מחית תפוחי אדמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:53, 20 באפריל 2020

"גבינת תפוחי אדמה" מהמטבח האוסטרי/בווארי

מחית תפוחי אדמה המוכרת גם בשם פירה (מצרפתית: Purée, מחית) היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות עשירות בחלבון.

מחית תפוחי אדמה מופקת ממעיכת תפוחי אדמה מבושלים בלי קליפתם. לעיתים מוספים למחית תפוחי אדמה מרכיבים אחרים, כמו חלב, שמנת, חמאה, שמן צמחי, שום, גבינה, קוביות קותל חזיר או שמנת חמוצה. באחת מגרסאות המטבח הצרפתי למאכל, מוסף חלמון לתערובת, והיא מועברת דרך כף מיוחדת בעלת חורים, אשר יוצרת מעין "סרטים".

בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים לביבות ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס הניוקי האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. במטבח האוסטרי והבווארי מקובל ממרח המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (בגרמנית: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, בצל מרוכך ושמנת חמוצה המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים כמון, בצל, עירית, פטרוזיליה וכדומה.

קישורים חיצוניים

ירון שלו, בסך הכל תפוח אדמה מעוך, באתר ynet, 10 בפברואר 2016

הערות שוליים

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים [[לביבה|לביבות]] ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס ה[[ניוקי]] האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. ב[[המטבח האוסטרי|מטבח האוסטרי]] וה[[בוואריה|בווארי]] מקובל [[ממרח]] המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (ב[[גרמנית]]: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, [[בצל הגינה|בצל]] מרוכך ו[[שמנת חמוצה]] המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים [[כמון]], בצל, [[שום העירית|עירית]], [[פטרוזיליה]] וכדומה.
-==הברכה על מחית תפו"א==
-ב[[שולחן ערוך|שו"ע]]{{הערה|שולחן ערוך [[או"ח]] סי' ר"ב סעיף ז.}} מבואר שפירות שהתרסקו לא משתנית ברכתם כיון שניכר רושם הפרי המקורי, ולכך פסק ב[[משנה ברורה]]{{הערה|[[משנה ברורה]] סי' ר"ב סעיף קטן מ, וכן פסק בספר [[שלום מרדכי שבדרון|דעת תורה]] סימן רב ס"ז.}} שהברכה על אכילת פירה היא [[בורא פרי האדמה]] וכן ה[[מנהג]]. אך  הרב [[בן-ציון אבא-שאול]]{{הערה|אור לציון חלק ב' סימן יד אות ב}} פסק כשהוא נסמך על דיוק בדברי הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם||ברכות|ח|ד}}.}} שרק במעיכן ביד מברך את ברכתו המקורית אך במעוך בכלי שנמעך לגמרי נחשב שנשתנתה צורתו לכך יש לברך על אכילתו [[שהכל נהיה בדברו]].
-מחית או חטיף [[פרינגלס]] שנעשה מאבקת תפוחי אדמה (אינסטנט), דעת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|מעין אומר ח"א פרק י סימן ד.}} והרב [[ניסים קרליץ]]{{הערה|[[חוט שני]] ברכות ס"ק כ"ב אות ו.}}  שכיון שבזמן היותו אבקה בטל ממנו טעם ומראה של תפוח אדמה ולכן אף שחוזר וניכר נחשב כדבר חדש ואינו חוזר למצבו הראשון וברכתו [[שהכל נהיה בדברו]]. אך דעת [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|הליכות שלמה פסח פרק י' הע' מ"א.}} ו[[ספר וזאת הברכה]]{{הערה|[[ספר וזאת הברכה]] עמוד 251.}} שברכתו [[בורא פרי האדמה]] כיון שכעת ניכר שהוא מתפוחי אדמה.
 == קישורים חיצוניים ==