באבא סאלי – הבדלי גרסאות

**רבי ישראל אבוחצירא**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	26 בספטמבר 1889; א' בתשרי ה'תר"ן; ריסאני, מרוקו
פטירה	8 בינואר 1984 (בגיל 94); ד' בשבט ה'תשמ"ד; נתיבות, ישראל
כינוי	באבא סאלי
מקום קבורה	קבר הבאבא סאלי בנתיבות
מדינה	מרוקו, ישראל
תקופת הפעילות	? – 8 בינואר 1984
תחומי עיסוק	תורה, הלכה, קבלה
תלמידיו	הרב מרדכי אליהו
בת זוג	רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם; פרחה לבית אמסלם, 1889-1972; מרים; סימי לבית בן-שמחון;
צאצאים	מאיר אביחצירא; ברוך אבוחצירא ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:15, 23 במאי 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 - ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ומקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"^[1]).

תולדות חייו

תקופת ריסאני

נולד בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת במרוקו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה הרב מסעוד אבוחצירא, בכורו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'. אחיו היו הרב דוד אבוחצירא והרב יצחק אביחצירא, המכונה "בבא חאקי".

בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה. בגיל 16 נשא את פריחה לבית אמסלם. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים: נדר נדר שלא לאכול בשר והיה צם בימי החול. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה בגיל 18 לראש הישיבה בריסאני.

בשנת ה'תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.

נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו

בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל ולמד בחברותא עם רבי עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף, וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים אמסלם.

בשנת ה'ת"ש נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך כעבור כמה שנים עברו לצרפת ומשם לתוניסיה ולמרוקו. יש אומרים שעזב את ישראל בעקבות הפצרות שיקבל על עצמו את משרת הראשון לציון במקומו של הרב עוזיאל שנפטר אז^[2]. לפי גרסה אחרת הוא לא אהב את המצב הרוחני בישראל^[^{דרוש מקור]}. בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את סימי, בת יעקב בן-שמחון.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת ה'תשכ"ד (1964), חזר לישראל עם משפחתו וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת ה'תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו.

התפרסם כעושה מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו^[3]. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. בשנת תשמ"א חתם על כרוז תמיכה באגודת ישראל^[4]. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.

רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בבוקר ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984) ונטמן באותו יום בבית העלמין העירוני בלוויה המונית^[5].

בתי כנסת ובתי מדרש רבים נקראו על שמו, וכן רחובות על שמו בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עילית, דימונה, קריית שמונה בית שאן ועוד.

תלמידיו

הרב מכלוף לסרי - מו"ץ ומקובל בבית שאן.
הרב ישראל אליזרע - רבה של אשדוד.
הרב יהודה שטרית - רבה של עפולה.
הרב שמעון דיין - רבה של כפר יונה.

צאצאיו

אשתו הראשונה, רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה.
מאשתו פרחה (לבית אמסלם, 1889-1972)^[6] נולדו לו תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות:
- רבי מאיר אבוחצירא, שאותו ראה כממשיך דרכו, נפטר בה'תשמ"ג (1983).
- רוחמה (מחצ'י), שהייתה נשואה לבן דודה הרב אברהם אבוחצירא, שהיה רב העיר יבנה ורמלה. רוחמה נפטרה בשנת 2010.
- שרה (ילידת 1927).
אשתו מרים (1922-1985) נהרגה בתאונת דרכים^[7]. נולדו לו ממנה ארבעה ילדים:
- אביגיל אשת הרב דוד בוסו.
- רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר מות בבא סאלי מוסדות בנתיבות.
- פנינה, אשת הרב דוד יהודיוף.
- עליזה, אשת הרב אריה יהודה הראל.
מאשתו סימי (ילידת 1938) נולדו לו שני ילדים:
- מסעוד, על שם אביו של הבאבא סאלי, נפטר בגיל שבעה חודשים.
- אסתר, (נפטרה בתשע"ח, 2018) הייתה נשואה לרב ישר אדרעי, שליח חב"ד ומנהל מוסדות חב"ד - "בית ישראל" בנתיבות.

קבר הבאבא סאלי

ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

לקריאה נוספת

הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
אוהבם של ישראל, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ה
הרב ד"ר דורון דנינו, 'בחינת תרומתו של בבא סאלי לעיצוב דמותן של החברה, התרבות והפוליטיקה הישראלית הנוכחית', בתוך: מחקרי מערב ומזרח: אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר, בעריכת: משה בר-אשר, שמעון שרביט ואלימלך וסטרייך, המכללה האקדמית אשקלון ומרכז דהאן, תשע"ט-2018, עמ' 373–384

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באבא סאלי בוויקישיתוף

רבי ישראל אבוחצירא באתר אהלי צדיקים
הרב ד״ר דורון דנינו, דברי ימי משפחת אבוחצירא, בערוץ 'אורות' ב-ynet
שיעור על הבאבא סאלי "אישים ביהדות", ערוץ הדברות
הרב מרדכי אליהו מספר על הבאבא סאלי באתר ישיבה
סרטון על האבא סאלי באתר נווה צדיקים

הערות שוליים

^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
^ הסבא קדישא, כרך א, עמ' רצג.
^ הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
^ כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א
^ אורי בינדר, בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי", מעריב, 9 בינואר 1984, עמ' 12
^ נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו
^ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985

[1] יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר

[2] הסבא קדישא, כרך א, עמ' רצג.

[3] הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א

[4] כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א

[5] אורי בינדר, בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי", מעריב, 9 בינואר 1984, עמ' 12

[6] נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו

[7] שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 54: / שורה 54: @@
 רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בבוקר [[ד' בשבט]] [[ה'תשמ"ד]] ([[8 בינואר]] [[1984]]) ונטמן באותו יום בבית העלמין העירוני בלוויה המונית{{הערה|אורי בינדר, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1984%2F01%2F09&id=Ar01200&sk=464F1AC5 בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי"], [[מעריב]], 9 בינואר 1984, עמ' 12}}.
-בתי כנסת ובתי מדרש רבים נקראו על שמו, וכן רחובות על שמו נקראו בערים [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[דימונה]], [[קריית שמונה]],[[בית שאן]] ועוד.
+בתי כנסת ובתי מדרש רבים נקראו על שמו, וכן רחובות על שמו בערים [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[דימונה]], [[קריית שמונה]] [[בית שאן]] ועוד.
 ==תלמידיו==