האודליסק הגדולה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{יצירת אמנות |שם=האודליסק הגדולה |שם בשפת המקור=La Grande Odalisque |תמונה=קובץ:Jean Auguste Do..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==אודות היצירה== |
==אודות היצירה== |
||
[[ממלכת נאפולי|מלכת נאפולי]] קרוליין בונפרטה, אחותו של [[נפוליאון בונפרטה]], הזמינה את הציור מאנגר. הציור הושלם בשנת 1814. בעבודתו על גופה העירום של האישה בציור, אנגר הושפע מהציורים "[[ונוס מאורבינו]]" של [[טיציאן]] ו-"[[ונוס הישנה]]" של [[ג'ורג'ונה]]. הוא שאב השראה מ-"דיוקנה של מאדאם רקמייה" של [[ז'אק-לואי דויד]] בציור תנוחתה הייחודית של האישה - גב כלפי הצופה וראש מופנה. הצייר תיאר את האנטומיה של הפילגש בצורה מעוותת. הראש הקטן והאיברים המוארכים הם רק חלק מטכניקות המזוהות עם ה[[מנייריזם]], כמו ציורו של [[פארמיג'אנינו]], "[[המדונה בעלת הצוואר הארוך]]" שגם בו הדמות המצוירת סובלת בחוסר פרופורציה בחלקי גופה. |
|||
השילוב בין אלמנטים קלאסיים לבין טכניקות מזרם הרומנטיציזם עורר ביקורות חריפות בעת הצגת הציור לראשונה בשנת 1814. רבים ממבקריו של אנגר סברו כי הוא קורא תיגר על הסגנון האמנותי העכשווי. כאשר היצירה הוצגה בסלון בפריז בשנת [[1819]] אחד המבקרים טען שלדמות אין עצמות, שרירים, דם, חיות או כל משהו אחר שמאפשר דמיון. הדעה הכללית על אנגר הייתה שהוא מתעלם את האנטומיה הגופנית שהייתה מאופיינת עם סגנון הריאליזם. הצייר העדיף קווים ארוכים, עקמומיות וכן שימוש בשפע במוטיבי תאורה. רבים המשיכו לבקר אותו גם במהלך שנות ה-20 של [[המאה ה-19]]. |
|||
מבקריו של הצייר טענו כי הוא הוסיף מספר מיותר של [[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] לגבה של האודליסק. רבים תפסו את העיוות הזה כמשגה, אבל מחקרים הראו כי למעשה אנגר עשה זאת במכוון. נעשו מחקרים שמדדו נשים אמיתיות כדי לבדוק אם ניתן לסובב את הגוף בצורה המתוארת ביצירה. נמצא כי הגב של האישה עקום, סיבובו של ה[[אגן]] אינו אפשרי במציאות והיד השמאלית קצרה מהימנית. הפרשנות המקובלת לאותו עיוות היא |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־16:53, 21 במאי 2020
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר |
| תאריך יצירה | 1814 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 88.9 |
| רוחב | 162.56 |
| גובה |
91 ס״מ  |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
RF 1158 (מחלקת הציורים של הלובר) |
| מיקום |
הלובר פריז |
  | |
האודליסק הגדולה (בצרפתית: La Grande Odalisque) הוא ציור שמן מאת הצייר הצרפתי ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר משנת 1814 המתאר אודליסק או פילגש. היצירה מסמנת מפנה עבור אנגר במעבר מסגנון הנאו-קלאסיציזם לסגנון הרומנטיציזם. הציור עורר ביקורות רבות בעת הצגתו לראשונה. בנוסף, היצירה ידועה בפרופורציות המוארכות ובחוסר הראליזם בתיאור האנטומי של גוף האישה. הציור מוצג בלובר מרכישתו בשנת 1899.
אודות היצירה
מלכת נאפולי קרוליין בונפרטה, אחותו של נפוליאון בונפרטה, הזמינה את הציור מאנגר. הציור הושלם בשנת 1814. בעבודתו על גופה העירום של האישה בציור, אנגר הושפע מהציורים "ונוס מאורבינו" של טיציאן ו-"ונוס הישנה" של ג'ורג'ונה. הוא שאב השראה מ-"דיוקנה של מאדאם רקמייה" של ז'אק-לואי דויד בציור תנוחתה הייחודית של האישה - גב כלפי הצופה וראש מופנה. הצייר תיאר את האנטומיה של הפילגש בצורה מעוותת. הראש הקטן והאיברים המוארכים הם רק חלק מטכניקות המזוהות עם המנייריזם, כמו ציורו של פארמיג'אנינו, "המדונה בעלת הצוואר הארוך" שגם בו הדמות המצוירת סובלת בחוסר פרופורציה בחלקי גופה.
השילוב בין אלמנטים קלאסיים לבין טכניקות מזרם הרומנטיציזם עורר ביקורות חריפות בעת הצגת הציור לראשונה בשנת 1814. רבים ממבקריו של אנגר סברו כי הוא קורא תיגר על הסגנון האמנותי העכשווי. כאשר היצירה הוצגה בסלון בפריז בשנת 1819 אחד המבקרים טען שלדמות אין עצמות, שרירים, דם, חיות או כל משהו אחר שמאפשר דמיון. הדעה הכללית על אנגר הייתה שהוא מתעלם את האנטומיה הגופנית שהייתה מאופיינת עם סגנון הריאליזם. הצייר העדיף קווים ארוכים, עקמומיות וכן שימוש בשפע במוטיבי תאורה. רבים המשיכו לבקר אותו גם במהלך שנות ה-20 של המאה ה-19.
מבקריו של הצייר טענו כי הוא הוסיף מספר מיותר של חוליות לגבה של האודליסק. רבים תפסו את העיוות הזה כמשגה, אבל מחקרים הראו כי למעשה אנגר עשה זאת במכוון. נעשו מחקרים שמדדו נשים אמיתיות כדי לבדוק אם ניתן לסובב את הגוף בצורה המתוארת ביצירה. נמצא כי הגב של האישה עקום, סיבובו של האגן אינו אפשרי במציאות והיד השמאלית קצרה מהימנית. הפרשנות המקובלת לאותו עיוות היא