קווין פורטר – הבדלי גרסאות

קווין פורטר
Kevin Porter
לידה	17 באפריל 1950 (בן 74); שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
עמדה	רכז
גובה	1.83 מטרים
מספר	1, 10
מכללה	אוניברסיטת סנט פרנסיס
דראפט	בחירה מספר 39, 1972; בולטימור בולטס
קבוצות כשחקן
1972–1975; 1975–1977; 1977–1978; 1978–1979; 1979–1983; 1983	בולטימור/וושינגטון בולטס; דטרויט פיסטונס; ניו ג'רזי נטס; דטרויט פיסטונס; וושינגטון בולטס; טויוטה סופר קורולאס
קבוצות כמאמן
1983–1987	אוניברסיטת סנט פרנסיס

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:38, 20 במאי 2020

ערך זה עוסק בכדורסלן העבר. אם התכוונתם לשחקן קליבלנד קאבלירס, ראו קווין פורטר הבן.

קווין פורטר (באנגלית: Kevin Porter; נולד ב-17 באפריל 1950) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1972–1983. לאורך הקריירה זכה ארבע פעמים בתואר "מלך האסיסטים של ה-NBA", והעמיד ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 8.1 אסיסטים, 1.8 ריבאונדים ו-1.4 חטיפות למשחק.^[1]

קריירת מכללות

פורטר נוד וגדל בשיקגו שבאילינוי, ובין השנים 1968–1972 למד באוניברסיטת פרנסיס אשר בפנסילבניה. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 10.8 נקודות בממוצע למשחק כמחליפו של נורם ואן ליר, ובכל 3 העונות הבאות היה הקלעי המוביל של הקבוצה עם ממוצע כולל של 23.8 נקודות למשחק.^[2]

קריירת משחק

בדראפט ה-NBA‏ 1972 נבחר פורטר על ידי בולטימור בולטס, בבחירה ה-39 (סיבוב שלישי).^[3] לאחר עונת רוקי חלשה, בעונת 1973/1974 הפך לשחקן חמישייה קבוע ותרם 14.0 נקודות ו-5.8 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונה העוקבת הוביל את כל שחקני הליגה עם ממוצע של 8.0 אסיסטים למשחק, וסייע לבולטס להעפיל לגמר ה-NBA, בפעם השנייה בתולדות המועדון. בסדרת הגמר עצמה הובסה הקבוצה בתוצאה 0–4 מול גולדן סטייט ווריורס.

באוגוסט 1975 הועבר בטרייד לדטרויט פיסטונס, בתמורה לדייב בינג.^[4] בעונתו הראשונה בדטרויט קלע 12.6 נקודות ומסר 10.2 אסיסטים בממוצע למשחק, אך הוגבל ל-19 משחקים בשל פציעה בברכו. בנובמבר 1977, לאחר כשנתיים וחצי עם הפיסטונס, נשלח בטרייד לניו ג'רזי נטס.^[5] עד לסיום עונת 1977/1978 רשם בניו ג'רזי ממוצעים של 16.2 נקודות ו-10.8 אסיסטים למשחק, אשר הקנו לו פעם נוספת את תואר "מלך האסיסטים" של ה-NBA. ב-24 בפברואר 1978 שבר את שיא הליגה לאסיסטים במשחק בודד, כאשר מסר 29 אסיסטים במשחק מול יוסטון רוקטס. הישג זה נותר שיא ה-NBA במשך 12 שנים, עד ששבר אותו סקוט סקיילס בדצמבר 1990.^[6]

פורטר נשלח בחזרה לפיסטונס לקראת עונת 1978/1979, במהלכה רשם ממוצעי שיא בנקודות (15.4) ואסיסטים (13.4) למשחק, וזכה בפעם השלישית בתואר "מלך האסיסטים". באותה עונה שבר את שיא ה-NBA לסך אסיסטים בעונה אחת, והיה השחקן הראשון אשר מוסר לפחות 1,000 אסיסטים בעונה. לאורך השנים, רק שני שחקנים נוספים רשמו הישג זה – אייזיאה תומאס (ב-1985) וג'ון סטוקטון (שבע פעמים).^[7]

בין השנים 1979–1983 חזר פורטר לשחק עבור וושינגטון בולטס.^[4] בעונת 1980/1981 זכה בפעם הרביעית והאחרונה בתואר "מלך האסיסטים", לאחר שרשם ממוצעים של 13.4 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק. בקיץ 1981 סבל מקרע בגיד האכילס,^[8] בגינו החמיץ את כל עונת 1981/1982 והוגבל ל-11 משחקים בלבד בעונת 1982/1983.

בשנת 1983 שיחק לתקופה קצרה בקבוצת "טויוטה סופר קורולאס" מליגת העל הפיליפינית, בטרם פרש ממשחק.^[9]

קריירת אימון

בין השנים 1983–1987 אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סנט פרנסיס, בה שיחק בעברו כסטודנט.^[9] בארבע עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 42 ניצחונות ו-68 הפסדים (38.2%).^[10]

קישורים חיצוניים

פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA

הערות שוליים

^ סטטיסטיקות הקריירה של פורטר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
^ סטטיסטיקות המכללות של פורטר, באתר sports-reference.com
^ רשימת הנבחרים בדראפט 1972, באתר basketball-reference.com
^ ¹ ² פורטר חוזר לוושינגטון, באתר וושינגטון פוסט, 5 באוקטובר 1979
^ פורטר נשלח בטרייד לניו ג'רזי, באתר ניו יורק טיימס, 8 בנובמבר 1977
^ סקוט סקיילס: המשחק שלעולם לא אשכח, באתר אורלנדו מג'יק, 14 ביוני 2005
^ רשימת השחקנים אשר מסרו לפחות 1,000 אסיסטים בעונה בודדת, באתר basketball-reference.com
^ פורטר סובל מקרע בגיד האכילס, באתר ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 1981
^ ¹ ² סנט פרנסיס ממנה את פורטר למאמן הקבוצה, באתר וושינגטון פוסט, 12 ביולי 1983
^ סטטיסטיקות האימון של פורטר, באתר sports-reference.com

[1] סטטיסטיקות הקריירה של פורטר ב-NBA, באתר basketball-reference.com

[2] סטטיסטיקות המכללות של פורטר, באתר sports-reference.com

[3] רשימת הנבחרים בדראפט 1972, באתר basketball-reference.com

[פוסט-4] ¹ ² פורטר חוזר לוושינגטון, באתר וושינגטון פוסט, 5 באוקטובר 1979

[5] פורטר נשלח בטרייד לניו ג'רזי, באתר ניו יורק טיימס, 8 בנובמבר 1977

[6] סקוט סקיילס: המשחק שלעולם לא אשכח, באתר אורלנדו מג'יק, 14 ביוני 2005

[7] רשימת השחקנים אשר מסרו לפחות 1,000 אסיסטים בעונה בודדת, באתר basketball-reference.com

[8] פורטר סובל מקרע בגיד האכילס, באתר ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 1981

[אימון-9] ¹ ² סנט פרנסיס ממנה את פורטר למאמן הקבוצה, באתר וושינגטון פוסט, 12 ביולי 1983

[10] סטטיסטיקות האימון של פורטר, באתר sports-reference.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 |הישגים כמאמן=
 }}
-'''קווין פורטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Kevin Porter'''; נולד ב-[[17 באפריל]] [[1950]]) הוא [[כדורסלן]] עבר [[אמריקאי]], אשר שיחק ב[[ליגת ה-NBA]] בין השנים 1972–1983. לאורך הקריירה זכה ארבע פעמים בתואר "מלך ה[[אסיסט]]ים" של ה-NBA, והעמיד ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 8.1 אסיסטים, 1.8 [[ריבאונד]]ים ו-1.4 [[חטיפה (כדורסל)|חטיפות]] למשחק.{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/players/p/porteke01.html סטטיסטיקות הקריירה של פורטר ב-NBA], באתר basketball-reference.com}}
+'''קווין פורטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Kevin Porter'''; נולד ב-[[17 באפריל]] [[1950]]) הוא [[כדורסלן]] עבר [[אמריקאי]], אשר שיחק ב[[ליגת ה-NBA]] בין השנים 1972–1983. לאורך הקריירה זכה ארבע פעמים בתואר "[[מלך האסיסטים של ה-NBA]]", והעמיד ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 8.1 אסיסטים, 1.8 [[ריבאונד]]ים ו-1.4 [[חטיפה (כדורסל)|חטיפות]] למשחק.{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/players/p/porteke01.html סטטיסטיקות הקריירה של פורטר ב-NBA], באתר basketball-reference.com}}
 ==קריירת מכללות==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==קריירת משחק==
-ב[[דראפט ה-NBA{{כ}} 1972]] נבחר פורטר על ידי [[וושינגטון ויזארדס|בולטימור בולטס]], בבחירה ה-39 (סיבוב שלישי).{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/draft/NBA_1972.html רשימת הנבחרים בדראפט 1972], באתר basketball-reference.com}} לאחר עונת [[רוקי (ספורט)|רוקי]] חלשה, בעונת {{בספורט|NBA|1973|1974}} הפך לשחקן חמישייה קבוע ותרם 14.0 נקודות ו-5.8 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונה העוקבת הוביל את כל שחקני הליגה עם ממוצע של 8.0 אסיסטים למשחק, וסייע לבולטס להעפיל לגמר ה-NBA, בפעם השנייה בתולדות המועדון. בסדרת הגמר עצמה הובסה הקבוצה בתוצאה 0–4 מול [[גולדן סטייט ווריורס]].
+ב[[דראפט ה-NBA{{כ}} 1972]] נבחר פורטר על ידי [[וושינגטון ויזארדס|בולטימור בולטס]], בבחירה ה-39 (סיבוב שלישי).{{הערה|[https://www.basketball-reference.com/draft/NBA_1972.html רשימת הנבחרים בדראפט 1972], באתר basketball-reference.com}} לאחר עונת [[רוקי (ספורט)|רוקי]] חלשה, בעונת {{בספורט|NBA|1973|1974}} הפך לשחקן חמישייה קבוע ותרם 14.0 נקודות ו-5.8 אסיסטים בממוצע למשחק. בעונה העוקבת [[מלך האסיסטים של ה-NBA|הוביל את כל שחקני הליגה]] עם ממוצע של 8.0 אסיסטים למשחק, וסייע לבולטס להעפיל לגמר ה-NBA, בפעם השנייה בתולדות המועדון. בסדרת הגמר עצמה הובסה הקבוצה בתוצאה 0–4 מול [[גולדן סטייט ווריורס]].
 באוגוסט 1975 הועבר בטרייד ל[[דטרויט פיסטונס]], בתמורה ל[[דייב בינג]].{{הערה|שם=פוסט|[https://www.washingtonpost.com/archive/sports/1979/10/05/porter-returns-to-centre-tonight/6fa3fef5-630a-4392-a282-d50fea56f4ce/ פורטר חוזר לוושינגטון], באתר [[וושינגטון פוסט]], 5 באוקטובר 1979}} בעונתו הראשונה בדטרויט קלע 12.6 נקודות ומסר 10.2 אסיסטים בממוצע למשחק, אך הוגבל ל-19 משחקים בשל פציעה בברכו. בנובמבר 1977, לאחר כשנתיים וחצי עם הפיסטונס, נשלח בטרייד ל[[ניו ג'רזי נטס]].{{הערה|[https://www.nytimes.com/1977/11/08/archives/knicks-sue-nets-for-32-million-al-skinner-is-dealt-to-pistons.html פורטר נשלח בטרייד לניו ג'רזי], באתר [[ניו יורק טיימס]], 8 בנובמבר 1977}} עד לסיום עונת {{בספורט|NBA|1977|1978}} רשם בניו ג'רזי ממוצעים של 16.2 נקודות ו-10.8 אסיסטים למשחק, אשר הקנו לו פעם נוספת את תואר "מלך האסיסטים" של ה-NBA. ב-24 בפברואר 1978 שבר את שיא הליגה לאסיסטים במשחק בודד, כאשר מסר 29 אסיסטים במשחק מול [[יוסטון רוקטס]]. הישג זה נותר שיא ה-NBA במשך 12 שנים, עד ששבר אותו [[סקוט סקיילס]] בדצמבר 1990.{{הערה|[https://www.nba.com/magic/news/Scott_Skiles_The_Game_Irsquo-144374-800.html סקוט סקיילס: המשחק שלעולם לא אשכח], באתר אורלנדו מג'יק, 14 ביוני 2005}}
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 פורטר נשלח בחזרה לפיסטונס לקראת עונת {{בספורט|NBA|1978|1979}}, במהלכה רשם ממוצעי שיא בנקודות (15.4) ואסיסטים (13.4) למשחק, וזכה בפעם השלישית בתואר "מלך האסיסטים". באותה עונה שבר את שיא ה-NBA לסך אסיסטים בעונה אחת, והיה השחקן הראשון אשר מוסר לפחות 1,000 אסיסטים בעונה. לאורך השנים, רק שני שחקנים נוספים רשמו הישג זה – [[אייזיאה תומאס]] (ב-{{בספורט|NBA|1985}}) ו[[ג'ון סטוקטון]] (שבע פעמים).{{הערה|[http://bkref.com/tiny/aMR8U רשימת השחקנים אשר מסרו לפחות 1,000 אסיסטים בעונה בודדת], באתר basketball-reference.com}}
-בין השנים 1979–1983 חזר פורטר לשחק עבור וושינגטון בולטס.{{הערה|שם=פוסט}} בעונת {{בספורט|NBA|1980|1981}} זכה בפעם הרביעית והאחרונה בתואר "מלך האסיסטים", לאחר שרשם ממוצעים של 13.4 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק. בקיץ 1981 סבל מקרע ב[[גיד אכילס|גיד האכילס]],{{הערה|[https://www.nytimes.com/1981/10/12/sports/kevin-porter-hurt.html פורטר סובל מקרע בגיד האכילס], באתר ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 1981}} בגינו החמיץ את כל עונת {{בספורט|NBA|1981|1982}} והוגבל ל-11 משחקים בלבד בעונת {{בספורט|NBA|1982|1983}}.
+בין השנים 1979–1983 חזר פורטר לשחק עבור וושינגטון בולטס.{{הערה|שם=פוסט}} בעונת {{בספורט|NBA|1980|1981}} זכה בפעם הרביעית והאחרונה בתואר "[[מלך האסיסטים של ה-NBA|מלך האסיסטים]]", לאחר שרשם ממוצעים של 13.4 נקודות ו-9.1 אסיסטים למשחק. בקיץ 1981 סבל מקרע ב[[גיד אכילס|גיד האכילס]],{{הערה|[https://www.nytimes.com/1981/10/12/sports/kevin-porter-hurt.html פורטר סובל מקרע בגיד האכילס], באתר ניו יורק טיימס, 12 באוקטובר 1981}} בגינו החמיץ את כל עונת {{בספורט|NBA|1981|1982}} והוגבל ל-11 משחקים בלבד בעונת {{בספורט|NBA|1982|1983}}.
 בשנת 1983 שיחק לתקופה קצרה בקבוצת "טויוטה סופר קורולאס" מ[[ליגת העל הפיליפינית בכדורסל|ליגת העל הפיליפינית]], בטרם פרש ממשחק.{{הערה|שם=אימון|[https://www.washingtonpost.com/archive/sports/1983/07/12/ex-bullet-porter-hired-as-coach-of-st-francis/6b8b7249-1d41-4f8e-ab87-7a291cd9a206/ סנט פרנסיס ממנה את פורטר למאמן הקבוצה], באתר וושינגטון פוסט, 12 ביולי 1983}}