ספר התניא – הבדלי גרסאות

תניא לקוטי אמרים - תניא
	ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
מידע כללי
מאת	אדמו"ר הזקן
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית, הולנדית, מנדרינית, פולנית, אוקראינית, ערבית ועוד.
סוגה	ספרות תורנית - חסידות
נושא	Chabad philosophy, תורת חסידות חב"ד
הוצאה
הוצאה	דפוס סלאוויטא
תאריך הוצאה	1796
מספר עמודים	503
סדרה
הספר הבא	שולחן ערוך הרב
קישורים חיצוניים
מסת"ב	מסת"ב 0-8266-4600-X
הספרייה הלאומית	002295254

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־06:17, 18 ביוני 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת אלוהי ישראל, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר זה מנותחים הבדלים בין טיפוסים אפשריים של יהודים - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות הדרכים לעבודת אלוהי ישראל עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

חשיבות הספר בחסידות חב"ד

הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, המתייחד בחיתירה לפתרון בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי ("נפש אלוקית" לעומת "נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שבהם יש מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.

לפי מסורת חב"ד, אמר הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"^[1]. רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"^[2].

חסידי חב"ד מפיצים את הלימוד בספר גם מחוץ לחסידות. הם משתדלים לשנן מילדות את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד^[3].

מבנה הספר

נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים משולם זוסיל מאניפולי ויהודה לייב הכהן שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.

חלק ראשון: לקוטי אמרים

חלק ראשון והוא החלק המרכזי של הספר ולעיתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בשער הספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית. המוטו של חלק זה הוא בצוואתו של משה רבינו לעם ישראל בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.

ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

הנפש האלוקית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. הנפש הבהמית - כשמה כן היא, היא מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת אלוהי ישראל.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

חלק שני: חינוך קטן - שער היחוד והאמונה

החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה^[4] משום^[5] שכדי להגיע לאהבת האל ויראתו, תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.

אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים^[6], והדפיס את הספר כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני^[7].

חלק שלישי: אגרת התשובה (מהדורה בתרא)

מהדורה קמא מאגרת התשובה נדפסה בשנת תקנ"ט. בשנת תקס"ו נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" בנוסחא בתראה בקונטרס בפני עצמו ובמצורף לספר התניא.

החיבור אגרת התשובה נחלק לי"ב פרקים שבהם עוסק המחבר במצוות התשובה בהלכה ובתורת הסוד. לדבריו, תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

חלק רביעי: אגרת הקודש

בשנת תקע"ד, לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, מסרו בניו הרבנים להדפיס יחד עם ספר התניא את "אגרת הקודש" חלק רביעי^[8] ונחלק לשלושים ושתיים סימנים. עשרים וששה מהם הם מאגרות המחבר וששה נכתבו כביאורים בחסידות. הסימנים דנים בנושאים שונים. ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד. במהדורת התניא וילנה תר"ס נוספו השלמות לחלק מהאגרות^[9].

קונטרס אחרון

מורכב מתשעה פרקים (המכונים סימנים), נוסף גם הוא לראשונה במהדורת תקע"ד ואינו נחשב לחלק בפני עצמו. בשערי הספרים נמנה בחלק רביעי כהמשך של אגרת הקודש. הקונטרס אחרון מכיל ביאורים בעיון לסתירות בזוהר ובקבלה שכתב המחבר בשעה שחיבר את ספר התניא, וכן מספר אגרות נוספות של המחבר.

צילום שער הספר במהדורה הראשונה הכוללת את אגרת התשובה (זאלקווא תקס"ה)

מהדורות ותרגומים

פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת 'וילנה ה'תרצ"ז (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.

בשנות ה-80 גדלה תפוצת התניא בעקבות הוראת הרבי מחב"ד לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באיראן ובאנטארקטיקה^[10].

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. באוגוסט 2019 הודפסה המהדורה ה-7,300^[11].

ספר התניא נכלל גם בסדרת הספרים עם הספר, בהוצאת ידיעות ספרים.

הספר תורגם לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית^[12], הונגרית^[13] וגיאורגית^[14]. כן הופיע גם בכתב ברייל^[15].

פירושי התניא

בקרב חסידי חב"ד מקובל בשם רבי שניאור זלמן, כי הוא דייק בכל מילה ואפילו בכל אות^[16].

אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה.

פירושים של אדמור"י חב"ד

קונטרס ההתפעלות (רבי דובער שניאורי)
נר מצווה ותורה אור - שער האמונה ושער היחוד (רבי דובער שניאורסון)
דרך חיים, ושער התשובה - ספרים המבוססים על "אגרת התשובה" שבתניא (רבי דובער שניאורסון)
שערי עבודה (רבי אהרון מסטרשלה)
שערי היחוד והאמונה (רבי אהרון מסטרשלה)
קיצורים והערות לספר התניא (רבי מנחם מנדל שניאורסון, הצמח צדק)
האמנת אלקות, הצמח צדק
מראי מקומות, הערות וציונים בספר של בינונים (רבי מנחם מנדל שניאורסון)

פירושים נוספים

מבין הפירושים שנדפסו בספרים בפני עצמם:

שיעורים בספר התניא^[17], הרב יוסף וינברג. השיעורים נכתבו ביידיש ותורגמו לעברית ולאנגלית. הם שודרו בתוכנית רדיו שבועית בניו יורק במשך 20 שנה. לפני השידור הגיה הרבי מחב"ד את הדברים^[18].
פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי רבי דובער שניאורסון
ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים
חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
פניני התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
ביאורים על התניא, הרב שלמה חיים קסלמן
בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מפוסקת מנוקדת ומבוארת עם מראי מקומות, אלול תשע"ד
אגרת התשובה עם ביאורי הרבי מחב"ד, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
ליקוטי אמרים עם פירוש המאור שבתורה, על פי שיעורי הרב יואל כהן

עיבודים לספר

מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה, הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית)
תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שם טוב והרב דובי ליברמן, תשע"ו
דרך ארוכה וקצרה - פרקים בתניא - הרבנית מעיין הנדלר, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך

עיבוד התניא לילדים

התניא שלי, מלווה בסיפורים ובציורים, הרב שמואל ביסטריצקי, הוצאת לדורות, תשע"ד
הדרך הארוכה קצרה - קומיקס נתנאל ובת-אל אפשטיין, תשע"ד-תשע"ה^[19].

ראו גם

לקריאה נוספת

תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספרי אדמו"ר הזקן נבג"מ, לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו תרגומיו וביאוריו - יהושע מונדשיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ב (1982)
התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007
התניא - נחלת העם - התייחסות גדולי ישראל לספר התניא, הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
יחיאל הררי, לנצח כל רגע מחדש, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015
הרב יצחק נחמן שטראה והרב משה מרינובסקי, תולדות ספר התניא : כתיבתו, הדפסתו, התפשטותו, ניו יורק, 2016
יהודה אדרי, שו"ת התניא: כולל שאלות ותשובות על נ"ג פרקי התניא ובהם מבוארים ומוגדרים ענייני ספר התניא על פי מפרשיו (שלושה כרכים), ירושלים: מעיינותיך, תשע"ט

קישורים חיצוניים

ספר התניא בפורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks
ספר התניא בפורמט טקסט, באתר ספריית חב"ד
השיעור היומי עם הפירוש "שיעורים בספר התניא", באתר "Chabad.org"
שיעורים בתניא בווידאו: לקוטי אמרים, שערי היחוד והאמונה, אגרת התשובה, אגרת הקודש, קונטרס אחרון. באתר "חסידות נט"
תערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא באתר הספרייה הלאומית
"התניא" - אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך, באתר צעירי אגודת חב"ד
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] לקוטי אמרים-תניא, דפוס דב בר בן ישראל ודב בר בן פסח, סלויטה תקנ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
תבנית:אתר ישיבה
ספר התניא, לקסיקון לתרבות ישראל, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מודעות אישית ביהדות. תניא , הרב יאיר כלב
על 3000+ עותקים של ספר התניא בספרייה הלאומית
ספר התניא במהדורתו הראשונה פורמט ספר, אתר שיתופי של ספריית חב"ד עם HebrewBooks
ספר התניא, באתר OCLC (באנגלית)
שיעורים על כל ספר התניא , בדרך הקבלה והחסידות
ספר ביאורים בספר התניא, מאת שמואל יצחק גד הכהן יודייקין, תשע"ב, בני ברק
מדוע שמורים בספרייה הלאומית אלפי עותקים של ספר התניא?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2020

הערות שוליים

^ שיחת הרבי מחב"ד, כ"ד בטבת תשל"ט
^ אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא
^ לדוגמה אמר האדמו"ר האחרון לחסיד: "תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב" (הספר ר' מענדל, עמ' 108
^ לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה נכתב אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן להדפיסו כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.
^ לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.
^ אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו השערות: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.
^ למרות השינוי, ההפניות בחלק השני המתייחסות לחלק הראשון נשארו בסגנון "כמו שיתבאר".
^ נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד
^ השלמות נוספות לאגרות נדפסו בספר אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין ה'תשע"ב.
^ אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא, אתר חב"ד אורג.
^ בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, ראו כאן
^ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
^ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א 2000–2001, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
^ תניא : לקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, עם תרגום לגרוזינית. ברוקלין : אוצר החסידים, תשע"א (2011). ISBN 9780826646019.
^ הדפסת ספר התניא ברחבי העולם באתר בית חב"ד.
^ ראו תורת מנחם רשימת היומן עמוד רלו
^ טקסט הספר
^ צילום רוב הרשימות נמצא כיום בידי ועד הנחות בלה"ק
^ באתר הספרייה הלאומית

[1] שיחת הרבי מחב"ד, כ"ד בטבת תשל"ט

[2] אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא

[3] לדוגמה אמר האדמו"ר האחרון לחסיד: "תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב" (הספר ר' מענדל, עמ' 108

[4] לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה נכתב אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן להדפיסו כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.

[5] לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.

[6] אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו השערות: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.

[7] למרות השינוי, ההפניות בחלק השני המתייחסות לחלק הראשון נשארו בסגנון "כמו שיתבאר".

[נזר_התניא-8] נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד

[9] השלמות נוספות לאגרות נדפסו בספר אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין ה'תשע"ב.

[10] אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא, אתר חב"ד אורג.

[11] בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, ראו כאן

[12] מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

[13] תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א 2000–2001, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.

[14] תניא : לקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, עם תרגום לגרוזינית. ברוקלין : אוצר החסידים, תשע"א (2011). ISBN 9780826646019.

[15] הדפסת ספר התניא ברחבי העולם באתר בית חב"ד.

[16] ראו תורת מנחם רשימת היומן עמוד רלו

[17] טקסט הספר

[18] צילום רוב הרשימות נמצא כיום בידי ועד הנחות בלה"ק

[19] באתר הספרייה הלאומית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 '''ספר התניא''' שנקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''' על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של [[תנועת החסידות]] בכלל. הודפס בשנת [[ה'תקנ"ז]] ([[1796]]) ב[[סלאוויטא]], בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".
-התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.
+התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת אלוהי ישראל, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.
 בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']], נכדו של [[הבעש"ט]].
-הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין טיפוסים שונים של היהודי - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).
+הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר זה מנותחים הבדלים בין טיפוסים אפשריים של יהודים - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות הדרכים לעבודת אלוהי ישראל עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).
 == חשיבות הספר בחסידות חב"ד ==
-הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, '''לקוטי אמרים''', המתייחד בזה שהוא חותר לפתור את בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ו"נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שיש בהם מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.
+הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, '''לקוטי אמרים''', המתייחד בחיתירה לפתרון בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי ("נפש אלוקית" לעומת "נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שבהם יש מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.
 לפי מסורת חב"ד, אמר הרב [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"{{הערה|שיחת הרבי מחב"ד, כ"ד בטבת תשל"ט}}. רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"{{הערה|אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא}}.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 == מבנה הספר ==
-נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים [[משולם זושא מאניפולי|משולם זוסיל מאניפולי]], ו[[יהודה לייב הכהן]] שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.
+נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים [[משולם זושא מאניפולי|משולם זוסיל מאניפולי]] ו[[יהודה לייב הכהן]] שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.
 === חלק ראשון: לקוטי אמרים ===
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ה[[התבוננות]]. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.
-הספר מציג את כוחם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת השם.
+הספר מציג את כוחם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת אלוהי ישראל.
 בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות ב[[מחשבת ישראל]] כמו [[גאולה]], שמחה, [[אהבת ישראל]], לימוד זכות על כל אדם ועוד.
@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת [[הבעל שם טוב]] כי [[אחדות ה']] פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות וב[[קבלה]] דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".
-בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה{{הערה|לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה '''נכתב''' אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן '''להדפיסו''' כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.}}. זאת משום{{הערה|לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.}} שכדי להגיע לאהבת ה' ויראת ה', תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.
+בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה{{הערה|לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה '''נכתב''' אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן '''להדפיסו''' כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.}} משום{{הערה|לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.}} שכדי להגיע לאהבת האל ויראתו, תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.
 אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים{{הערה|אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו השערות: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.}}, והדפיס את הספר כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני{{הערה|למרות השינוי, ההפניות בחלק השני המתייחסות לחלק הראשון נשארו בסגנון "כמו שיתבאר".}}.
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת '[[ניו יורק]] [[תשי"ד]]' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת '[[וילנה]] [[ה'תרצ"ז]] (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת [[אראטה|תיקונים]], מפתחות, הערות ורשימה [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפית]]. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.
-ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלה תפוצת התניא באופן חסר תקדים, בעקבות הוראת הרבי מחב"ד לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת [[דפוס]] ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן [[מלחמת יום כיפור]]), בלבנון (בזמן [[מלחמת שלום הגליל]]), ב[[איראן]] וב[[אנטארקטיקה]]{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2434947 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא], אתר חב"ד אורג.}}.
+ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] גדלה תפוצת התניא בעקבות הוראת הרבי מחב"ד לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת [[דפוס]] ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן [[מלחמת יום כיפור]]), בלבנון (בזמן [[מלחמת שלום הגליל]]), ב[[איראן]] וב[[אנטארקטיקה]]{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2434947 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא], אתר חב"ד אורג.}}.
 המהדורות המודפסות מטעם הוצאת [[קה"ת]] ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. באוגוסט [[2019]] הודפסה המהדורה ה-7,300{{הערה|בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/jewish/Pages/tanya.aspx ראו כאן]}}.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ספר התניא
טקסט בוויקיטקסט: ספר התניא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספר התניא