רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46: שורה 46:
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלעזר בן עזריה}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=אלעזר בן עזריה}}
* {{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אלעזר בן עזריה}}
* {{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אלעזר בן עזריה}}
* הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ח"א כרך ה ii [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20125&st=&pgnum=371 פרק לט - נשיאות רבי אלעזר בן עזריה בלוד]
* הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], דורות הראשונים ח"א כרך ה ii [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20125&st=&pgnum=371 פרק לט - נשיאות רבי אלעזר בן עזריה בלוד]
* {{אנצ דעת|2752}}
* {{אנצ דעת|2752}}



גרסה מ־17:50, 24 במאי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אלעזר בן עזריה
לידה המאה ה־1
ארץ ישראל, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יבנה
רבותיו רבי יוסי הגלילי
תלמידיו רבי יהודה
בני דורו רבי טרפון, רבי עקיבא
אב רבי עזריה בן רבי אבטולס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין מעל רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו ככהן, דור עשירי לעזרא הסופר, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם.

מינויו לנשיא

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שורות של שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שירצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים[1]. בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.

תורתו

רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2]. כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה"[3], "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[4] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים[5]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"תכשיט" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר[6], והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים[7]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.

עושרו

אודות עושרו האגדי מסופר כי מעשר הבהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף מדי שנה[5].

באחרית ימיו, גר כנראה, בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו מזוהה ליד המושב עלמה.

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים