מרוקו הספרדית – הבדלי גרסאות
מ עדכון שדות בתבנית:מדינה לקראת שדרוג (תג) |
מ מחיקת תאריך אוכלוסייה/מטרופולין/צפיפות אם אין אוכלוסייה/מטרופולין/צפיפות (תג) |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
|שטח בעבר= |
|שטח בעבר= |
||
|תאריך שטח בעבר= |
|תאריך שטח בעבר= |
||
|אוכלוסייה בעבר= |
|||
|תאריך אוכלוסייה בעבר= |
|||
|אחוז מים= |
|אחוז מים= |
||
|דת= |
|דת= |
גרסה מ־05:47, 20 באפריל 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים ריקים [ ראש המדינה, שמות מנהיגים, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תמונת דגל, תמונת סמל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ממשל | |
---|---|
שפה נפוצה |
ספרדית ברברית ערבית |
עיר בירה | תטואן |
גאוגרפיה | |
יבשת | אפריקה |
היסטוריה | |
הקמה | הסכם עם צרפת |
תאריך | 27 בנובמבר 1912 |
פירוק | החזרת השלטון למרוקו |
תאריך | 7 באפריל 1956 |
ישות קודמת | מרוקו |
ישות יורשת | מרוקו |
מרוקו הספרדית (בערבית: المغرب الإسباني; בספרדית: Protectorado español de Marruecos) הייתה מדינת חסות ספרדית שכללה שטחים במרוקו של ימינו, בשנים 1912–1956.
היסטוריה
האחיזה הספרדית במרוקו החלה ב-1497, עם כיבושה של העיר מלייה. ב-1580 נכבשה העיר סאוטה מידי פורטוגל.
הסכם פס והקמת מדינת החסות
בהסכם פס, שנחתם ב-30 במרץ 1912 בין ספרד לצרפת, הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית, וחלקים ממנה עברו לשליטת ספרד: צפון מרוקו, שעם מסירתה נוצר רצף טריטוריאלי בין מלייה לסאוטה; נמסרה לספרדים רצועת טרפאיה - החלק הדרומי ביותר של מרוקו, שגבל במושבה סהרה הספרדית; וכן מובלעת איפני שבדרום, שנוהלה כמושבה ולא הייתה חלק ממדינת החסות הספרדית. העיר טנג'יר נקבעה כאזור בינלאומי, אך הספרדים ניצלו את חולשת הצרפתים במלחמת העולם השנייה והשתלטו עליה ב-14 ביוני 1940. מדינת החסות לא כללה את סאוטה ומלייה, שנחשבו בעיני הספרדים לחלק מספרד גופא. הבירה שכנה בטטואן.
השליטה הספרדית
ב-1921 השתלט מנהיג הגרילה עבד אל כרים על חלק מהטריטוריות הספרדיות בצפון, והקים את רפובליקת ריף. הספרדים, בהנהגת רב-סרן פרנסיסקו פרנקו הצליחו להשתלט מחדש על האזור בסיוע צרפת, שחששה מהתקדים, ב-1926.
לאחר עלייתו של פרנקו, נהנתה מדינת החסות מחופש פוליטי יחסי לעומת ספרד, בשל העובדה שהחיילים המוסלמים ששירתו בה היו נאמנים לו, עוד מהתקופה בה שימש כמפקד כוחות הצבא הספרדי באזור. בין היתר, הותרה הקמת מפלגות, והעיתונות המרוקאית הלאומנית יכלה למתוח ביקורת על השלטון הספרדי ללא חשש.
לאחר עצמאות מרוקו
עם הכרזת העצמאות של מרוקו הצרפתית ב-1956, נסוגה גם ספרד מהשטחים שהחזיקה, אך המשיכה לשלוט בסאוטה, במלייה, ברצועת טרפאיה ובאיפני. ב-1958 נאלצה ספרד לסגת גם מרצועת טרפאיה, לאחר התקפות ממושכות של צבא השחרור המרוקאי, שזכה לגיבוי שקט משלטונות מרוקו. ב-1969 נסוגה גם מאיפני.
הערים סאוטה ומלייה נותרו בשליטת ספרד עד היום (2020), אף שמרוקו תובעת את נסיגת ספרד גם מהן, בהצביעה על הזהות בין טענותיה לטענות ספרד לגבי גיברלטר. ספרד, מצידה, טוענת כי השלטון המוסלמי בעיר במהלך ההיסטוריה היה קצר יחסית, ולפיכך אין לתביעה המרוקאית בסיס. בשנים האחרונות גבר זרם המהגרים האפריקאים שמנסים להסתנן לאירופה דרך המובלעות. כתוצאה מכך, הקימו שלטונות ספרד גדרות הפרדה סביב שטחיה.
ערים במרוקו הספרדית
- אלקסרכיביר (בספרדית Alcazarquivir בערבית القصر الكبير Al-Qaṣr Al-Kabīr)
- ארסילה (בספרדית Arcila בערבית أصيلة Aṣīla)
- טנג'יר[1]
- לרצ'ה (בספרדית Larache בערבית العرائش Al-´Araish)
- מלייה
- סאוטה
- תטואן - בירת מרוקו הספרדית
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בשליטה ספרדית חלקית ובינלאומית, אך תרבותית הייתה חלק ממרוקו הספרדית