יחיאל יהושע רבינוביץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
לא נכון |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[ה'תשט"ז|תשט"ז]] העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו{{הערה|{{צ-ספר|שם=אורחות דוד, חלק ב'|מו"ל=איילנברג שמחה|שנת הוצאה=תשע"ג}}}}. |
בשנת [[ה'תשט"ז|תשט"ז]] העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו{{הערה|{{צ-ספר|שם=אורחות דוד, חלק ב'|מו"ל=איילנברג שמחה|שנת הוצאה=תשע"ג}}}}. |
||
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] החל לכהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]], אך מיעט להשתתף בישיבותיה. כששאלוהו על כך אמר: "מקובלת עלי דעתו של הרבי מגור כי יש לו סייעתא דשמיא"{{הערה|{{צ-ספר|שם=פאר ישראל חלק ב'|מו"ל=אהרן סורסקי, תשס"ב|שנת הוצאה=עמוד י"ח}}}} |
בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] החל לכהן כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]], אך מיעט להשתתף בישיבותיה. כששאלוהו על כך אמר: "מקובלת עלי דעתו של הרבי מגור כי יש לו סייעתא דשמיא"{{הערה|{{צ-ספר|שם=פאר ישראל חלק ב'|מו"ל=אהרן סורסקי, תשס"ב|שנת הוצאה=עמוד י"ח}}}}. |
||
נפטר בביתו ב[[כ"א בשבט]] [[תשמ"ב]] ([[1982]]) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]]. |
נפטר בביתו ב[[כ"א בשבט]] [[תשמ"ב]] ([[1982]]) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]]. |
||
גרסה מ־15:19, 17 במאי 2020
רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו
נולד לרבי ירחמיאל צבי, ששימש לימים כאדמו"ר מביאלא (במקביל לאחיו ששימשו כאדמו"רים במקומות אחרים) בעיר שדליץ שבפולין. בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב. לאחר שנפטר הסב בשנת תרע"ד עבר להתחנך אצל דודו רבי אברהם יהושע השיל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בלובלין. כמו כן נסע לרבי אברהם מרדכי אלתר.
נישא לרבנית חנה פעשא, בתו של אליעזר ברנהולץ, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה. בשנת תרפ"ד בגיל עשרים ושלוש שב לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידות ביאלא. עם התגברות העלייה לארץ ישראל בשנות העלייה החמישית עודד חסידים ששאלוהו אם לעלות לארץ ישראל לעשות זאת.
בליל שמחת תורה בשנת ה'ת"ש, בעקבות כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. בשנת תש"ב עלו שלושה מבניו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. בל"ג בעומר ה'תש"ז הגיע לישראל והתאחד עם בני משפחתו. השתקע והקים את בית מדרשו בתל אביב-יפו.
בשנת תשט"ז העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו[1].
בתחילת שנות ה-60 החל לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, אך מיעט להשתתף בישיבותיה. כששאלוהו על כך אמר: "מקובלת עלי דעתו של הרבי מגור כי יש לו סייעתא דשמיא"[2].
נפטר בביתו בכ"א בשבט תשמ"ב (1982) ונטמן בהר הזיתים.
כתביו יצאו לאור בסדרת הספרים "חלקת יהושע", על התורה בחמישה כרכים. ספרו "סדר היום" נדפס בחייו. כמו כן כונסו ההקדמות שכתב לספרי חסידות ביאלא ונדפסו בספר "חלקת יהושע".
סידורי התפילה של החסידות מעוטרים בדברי תורתו ונקראים על שמו: "סדור תפילה חלקת יהושע", "מחזור חלקת יהושע" ו"תהילים חלקת יהושע".
לאחר פטירתו נערכו בחירות בחסידות על מנת להכריע מי יהיה יורשו. בבחירות שנערכו בתוך השבעה נבחר בנו הצעיר רבי בן ציון רבינוביץ לאדמו"ר. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ובמקביל החלו יתר הבנים לכהן כאדמו"רים.
ילדיו
- בנו הרב ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא
- בנו הרב יעקב יצחק רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן
- בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק
- בנו הרב בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא
- בתו הבכורה מרת גיטל, הייתה נשואה לחיים גוטהלף
תלמידיו
- רבי עקיבא יוסף רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב
- רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק
לקריאה נוספת
- יוסף יצחק דייטש (גבאו), הרבי הקדוש מביאלא.
