובים במאה ה-20 ומאבות הסגנון הבינלאומי, אשר עיצב גם את רהיטיו ואת הגינה שבו, ובין השאר עיצב גם את מבנה ספריית שוקן, הסמוך.

הבית תוכנן בסגנון הבינלאומי וכלל מבנה מרכזי בן שתי קומות, ופרגולה בקומה השלישית. בכך מזכיר המבנה צורת אוניה האופיינית לסגנון. במבנה מרפסת קטנה בצורת חצי סהר - אף היא אלמנט האופייני לסגנון הבינלאומי בכלל ולמבנים שתכנון מנדלסון בפרט. בקומת הקרקע בתוך חצר פנימית הייתה בריכת שחייה ולידה פרגולה המהווה הד צורני לזו שנבנתה על הגג. מנדלסון הקפיד מאוד על פרופורציות הבית ובגמר הבנייה, כאשר ראה שאחד הקירות בלט ב-2.5 סנטימטר הרס אותו על חשבונו ובנה אותו מחדש.

הדרו של הבית המקורי ניכר בעיצוב הפנים. חדרי המבנה עוטרו ברצפות שיש בצבע חום בהיר שהובאו מן הכרמל ושיש ירוק שהובא מעמק הירדן. בגינת הבית תכנן מנדלסון מתקן מיוחד לצליית בשר. בבית שובצו חומרים ופרטי בנין שהובאו מגרמניה במסגרת הסכם העברה.

המבנה נחנך בשנת 1939 עת שנערכו בו קבלת פנים חגיגית לרגל פתיחת בית החולים הדסה הר הצופים. זלמן שוקן ומשפחתו גרו בבית שנה אחת בלבד, בטרם עזבו לארצות הברית.

בימי המנדט הושכרה הוילה למשך תקופה מסויימת לשלטונות הבריטים, ושוכנו בה מפקדים של הצבא הבריטי בישראל. בשנים 1946 - 1947 התגורר בבית הגנרל אוולין יו בארקר, המפקד הבריטי הצבאי שבארץ.

לאחר קום המדינה, ממשלת ישראל גילתה עניין בוילה המפוארת, במחשבה להפוך אותה למשכן נשיאי ישראל, וערכה משא ומתן עם משפחת שוקן, לרכישת הבית בסכום של 200,000 דולר. הרעיון נדחה על ידי רחל ינאית ונשיא המדינה יצחק בן-צבי שסירבו להתגורר בבבית כה הדור, והעדיפו להישאר בביתם הצנוע, בדירת שני חדרים, בקומת הקרקע בבית דירות ברחוב אלחריזי, שבשכונת רחביה.

בשנת 1957, האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים רכשה את המבנה, והתאימה אותו לצרכיה לפי תוכניות של האדריכל יוסף קלרוין. בחזית הבניין נבנה אגף גדול בן שתי קומות שמסתיר את הבניין המקורי, וכן נבנתה קומה שלישית במבנה המרכזי, וכך שונתה לגמרי צורתה המקורית של וילה שוקן. המבנה המחודש נחנך ב-1958^[1]^[2].

המבנה הוגדר כמבנה לשימור, והוא מתוחזק בהתאם לתוכנית שימור המבנים בירושלים^[3].בשנת 1985 עברה האקדמיה למוסיקה ולמחול מבית שוקן אל קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.

לאחר פינוי הווילה על ידי האקדמיה, נמכר המבנה לקבוצת רוכשים בשם איגדה בע"מ הכוללת יהודים מאוסטריה, שוויץ ובלגיה יחד עם היזם הלל לייבוביץ'. הקבוצה ביקשה להרוס את הווילה ולהקים במקומה מגדל מגורים רב-קומות. אולם ב-2003 בוטלה התוכנית עקב התנגדות תושבים במקום. באותה השנה הושכר המבנה לרשת החינוך "שובו" למשך שנה אחת^[4], ולאחר מכן המבנה נותר נטוש.

בשנת 2004 הציעה המדינה לרכוש את הוילה מידי הבעלים הפרטיים, ולהשתמש בה לטובת גנזך המדינה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה באותה עת, אביגדור יצחקי מסר ליזם הלל ליבוביץ הצע לרכוש את הוילה בתמורה ל- 4.5 מיליון דולר. קבוצת הבעלים הפרטיים סירבה להצעה בטענה שהיא נמוכה מדי, ובשנת 2008 הציעה את המבנה למכירה ונקבה בתג מחיר של 12 מיליון דולר. ככל הידוע, המבנה נמצא בבעלות קבוצת המשקיעים הפרטית עד היום.

בשנת 2013 סופחה "וילה שוקן" למתחם המאובטח של מעון ראש הממשלה. המקום שופץ ונחסם למעבר ולכניסה. מאז, המבנה הוא חלק מהמתחם המאובטח של בית ראש הממשלה, ואיננו נגיש לציבור. רחוב סמולנסקין נחצה לשניים כשחציו הקרוב יותר לבית ראש הממשלה סגור לכניסה, מגודר ומאובטח.

בית זלמן שוקן משמש כיום את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת משפחתו לצרכים שונים. כך למשל, בשנת 2013 שוכנה בו פמלייתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

במהלך דיון בתביעת הדיבה של מני נפתלי נגד הליכוד ומקורביו של בנימין נתניהו, בבית משפט השלום בהרצליה, הציג יועץ ראש הממשלה לשעבר, ניר חפץ, תמונות של נתניהו ומקורביו מכונסים ב"וילה שוקן". עוד נטען בדיון כי המקום זכה לכינוי "החמ"ל נגד מני נפתלי".^[5]

ב-20 במרץ 2019, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-22, נאם נתניהו בשידור חי מתוך הווילה, אודות פריצה אפשרית לטלפון הנייד של בני גנץ.

לקריאה נוספת

א' רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" – שכונת רחביה בירושלים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים 1998
דוד קרויאנקר, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, כתר הוצאה לאור, 2002.

קישורים חיצוניים

ניר חסון, בעקבות המחאה הציבורית, תשומר וילה שוקן ברחביה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009
מרדכי נאור, עופר רגב, 100 מקומות שמורים, הוצאת ספריית יהודה דקל - כרטא ירושלים - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2010, עמ' 30
נעמה ריבה, איך מזניחה ירושלים נכסים שמחוץ לחומות? באתר אקסנט, 27 בינואר 2015

הערות שוליים

^ נחנכה האקדמיה למוסיקה עיש רובין, הארץ, 26 בספטמבר 1958
^ הצלת בית שוקן: ארבעה מאמרים ומכתבים, 17 באוגוסט 2003, באתר Archijob
^ על פי התוכנית לשימור מבנים בירושלים
^ אסתר זנדברג, קרבות ברחוב סמולנסקין, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
^ תני גולדשטיין, כך השתלט מעון ראש הממשלה על מבנה היסטורי השוכן לצידו, באתר זמן ישראל, 25 בנובמבר 2019

[1] נחנכה האקדמיה למוסיקה עיש רובין, הארץ, 26 בספטמבר 1958

[2] הצלת בית שוקן: ארבעה מאמרים ומכתבים, 17 באוגוסט 2003, באתר Archijob

[3] על פי התוכנית לשימור מבנים בירושלים

[4] אסתר זנדברג, קרבות ברחוב סמולנסקין, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003

[5] תני גולדשטיין, כך השתלט מעון ראש הממשלה על מבנה היסטורי השוכן לצידו, באתר זמן ישראל, 25 בנובמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 לאחר קום המדינה, [[ממשלת ישראל]] גילתה עניין בוילה המפוארת, במחשבה להפוך אותה למשכן נשיאי ישראל, וערכה משא ומתן עם משפחת שוקן, לרכישת הבית בסכום של 200,000 [[דולר אמריקני|דולר]]. הרעיון נדחה על ידי [[רחל ינאית בן צבי|רחל ינאית]] ונשיא המדינה [[יצחק בן-צבי]] שסירבו להתגורר בבבית כה הדור, והעדיפו להישאר בביתם הצנוע, בדירת שני חדרים, בקומת הקרקע בבית דירות ברחוב אלחריזי, שבשכונת [[רחביה]].
-בשנת [[1957]], [[האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים]] רכשה את המבנה, והתאימה אותו לצרכיה לפי תוכניות של האדריכל [[יוסף קלרוין]]. בחזית הבניין נבנה אגף גדול בן שתי קומות שמסתיר את הבניין המקורי, וכן נבתנה קומה שלישית במבנה המרכזי, וכך שונתה לגמרי צורתה המקורית של וילה שוקן. המבנה המחודש נחנך ב-[[1958]]{{הערה|1={{הארץ1||נחנכה האקדמיה למוסיקה עיש רובין|1958/09/26|01221}}}}{{הערה|1=[http://www.archijob.co.il/aj-articles/ar021.htm הצלת בית שוקן: ארבעה מאמרים ומכתבים], 17 באוגוסט 2003, באתר Archijob}}.
+בשנת [[1957]], [[האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים]] רכשה את המבנה, והתאימה אותו לצרכיה לפי תוכניות של האדריכל [[יוסף קלרוין]]. בחזית הבניין נבנה אגף גדול בן שתי קומות שמסתיר את הבניין המקורי, וכן נבנתה קומה שלישית במבנה המרכזי, וכך שונתה לגמרי צורתה המקורית של וילה שוקן. המבנה המחודש נחנך ב-[[1958]]{{הערה|1={{הארץ1||נחנכה האקדמיה למוסיקה עיש רובין|1958/09/26|01221}}}}{{הערה|1=[http://www.archijob.co.il/aj-articles/ar021.htm הצלת בית שוקן: ארבעה מאמרים ומכתבים], 17 באוגוסט 2003, באתר Archijob}}.
 המבנה הוגדר כמבנה לשימור, והוא מתוחזק בהתאם לתוכנית [[שימור מבנים|שימור המבנים]] בירושלים{{הערה|על פי [http://www.sustainable-jerusalem.org/binuy_kayam/?SecNum=4&PageNum=27 התוכנית לשימור מבנים בירושלים]}}.בשנת [[1985]] עברה האקדמיה למוסיקה ולמחול מבית שוקן אל [[קמפוס גבעת רם]] של [[האוניברסיטה העברית]].