אח"י רומח (סער 4.5)

.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אח"י רומח (סער 4.5)

,
אח"י רומח סער 4.5 מול חוף לבנון 1982
אח"י רומח סער 4.5 מול חוף לבנון 1982
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 4.5 נושב
סדרה קודמת	סער 4
סדרה עוקבת	סער 5
אוניות בסדרה	אח"י רומח, אח"י קשת (סער 4.5)
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל
הושקה	יוני 1981
תקופת הפעילות	סוף 1981 – הווה
מלחמות וקרבות	מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	488 טון
אורך	61.7 מטר
רוחב	7.6 מטר
מהירות	30 קשר
גודל הצוות	50 איש
הנעה	4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כ"ס.
חימוש	8 טילי ים-ים הרפון 4 טילי ים - ים גבריאל משופרים פצצות עומק נגד צוללות תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ 2 תותחי אורליקון 20 מ"מ 5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
אמצעי גילוי ול"א	מכ"מ "דגון" תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.

אח"י רומח היא ספינת סער שנבנתה במספנות ישראל כראשונה בסדרת סער 4.5 נושב. השתתפה במלחמות לבנון (הראשונה והשניה) והמבצעים שנערכו ביניהן. מממשיכה בשרות בשייטת ספינות הטילים.

היסטוריה

ערך מורחב – ספינות סער

בהמשך לבניית שתי ספינות ה'חוחית' נושאות המסוק נבנו שתי הספינות ה'נושב' וכולן נכללות בסדרת סער 4.5 .

בסדרת סער 4.5 גוף הספינה הוארך ב-3.7 מטרים יחסית לגוף ספינות סער 4.

כבר בשלב התכנון ובהמשך בניסויי הים התברר כי הארכת הגוף ללא שינוי רוחבו יצרה תנאים הידרודינמיים משופרים, זאת מאחר ויחס אורך הגוף לרוחב הגוף גדל: מהירותה המירבית של הספינה פחתה ב 2 קשרים בלבד אבל טווח ההפלגה גדל בעשרות אחוזים בגלל הגדלת קבולת מיכלי הדלק וגם בגלל שתצרוכת הדלק נשמרה .

זוג ספינות הנושב נבנו בכספי מכירת אח"י רומח ואח"י קשת הראשונות לצ'ילה.

הכספים הועברו למספנות ישראל ובתמורה הן נדרשו לתכנן ולבנות שתי ספינות מושלמות על גוף ספינות הנירית (ללא האנגר) בהדגש התקנת ושילוב מערכות הלחימה.

בהמשך לזוג ספינות ה'נושב' נבנו גם ספינות ה'נירית' באורך המוגדל וגם הן קיבלו את שם הסדרה סער 4.5 .

תכנון ובניית הספינה

פרויקט הבניה שהוטל על מספנות ישראל כלל את התקנת ושילוב מערכות הלחימה בספינה בנוסף לבניית גוף הספינה ומערכות ההנעה והחשמל שלה .

הספינה הושקה במספנות ישראל בסוף שנת 1981.

בסמוך להשקת הספינה ביקש מפקד הספינה מהמש"ט אל"מ אריה רונה להצטרף ללווי ספינה מסדרת סער 3 שנמכרה לצי זר. בקשתו אושרה ולכן , במקביל לשילוב מערכות הלחימה, תכנן קצין הגוף בצוות נדרן, רס"ן רוני אילון, התקנה קבועה של ערכת הפלגה ארוכה כחלק מגוף הספינה.

תחילת הדרך

הצוות הראשון

צוות הספינה הראשוני מנה 18 איש מצוות אח"י כידון שנכנסה קודם לכן לשיפוץ חמש שנתי בזירת ים סוף.

גיוס שאר אנשי הצוות נעשה במאמץ משותף של סגן מפקד הספינה עופר דובנוב עם גורמי השלישות בב"ח כך שבסופו של התהליך נוצר שילוב מנצח של סטי"לנים מנוסים יחסית,שהגיעו מזירת ים סוף עם חיילים צעירים שהיו חדורי מוטיבציה לשירות על ספינת אבטיפוס חדשה. עופר דובנוב עצמו פיקד על אח"י רומח 5 שנים לאחר מכן.

לטובת ההפלגה הארוכה ללווי ספינת סער 3 ערך מפקד אח"י רומח אימוני היבנות מוגברים כולל מטווחים שבוצעו במקביל ותוך כדי ניסויי הקבלה של מספנות ישראל.

מיד במסירת הספינה לחיל הים בוצעה הפלגה מסכמת לאימון ההיבנות מערבית לאי קפריסין, ביציאה לים גילה צוות הגשר פריסקופ קרוב למפרץ חיפה, הסתבר שהייתה זו צוללת רוסית שעקבה אחר נושאת המטוסים נימיץ שעגנה במפרץ.

יישום לקחים טכניים

בשנת 1980 בשלבי תכנון ובניית הספינה ביקש מפקד הספינה לישם את הלקחים הטכניים מסדקים שנבעו באח"י רומח הראשונה (הקפת אפריקה) ובאח"י רשף (הפלגת לינול בסיום מלחמת יום הכיפורים). מהנדסי צוות נדרן סא"ל מאיר לוין ורס"ן רוני אילון היו שותפים לרעיון משום שידעו שהארכת הספינה (יחסית לסער 4) גורם למאמצי כפיפה גדולים יותר מאשר בספינות סער 4. לכן הם פעלו מול מספנות ישראל שהרימו את הכפפה והתקינו מדי מעוות (Strain gauge), למדידת המאמצים במרכז הספינה. בהמשך יזם מפקד הספינה התקנת מחוונים להצגת מאמצי הכפיפה בגשר הספינה, ע"י קריאת הנתונים למדו קציני הספינה באופן מושכל את מגבלות הגוף המוארך של הספינה. בהנחיית מהנדסי צוות נדרן יצרו מפקד וקציני הספינה דיאגרמה שהייתה למעשה מעטפת ביצועים. ביוזמת מהנדסי צוות נדרן נוספו ניסויי ים לבדיקות הקבלה של הספינה וזה היקנה לספינה יכולת משופרת להפלגה בים קשה תוך מניעת מאמצים חריגים .

חדשנות

מתוך ציפייה שספינות סער 4.5 יקבלו עדיפות להיות ספינות פיקוד נבנה המי"ק כך שיתאים לספינת פיקוד: זה כלל התקנה ושילוב צג טקטי, עמדה קבועה לגדוד קשר ארצי, והתקנות נוספות במי"ק שאיפשרו תפקוד נוח לחפ"ק מפקד השייטת, במקביל לעבודת צוות הספינה.

גישה זו הוכיחה את עצמה כבר במלחמת לבנון הראשונה וגם אחריה.

מורשת

בשנת 2014 לאחר מבצע צוק איתן יזם מפקד הספינה זיו רושקין פגישה של צוות הספינה מתקופת צוק איתן עם החיילים והקצינים שהפעילו את הספינה במלחמת לבנון הראשונה.

המפגש נערך במוזיאון ההעפלה וחיל הים ונערך באופן שנתן ביטוי הולם לחיילים ולקציני הספינה בשתי התקופות. למנהל מוזיאון חיל הים ניר מאור היה חלק מרכזי בתכנון הכנס. הצליח במיוחד פאנל של שלושה חיילים ושלושה קצינים מהצוות הראשון של הספינה מול אנשי הצוות בצוק איתן.

השתתפות במלחמות ומבצעים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 שימשו ספינות הנושב ספינות פיקוד של שייטת ספינות הטילים והובילו מבצעים משולבים.

הספינות השתתפו בפעילות שוטפת של חיל הים בגזרות הפעילות המסורתיות ובנוסף קבלו עדיפות לפעילות בגזרות רחוקות.

מלחמת לבנון הראשונה

ביוני 1982 הצטרפה אח"י רומח (סער 4.5) יחד עם אחותה אח"י קשת (סער 4.5) לספינות השייטת שהשתתפו במלחמת לבנון הראשונה.

משך כל המלחמה נכנסה הספינה לנמל פעם אחת בלבד וזו הייתה הוכחה נוספת ליכולת השהייה ממושכת בים.

בסיום המלחמה לכדה הספינה את סגן מפקד הזרוע הימית של הפת"ח שניסה להכנס לבירות על סיפון סד"ג.

מלחמת לבנון השניה

במלחמה זו אח"י רומח נמצאה בקו הירי של טיל שפגע באח"י חנית.

מפקדי הספינה

שלט רשימת מפקדי אח"י רומח שנמצא בחדר מפקד הספינה

רב-סרן	תקופת כהונה כמפקד הספינה	פעילות	תמונה
רון גינזבורג	1982 - 1981	קבלת הספינה ממספנות ישראל ומלחמת שלום הגליל
אודי דביר	1983 - 1982
טוביה בריליון	1984 - 1983
עודד ברייר	1985 - 1984
זאב ינובסקי	1986 - 1985
יצחק ויינרב	1987 - 1986
עופר דובנוב	1988 - 1987
ראובן דוד	1989 - 1988
יורם לקס	1991 - 1989
גיא שוהם	1992 - 1991
גיא שתקני	1994 - 1993
יוסף משיטה	1995 - 1994
גיא גיל	1997 - 1995
צחי אפלמן	1999 - 1997
מיכאל סלע	2001 - 2000
ראובן לשם שחר	2002 - 2001
אייל הראל	2004 - 2002
זאב שחם	2005 - 2004
אורי גל	2006 - 2005
רועי סלע	2007 - 2006	מלחמת לבנון השנייה
תמיר שמש	2008 - 2007
רונן מרקם	2010 - 2008
גיא ברק	2011 - 2010
עירא ליף	2012 - 2011
רועי דרייר	2013 - 2012
זיו רושקין	2015 - 2013
גל מלצר	2016 - 2015
רן קובל	2018 - 2016
אלון קויבסקי	2019 - 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י רומח בוויקישיתוף