ניקומרורו – הבדלי גרסאות
מ רובוט מוסיף: de:Nikumaroro |
מ בוט החלפות: מדויק; |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==שם האטול== |
==שם האטול== |
||
האטול נקרא בשמות רבים. במהלך [[המאה ה-19]] נקרא האטול בשמות: האי קמינס (Kemins' Island), מוטו אונגה (Motu Oonga), האי מרי לטישה (Mary Letitia's Island). ב-[[19 באוגוסט]] [[1840]] עגנה באי [[אוניית צי ארצות הברית וינסנס]] (אוניית מחקר של הצי) אשר מיפתה את מיקומו |
האטול נקרא בשמות רבים. במהלך [[המאה ה-19]] נקרא האטול בשמות: האי קמינס (Kemins' Island), מוטו אונגה (Motu Oonga), האי מרי לטישה (Mary Letitia's Island). ב-[[19 באוגוסט]] [[1840]] עגנה באי [[אוניית צי ארצות הברית וינסנס]] (אוניית מחקר של הצי) אשר מיפתה את מיקומו המדויק ועשתה שימוש בשם - "האי גארדנר" (Gardner Island) - שם שנעשה בו שימש ב-[[1825]] על ידי [[ג'שואה קופין]] - צייד ה[[לוויתן|לוויתנים]] מ[[ננטקט]], אשר קרא לאי על שם חתנו - [[גידיון גרדנר]], חבר בקונגרס של [[ארצות הברית]]. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
גרסה מ־16:29, 17 במרץ 2007
ניקומרורו (באנגלית: Nikumaroro) אשר נקרא בעבר האי גארנר (באנגלית: Gardner Island) הוא אטול אלמוגים בעל צורה מארכת. אטול זה מהווה חלק מאיי פניקס שברפובליקה קיריבטי שבמרכז האוקיינוס השקט. במרכז האטול לגונה גדולה. האטול ממוקם ב- 4.66° דרום 174.53° מערב. אורכו של האטול כ-6 ק"מ ורוחבו כ-2 ק"מ. שתי תעלות מקשרות את הלגונה עם האוקיינוס. תעלות אלה יבשות בעת השפל.
שם האטול
האטול נקרא בשמות רבים. במהלך המאה ה-19 נקרא האטול בשמות: האי קמינס (Kemins' Island), מוטו אונגה (Motu Oonga), האי מרי לטישה (Mary Letitia's Island). ב-19 באוגוסט 1840 עגנה באי אוניית צי ארצות הברית וינסנס (אוניית מחקר של הצי) אשר מיפתה את מיקומו המדויק ועשתה שימוש בשם - "האי גארדנר" (Gardner Island) - שם שנעשה בו שימש ב-1825 על ידי ג'שואה קופין - צייד הלוויתנים מננטקט, אשר קרא לאי על שם חתנו - גידיון גרדנר, חבר בקונגרס של ארצות הברית.
היסטוריה
בשנת 1865 הכריזה חברת ס. א. ויליאמס ושות' (CA Williams & Co) מניו לונדון בקונטיקט שבארצות הברית על האי כשטח כלכלי של ארצות הברית בהתאם לחוק איי הגואנו. בשנת 1892 עגנה אוניית הוד מלכותה קוראסאו באי והכריזה עליו כעל שטח בריטניה. בריטניה העניקה באותה שנה רישיון ליזם ג'ון ט. ארונדל לנטיעת עצי קוקוס באי. באי ישובו 29 מתיישבים מאיי הסביבה ומספר מבנים נבנו במקום לצרכיהם. ניסיון גידול דקלים זה נכשל בשל בצורת שפקדה את האטול בשנת 1893.
ב-29 בנובמבר 1929 עלתה המיכלית "נורוויץ' סיטי" על שרטון באחת משויניות האי במהלך סופה. שמונה מאנשי הצוות נספו, וייתרת אנשי הצוות מצאו מחסה במבנים שבנה ארונדל עד שחולצו מספר ימים לאחר מכן. שרידי האונייה עדיין מצויים במקום בה עלתה על השרטון.
ב-1 בדצמבר 1938 הגיעה לאי משלחת החקר הבריטית לאיי האוקיינוס השקט, במטרה לבדוק התכנות בניית שדה תעופה באי למטוסים ימיים. ב-20 בדצמבר הגיעו לאי מתיישבים מאיי גילברט במסגרת התוכנית ליישוב האיים. מחסור במי שתיה הקשה על יישוב האי ועל נטיעת עצי קוקוס. מספר בארות נכרו באי ביוני 1939 ו-58 מתיישבים מאיי גילברט הגיעו אל האי (בהם 16 נשים ו-26 ילדים). באי התמקמה גם מפקדת התוכנית ליישוב איי פניקס בראשה עמד הקצין הבריטי ג'ראד גאלאגר. הכפר של המתיישבים הוקם בקצה המערבי של האי, דרומית למעבר העיקרי אל הלגונה. בכפר נבנו מספר רחובות. בין השנים 1944 - 1945 הייתה למשמר החופים של ארצות הברית תחנה באי ובה 25 אנשי צוות.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התגוררו באי כ-100 תושבים, אולם בשל הבצורות והמחסור במי שתייה עזבו המתיישבים את האי ופונו לאיי שלמה בשנת 1963.
בשנת 1965 האי הוכרז רשמית כבלתי מיושב. בשנת 1971 העניקה בריטניה אוטונומיה לאיי גילברט והשליטה באי נמסרה להם במסגרת אוטונומיה זו. בשנת 1979, עם קבלת עצמאותה של קיריבטי הפך האי לחלק מהרפובליקה. באותה שנה, ארצות הברית, לאחר שמיפתה את האי ובדקה את התאמתו לניסויים בכלי נשק, החליטה לוותר על תביעתה לריבונות באי והכירה בריבונות קיריבטי. בעקבות זאת שונה שם האי ל"ניקומרורו" - שם מהמיתולוגיה הגילברטית.
בשנות ה-90 נעשו באי חיפושים על ידי הקבוצה הבינלאומית להנצלת כלי תעופה היסטוריים במטרה למצוא את מטוסה של אמיליה ארהארט שהתרסק ביולי 1937. מרבית המבנים שנותרו באי נהרסו בסופה בשנת 2002. תבנית:נ