התבוללות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעות -> היטמעות (דרך WP:JWB)
שורה 13: שורה 13:
לקראת סוף [[המאה ה-18]] והתחלת המאה ה-19 בעקבות ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה שניתנה ליהודים]] ב[[מערב אירופה]] הגיעה ההתבוללות של היהודים בעמי [[אירופה]] לממדים הולכים וגדלים. המגמה המשיכה גם בחלקים אחרים של אירופה ובאמריקה, בעיקר מתוך התקווה של חלק מהיהודים להיטמע טוב יותר בחברה הכללית (לעיתים אף בחברה הגבוהה), מתוך הזדהות עם הערכים של [[חירות, שוויון, אחווה]] וה[[הפרדה בין דת למדינה]] שאומצו כאידיאלים חברתיים אחרי עידן האורות והמהפכות הבורגניות וגם בשל היעדר מדינה שבה תמומש הזהות הלאומית והדתית.
לקראת סוף [[המאה ה-18]] והתחלת המאה ה-19 בעקבות ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה שניתנה ליהודים]] ב[[מערב אירופה]] הגיעה ההתבוללות של היהודים בעמי [[אירופה]] לממדים הולכים וגדלים. המגמה המשיכה גם בחלקים אחרים של אירופה ובאמריקה, בעיקר מתוך התקווה של חלק מהיהודים להיטמע טוב יותר בחברה הכללית (לעיתים אף בחברה הגבוהה), מתוך הזדהות עם הערכים של [[חירות, שוויון, אחווה]] וה[[הפרדה בין דת למדינה]] שאומצו כאידיאלים חברתיים אחרי עידן האורות והמהפכות הבורגניות וגם בשל היעדר מדינה שבה תמומש הזהות הלאומית והדתית.


הוויכוחים הפוליטיים הראשונים לגבי תופעת ההתבוללות התקיימו ב[[אמנציפציה ליהודים|תקופת האמנציפציה]] בנוגע למידה בה היהודים צריכים לזנוח את המאפיינים הייחודיים להם (שמירת מצוות הדת, לבוש, שפה, מקום מגורים, חינוך, מנהגים, תרבות וכו') בתמורה להשתלבות בחיי המדינה בהם חיו, [[שוויון|שוויון חברתי]], הרחבת תחומי העיסוק, שיפור המעמד החברתי ורמת החיים וכו'. ויכוחים אלה פרצו גם על רקע המרד בסמכות הרבנים ובחינוך הדתי המסורתי והתפתחותם של [[תנועת ההשכלה היהודית]] ושל החיים החילוניים בקרב היהודים, בדומה לחלק מהציבור הלא יהודי שמסביבם.
הוויכוחים הפוליטיים הראשונים לגבי תופעת ההתבוללות התקיימו ב[[אמנציפציה ליהודים|תקופת האמנציפציה]] בנוגע למידה בה היהודים צריכים לזנוח את המאפיינים הייחודיים להם (שמירת מצוות הדת, לבוש, שפה, מקום מגורים, חינוך, מנהגים, תרבות וכו') בתמורה להשתלבות בחיי המדינה בה הם חיו, [[שוויון|שוויון חברתי]], הרחבת תחומי העיסוק, שיפור המעמד החברתי ורמת החיים וכו'. ויכוחים אלה פרצו גם על רקע המרד בסמכות הרבנים ובחינוך הדתי המסורתי והתפתחותם של [[תנועת ההשכלה היהודית]] ושל החיים החילוניים בקרב היהודים, בדומה לחלק מהציבור הלא יהודי שמסביבם.


== לפי ההלכה ==
== לפי ההלכה ==

גרסה מ־13:38, 23 באפריל 2020

התבוללות של יהודים הוא תהליך היטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב גויים הסובבים אותם, ובפרט כשזה כולל נישואי תערובת. סוג זה של התבוללות נקרא לפעמים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה),[1] גם ללא אובדן הזהות היהודית.[2] במקרים בהם ההתבוללות הגיעה לאבדן מוחלט של הזהות היהודית, התהליך נקרא גם "התבוללות מבנית".[1]

פעולת ההתבוללות כוללת בתוכה מספר מרכיבים: מתבולל בדרך כלל זונח קודם לכן חלק מהאפיונים והערכים של "חברת-האם" שבה הוא גדל, למד והתחנך, ומאמץ לעצמו נורמות, ערכים ומנהגים תרבותיים של החברה או העמים שבקרבם חי בדרך כלל כמיעוט. לאחר מכן מגיעה ההתערות בחברה הסובבת, ובעקבותיה יכול להתרחש בחלק מהמקרים גם אובדן של הזהות האתנית-הלאומית באמצעות התרחקות מוחלטת מן הקהילה והדת, המרת הדת או בחלק גדול מהמקרים, בנישואי התערובת.

תבחין נפוץ להתבוללות הוא בנישואי תערובת. לפי קריטריון זה, נכון לשנת 2010, 55% מיהדות ארצות הברית, 75% מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר, ובכללם 80% מיהדות רוסיה הם מתבוללים.[3][4] עם זאת, במאמרים שונים הציע ליאור טל שדה להבחין בין נישואי-תערובת להתבוללות. לדבריו, התבוללות היא מצב בו אדם מאבד קשר לעמו ולמורשתו ואילו בנישואי-תערובת ניתן, תאורטית, לשמור על זהות לאומית ותרבותית.[5][6]. בפועל, מרבית הילדים שגדלים במשפחות מעורבות מחוץ למדינת ישראל, לא מוגדרים על ידי הוריהם כיהודים. פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה טוען כי "בשנות ה-90 התחברו לצד היהודי פחות מ-20% מהילדים שנולדו בנישואי תערובת, גם בארצות הברית וגם ברוסיה. הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים"[7]. פרופסור גור אלרואי טען בשנת 2016, כי בארצות הברית רק "שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי. הולכים לסאנדיי סקול, למחנה קיץ יהודי, הולכים לבית כנסת ומציינים את החגים היהודיים"[8].

נתון סטטיסטי נוסף העוזר להבין את מצוקת ההתבוללות, היא בכך שהיהדות מהווה את אחת הדתות הקטנות ביותר בתבל, כ-0.2% מאוכלוסיית העולם. זאת לעומת, הנצרות המהווה כ-31.5% מאוכלוסיית העולם, והאסלאם עם כ-23.2% מהאוכלוסייה העולמית.[9] בנוסף, אין מדינה בה יש יותר מ-1% של יהודים באוכלוסייתה, מלבד ארצות הברית (2%)שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Vital Statistics: Jewish Population in the United States, by State וגם שמאל=כן. וישראל (75%).[10]

היסטוריה

לקראת סוף המאה ה-18 והתחלת המאה ה-19 בעקבות האמנציפציה שניתנה ליהודים במערב אירופה הגיעה ההתבוללות של היהודים בעמי אירופה לממדים הולכים וגדלים. המגמה המשיכה גם בחלקים אחרים של אירופה ובאמריקה, בעיקר מתוך התקווה של חלק מהיהודים להיטמע טוב יותר בחברה הכללית (לעיתים אף בחברה הגבוהה), מתוך הזדהות עם הערכים של חירות, שוויון, אחווה וההפרדה בין דת למדינה שאומצו כאידיאלים חברתיים אחרי עידן האורות והמהפכות הבורגניות וגם בשל היעדר מדינה שבה תמומש הזהות הלאומית והדתית.

הוויכוחים הפוליטיים הראשונים לגבי תופעת ההתבוללות התקיימו בתקופת האמנציפציה בנוגע למידה בה היהודים צריכים לזנוח את המאפיינים הייחודיים להם (שמירת מצוות הדת, לבוש, שפה, מקום מגורים, חינוך, מנהגים, תרבות וכו') בתמורה להשתלבות בחיי המדינה בה הם חיו, שוויון חברתי, הרחבת תחומי העיסוק, שיפור המעמד החברתי ורמת החיים וכו'. ויכוחים אלה פרצו גם על רקע המרד בסמכות הרבנים ובחינוך הדתי המסורתי והתפתחותם של תנועת ההשכלה היהודית ושל החיים החילוניים בקרב היהודים, בדומה לחלק מהציבור הלא יהודי שמסביבם.

לפי ההלכה

ההלכה אוסרת על יהודי להינשא לגויה וליהודייה להינשא לגוי.[11] באשר לצאצאים, לפי ההלכה, היהדות נקבעת לפי האם, למעט במקרי גיור. לכן כאשר גבר יהודי נישא לגויה, הילדים גויים כמותה ואינם מיוחסים אחריו. כאשר אישה יהודייה מתחתנת עם גוי, הילדים שנולדים מנישואים אלו הם יהודים שאינם מיוחסים אחר אביהם.[12]

התבוללות במדינת ישראל

במדינת ישראל רוב האוכלוסייה יהודית, אולם גם בה נישואים בין יהודים לגויים עשויים להביא לטמיעת בן הזוג היהודי בחברה שאינה יהודית, בין אם באופן של הגירתו למדינה אחרת, ובין אם באופן של הצטרפותו לחברת בן הזוג שאינו יהודי. בנוסף, קיימת בה במידה הרבה יותר גדולה,[13] תופעה הפוכה, של טמיעת גויים בחברת הרוב היהודית, הנישאים ליהודיות וצאצאיהם יהודים. תופעה זו מתרחשת במיוחד במקרים הרבים של עליית זוגות מעורבים לישראל. בנוסף, קיימת תופעה שזכתה לכינוי "התבוללות ישראלית" או "גיור סוציולוגי" - אימוץ הגדרה עצמית וסביבתית יהודית, ללא גיור דתי או רישום יהדות במרשם האוכלוסין. פרופ' אשר כהן, שטבע את המושג, כתב כי הלחץ החברתי הנובע מכך שהרוב המכריע בחברה היהודית עומד על היותו של הגיור שער הכניסה היחיד אליה מבטיח פנייה של רוב הלא יהודים מקרב משפחות העולים לארץ להמרת דת, וקרא לרבנים לגלות גמישות מרבית על מנת למנוע חיכוך בעתיד.

בתלות בשאלה מיהו יהודי, הוערך שנישואים בין-דתיים בישראל מגיעים לשיעור של 5% מהנישואים שבהם אחד מבני הזוג הוא יהודי.[14]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Jean Christophe Attias, Esther Benbassa Dictionnaire des mondes juifs Larousse,Paris 2008
  • Lloyd P.Gartner History of the Jews in Modern Times, Oxford University Press 2001

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Attias, Benbassa עמוד 136
  2. ^ Lloyd Gartner עמוד 130
  3. ^ רוני סופר, נתונים בממשלה: 80% מיהודי רוסיה מתבוללים, באתר ynet, 6 ביולי 2008
  4. ^ צופיה הירשפלד, העשור היהודי: יותר התבוללות, פחות הזדהות, באתר ynet, 30 בדצמבר 2009
  5. ^ "Intermarriage is not the same as assimilation" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-20.
  6. ^ רשת, באתר www.facebook.com
  7. ^ עורכים: שולמית וולקוב, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם ומורטון ויינפלד זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי - כרך רביעי: יהודים ולא-יהודים בזמן החדש; חיים יהודים מודרניים בתפוצות; מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני, ירושלים, 2007 עמוד 201.
  8. ^ טלי פרקש, התבוללות, היטמעות, התרחקות: כך מצטמק העם היהודי, באתר ynet, אוקטובר 2016
  9. ^ "The Global Religious Landscape". The Pew Forum on Religion & Public Life. Pew Research center. 18 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ אמיר אלון, מתקרבים ל-9 מיליון: נתוני ישראל לקראת 2018, באתר ynet, ‏31 בדצמבר 2017
  11. ^ ראו ספר המצוות, לאו נ"ב;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק איסורי ביא"ה, הלכות י"בא'.
  12. ^ ראו
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק איסורי ביא"ה, הלכות ט"וג'.
  13. ^ התבוללות ישראלית: בין גיור הלכתי, "גיור סוציולוגי" ו"גיור" חילוני, מאמר בכתב העת של ארגון רבני צהר, ‏אביב תשס"ג.
  14. ^ על פי רישומי משרד הפנים המובאים במסמך הכנסת וכתבת הארץ, ראו בקישורים החיצוניים.