פיזיקאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 77.124.47.149 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mr. W
ניסוח, הוספתי ייחוס לנשים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Albert Einstein 1947.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אלברט איינשטיין]], מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את [[תורת היחסות]]]]
[[קובץ:Albert Einstein 1947.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אלברט איינשטיין]], מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את [[תורת היחסות]]]]
'''פיזיקאי''' הוא [[מדען]] העוסק בחקר ה[[פיזיקה]].
'''פיזיקאי''' הוא (או היא) [[מדען]]/ית העוסקים בחקר ה[[פיזיקה]].


הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן [[פיזיקה תאורטית]] ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות [[מודל מתמטי]] ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח [[תוכנת מחשב|תוכנות מחשב]] לשם עריכת [[סימולציה|סימולציות]] או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות [[מתמטיקה|מתמטיות]] אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח [[מכשיר מדידה|מכשירי מדידה]] ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש ב[[מחשב]] לשם עריכת סימולציות של ניסויים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים.
הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן [[פיזיקה תאורטית]] ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות [[מודל מתמטי]] ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח [[תוכנת מחשב|תוכנות מחשב]] לשם עריכת [[סימולציה|סימולציות]] או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות [[מתמטיקה|מתמטיות]] אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח [[מכשיר מדידה|מכשירי מדידה]] ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש ב[[מחשב]] לשם עריכת סימולציות של ניסויים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים.

גרסה מ־13:54, 11 במאי 2020

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות

פיזיקאי הוא (או היא) מדען/ית העוסקים בחקר הפיזיקה.

הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת באוניברסיטאות, במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן פיזיקה תאורטית ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות מודל מתמטי ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח תוכנות מחשב לשם עריכת סימולציות או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות מתמטיות אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח מכשירי מדידה ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש במחשב לשם עריכת סימולציות של ניסויים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים.

מכיוון שהפיזיקאי העיוני זקוק בדרך כלל רק לכוח חישוב, אשר מסופק לעיתים על ידי מחשב ביתי, קל למצוא מימון לפעילות בפיזיקה עיונית. הפיזיקאי העיוני יכול לעבוד גם בביתו. הפעילות בפיזיקה ניסויית לעומת זאת כרוכה בצרכים כספיים גבוהים בדרך כלל, ולכן היא מוגבלת למוסדות מחקריים, ולעיתים מחייבת שימוש במתקני ניסוי יחידים מסוגם בעולם, כגון CERN.

בישראל מתקיימים לימודי פיזיקה בכל האוניברסיטאות מלבד אוניברסיטת חיפה.

פיזיקאים פעילים באוניברסיטאות, בהוראה ובמחקר בענפי הפיזיקה הרבים. בנוסף להוראה במסגרת המחלקות לפיזיקה, ניתנים קורסי יסוד בפיזיקה גם לתלמידי הנדסה, מדעים מדויקים ורפואה. פיזיקאים מועסקים גם בתעשייה, ובפרט בתעשיית ההיי טק.

אות ההוקרה החשוב ביותר על הישגים בתחום הפיזיקה הוא פרס נובל לפיזיקה, המוענק לפיזיקאים ולעוסקים בתחומים קרובים.

ראו גם

קישורים חיצוניים