פצצה געשית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גאולוגיה – מונחים ==> גאולוגיה - מונחים
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
שורה 67: שורה 67:
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Volcanic bomb|תצוגה=פצצות געשיות}}
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Volcanic bomb|תצוגה=פצצות געשיות}}
* [http://volcanoes.usgs.gov/images/pglossary/bomb.php פצצה געשית באתר USGS]
* [http://volcanoes.usgs.gov/images/pglossary/bomb.php פצצה געשית באתר USGS]
* [http://www.gc.maricopa.edu/earthsci/imagearchive/bombs.htm דוגמאות והסברים לפצצות געשיות]
* [https://web.archive.org/web/20070608075347/http://www.gc.maricopa.edu/earthsci/imagearchive/bombs.htm דוגמאות והסברים לפצצות געשיות]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־11:39, 16 ביוני 2020

פצצה געשית
פצצה געשית בגרמניה בקוטר של 5 מטרים ומשקל של מעל 120 טון (8300 לפנה"ס).

פצצה געשית היא צבר של לבה, טיפה געשית גדולה – בקוטר של יותר מ-64 מ"מ[1] – הנפלטת מהר געש בעת התפרצות געשית באמצעות מזרקת לבה. הטיפה המותכת גדולה יחסית, ולכן נקרש קרומה החיצוני בעת מעופה בשל מגעו עם האוויר, בעוד תוכנה נותר מותך. פצצות געשיות הן המרכיב העיקרי בסלע הפירוקלסטי אגלומרט, וקוטרן יכול להגיע אף לכמה מטרים.

הכינוי "פצצה" נובע מנטייתן של חלק מהן להתפוצץ בנופלן על הקרקע, כשתוכנן הנוזלי ניתז לכל עבר.

היווצרות

פצצה געשית בשכבות הטוף של הר בנטל

התפרצויות געשיות משליכות לאוויר טפרה – חומרים הנופלים לקרקע ומצטברים שם. חלק מן החומרים הללו נפלטים באמצעות מזרקות לבה – זרמי לבה הנפלטים מלוע הר הגעש בעוצמה רבה, ועשויים להגיע לגובה של מאות מטרים. הלבה הצמיגה נקרעת לטיפות געשיות – הגדולות בהן נקראות פצצות געשיות. במעופן של הטיפות באוויר נקרש חלקן החיצוני במבנה אווירודינמי.

בנפלן על הקרקע עשויות הפצצות להיצמד זו לזו בעודן חמות ורכות, וכאשר הן מתקררות ומתגבשות הן הופכות לסלע אגלומרט.

מאפיינים

הטיפות נזרקות למרחקים שונים מן הלוע: החלקיקים הגדולים יותר יפלו קרוב אל הלוע, והחלקיקים הקטנים יותר יפלו במרחק גדול יותר ממנו. מרכיב נוסף בקביעת מרחק הנפילה הוא עוצמת ההתפרצות: ככל שההתפרצות עזה יותר, כך יגדל מרחק הנפילה – העשוי להגיע לכמה קילומטרים.

גודלן של הפצצות מגוון. בהתפרצות שהתרחשה ב-1935 בהר אסאמה ביפן נפלטו פצצות בקוטר 5–6 מטרים למרחק של 600 מטרים מן הלוע. גודלן הרב ונטייתן להתפוצץ הופכות את הפצצות לגורם סיכון משמעותי לגרימת פציעות קשות ואף למוות. בשנת 1993 התפרץ גלראסהר געש מורכב באנדים הקולומביאנים. שישה אנשים נהרגו ונוספים נפצעו קשה כתוצאה מפצצות געשיות שנפלטו בהתפרצות.

סיכון נוסף נובע מהתפוצצות הנובעת מלחץ רב המופעל על גזים הכלואים בלבה המותכת, אם כי אירועים כאלה אינם תכופים ומוגבלים בעיקר לפצצות במרקם "קרום לחם".[2]

פצצה געשית גדולה (כ-6 טונות לערך) שנחשפה על הצד הצפוני של כביש הגישה בין תל בנטל לאביטל, רמת הגולן

מבנה

פצצת "קרום לחם" למרגלות קרני חיטין

מעט מן הפצצות נקרשות לפני שהן נופלות על הקרקע, ומרביתן מקבלות צורות אווירודינמיות מגוונות בהיותן באוויר. צורות אלה מושפעות מדרגת צמיגותן – גם בשהותן באוויר וגם לאחר נפילתן.

קרום לחם

"קרום לחם" הוא מרקם חיצוני מבוקע, המורכב מרשת של סדקים – בדומה לקרום של לחם. מרקם זה נוצר לאחר שהקרום החיצוני נקרש, ומתהווה מהיווצרות בועות גז בחלק הפנימי המותך. אלה גורמות לתפיחת הלבה הנוזלית עדיין ולקריעת הקרום החיצוני הפריך.

כשהלחץ הפנימי מבקע את הקרום, עשוי חלק מהנתך להידחק החוצה בשני אופנים:

  • דמעה – הנתך מותח את הקרום בנקודה אחת ונדחק החוצה, תוך יצירת צורת דמעה מוארכת.
  • מילוי עוגה – הנתך מותח את הקרום באופן שווה, ונדחק החוצה מבעד לסדקים כקרם צמיג.

עוגת פרה

המבנה המכונה "עוגת פרה" או "צואת פרה" נוצר בפצצות געשיות שנפלו על הקרקע מגובה לא רב בעודן מותכות. בנפילתן הן מקבלות מבנה שטוח, ובו בליטות הנובעות מזרימה שהתקיימה בנתך בטרם נקרש. פצצות אלה קיבלו את כינויין בשל דמיונן למבנה של צואת פרות. מבנה זה נדיר יחסית.

סוג של "עוגת פרה" נקרא "פצצת סיגים" (slag bomb), בשל דמיונו לסיגי[3] מתכת. מרקמן הפנימי של פצצות אלה נקבובי ועדין מאוד, כמעט זכוכיתי. הן נוצרות כאשר נתך נופל על הקרקע ומתקיימת זרימה בחלקו הפנימי – בעוד החלק החיצוני מתחיל להיקרש.

סרטים וגלילים

פצצת "סרט" מהר הגעש הקלה באיסלנד

כפי שמציינים השמות, מדובר בפצצות במבנה גלילי או כרצועות הנוצרות כאשר מאגמה נוזלית נפלטת בצברים מוארכים. מבנים אלה נקרשים באוויר ונשברים לפיסות הנופלות לקרקע. חתכי רוחב במבנים אלה הם מעוגלים בגלילים ומוארכים בסרטים. מרקמם החיצוני חרוץ לאורך בשל מתיחה בשלב ההתקרשות.

פצצות כדוריות

פצצות כדוריות נוצרות ממאגמה נוזלית, כשהגורם העיקרי לצורתן הכדורית הוא מתח פנים. פצצות מסוג זה עשויות להתפתח לפצצות מסוג "קרום לחם".

פצצות שקדיות

לפצצות אלה צורת שקד או כישור, והן מתחילות את דרכן כפצצות כדוריות. במהלך מעופן הן מסתובבות באוויר ונמתחות לאורכן. כאשר המתיחה אינה אחידה, עשוי קרומן החיצוני להיות חלק בצד אחד – על פי רוב החלק העליון בעת הפליטה, וחרוץ בצדו השני כתוצאה מן המתיחה. במקרה כזה ייראה בין שני החלקים מעין "תפר" שטוח.

סוג של פצצות שקדיות הן פצצות מפותלות,[4] הנוצרות כאשר צבר הלבה מסתובב באוויר, מתפתל ומתגבש בפיתול. התוצאה תהיה בליטה תפוחה במרכז ורצועות מתוחות בסיבוב בשני קצוות.

פצצות גלעין

פצצה שקדית במדבר מוהאבי, קליפורניה

פצצות אלה נוצרות כאשר לבה נוזלית נפלטת כשהיא עוטפת חומר מוצק – לבה קרושה או קסנולית. "גלעין" הפצצה יהיה תמיד מבוגר מן הלבה העוטפת אותו. הפצצות נוצרות כאשר החומר המוצק נפלט ביחד עם הלבה או נאסף על ידי סמוך לשולי צינור ההזנה או הלוע. פצצות אלה דומות בצורתן לפצצות שקדיות או מפותלות.

פצצות התפוצצות

פצצות שהתפוצצו לאחר שנפלו לקרקע וקרומן החיצוני נבקע נקראות "פצצות התפוצצות". שרידי השכבות החיצוניות שלהן ידמו למבנה המקורי של הפצצות – למשל שקדי או כדורי. במרכזן ייוותר חלל לאחר שהלבה ניתזה מתוך הפצצה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, מסת"ב 965-06-0872-9
  • Encyclopedia of Volcanoes, ‏ ISBN 0-12-643140-X, Academic Press

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פצצות געשיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פצצה געשית – הגדרה
  2. ^ http://www.gc.maricopa.edu/earthsci/imagearchive/bombs.htm
  3. ^ סיג – פסולת מתכתית הנותרת לאחר עיבוד המתכת
  4. ^ דוגמה לפצצה מפותלת