תובנה – הבדלי גרסאות
״הערני״ במקום ״קוגניטיבי״ תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
מ ביטול גרסה 28306188 של Lawrence2507 (שיחה) לא שגור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
תּוֹבָנָה (ב[[אנגלית]]: Insight) היא תופעה [[הכרה| |
תּוֹבָנָה (ב[[אנגלית]]: Insight) היא תופעה [[הכרה|קוגניטיבית]] המתארת גיחה פתאומית ל[[מודעות]] של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או [[פתרון בעיות|פתרון של בעיה]] מסויימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימים התחושה של גיחה זו מכונה "[[חוויית "אהא!"]]"{{הערה|Kounios, J., & Beeman, M. (2014). [https://www.annualreviews.org/doi/full/10.1146/annurev-psych-010213-115154 The cognitive neuroscience of insight]. Annual review of psychology, 65.}}, או תיאור כי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה ב[[דעת (מיינד)]]{{הערה|Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.}}. |
||
== היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים == |
== היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים == |
||
גרסה מ־12:26, 2 ביוני 2020
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
תּוֹבָנָה (באנגלית: Insight) היא תופעה קוגניטיבית המתארת גיחה פתאומית למודעות של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או פתרון של בעיה מסויימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימים התחושה של גיחה זו מכונה "חוויית "אהא!""[1], או תיאור כי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה בדעת (מיינד)[2].
היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית[4][5][3], וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות[6]. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם[7][8]. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה[9][10], מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינכן מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, הקלה, וודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות[11]. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון תגמול, אשר מחזק התנהגות של חשיבה יצירתית, או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה[3][12]. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו חידות, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי[3].
אלקטרופיזיולוגיה של התובנה
כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר יונים במוחו אשר משפיע על השדה החשמלי הסמוך לקרקפת. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות אלקטרואנצפלוגרם (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של המתח החשמלי על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה כמו פתרון אנגרמות[13][3]. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה.
הערות שוליים
- ^ Kounios, J., & Beeman, M. (2014). The cognitive neuroscience of insight. Annual review of psychology, 65.
- ^ Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.
- ^ 1 2 3 4 5 Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.
- ^ Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).
- ^ Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.
- ^ Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.
- ^ Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.
- ^ Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.
- ^ Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.
- ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
- ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
- ^ Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.
- ^ Kounios, J., Fleck, J. I., Green, D. L., Payne, L., Stevenson, J. L., Bowden, E. M., & Jung-Beeman, M. (2008). The origins of insight in resting-state brain activity. Neuropsychologia, 46(1), 281-291.