יהלומן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7: שורה 7:
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|לא התאושש מהמשבר העולמי: יצוא היהלומים התייצב על כ-4.5 מיליארד דולר|1.6810234|6 בינואר 2019}}}} היהלומנים בישראל מאוגדים ב[[בורסת היהלומים הישראלית]] (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם ב[[התאחדות תעשייני היהלומים בישראל]].
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|לא התאושש מהמשבר העולמי: יצוא היהלומים התייצב על כ-4.5 מיליארד דולר|1.6810234|6 בינואר 2019}}}} היהלומנים בישראל מאוגדים ב[[בורסת היהלומים הישראלית]] (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם ב[[התאחדות תעשייני היהלומים בישראל]].


לפעילותם של יהלומנים נקבעו ב[[פקודת מס הכנסה]] כללי מיסוי מיוחדים,{{הערה|{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 85}}; {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 130א}}}} המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע״ח–2018{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע״ח–2018}}}} ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ״א–1980}}}}
לפעילותם של יהלומנים נקבעו ב[[פקודת מס הכנסה]] כללי מיסוי מיוחדים,{{הערה|{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 85}}; {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 130א}}{{ש}}[http://www.wcpa.co.il/מיסוי-יהלומנים/ מיסוי יהלומנים], באתר של רו”ח דב ויינשטיין ושות'}} המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע״ח–2018{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע״ח–2018}}}} ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ״א–1980}}}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־07:43, 22 באפריל 2020

יהלומן הוא אדם העוסק במסחר ביהלומים ובעיבודם. יהלומנים פעילים בתחומים אחדים:

  • יצרן – מי שעסקו כולל עיבוד, על ידי עובדים שכירים או קבלני משנה, של יהלומים השייכים לו.
  • קבלן משנה – מי שמעבד יהלומים שהם רכושו של אחר ונמסרו לו רק לצורך עיבודם
  • דילר (סוחר, יצואן, יבואן) – מי שעסקו כולל קנייה ומכירה של יהלומים ללא עיבוד שלהם.

בישראל

ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.[1] היהלומנים בישראל מאוגדים בבורסת היהלומים הישראלית (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם בהתאחדות תעשייני היהלומים בישראל.

לפעילותם של יהלומנים נקבעו בפקודת מס הכנסה כללי מיסוי מיוחדים,[2] המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע״ח–2018[3] ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.[4]

הערות שוליים