תיק 4000 – הבדלי גרסאות
←ביקורת ממשלתית: תיקון כותרת |
|||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
===פרשת המסרונים=== |
===פרשת המסרונים=== |
||
בפברואר 2018 חשף [[דורון הרמן]] |
בפברואר 2018, חשף [[דורון הרמן]] במהדורת החדשות של [[ערוץ 10]], כי השופטת [[רונית פוזננסקי-כץ]], שדנה בדיוני הארכת מעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד [[ערן שחם-שביט]], שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה.{{הערה|{{ערוץ עשר||פרשת המסרונים: התכתובת המלאה בין החוקר לשופטת נחשפת|156370|26 בפברואר 2018}}}} בעקבות החשיפה פוזננסקי-כץ ושחם-שביט הודיעו על יציאתם לחופשה, ובמקום פוזננסקי מונה השופט [[עלאא מסארווה]]. |
||
החשודים העצורים |
החשודים העצורים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם.{{הערה|{{וואלה!||החשודים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר בעקבות המסרונים|3138381|25 בפברואר 2018}}}} השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|הוארך מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר: "גם אם נפלו פגמים, לא ניתן לשחררם"|5133444|26 בפברואר 2018}}}} |
||
ב-[[27 בפברואר]] הגיש [[נציבות תלונות הציבור על שופטים|נציב תלונות הציבור על השופטים]], השופט בדימוס [[אליעזר ריבלין]] את חוות דעתו |
ב-[[27 בפברואר]] הגיש [[נציבות תלונות הציבור על שופטים|נציב תלונות הציבור על השופטים]], השופט בדימוס [[אליעזר ריבלין]] את חוות דעתו בנושא. הנציב לא מצא חשש למעשה פלילי, והמליץ הועמדה השופטת פוזננסקי-כץ ל[[דין משמעתי]].{{הערה|אליעזר ריבלין, [https://www.themarker.com/embeds/pdf_upload/2018/20180227-162759.pdf על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות], באתר [[themarker]], בתאריך 27 בפברואר 2018}} ב-[[22 במרץ]] [[השעיה|הושעתה]] השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה,{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|חיות החליטה להשעות את השופטת פוזננסקי בפרשת המסרונים|1001228907|22 במרץ 2018}}}} ב-[[18 ביולי]] החליט בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס החמיר וקבע כי פוזננסקי תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה.{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי וגלעד מורג|פרשת המסרונים: השופטת הודחה ולא תשוב לכס השיפוט|5312141|18 ביולי 2018}}}} ב-27 בדצמבר 2018 ביטל [[בג"ץ]] את החלטת בית הדין ופסק כי השופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019.{{הערה|{{ynet|תלם יהב|בג"ץ ביטל את הדחת השופטת מפרשת המסרונים|5434514|27 בדצמבר 2018}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=18063010.M16|סוג=בג"ץ|עותר=השופטת רונית פוזננסקי כץ|משיב=שרת המשפטים|ניתן ב=27 בדצמבר 2018}}}} |
||
===ביקורת של שר המשפטים=== |
===ביקורת של שר המשפטים=== |
||
גרסה מ־18:32, 28 במאי 2020
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
תיק 4000 (או פרשת בזק-אלוביץ' או פרשת בזק-וואלה; שמו הרשמי של התיק: מעבר לאופק[1][2]) היא חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. הפרשה, הכוללת שלוש תת-פרשות, נוגעת להתנהלות של גורמים בכירים בחברות "בזק", "yes", "וואלה! NEWS" ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".[3]
ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת רשות ניירות ערך, לפיה התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות, ובראשן שוחד, נגד חשודים אחדים ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה נתניהו, בעל השליטה בחברת "בזק" שאול אלוביץ' ומנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר.[4] נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. בנובמבר 2019 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים; ואת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. בספטמבר 2019 הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אלוביץ, הנדלר ואחרים על תתי פרשות נפרדות בתיק. במאי, החל משפטם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ'.
על פי החשד, ההתנהלות הניבה לאלוביץ' רווחים בשווי של לפחות 1.8 מיליארד שקל, שימרה את מעמדה של בזק כמונופול, צמצמה תחרות, השפיעה על עלות השירות לצרכן והושפעו בעלי המניות, הצרכנים, הציבור כשותף בבזק וכו'.[5][6][7]
| ציר זמן פרשות 1000, 2000 ו-4000 |
 |
עיקרי הפרשות
הפרשה, הכוללת שלוש תת-פרשות, עוסקת בעיקרה בחשד לכאורה לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר "וואלה". החשד המרכזי הוא שראש הממשלה לקח שוחד ופעל תוך ניגוד עניינים, בכך שהתערב ופעל בהחלטות רגולטוריות המטיבות עם שאול אלוביץ' ועם "קבוצת בזק", ובמקביל דרש במישרין ובעקיפין, להתערב בתכני אתר "וואלה" באופן שיטיב עמו.
בניגוד לפרשיות ידועות אחרות (תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000), הפרשה המכונה "תיק 4000" קיבלה את שמה בתקשורת ומאוחר יותר אימצה אותו הפרקליטות במקום המקורי 'מעבר לאופק'.
פרשה ראשונה: הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק"
במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון "בזק", כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ 2015. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017.
עסקת "בזק" ו-"yes"
במרץ 2015 אישרה האספה הכללית של "בזק" עסקה שלפיה תרכוש "בזק" את כל מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" הפרטית (50.22%), שהוחזקו באמצעות חברת "יורוקום" (שגם היא בבעלות אלוביץ'),[8] תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, תשלום נוסף שלא יעלה על 200 מיליון ש"ח בכפוף ליכולת לממש הפסדים, ותשלום שלישי בסך 170 מיליון ש"ח הכפוף לביצועי "yes" ועמידה ביעד של תזרים מזומנים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "מריל לינץ'" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.[9] לאור פרוטוקולים שנחשפו מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו לשם בחינת פרטי העסקאות, עלה החשד כי בכירים בבזק, בהם מנכ"לית החברה סטלה הנדלר, הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה של חברת "yes", בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".
במסגרת הפרשה עלה החשד כי נושאי משרה בחברות "בזק" ו-"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חות "yes", שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, ובכך תאפשר לאלוביץ' לזכות בתשלום הנוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תומרצו בכירי חברת "yes" להגיע ליעד התזרים. דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', אישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים, כגון מנכ"ל החברה רון איילון, כך שתכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.[3] על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.[3]
ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה פה אחד "מועצת הכבלים והלוויין" את המיזוג, לאחר שלפניה הונחה גם חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי חברת עדליא.[10] בעקבותיה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.[11][12] להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.[13]
עסקת "חלל תקשורת" ו-"yes"
במסגרת עסקה, שנחתמה בפברואר 2017, סיפקה חברת "חלל תקשורת" שירותי תקשורת לוויינית לחברת "yes" תמורת סכום של 920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"NGN" של החברה על פני השימוש בלוויין. לפי הנטען, בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.[14]
פרשה שנייה: הדלפת חומרי הוועדות הבלתי תלויות
העסקאות עם "yes" ו"חלל תקשורת" הוגדרו כעסקאות בעלי עניין, שכן אלוביץ' היה מצוי משני צדי העסקאות בהיותו בעל השליטה הן בחברת "בזק" והן בחברות "yes" ו"חלל תקשורת". במצבים כאלו ובכדי להגן על בעלי מניות המיעוט בחברות, נעשה שימוש בנוהג של הקמת ועדות בלתי־תלוית שידונו בפרטי העסקאות. בוועדות אלו ישבו דירקטורים של "בזק", אך נעדרו מהן נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.[15]
במסגרת פרשה זו עלה החשד כי נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית סטלה הנדלר ומזכירת החברה עו"ד לינור יוכלמן, הדליפו באופן מתמשך חומרים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes". בפברואר 2018 הדיחה בזק את יוכלמן מתפקידה. היא נימקה זאת בכך שיוכלמן האזינה לדיוני הדירקטוריון שאסור היה לה להיות חשופה אליהם, ללא קשר לחקירה הפלילית ולפרשת ההדלפות.[16]
פרשה שלישית: קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת
במוקד הפרשה השלישית עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם על מנת להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר.
בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.[17]
אתר "וואלה! NEWS"
ב-29 באוקטובר 2015 פרסם גידי וייץ ב"הארץ" כתבת תחקיר שבה טען שאתר החדשות "וואלה! NEWS" מקבוצת "בזק" מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו.[18] בפברואר 2018 פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, שידאג לסיקור אוהד לנתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת "בזק".[19] ב-18 בפברואר 2018 העידו בעניין מגל, ישועה, והעורך הראשי אבירם אלעד במשרדי יחידת להב 433.[20][21]
לפי כתב האישום, בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד חודש ינואר 2017, בין נתניהו לשאול אלוביץ' נרקמה מערכת יחסים של "תן וקח". נתניהו מתוקף תפקידו כראש ממשלה ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת עסק בעניינים העסקיים של אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק, באופן שהניב לו לפחות 1.8 מיליארד שקל. בתמורה, ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו העבירו באופן עקבי בקשות לשינוי אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק כך שישרת אותם ואת מטרותיהם הפוליטיות ויפגע ביריביהם.[22] כמו כן, הסתיר נתניהו את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'. לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות ואף הורו לאילן ישועה, מנכ"ל האתר דאז, למסור גרסאות כוזבות.[23]
אתר "יד2"
במאי 2014 הושגה הסכמה להעברת שליטה בחברת "קורל-תל", חברה בת של "וואלה", שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי יד2 לתאגיד תקשורת אקסל שפרינגר הגרמני, בתמורה לסך של כ-800 מיליון ש"ח, שהוזרם לקופתה של קבוצת בזק שבשליטת אלוביץ'.[24]
על פי כתב האישום בתיק 4000 עמד שאול אלוביץ' בקשר עם בנימין נתניהו על מנת לקבל אישור מזורז לעסקה, מחשש שהקונים יחזרו בהם אם השלמתה תתעכב.[25][26]
חקירה פלילית
חקירת משטרה
ראשיתה של הפרשה בחקירה שניהלה מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך בעניינה של "קבוצת בזק". ביוני 2017 פתחה רשות ניירות ערך בשילוב צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בחקירה גלויה של הפרשה.[27]
ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו ל"בזק".[28] באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.
ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בהמלצה על הגשת כתבי אישום.[9] הרשות פרסמה כי "קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק (שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל "yes" רון איילון) בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.[29] נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את בנו של אלוביץ', אור, המכהן כדירקטור ב"בזק".[30] התיק עבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז ת"א.[31] לאחר השלמת חקירה המליצו פרקליטות ופרקליט המדינה ליועץ המשפטי לממשלה להרחיב את החקירה ובכלל זאת לפתוח בחקירה גם נגד ראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה קיבל ההמלצה והורה על פתיחה בחקירה משותפת של המשטרה והרשות לניירות ערך.
ב-7 בנובמבר פורסם כי יועץ התקשורת אלי קמיר נחקר באזהרה בפרשה זו.[32] בינואר 2015 מונה קמיר כיועץ ל-"בזק" למשך שנתיים בעלות של מיליון דולר, כפי הנראה לצורך ייעוץ לאלוביץ' והנדלר. כן נמסר כי קמיר נחקר גם בפרשת הצוללות בשל פגישה שהייתה לו עם מיקי גנור.
ממצאי חקירה הובילו להרחבת מעגל הנחקרים בפרשה והעלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, נוכח מורכבות התיק הוקם צוות חקירה משולב בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית והרשות לניירות ערך.[33] ב-18 בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה, במסגרת החקירה נחקרו מספר חשודים וביניהם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר[34] ויועץ התקשורת ניר חפץ. בנוסף אליהם,נחקרו בעלי "בזק" שאול אלוביץ', אשתו איריס, ובנו אור, המכהן כדירקטור ב-"בזק", וכן מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, ומנהל הפיתוח העסקי ב-"בזק", עמיקם שורר.[35] בנוסף, הגיעו למסור עדות במשרדי הרשות לניירות ערך בתל אביב שני בכירים לשעבר בלשכת נתניהו.[36] בנוסף נחתמו בתיק שני הסכמי עד מדינה: בחודש פברואר 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם שלמה פילבר; ובחודש מרץ 2018 נחתם הסכם עד-מדינה עם ניר חפץ.[37] דווח כי ארי הרו, אשר חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, יעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.[38]
ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו בנימין ושרה נתניהו.[39] עו"ד איתן צפריר, שמונה על ידי נתניהו לכהן כראש מטה שר התקשורת בדצמבר 2014, נחקר באזהרה גם הוא.[40][41] ב-26 במרץ נחקר באזהרה יאיר נתניהו.[42]
סיכום החקירה
ב-2 בדצמבר 2018 פורסם סיכום החקירה, לפיו עמדת משטרת ישראל והרשות לניירות ערך היא שבשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי וואלה! במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק. לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר בחברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד זאב רובינשטיין, סגן יו"ר הבונדס, התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אלי קמיר, איתן צפריר ויאיר נתניהו לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.[43]
נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, ההחלטות שקיבל היו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת,,[44] והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ', ואילו אתר 'וואלה!' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת.[45]
פרשת המסרונים
בפברואר 2018, חשף דורון הרמן במהדורת החדשות של ערוץ 10, כי השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שדנה בדיוני הארכת מעצר של החשודים בפרשת בזק, החליפה מסרונים עם עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג את רשות ני"ע, שחקרה את הפרשה.[46] בעקבות החשיפה פוזננסקי-כץ ושחם-שביט הודיעו על יציאתם לחופשה, ובמקום פוזננסקי מונה השופט עלאא מסארווה.
החשודים העצורים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם.[47] השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.[48]
ב-27 בפברואר הגיש נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין את חוות דעתו בנושא. הנציב לא מצא חשש למעשה פלילי, והמליץ הועמדה השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי.[49] ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה,[50] ב-18 ביולי החליט בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס החמיר וקבע כי פוזננסקי תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשה המביכה.[51] ב-27 בדצמבר 2018 ביטל בג"ץ את החלטת בית הדין ופסק כי השופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019.[52]
ביקורת של שר המשפטים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
באוקטובר 2019 כינס שר המשפטים, אמיר אוחנה, מסיבת עיתונאים שבה מתח ביקורת על "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות.[53] לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך וטען שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית.[54]
דבריו עוררו סערה ציבורית; עם מבקריו של אוחנה נמנו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, לטענתם "דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות".[55] ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו ותבע את השר אוחנה.[56] בנובמבר 2019 הוגשו תביעות לשון הרע בסך חצי מיליון ש"ח נגד אמיר אוחנה והפרשן יעקב ברדוגו, בטענה שאוחנה פרסם אודותיו לשון הרע כאשר טען כי מסר עדות שקרית, מדויקת ותפורה, וכן פגעו בפרטיותו כשהשניים פרסמו מידע מחקירתו של חפץ שעליו הוצא צו איסור פרסום.[57]
העמדה לדין
ב-21 בנובמבר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט על הגשת כתב אישום בתיק זה, נגד נתניהו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ונגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.[58] זאת אחרי הגשת כתב חשדות בעל סעיפים זהים וביצוע שימוע לנאשמים. ב-28 בינואר 2020, לאחר שנתניהו משך מהכנסת את בקשתו לחסינות, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את כתב האישום לבית המשפט המחוזי בירושלים. משפטם של הנאשמים החל ב-24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים.[59]
בשאר תתי הפרשות, הוגש כתב חשדות בראשון בספטמבר 2019. זה היה כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ' ובכירים נוספים כמו אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes, רון אילון.[60] בפברואר 2020 החלו השימועים.[61]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין, כתב אישום: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס, באתר פרקליטות המדינה, 21 בנובמבר 2019
- שאול אמסטרדמסקי וצליל אברהם, הסיפור עם תיק 4000, בפודקאסט "חיות כיס", 22 בפברואר 2018
- משה נוסבאום, נתניהו ייחקר - ההמלצות לא ייחשפו, באתר מאקו, 19 בפברואר 2018
עידו באום, תיק 5,000? הבדיקה החדשה של היועמ"ש על קשרי נתניהו-אלוביץ', באתר TheMarker, 20 בפברואר 2018- תומר גנון ואביב גוטר, יומן הפגישות נחשף: נתניהו ואלוביץ' נועדו יומיים לפני אישור עסקת yes-בזק ע"י רשות ההגבלים, באתר כלכליסט, 4 בינואר 2018
- מערכת וואלה! חדשות, עדותו של שלמה פילבר: "ביצעתי הוראות של נתניהו, ניצלו אותי", באתר וואלה!, 21 בפברואר 2018
- ארז רביב, קיצור תולדות תיק 4000: הדברים שצריכים להדאיג אותנו אינם רק נתניהו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 בינואר 2019
- יהודה יפרח, טרגדיה עם שבעה שחקנים: כל אנשי תיק 4000, בעיתון מקור ראשון, 21 בפברואר 2019
- אביעד גליקמן, הדרישות מוואלה והצעת השוחד ממוזס: כתב החשדות המלא, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 בפברואר 2019
- ליטל דוברוביצקי ותומר גנון, הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
- יפתח בריל, כיף לקבל סיקור חיובי. אבל האם בזה מאשימים את נתניהו?, המשרוקית של גלובס, באתר גלובס, 27 במאי 2020
הערות שוליים
- ^ תיק 4000, בדף פייסבוק של חברת החדשות
- ^ משה נוסבאום, פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד, באתר רשת 13, 18 בפברואר 2018
- ^ 1 2 3 תומר גנון, פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
- ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, באתר משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018
- ^ תומר גנון, כך הנציח נתניהו את מונופול בזק על חשבון הציבור, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2019
- ^ N12 - כמה עלו לנו ההטבות בתיק 4000?, באתר N12, 2019-03-02
- ^ מה בדיוק הסיפור עם תיק 4000?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ אופיר דור, אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2015
- ^ 1 2 יסמין גואטה, אמיתי זיו ונתי טוקר, רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2017
- ^ ארז רביב, חשיפה: פרוטוקול אישור עסקת YES-בזק מראה החלטה לחוצה אך מקצועית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בינואר 2019
- ^ אמיתי זיו, חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ', באתר TheMarker, 1 במרץ 2018
- ^ אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ, באתר TheMarker, 23 ביוני 2015
- ^ אמית זיו, המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ', באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2017
- ^ עמליה דואק, פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?, באתר "חדשות 2", 12 ביולי 2017
- ^ שלי אפלברג, הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?, באתר TheMarker, 21 ביוני 2017
- ^ אביב גוטר, בזק הדיחה את היועצת המשפטית לינור יוכלמן, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2018-02-18
- ^ מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, דוח ביקורת מיוחד: היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת - יישום רפורמת "השוק הסיטונאי" ; ההשקעה בתשתיות במגזר התקשורת הנייחת והיבטים מבניים ; ניגודי העניינים של ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת, 12 ביולי 2017
- ^ גידי וייץ, לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
- ^ אמנון אברמוביץ', התפתחויות דרמטיות בתיק 4000: עבר לחקירת משטרה, "חדשות 2", 16 בפברואר 2018
- ^ אבי אשכנזי, פרשת בזק: מנכ"ל וואלה! NEWS והעורך הראשי של האתר מסרו עדות, באתר וואלה!, 18 בפברואר 2018
- ^ מנכ"ל וואלה: לחצו שאפטר עורך האתר בגלל ידיעה שהכעיסה את רה"מ, חדשות ערוץ 10, 19 בפברואר 2018 20:12
- ^ ליטל דוברוביצקי ותומר גנון, הפרקליטות: שווי ההטבות שהעניק נתניהו לאלוביץ' - 1.8 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2019
- ^ נתניהו יואשם בשוחד בתיק 4,000, ובמרמה והפרת אמונים ב-1,000 ו-2,000, באתר www.maariv.co.il
- ^ אופיר דור וגולן חזני, בזק מוכרת את יד2 לאקסל שפרינגר ב-806 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 6 במאי 2014
- ^ אביחי מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהונתן תדמור, יהודית תירוש ואלון גילדין, כתב אישום: מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, שאול אלוביץ', איריס אלוביץ' וארנון מוזס, באתר פרקליטות המדינה, 21 בנובמבר 2019
- ^ איתמר ב"ז, "הגרמני צלצל אליך, לא שלח עדיין משהו?", באתר העין השביעית, 6 בדצמבר 2019
- ^ אביב גוטר, פרשת בזק: צו איסור הפרסום הוארך עד 10 בנובמבר, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2017
- ^ אמיתי זיו, המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם "בזק", באתר TheMarker, 12 ביולי 2017
- ^ אמיתי זיו, פרשת בזק: השאלות הפתוחות, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2017
- ^ גלעד מורג, הרשות לניירות ערך: תשתית ראייתית נגד החשודים המרכזיים בפרשת בזק, באתר ynet, 6 בנובמבר 2017
- ^ עמליה דואק, פרשת בזק: "נמצאה תשתית ראייתית", באתר "חדשות 2", 6 בנובמבר 2017
- ^ נתי טוקר, בין החשודים בפרשת בזק: היועץ האסטרטגי אלי קמיר, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2017
- ^ אלי סניור, התפתחות בפרשת בזק: נעצרו מקורבים לנתניהו ובכירים בחברה, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
- ^ מעריב אונליין, עורך הדין של שלמה פילבר: "עצרו אותו ב-6 בבוקר מול הילדים שלו, זה ציד", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2018
- ^ תומר גנון וזוהר שחר לוי, הותר לפרסום: אלו שמות העצורים בתיק 4000, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2018
- ^ רויטל חובל, שני אנשי סודו של נתניהו נשלחו לחמישה ימי מעצר; רה"מ צפוי להיחקר בפרשה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018. דנה ירקצי, טל שלו ואבי אשכנזי, הוארך מעצר בכירים בבזק ומקורבים לרה"מ; נתניהו צפוי להיחקר, באתר וואלה!, 18 בפברואר 2018
- ^ תומר גנון, זוהר שחר לוי ואביב גוטר, הטבעת סביב רה"מ מתהדקת: שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2018
- ^ ארי הרו יעיד נגד ראש הממשלה נתניהו גם בתיק 4000, באתר גלובס, 25 בפברואר 2018
- ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
- ^ נתי טוקר, נתניהו מינה ראש מטה לתחום התקשורת - ומחפש גם יועץ תקשורת, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2014
- ^ ארז רביב, מצעד הנחקרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במרץ 2018
- ^ חברת החדשות, "אחגוג עם משפחתי, עם אפס מרור", באתר מאקו, 26 במרץ 2018
- ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, באתר של משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018;
אלי סניור, המשטרה צפויה לפרסם את המלצות תיק 4000: "נתניהו קיבל שוחד", באתר ynet, 2 בדצמבר 2018 - ^ יניר קוזין, אלון חכמון, אריק בנדר, נתניהו על ההמלצות נגדו: "נקבעו והודלפו עוד לפני שבכלל החלו החקירות", באתר מעריב אונליין, 2 בדצמבר 2018
- ^ טל שניידר, נתניהו מגיב להמלצות המשטרה: "בתקופתי כשר תקשורת בזק ואלוביץ הפסידו הון-עתק", באתר גלובס, 2 בדצמבר 2018
- ^ פרשת המסרונים: התכתובת המלאה בין החוקר לשופטת נחשפת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 26 בפברואר 2018
- ^ החשודים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר בעקבות המסרונים, באתר וואלה!, 25 בפברואר 2018
- ^ איתי בלומנטל, הוארך מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר: "גם אם נפלו פגמים, לא ניתן לשחררם", באתר ynet, 26 בפברואר 2018
- ^ אליעזר ריבלין, על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות, באתר themarker, בתאריך 27 בפברואר 2018
- ^ אלה לוי-וינריב, חיות החליטה להשעות את השופטת פוזננסקי בפרשת המסרונים, באתר גלובס, 22 במרץ 2018
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, פרשת המסרונים: השופטת הודחה ולא תשוב לכס השיפוט, באתר ynet, 18 ביולי 2018
- ^ תלם יהב, בג"ץ ביטל את הדחת השופטת מפרשת המסרונים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2018;
בג"ץ 6301/18 השופטת רונית פוזננסקי כץ נ' שרת המשפטים, ניתן ב־27 בדצמבר 2018 - ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
- ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", באתר הכנסת, 6 בנובמבר 2019
- ^ גלעד מורג ומורן אזולאי, מנדלבליט וניצן: "דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות", באתר ynet, 6 בנובמבר 2019
- ^ "ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו". TheMarker. נבדק ב-2020-05-10.
- ^ אבישי גרינצייג, ניר חפץ תובע את השר אמיר אוחנה והשדרן יעקב ברדוגו במיליון שקל, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2019
- ^ היועמ"ש הכריע: נתניהו יואשם בשוחד, באתר ynet, 21 בנובמבר 2019
- ^ משפטו של נתניהו נפתח; הדיון הבא ייערך ב-19 ביולי ללא רה"מ, באתר www.maariv.co.il
- ^ "הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ורון אילון". TheMarker. נבדק ב-2020-05-26.
- ^ חן מענית, החל השימוע לנאשמי פרשת בזק, באתר גלובס, 2020-02-17
