בית גרמו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תנכיסט (שיחה | תרומות)
הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*{{cite web|title=מכון לחם הפנים-תעלומת בית גרמו|url=https://www.machonlechemhapanim.org/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95}}
*{{cite web|title=מכון לחם הפנים-תעלומת בית גרמו|url=https://www.machonlechemhapanim.org/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95}}
*{{Cite web|title=בית גרמו, מכון המקדש|https://www.temple.org.il/single-post/2018/05/15/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95}}
*{{Cite web|title=בית גרמו, מכון המקדש|url=https://www.temple.org.il/single-post/2018/05/15/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%95}}


==הערות שוליים==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />


{{חמישה עשר ממונים בבית המקדש}}
{{חמישה עשר ממונים בבית המקדש}}

גרסה מ־13:26, 21 במאי 2020

בית גרמו הייתה משפחה שהייתה אחראית על אפיית לחם הפנים בתקופת בית המקדש השני.

בספרות חז"ל נמתחה עליה ביקורת על ידי החכמים מפני שלא רצו ללמד את סודות המקצוע.

תפקידם

במשנה מסכת שקלים הובאה רשימה של בעלי תפקידים חשובים בבית המקדש, ביניהם נמנה בית גרמו:

אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקנין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל (כלי נגינה); הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.

ניסיון הדחתם והחזרתם לתפקידם כאופי לחם הפנים

בית גרמו נזכרו לגנאי במשנה מפני שלא רצו ללמד את סודות המקצוע שלהם.[1] בתוספתא נזכרו לשבח שהיו נזהרים שלא לאכול לחם לבן כדי שלא יחשדו אותם שהם אוכלים מלחם הפנים.

בתוספתא תואר שהיה ניסיון להחליפם במומחים אלכסנדרוניים, אבל מומחי האפייה שהובאו מאלכסנדריה לא הצליחו להגיע לרמת האומנות של בית גרמו, ולכן נאלצו להחזיר את בית גרמו לתפקידם שלא רצו לחזור עד שהכפילו את משכורתם:

של בית גרמו היו פקיעין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד. שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים שהיו פקיעין כיוצא בהן, אלא שאין פקיעין לרדותה. של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיא נרדית מבפנים, של אלכסנדריין לא היו עושין כן ויש אומרים זו הייתה מעפשת. וכשידעו חכמים בדבר אמרו לא ברא הקדוש ברוך הוא את העולם אלא לכבודו, שנאמר כל "הנקרא בשמי" וגו'. שלחו להן ולא באו עד שכפלו להן שכרן שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין עשרים וארבעה דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר עשרים וארבעה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין ארבעים ושמונה מנה. אמרו להן חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו: יודעין היו בית אבא שבית המקדש עתיד לחרוב ולא רצו ללמד שלא יהו עושין לפני ע"ז בדרך שעושין לפני המקום. ובדבר הזה מזכירין אותן לשבח שלא נמצאת פת נקייה ביד בניהם וביד בנותיהם מעולם. שלא יאמרו מלחם הפנים הן נזונין לקיים [מה] שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל"

תוספתא מסכת יומא (כפורים), פרק ב הלכה ה (ע"פ מהדורת ליברמן)[2]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "מכון לחם הפנים-תעלומת בית גרמו".
  • "בית גרמו, מכון המקדש".

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה י"א.
  2. ^ הברייתא הובאה בשינויים מסויימים בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ח, עמוד א'.