יהלומן – הבדלי גרסאות
←פתיח: מזל וברכה |
מ ←בישראל: replaced: ״ ← " (3) |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|לא התאושש מהמשבר העולמי: יצוא היהלומים התייצב על כ-4.5 מיליארד דולר|1.6810234|6 בינואר 2019}}}} היהלומנים בישראל מאוגדים ב[[בורסת היהלומים הישראלית]] (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם ב[[התאחדות תעשייני היהלומים בישראל]]. |
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|לא התאושש מהמשבר העולמי: יצוא היהלומים התייצב על כ-4.5 מיליארד דולר|1.6810234|6 בינואר 2019}}}} היהלומנים בישראל מאוגדים ב[[בורסת היהלומים הישראלית]] (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם ב[[התאחדות תעשייני היהלומים בישראל]]. |
||
לפעילותם של יהלומנים נקבעו ב[[פקודת מס הכנסה]] כללי מיסוי מיוחדים,{{הערה|{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 85}}; {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 130א}}{{ש}}[http://www.wcpa.co.il/מיסוי-יהלומנים/ מיסוי יהלומנים], באתר של רו”ח דב ויינשטיין ושות'}} המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), |
לפעילותם של יהלומנים נקבעו ב[[פקודת מס הכנסה]] כללי מיסוי מיוחדים,{{הערה|{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 85}}; {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 130א}}{{ש}}[http://www.wcpa.co.il/מיסוי-יהלומנים/ מיסוי יהלומנים], באתר של רו”ח דב ויינשטיין ושות'}} המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2018{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2018}}}} ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א–1980}}}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־06:47, 20 במאי 2020
יהלומן הוא אדם העוסק במסחר ביהלומים ובעיבודם. יהלומנים פעילים בתחומים אחדים:
- יצרן – מי שעסקו כולל עיבוד, על ידי עובדים שכירים או קבלני משנה, של יהלומים השייכים לו.
- קבלן משנה – מי שמעבד יהלומים שהם רכושו של אחר ונמסרו לו רק לצורך עיבודם
- דילר (סוחר, יצואן, יבואן) – מי שעסקו כולל קנייה ומכירה של יהלומים ללא עיבוד שלהם.
בין סוחרי יהלומים, גם שאינם יהודים, מקובלת סגירת עסקה בלחיצת יד ואמירת המילים "מזל וברכה". המנהג אף הוטמע בתקנון של בורסת היהלומים הישראלית ובתקנון של בורסת היהלומים בניו יורק.[1]
בישראל
ישראל היא מרכז עולמי של מסחר ביהלומים. יצוא היהלומים מישראל הגיע לשיא של 7 מיליארד דולר בשנת 2007, ובשנת 2019 היה 4.5 מיליארד דולר.[2] היהלומנים בישראל מאוגדים בבורסת היהלומים הישראלית (לאחר שעמדו בתנאים לחברות בה). יצרני היהלומים מאוגדים גם בהתאחדות תעשייני היהלומים בישראל.
לפעילותם של יהלומנים נקבעו בפקודת מס הכנסה כללי מיסוי מיוחדים,[3] המפורטים בתקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2018[4] ובתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א-1980.[5]
הערות שוליים
- ^ רון ש' קליינמן, "מזל וברכה" - המנהג המסחרי של יהלומנים, באתר "דעת", תשע"ג
- ^ אורה קורן, לא התאושש מהמשבר העולמי: יצוא היהלומים התייצב על כ-4.5 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 6 בינואר 2019
- ^ סעיף 85 לפקודת מס הכנסה; סעיף 130א לפקודת מס הכנסה
מיסוי יהלומנים, באתר של רו”ח דב ויינשטיין ושות' - ^ תקנות מס הכנסה (הערכת מלאי של יהלומן), התשע"ח–2018, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א–1980, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט