חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' – בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו [[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד סוכות]] [[תרע"ד]]. |
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' – בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו [[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד סוכות]] [[תרע"ד]]. |
||
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]]–[[1937]]) – בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של [[אגודת ישראל]] וה[[ציונות]]. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]], [[חסידות ספינקא]], [[חסידות סאטמר]] ועוד. |
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]]–[[1937]]) – בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של [[אגודת ישראל]] וה[[ציונות]]. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]], [[חסידות ספינקא]], [[חסידות סאטמר]] ועוד. |
||
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' – בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה לאדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. בניגוד לעמדת החסידות הנחרצת כנגד הציונות, עוד במהלך השואה תמך הרב ברוך בעליה לארץ ישראל ובבניינה. הרב ראה ערך גדול בשיבת ציון ובאחדות עמ"י בארץ ישראל. לקראת תום המלחמה, ולאחר שהציל רבבות יהודים במפעל ההצלה שהקים בהונגריה, עלה לארץ עם אשתו וילדיו. לאחר מכן ירד לברזיל על מנת לשמש כרבה של [[סאו פאולו]] שב[[ברזיל]], ולימים שב לארץ ישראל, ומשנת [[תשכ"ג]] כיהן כרבה הראשי של העיר [[חולון]]. בערוב ימיו עבר לעיר [[פתח תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים אשר מנוהל, ע"פ רוחו המאחדת של רבי ברוך, על ידי בנו ר' מאיר בצלאל יאיר רבינוביץ ומשפחתו. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה. |
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' – בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה לאדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. בניגוד לעמדת החסידות הנחרצת כנגד הציונות, עוד במהלך השואה תמך הרב ברוך בעליה לארץ ישראל ובבניינה. הרב ראה ערך גדול בשיבת ציון ובאחדות עמ"י בארץ ישראל. לקראת תום המלחמה, ולאחר שהציל רבבות יהודים במפעל ההצלה שהקים בהונגריה, עלה לארץ עם אשתו וילדיו. לאחר מכן ירד לברזיל על מנת לשמש כרבה של [[סאו פאולו]] שב[[ברזיל]], ולימים שב לארץ ישראל, ומשנת [[תשכ"ג]] כיהן כרבה הראשי של העיר [[חולון]]. בערוב ימיו עבר לעיר [[פתח תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים, אשר מנוהל כיום, ע"פ רוחו המאחדת של רבי ברוך, על ידי בנו ר' מאיר בצלאל יאיר רבינוביץ ומשפחתו. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה. |
||
* '''רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' – בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש, וגדל והתחנך ב[[ארצות הברית]]. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, ב[[קנדה]], ב[[אירופה]], ב[[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]]. אחיו הרב יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב. |
* '''רבי [[משה יהודה לייב רבינוביץ]]''' – בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש, וגדל והתחנך ב[[ארצות הברית]]. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, ב[[קנדה]], ב[[אירופה]], ב[[אוסטרליה]] וב[[ארץ ישראל]]. אחיו הרב יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב. |
||
גרסה מ־13:04, 29 באפריל 2020
חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין ובראשו עומד האדמו"ר רבי משה יהודה לייב רבינוביץ.
תחילת החסידות
עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית במונקאץ' הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר רב המקום, הרב צבי אביגדור אשכנזי. במקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, על אף שהיה חסיד, בשל גדלותו בתורה. לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב וכאדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה.
אדמו"רי החסידות
- רבי שלמה שפירא – נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת תרמ"ב מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת תרנ"ג.
- רבי צבי הירש שפירא – בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו כולל מונקאטש ועשרה הגלילות. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.
- רבי חיים אלעזר שפירא (1871–1937) – בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה בתי מונקאטש בגוש הנחלאות בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של אגודת ישראל והציונות. עמד במחלוקת גם עם חסידות בעלז, חסידות ספינקא, חסידות סאטמר ועוד.
- רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ – בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה לאדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת תש"ה. בניגוד לעמדת החסידות הנחרצת כנגד הציונות, עוד במהלך השואה תמך הרב ברוך בעליה לארץ ישראל ובבניינה. הרב ראה ערך גדול בשיבת ציון ובאחדות עמ"י בארץ ישראל. לקראת תום המלחמה, ולאחר שהציל רבבות יהודים במפעל ההצלה שהקים בהונגריה, עלה לארץ עם אשתו וילדיו. לאחר מכן ירד לברזיל על מנת לשמש כרבה של סאו פאולו שבברזיל, ולימים שב לארץ ישראל, ומשנת תשכ"ג כיהן כרבה הראשי של העיר חולון. בערוב ימיו עבר לעיר פתח תקווה והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים, אשר מנוהל כיום, ע"פ רוחו המאחדת של רבי ברוך, על ידי בנו ר' מאיר בצלאל יאיר רבינוביץ ומשפחתו. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
- רבי משה יהודה לייב רבינוביץ – בנו של רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. נולד במונקאטש, וגדל והתחנך בארצות הברית. הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר. פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, וייסד בתי מדרש, ישיבות ומוסדות חינוך וחסד בארצות הברית, בקנדה, באירופה, באוסטרליה ובארץ ישראל. אחיו הרב יצחק יעקב החל לשמש מספר שנים אחריו כאדמו"ר מדינוב.
-
רבי הירש שפירא -
רבי חיים אלעזר שפירא -
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ -
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ' -
רבי יצחק יעקב רבינוביץ, האדמו"ר מדינוב
ענף סאסוב-סטריזוב
בנו השני של רבי שלמה שפירא, רבי משה לייב, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטריזוב. נולד בשנת תרי"ג[1]. היה חתנו של רבי ברוך מגורליץ ולאחר חתונתו אכל קעסט אצל רבי חיים מצאנז במשך שש שנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. היה סגפן. נפטר בב' בחשוון תרע"ז. בנו רבי נחמיה הצליח להעביר את גופתו למונקאץ'.
בנו של רבי משה לייב, רבי נחמיה, כיהן בסאסוב לאחר מעברו של אביו לסטריז'וב, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע לסטריזוב למלא את מקום אביו. נולד בשנת תרל"ד. היה חתנו של קרובו רבי ישעיהו נפתלי הירץ מדינוב. נרצח בשואה בדרכו מסטריז'וב לריישא.
קישורים חיצוניים
- דוד אסף, הרבי ממונקאטש הגיע!, בבלוג "עונג שבת", 2 בינואר 2019