נתיבות המשפט – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:פרשני השולחן ערוך באמצעות HotCat |
מ הוספת קטגוריה:ספרי חידושים תורניים באמצעות HotCat |
||
שורה 69: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] |
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] |
||
[[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]] |
[[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]] |
||
[[קטגוריה:ספרי חידושים תורניים]] |
גרסה מ־18:16, 10 במאי 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, הופעה ראשונה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרב יעקב לורברבוים |
סוגה | ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט |
הוצאה | |
הוצאה | ז'ובקבה |
מהדורות נוספות | |
מספר כרכים | 2 |
קישורים חיצוניים | |
היברובוקס | https://hebrewbooks.org/8640 |
הספרייה הלאומית | 000937190 |
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף ועמוק לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה נפוץ מאוד בחוגי הישיבות, ונלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה (למרות שהמחבר כותב בהקדמתו לספר שאין בכוונתו לפסוק הלכה).
על הספר
ספר נתיבות המשפט דומה לספר 'קצות החושן' של רבי אריה לייב הלר וחובר בעקבותיו. בספר משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי קצות החושן, ואף חולק עליו פעמים רבות, אך עם זאת רוב הספר הוא חידושים של הרב יעקב לורברבוים. הספר מורכב משני חלקים - "משפט הכהנים" - חידושים, ו"משפט האורים"- ביאורים.
לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".[1]
הספר נדפס לראשונה בז'ובקבה בשנת ה'תקס"ט ומאז נדפס פעמים רבות נוספות, ואף נדפס בספר ה"שולחן ערוך" בחלק מהמהדורות.
על הספר נכתב ביאור והערות מאת הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי המשפט".
על שמו נקרא רחוב "נתיבות המשפט" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית.[2]
פסיקות ידועות
לדעת ה'נתיבות המשפט'[3] אם בעת ביצוע חוזה המתחייב לא ידע מהעומד לקרות, וקרא אונס שלא מאפשר את ביצוע העיסקה, ההתחייבות לא חלה והוא פטור (עם זאת הוא מחוייב לשלם את "שני דמי החפץ"-ללא רווח). לעומתו דעת ה'קצות החושן', שכל חוזה הוא על תנאי שיתקיים החוזה.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הרב דוד מצגר (עורך), משובב נתיבות עם יאיר נתיב... לבעל נתיבות המשפט, ירושלים תשנ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ רחוב נתיבות המשפט, באתר בזק
- ^ נתיבות המשפט ס, ס"ק. ו - לט, ס"ק יז.
- ^ המשפט העברי, באתר עמותה של נוער שוחר משפט עברי
פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
---|---|---|
על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם |