לוהנגרין (אופרה)

סצנה מתוך האופרה

לוהנגרין (בגרמנית: Lohengrin) היא אופרה בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר, אשר הלחין, וכתב גם את הליברית.

עלילת האופרה מושפעת מדמות אגדית מתוך סיפורים גרמנים מימי הביניים ובעיקר מתוך "פרציפל" (Parzival) של וולפרם פון אשנבאך. הבסיס לסיפורי האגדה הללו מתחיל במסורת הסיפור העממי של "אביר הברבור" המספרת על אביר מסתורי המגיע לעזרה כשהוא רכוב על סירה הרתומה לברבור. בסיפור העלילה משתלבים בעקיפין גם מוטיבים המבוססים על המאבק בין האמונה הפאגאנית והאמונה הנוצרית כפי שהתקיים במרכז אירופה בתקופת המאה ה-10.

האופרה הוצגה לראשונה ב-28 באוגוסט 1850 בוויימאר בניצוחו של פרנץ ליסט, ידידו הקרוב של וגנר (ליסט בחר בתאריך זה לציון יום הולדתו ה-101 של גתה), וזכתה להצלחה מיידית. האופרה השפיעה עמוקות על לודוויג השני, מלך בוואריה המכונה גם מלך האגדות. בהשפעת הסיפור והאופרה, בנה המלך את טירת נוישוונשטיין לכבודו של לוהנגרין, והפך לפטרונו של וגנר, תוך שהוא מספק את המימון לבניית בית האופרה בביירוית.

מארש החתונה המפורסם של ואגנר מבוצע במערכה השלישית של האופרה.

סיפור העלילה

מערכה ראשונה

המלך היינריך הצפר (Heinrich der Vogler) מגיע לדוכסות בראבנט אשר לחוף נהר הסכלדה לקרב מול ההונגרים שפלשו לאדמותיו, וכדי להסדיר את מחלוקת הירושה בנסיכות בין הרוזן תלרמונד (Friedrich von Telramund), המאשים את הדוכסית אלזה (Elsa) ברצח והעלמה של אחיה המיועד למלכות. המלך קורא אליו לבירור את הדוכסית אלזה שמכריזה כי היא מוכנה להוכיח את חפותה בדו-קרב מול הרוזן. לשאלת המלך היא עונה כי תיוצג בקרב על ידי אביר חלומותיה. ביום הקרב מבושש האביר להגיע למרות הקריאות, ורק כאשר אלזה עצמה קוראת אליו, מופיע אביר הרכוב על סירה רתומה לברבור. האביר המסתורי מוכן להציע את שירותו לדוכסית אלזה בתנאי שלא תשאל לשמו או למקום שממנו הגיע. ידידיו של תלרמונד מציעים לו לסגת מן הקרב מול "אביר הברבור" המסתורי. הקרב מסתיים במהרה בניצחונו של אביר הברבור אשר חס על חיי המנוצח, מכריז על אלזה כחפה מפשע, ומציע לה להינשא לו.

מערכה שנייה

תלרמונד ואשתו אורטרוד (Ortrud) לא משתתפים בערב מסיבת הנישואין. היא מנסה לעודד את רוחו כי ישובו לשלוט בנסיכות וזוממת לגרום לאלזה להפר את הבטחתה לאביר המסתורי. אורתרוד בעלת האמונה הפאגאנית מתפללת לאלוהיה, פוגשת את אלזה ומנסה לשכנע אותה כי אינה יודעת דבר על האביר המסתורי ולכן הוא יכול להיעלם במהירות כמו שהופיע ולנטוש אותה. בטרם ההכרזה על האביר המסתורי כדוכס החדש בנסיכות, מופיע תלרמונד, ומכריז כי ינסה לשוב לשלטון, ומאשים את האביר המסתורי במעשי כישוף. בינתיים פונה אורטרוד לאלזה בדרישה כי תגלה את זהותו האמיתית של בעלה בטרם יוכתר. תלרמונד פונה למלך בדרישה לבטל את תוצאות הקרב בטענה שאינו חוקי מכיוון שהאביר הזר לא גילה את זהותו האמיתית. הזר מודיע למלך כי הוא מוכן לגלות את זהותו לאלזה בלבד, המלך מסכים והם נכנסים לכנסייה לטקס הנישואין.

מערכה שלישית

אלזה והאביר צועדים לתוך הכנסייה לצלילי "מקהלת הכלה (מארש החתונה)" - הקטע המוזיקלי המפורסם ביותר ביצירה כולה, אך ביטחונה העצמי מתערער בעקבות דבריה של אורטרוד בדבר נאמנותו של האביר. אלזה שואלת אותו את השאלה האסורה עליה. ברגע זה פורצים לכנסייה תלרמונד וארבעה מנאמניו במטרה לפגוע באביר. האביר מתגונן והורג את תלרמונד. האביר ואלזה פונים לשפת הנהר, שם ערוך המלך לקרב המתוכנן נגד ההונגרים. האביר מספר למלך ולאלזה את סיפור הגביע הקדוש, ומגלה להם כי שמו לוהנגרין, אחד מן האבירים ובנו של פרסיפל. סירה רתומה לברבור מופיעה, האביר נפרד מאלזה ומתפלל לתחיית אחיה הנעלם. לפתע צולל הברבור למים וחוזר ומופיע בדמותו של אחיה גוטפריד, אשר הפך לברבור בהשפעת כישופיה של אורטרוד. אביר הברבור המסתורי חוזר לטירת הגביע הקדוש, ואלזה צונחת ומתה מצער על אהובה הנעלם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוהנגרין בוויקישיתוף