טרשת עורקים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 5: שורה 5:


==מהות המחלה==
==מהות המחלה==
הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה '''אתרוסקלרוזה''', ובה נחסמים בהדרגה ה[[עורק]]ים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מ[[כולסטרול]], מ-[[LDL]], ממרכיבים שומניים נוספים, ומ[[מקרופאג]]ים שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. האזור בדופן העורק שבו נוצר המשקע נקרא מרכז נקרוטי (necrotic center). כאשר המרכז הנקרוטי גדל בתהליך של [[דלקת]] כרונית, דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר ישנה סכנה לפריצה של המרכז הנקרוטי ושל תכולתו אל חלל העורק. פריצה שכזו עלולה ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום ל[[תסחיף]]. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: [[מוח]], [[לב]], [[כליה|כליות]], גפיים ועוד. המחלה מהווה [[גורמי תמותה|גורם תמותה]] עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.{{מקור}}
הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה '''אתרוסקלרוזה''', ובה נחסמים בהדרגה ה[[עורק]]ים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מ[[כולסטרול|כולסטרול LDL]], ממרכיבים שומניים נוספים, ומ[[מקרופאג]]ים שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. האזור בדופן העורק שבו נוצר המשקע נקרא מרכז נקרוטי (necrotic center). כאשר המרכז הנקרוטי גדל בתהליך של [[דלקת]] כרונית, דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר ישנה סכנה לפריצה של המרכז הנקרוטי ושל תכולתו אל חלל העורק. פריצה שכזו עלולה ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום ל[[תסחיף]]. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: [[מוח]], [[לב]], [[כליה|כליות]], גפיים ועוד. המחלה מהווה [[גורמי תמותה|גורם תמותה]] עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.{{מקור}}


התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני ו[[תסמין|א-סימפטומטי]] (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר ב[[גיל]] מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת [[עורק]]ים. הסימפטומים של המחלה עשויים להופיע בגילים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור ב[[חמצן]] באיבר המוזן על ידי העורק החסום.
התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני ו[[תסמין|א-סימפטומטי]] (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר ב[[גיל]] מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת [[עורק]]ים. הסימפטומים של המחלה עשויים להופיע בגילים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור ב[[חמצן]] באיבר המוזן על ידי העורק החסום.

גרסה מ־20:10, 20 ביוני 2020

טרשת עורקים
תחום קרדיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורמי סיכון עישון, אכילת יתר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים atheroma עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1950759 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D050197
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרשת חריפה של אבי העורקים. דוגמה שנפתחה לאורך בניתוח שלאחר המוות.
תצלום מיקרוסקופי של דופן עורק.

טרשת עורקים (Atherosclerosis:‏ Athero = עיסה או דבק, Sclerosis = התקשות), הוא שם כללי למספר מחלות שאפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל פלאק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות.

מהות המחלה

הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה אתרוסקלרוזה, ובה נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מכולסטרול LDL, ממרכיבים שומניים נוספים, וממקרופאגים שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. האזור בדופן העורק שבו נוצר המשקע נקרא מרכז נקרוטי (necrotic center). כאשר המרכז הנקרוטי גדל בתהליך של דלקת כרונית, דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר ישנה סכנה לפריצה של המרכז הנקרוטי ושל תכולתו אל חלל העורק. פריצה שכזו עלולה ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום לתסחיף. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מוח, לב, כליות, גפיים ועוד. המחלה מהווה גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.[דרוש מקור]

התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני וא-סימפטומטי (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להופיע בגילים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן באיבר המוזן על ידי העורק החסום.

טרשת עורקים עלולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף. באופן כללי מבחינים בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית.

טרשת עורקים כלילית פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם שריר הלב.

טרשת עורקים היקפית עשויה לפגוע בכל עורק בגוף, ובמיוחד באבי העורקים התחתון, בעורקי הגפיים, בעורקי המוח ובעורקי העיניים. במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש נמק באיברים שונים כמו מעיים, טחול, כבד, קיבה, ידיים ורגליים, ואף אירוע מוחי במקרה של טרשת בעורקי המוח.

במקרה של טרשת עורקים כלילית, הנגע הטרשתי מתפתח בהסתעפויות העורקים הגדולים של הלב. הטרשת מתחילה להתפתח בעקבות חדירת כולסטרול מחומצן (בצורה זו שוקע כולסטרול אסטר) לתוך דפנות העורקים, מתחת לתאי האנדותל (החלל הסאב-אנדותיאלי). בנוסף, ישנה הצטברות של טסיות דם, של יסודות סיביים כגון פיברינוגן, תיתכן הפרשת גורמי גדילה, והתערבות של מערכת החיסון בעיקר תאי דלקת ועוד.

תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות. הנגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים כליליים ואחרים, ולגרום לחסימתם.

גורמי סיכון

עד כה ידועים מספר גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחות המחלה. גורמי סיכון אלו נקראים "גורמים אתרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי). הגורמים עלולים להגביר את התפתחות הנגע הטרשתי, להביא למעורבות מהירה של מקרופאגים ולהתפתחות דלקת חריפה באזור הנגע. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן יהיה לצפות מעורבות של תאים מה-media ומה-adventitia בתהליך הטרשתי.

גורמי הסיכון הם:

  • עישון: העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הם מולקולות ראקטיביות מאוד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון כולסטרול ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים. העישון נחשב לאחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר.
  • השמנה. עודף משקל מהווה גורם סיכון.
  • חוסר פעילות גופנית, שהרי מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. גם זה נחשב גורם סיכון "חזק".
  • תורשה: לבעלי גנים מסוימים סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר.

מדד נוח להערכת מידת הסיכון של אדם לפתח מחלת כלי דם של הלב בעקבות גורמי הסיכון לטרשת עורקים הוא סולם פרמינגהם.

אבחנה

תצלום בדיקת אנגיוגרפיה של הלב

שיטות האבחנה שונות מטרשת אחת למשנהָ. בעוד שבטרשת עורקים כלילית נעשות הבדיקות: בדיקת סיבולת במאמץ, אקוקרדיוגרפיה, ניטור אק"ג רצוף, הדמיה באיזוטופים, אנגיוגרפיה שבה נעשה צילום רנטגן של העורקים לאחר הזרקת תמיסה אטומה לקרני רנטגן. בטרשת בגפיים האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דופלר שבו זרימת הדם נמדדת לפי הרעש שהיא מפיקה, או בבדיקת אנגיוגרפיה.

טיפול[1]

הטיפול נעשה בדרך כלל באמצעים תרופתיים, בהם תרופות ממשפחת הסטטינים להורדת כולסטרול רע בדם (LDL), מדללי דם ונוגדי קרישה, תרופות ליתר לחץ דם ותרופות לטיפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים, כמו תרופות לטיפול בסוכרת.

במקרה של חסימת עורקים קשה נעשה צנתור לב טיפולי, או ניתוח מעקפים. לחולים בדרך כלל מומלץ לנקוט בדיאטה מאוזנת ובפעילות גופנית סדירה. שימוש בננו חלקיקים יכול להיות למטרות תאיות או וסקולריות והן במטרות לא ספציפיות, מתן באינפוזיה של ננוחלקיקי HDL רקומביננטי יחד עם הגדלת רמות APOA1. אסטרטגיית החדשה היא לשלב סטטינים עם ליפוזומים שנושאים siRNA כנגד APOB mRNA  בכבד. תרפיה אנטי-דלקתית על ידי הזרקה של קורטיקוסטרואידים בתוך ליפוזומים. השימוש בננו-חלקיקים יעיל בשימוש בסטנטים לחולים שלא ניתן להשתיל בהם סטנטים מצופים, ו\או לא יכולים לקבל תרופות נוגדות קרישה. חומרים אנטי-אנגיוגניים כמו אנדוסטטין ואנגיוסטטין מפחיתים את האנגיוגנזה לפלאק ומדכאים את התקדמות המחלה. חומרים נוגדי קרישה יכולים להפחית את היצירה וההתרחבות של קרישי דם על ידי שימוש במיצלה, עם תרופה נוגדת קרישה bivalirudin.

סטטיסטיקה

בישראל לוקים בכל שנה כ-30,000 חולים בהתקפי לב, וכ-15,000 חולים בשבץ מוחי, כ-85-90% מהם בשבץ איסכמי שנגרם בשל היצרות כלי דם למוח או חסימתם.[2] מכל קבוצה מתים כ-5,000 איש. 5,000 חולים נוספים עוברים ניתוחי מעקפים, וכ-1,000 עוברים ניתוחי קטיעת רגליים, עקב חסימות כלי דם בגפיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, פרקים 26-29

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Mark E. Lobatto1,2, Valentin Fuster3,4, Zahi A. Fayad1 & Willem J. M. Mulder1, Perspectives and opportunities for nanomedicine in the management of atherosclerosis, HHS-PUBLIC ACCESS, ‏21/10.2011 (באנגלית)
  2. ^ אבן, דן. "טרשת עורקים". כמוני - חברים לבריאות. נבדק ב-2018-02-26.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.