קרינת גמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[File:EM Spectrum Properties edit.svg|thumb|330px|קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני {{הערה|לפי התמונה}} של [[הספקטרום האלקטרומגנטי|הספקטרום האלקטרומגנטי]]]]
[[קובץ:EM Spectrum Properties edit.svg|ממוזער|330px|קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של [[הספקטרום האלקטרומגנטי]]]]
[[קובץ:Gamma_Decay.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור של קרינת גמא מגרעין אטום]]
[[קובץ:Gamma_Decay.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור של קרינת גמא מגרעין אטום]]
'''קרינת גמא''' ([[גמא (אות)|γ]]) היא קרינה [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטית]] [[יון|מייננת]], הבאה לידי ביטוי בפליטה של [[פוטון]] בעת תהליך דעיכה [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם [[קרינת אלפא]] או [[קרינת בטא]]. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת [[שדה מגנטי]] או [[שדה חשמלי|חשמלי]].
'''קרינת גמא''' ([[גמא (אות)|γ]]) היא קרינה [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטית]] [[יון|מייננת]], הבאה לידי ביטוי בפליטה של [[פוטון]] בעת תהליך דעיכה [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם [[קרינת אלפא]] או [[קרינת בטא]]. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת [[שדה מגנטי]] או [[שדה חשמלי|חשמלי]].
שורה 27: שורה 27:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{הספקטרום האלקטרומגנטי}}
{{הספקטרום האלקטרומגנטי}}

גרסה מ־19:13, 27 באפריל 2020

קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי
איור של קרינת גמא מגרעין אטום

קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם קרינת אלפא או קרינת בטא. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת שדה מגנטי או חשמלי.

היסוד בו מתרחש תהליך פליטת פוטון גמא לא ישנה את מספר המסה או את המספר האטומי שלו בעקבות הפליטה. עם זאת, פוטון הגמא הנפלט נושא עמו אנרגיה אשר מתאזנת בהפחתה של מסת הגרעין.

מקורות נוספים אפשריים של קרינת גמא מלבד תהליכי התפרקות רדיואקטיביים הם אינטראקציות של חלקיקי יסוד דוגמת תהליך הכחדה של אלקטרון־פוזיטרון אשר במהלכו משתחררים שני פוטוני גמא.

בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ־50 סנטימטר מים או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך עופרת יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום לסרטן וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.

תכונותיה של קרינת גמא דומות לאלו של קרינת רנטגן, ותחום קרינת הגמא חופף, במידה מסוימת, את תחום קרינת הרנטגן "הקשה" (בעלת התדירות הגבוהה). ההבדל בין שתי הקרינות הוא המקור שלהן: קרינת גמא בוקעת מגרעין האטום בעוד קרינת רנטגן נפלטת ממקור שמחוץ לגרעין.

  1. קרינת גמא המשתחררת מאיזוטופ אינה ניתנת לשליטה וממשיכה להקרין עד לדעיכה המוחלטת של האיזוטופ.
  2. להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה.
  3. אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 פיקומטר ל־10 ננומטר. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא הוא 5 פיקומטר ומטה.

קרינת הגמא נפלטת מהגרעין תמיד באורכי גל בדידים (לא רציפים). יש גרעינים שפולטים את הקרינה בכמה אורכי גל, אחרים באורך גל מסוים אחד. את העובדה שהאור נפלט מהאטום באורכי גל בדידים, מסבירים בקיומן של רמות אנרגיה אטומיות. גם כאן, ההסבר לעובדה שקרינת הגמא נפלטת באורכי גל בדידים היא העובדה שקיימות רמות אנרגיה בדידות בגרעין. פוטון קרינת גמא הנפלט מהגרעין מעיד על מעבר הגרעין מרמת אנרגיה גרעינית גבוהה לרמת אנרגיה נמוכה יותר.

קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת הטלת פצצת ביקוע גרעיני וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו בפיצוץ האדיר כשהוטלו פצצות האטום האמריקאיות על הירושימה ועל נגסאקי בזמן מלחמת העולם השנייה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • קרינה וחומר: מודלים של האטום והגרעין, עדי רוזן

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרינת גמא בוויקישיתוף