אנטונין קפוסטין – הבדלי גרסאות

אנטונין קפוסטין
לידה	12 באוגוסט 1817 (יוליאני); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, רוסיה
פטירה	24 במרץ 1894 (יוליאני) (בגיל 76); ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום קבורה	הר הזיתים
השכלה	הסמינר התאולוגי בפרם; קייב ;
השקפה דתית	נצרות אורתודוקסית
פרסים והוקרה	עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3; מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2; מסדר המושיע ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:25, 8 ביוני 2020

הארכימנדריט אנטונין (אנדריי איבנוביץ' קפוסטין (רוסית: Андрей Иванович Капу́стин‏ ) 12 באוגוסט 1817 בכפר באטורינו (Батурино,) במחוז פרם –‏ 24 במרץ 1894 ירושלים) היה איש הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית שהקים ויסד מוסדות דת רבים בארץ ישראל. הוא היה חבר החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית (Императорское православное палестинское общество), חבר כבוד בחברה האימפריאלית לארכאולוגיה, חבר בחברה לארכאולוגיה ועתיקות של אודסה, בחברה הארכאולוגית של אתונה. קיבל אותות כבוד ממסדר סט. ולדימיר מן הדרגה השנייה וממסדר אנה הקדושה מן המדרגה הראשונה. קפוסטין פרסם יותר ממאה ספרים ומאמרים בכתבי עת רוסיים ואחרים. הוא הגדיל מאוד את הנכסים הטריטוריאליים הרוסיים במזרח הקרוב. בנוסף לחובותיו כאיש דת התמסר קפוסטין גם לארכאולוגיה, אסטרונומיה ונומיסמטיקה. כמו כן כתב שירה וצייר.

ביוגרפיה

קפוסטין השתייך למשפחה של כהני דת. אביו העניק לו את החינוך הדתי הראשון. מ-1826 הוא למד בסמינר הקטן של מנזר עלייתה של מריה באיסט (Исеть). לאחר מכן למד בסמינר בפרם. ב- 1836 בסמינר ביקטרינוסלב שם היה דודו הרקטור. הוא המשיך את לימודיו בסמינר בקייב ב-1839 אותו סיים ב-1843 והתמנה להיות מורה לגרמנית ולימד יוונית וגרמנית באקדמיה. ב-7 בנובמבר 1845 קפוסטין סיים את לימודיו והוסמך ככומר על ידי הפטריארך פילרט (דרוזדוב)

ב-1850 נשלח קפוסטין למיסיון הרוסי באתונה. במשך שלוש שנים למד טקסטים של אבות הכנסייה היווניים. בזמן שהותו באתונה פיתח קפוסטין אהבה לעתיקות. בעקבות שהותו שם פרסם ספר בשם כתובות נוצריות עתיקות באתונה (О древних христианских надписях в Афинах) שפורסם בסט. פטרסבורג 1874. ב-1859 המליץ המטרופוליט של מוסקבה שייסע לקונסטנטינופול. קפוסטין התעניין מאוד בהיסטוריה של יוון בימי הביניים ומחקריו עודדו מחקר כזה ברוסיה. בסוף חייו היה קפוסטין ידוע כאחד הארכאולוגים המשכילים והמנוסים ביותר בעולם.^[1]

אנטונין גם רכש כמות גדולה של כתבי יד עבריים, שהגיעו כנראה מהגניזה הקהירית, ושלח אותם חזרה לסנט פטרבורג.

בארץ הקודש

קפוסטין נשלח בספטמבר 1865 לארץ הקודש, שנשלטה אז על ידי האימפריה העות'מאנית כדי לנהל את המיסיון הרוסי בירושלים. הוא שימש בתפקיד זה עד מותו ב-1894. הוא ראה את עיקר תפקידו בפעולה נגד השפעות של מיסיונים נוצריים לא אורתודוקסיים, כמו הלטינים, ובאיחוד הזרמים האורתודוקסיים השונים.^[2] הוא חפר ב-1883 בחלקה שנרכשה סמוך לכנסיית הקבר וגילה סף שער של חומת העיר העתיקה מן התקופה הרומאית, לפי האמונה הנוצרית, זוהה סף השער כ"שער המשפט" דרכו יצא ישו מירושלים על מנת להצלב על גבעת הגולגולתא. באותו מקום נבנתה כנסיית אלכסנדר נבסקי, כאשר השרידים הארכיאולוגיים שמורים במרתפה. קפוסטין גם פתח מוזיאונים לעתיקות. הוא נפטר ב-24 במרץ 1894 בירושלים בגיל 77 ונקבר בכנסיית העלייה הרוסית בהר הזיתים.

רכישות

למרות הגבלות תקציביות מצא קפוסטין דרכים לרכוש שטחי אדמה נכבדים בארץ ישראל לטובת הכנסייה הרוסית. ב-1868 הוא רכש את מתחם מתחם אשל אברהם בהר הזיתים וקצת אחרי כן את שטח האדמה מסביבו, 72,355 מ"ר, עבור כנסיית העלייה הרוסית. ב-1870 קנה מגרש גדול בהר הזיתים כדי לבנות עליו את כנסיית העלייה הרוסית.

ב-1869 בנה קפוסטין בית עבור צליינים ביפו וכנסייה בסגנון נאו-ביזנטי. כמו כן פתח בית לצליינים בטבריה.

ב-1885 פתחה החברה האורתודוקסית בארץ ישראל חמישה בתי ספר לבנות ובנים בנצרת, ביירות. בבתי הספר האלה למדו יותר ממאתיים תלמידים.

קפוסטין פיקח על בניית גנים וכנסיות ביפו, עין כרם, ראמה, גת שמנים ובית ג'אלא.

לקריאה נוספת

L. Frary, Russian Missions to the Orthodox East: Antonin Kapustin (1817–1894) and his World. In Russian History

40 (2013)

מידע על Антонин Архимандрит בקטלוג הספרייה הלאומית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטונין קפוסטין בוויקישיתוף

ערך אודותיו באנציקלופדיית ויקי של הנצרות האורתודוכסית

הערות שוליים

^ Frary, p. 148
^ Frary, L. Russian Missions to the Orthodox East: Antonin Kapustin (1817–1894) and his World, p. 146

[1] Frary, p. 148

[2] Frary, L. Russian Missions to the Orthodox East: Antonin Kapustin (1817–1894) and his World, p. 146

[1]

[2]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==בארץ הקודש ==
 קפוסטין נשלח בספטמבר 1865 לארץ הקודש, שנשלטה אז על ידי האימפריה העות'מאנית כדי לנהל את המיסיון הרוסי בירושלים. הוא שימש בתפקיד זה עד מותו ב-1894. הוא ראה את עיקר תפקידו בפעולה נגד השפעות של מיסיונים נוצריים לא אורתודוקסיים, כמו הלטינים, ובאיחוד הזרמים האורתודוקסיים השונים.{{הערה|Frary, L. Russian Missions to the Orthodox East:
-Antonin Kapustin (1817–1894) and his World, p. 146}} הוא חפר ב-1883 בחלקה שנרכשה סמוך ל[[כנסיית הקבר]] וגילה סף שער של חומת העיר העתיה מן התקופה הרומאית, לפי האמונה הנוצרית, זוהה סף השער כ"שער המשפט" דרכו יצא ישו מירושלים על מנת להצלב על [[גבעת הגולגולתא]]. באותו מקום נבנתה [[כנסיית אלכסנדר נבסקי]], כאשר השרידים הארכיאולוגיים שמורים במרתפה. קפוסטין גם פתח מוזיאונים לעתיקות. הוא נפטר ב-24 במרץ 1894 בירושלים בגיל 77 ונקבר ב[[כנסיית העלייה הרוסית]] בהר הזיתים.
+Antonin Kapustin (1817–1894) and his World, p. 146}} הוא חפר ב-1883 בחלקה שנרכשה סמוך ל[[כנסיית הקבר]] וגילה סף שער של חומת העיר העתיקה מן התקופה הרומאית, לפי האמונה הנוצרית, זוהה סף השער כ"שער המשפט" דרכו יצא ישו מירושלים על מנת להצלב על [[גבעת הגולגולתא]]. באותו מקום נבנתה [[כנסיית אלכסנדר נבסקי]], כאשר השרידים הארכיאולוגיים שמורים במרתפה. קפוסטין גם פתח מוזיאונים לעתיקות. הוא נפטר ב-24 במרץ 1894 בירושלים בגיל 77 ונקבר ב[[כנסיית העלייה הרוסית]] בהר הזיתים.
 == רכישות ==