בית ויס – הבדלי גרסאות

בית ויס
מידע כללי
סוג	בית מגורים
על שם	עקיבא אריה ויס
כתובת	רח' הרצל 2
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1910
תאריך פתיחה רשמי	1910
אדריכל	עקיבא אריה ויס
סגנון אדריכלי	הסגנון הארץ ישראלי, הסגנון הבינלאומי
מידות
קומות	2
קואורדינטות	32°03′49″N 34°46′11″E / 32.0636°N 34.7697°E
	(למפת תל אביב רגילה) בית ויס

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:52, 12 במאי 2020

בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית.

היסטוריה

בנייתו החלה בשנת 1909 והסתיימה בשנת 1910. וייס תכנן את הבית בעצמו בסגנון הארץ ישראלי והקפיד על עבודה עברית, תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי (ארבר) ביפו . בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת 1927 נוספה לו קומה נוספת. עקיבא אריה וייס עבר לגור בקומה השנייה וקומת הקרקע הוסבה לקומת מסחר.

במהלך השנים הפך האזור למוקד מסחר ותעסוקה, והבניין עבר שינויים רבים בקומת הקרקע. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח הסגנון הבינלאומי. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונלית יותר לכיוון הרחוב. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט" מאת נחום גוטמן, יושרה בצורה אלכסונית.

במשך שנים רבות שכנה בקומה הראשונה חנות ספרים של הוצאת "מסדה", ובתו של וייס התגוררה במבנה עד 1963.

בשנת 2000 שופץ הבניין על ידי חברת "אפריקה ישראל להשקעות", על פי תוכנית שימור של האדריכל אמנון בר אור. שיפוץ הבית היה תנאי לבניית מגדל המשרדים בסמוך. במהלך השחזור התברר כי בשינויים שנערכו בשנת 1927, לא נהרס הקיר המקורי, אלא הוקף במעטפת חדשה, וקיר הלבנים המקורי מ-1909 נחשף. במסגרת השיפוץ הוחזרה הקומה הראשונה לצורתה המקורית, תוך שימוש בחומרים נדירים שיובאו במיוחד מחו"ל למטרה זו.

בנובמבר 2019 נפתחה במקום מסעדת סושי בשם "סושי זושי".

גלריית תמונות

תקריב של הקומה הראשונה הפונה לרחוב הרצל
שלט הכניסה לבניין בית וייס
פינת המבנה בית וייס
מבט על בית וייס מרחוב הרצל
חזיתו המערבית של המבנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית ויס בוויקישיתוף

הבית באתר עיריית תל אביב
סרטה על עדנה יקותיאלי כהן על בית סבה עקיבא אריה ויס
שגיאות פרמטריות בתבנית:תל אביב 100
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים first/akiva_weiss, בית ויס, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

**תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 בנייתו החלה בשנת [[1909]] והסתיימה בשנת [[1910]]. וייס תכנן את הבית בעצמו ב[[הסגנון הארץ ישראלי|סגנון הארץ ישראלי]] והקפיד על עבודה עברית, תוך שימוש בלבנים שיוצרו בבית חרושת יהודי (ארבר) ב[[יפו]] . בתחילה היה הבית בן קומה אחת שבה שישה חדרים ועליית גג, ובשנת [[1927]] נוספה לו קומה נוספת. עקיבא אריה וייס עבר לגור בקומה השנייה וקומת הקרקע הוסבה לקומת מסחר.
-במהלך השנים הפך האזור למוקד [[מסחר]] ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], וה[[מבנה|בניין]] עבר שינויים רבים בקומת ה[[קרקע]]. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח [[הסגנון הבינלאומי]]. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונאלית יותר לכיוון ה[[רחוב]]. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]" מאת [[נחום גוטמן]], יושרה בצורה אלכסונית.
+במהלך השנים הפך האזור למוקד [[מסחר]] ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], וה[[מבנה|בניין]] עבר שינויים רבים בקומת ה[[קרקע]]. הקירות והחלונות בוטלו והוסרו העיטורים הייחודיים לבית כחלק מהסבת הקומה הראשונה לקומה בעלת אופי מסחרי יותר. בשנים אלו הבנייה המודרנית אפיינה את תל אביב, וכל מבנה שנבנה בעיר נבנה ברוח [[הסגנון הבינלאומי]]. לפי גישה זו העיצוב נעשה ללא ציעצוע וקישוט לא נחוץ. השפעת הסגנון חלה גם על בית וייס, וזו אחת הסיבות לפיה הוסרו עיטורים המאפיינים את הבית ונבנתה חזית נקייה ופונקציונלית יותר לכיוון ה[[רחוב]]. פינת הבית העגולה הפונה כלפי מפגש הרחובות ואשר הייתה הנושא לסיפור "פינה עגולה פינה ישרה" בספר "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]" מאת [[נחום גוטמן]], יושרה בצורה אלכסונית.
 במשך שנים רבות שכנה בקומה הראשונה חנות ספרים של הוצאת "[[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]]", ובתו של וייס התגוררה במבנה עד [[1963]].