חסידות מודז'יץ – הבדלי גרסאות
Wikikipiki (שיחה | תרומות) השטיבל בפלטבוש כבר סגור שנים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מייסד=הרב [[ישראל טאוב]] |
|מייסד=הרב [[ישראל טאוב]] |
||
|מרכזי פעילות=[[בני ברק]], [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[מודיעין עילית]], [[ביתר עילית]], [[ניו יורק]]. |
|מרכזי פעילות=[[בני ברק]], [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[מודיעין עילית]], [[ביתר עילית]], [[ניו יורק]]. |
||
|מספר חסידים= 220 משפחות |
|מספר חסידים= 220 משפחות (נכון ל-[[2020]]) |
||
|אדמו"ר=הרב [[חיים שאול טאוב]] |
|אדמו"ר=הרב [[חיים שאול טאוב]] |
||
|מאפיינים=שירה ונגינה, הלחנת ניגונים רבים, יחס אוהד לציונות |
|מאפיינים=שירה ונגינה, הלחנת ניגונים רבים, יחס אוהד לציונות |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*רבי [[חיים שאול טאוב]] - ה[[אדמו"ר]] הנוכחי בבני ברק |
*רבי [[חיים שאול טאוב]] - ה[[אדמו"ר]] הנוכחי בבני ברק |
||
*רבי ישראל דוד טאוב - האדמו"ר הנוכחי בארצות הברית |
*רבי ישראל דוד טאוב - האדמו"ר הנוכחי בארצות הברית |
||
אדמו"רי החסידות בארץ ישראל היו חברים (גם בהווה) ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. |
|||
== החסידות בישראל כיום == |
== החסידות בישראל כיום == |
||
במשך שנים רבות היה מרכז החסידות ב[[רחוב דיזנגוף]] ב[[תל אביב]], תחת בעל ה"אמרי אש" ([[שמואל אליהו טאוב|רבי שמואל אליהו]]), ולאחר מכן על ידי בנו ה"נחלת דן" ([[ישראל דן טאוב|רבי ישראל דן]]). בשנת תשנ"ה עבר האדמו"ר להתגורר ב[[בני ברק]] בבניין שבו גם [[בית המדרש]] המרכזי של החסידות. לאחר פטירתו התמנה תחתיו בנו הגדול [[חיים שאול טאוב|רבי חיים שאול טאוב]]. תחת הנהגתו ישיבות ורשת כוללים וכן [[שטיבל]]אך ב[[ירושלים]], תל אביב, [[אשדוד]] ו[[מודיעין עילית]], וכן בלייקווד ש[[בארצות הברי]]ת. החסידות מונה כמאתיים משפחות. |
במשך שנים רבות היה מרכז החסידות ב[[רחוב דיזנגוף]] ב[[תל אביב]], תחת בעל ה"אמרי אש" ([[שמואל אליהו טאוב|רבי שמואל אליהו]]), ולאחר מכן על ידי בנו ה"נחלת דן" ([[ישראל דן טאוב|רבי ישראל דן]]). בשנת תשנ"ה עבר האדמו"ר להתגורר ב[[בני ברק]] בבניין שבו גם [[בית המדרש]] המרכזי של החסידות. לאחר פטירתו התמנה תחתיו בנו הגדול [[חיים שאול טאוב|רבי חיים שאול טאוב]]. תחת הנהגתו ישיבות ורשת כוללים וכן [[שטיבל]]אך ב[[ירושלים]], תל אביב, [[אשדוד]] ו[[מודיעין עילית]], וכן בלייקווד ש[[בארצות הברי]]ת. החסידות מונה כמאתיים משפחות. |
||
גרסה מ־08:17, 17 במאי 2020
חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ,[1] ומרכזה כיום בבני ברק. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.
אדמו"רי מודז'יץ
- החסידות נוסדה על ידי הרב ישראל טאוב ממודז'יץ - ה"דברי ישראל" - (נפטר בי"ג בכסלו ה'תרפ"א), בנו של רבי שמואל אליהו מזוואלין ונכדו של רבי יחזקאל מקוזמיר. אחריו שימשו כאדמו"רים:
- בעל ה"אמרי שאול" - רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (נפטר בט"ז בכסלו ה'תש"ח), האדמו"ר השני ממודז'יץ
- ה"אמרי אש" - רבי שמואל אליהו טאוב (נפטר בד' באייר ה'תשד"מ) בנו בכורו של האמרי שאול וממלא מקומו
- ה"נחלת דן" - רבי ישראל דן טאוב (נפטר בכ' בסיוון ה'תשס"ו)
- רבי חיים שאול טאוב - האדמו"ר הנוכחי בבני ברק
- רבי ישראל דוד טאוב - האדמו"ר הנוכחי בארצות הברית
אדמו"רי החסידות בארץ ישראל היו חברים (גם בהווה) במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
החסידות בישראל כיום
במשך שנים רבות היה מרכז החסידות ברחוב דיזנגוף בתל אביב, תחת בעל ה"אמרי אש" (רבי שמואל אליהו), ולאחר מכן על ידי בנו ה"נחלת דן" (רבי ישראל דן). בשנת תשנ"ה עבר האדמו"ר להתגורר בבני ברק בבניין שבו גם בית המדרש המרכזי של החסידות. לאחר פטירתו התמנה תחתיו בנו הגדול רבי חיים שאול טאוב. תחת הנהגתו ישיבות ורשת כוללים וכן שטיבלאך בירושלים, תל אביב, אשדוד ומודיעין עילית, וכן בלייקווד שבארצות הברית. החסידות מונה כמאתיים משפחות.
בנו השני של רבי ישראל דן, הרב פנחס משה טאוב, הוכתר כאדמו"ר מחסידות קוזמיר, על שמו של רבי יחזקאל מקוזמיר, סבו של מייסד השושלת, רבי ישראל טאוב. כך הוא מנע מאבקים על זכות השימוש בשם החסידות. הוא נשוי לבתו של האדמו"ר מלובלין מבני ברק.
ענפים נוספים בשושלת
בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות. בנו רבי חיים יחזקאל התמנה לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. נפטר בג' באב תרצ"ח. בנו רבי יצחק צבי כיהן בארצות הברית. בשנת תרפ"א יסד חברה בשם "אדמת ישראל" לרכישת אדמות בארץ ישראל. ביקר בארץ בתרפ"ח, משם נסע לברזיל. בשנת תרצ"א התיישב בארצות הברית וכיהן ברובע הברונקס.
נכדו של רבי שאול ידידיה, רבי ישראל דוד טאוב (נולד תש"ד, בנו של הרב יהושע יחזקאל), הוכתר בחיי דודו האמרי אש כאדמו"ר ממודז'יץ ארצות הברית. בית מדרשו בפלטבוש. נודע בהתנגדותו לעירוב בבורו פארק, כפי שכתב באריכות בספרו שערי ירושלים. ערך והוציא ספרי אדמו"רי מודז'יץ.
ניגוני מודז'יץ
במשך למעלה ממאה שנה הולחנו כ-4000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות.[2] ניגונים רבים מתוכם נפוצים בקרב ציבורים שונים, לעיתים ללא ידיעה שמקור הניגון הוא במודז'יץ. בעל המנגן הידוע של החסידות הוא בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות. בשנים האחרונות הוקם המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ בראשות עו"ד דוד זעירא. המכון מתעד ומשמר את הניגונים והוציא לאור מספר דיסקים.
קישורים חיצוניים
ניגוני מודז'יץ:
- אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט
- זאב גלילי, עתה ניתן לשמוע את הניגון "אזכרה" של חסידי מודזיץ' ליום הכיפורים
מודז'יץ: המנגינה שלא פוסקת, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 23 ביוני 2011
קונטרסי "תפארת ישראל" הכוללים דברי תורה ותוים ליצירות של אדמו"רי החסידות:
- קובץ תפארת ישראל - ד' (תשרי תש"ד), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ה' (תשרי תש"ה), באתר היברובוקס
- קובץ תפארת ישראל - ז' (תשרי תש"ז), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ח' (1948), באתר אוצר החכמה
- קובץ תפארת ישראל - ט' (אדר תשי"ב), באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ראו כאן על שם העיירה.
- ^ שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט על פי מידע שנמסר על ידי אוצר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ.
| שושלת אדמו"רי קוזמיר-מודז'יץ | |
|---|---|
|
