יצחק בלאזר

יצחק בלאזר

לידה	1837 וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	1907 (בגיל 70 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תפקיד	רב ראשי (1862)
השקפה דתית	יהדות

"פרי יצחק" נערך על ידי חתנו חזקי' יוסף מישקאווסקי, ירושלים, 1912. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר^{[דרושה הבהרה]} ה'תקצ"ז, 1837 - י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (=מפטרבורג), היה מראשוני תנועת המוסר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

ביוגרפיה

רבי יצחק נולד בא' באדר ה'תקצ"ז בעיירה שניפישוק שליד וילנה, בצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא). בילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים, ובגיל ארבע עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב בחריפות גדולה על מסכת בבא קמא. למד בצוותא עם רבי נפתלי אמסטרדם.

בגיל חמש עשרה נישא, ועבר להתגורר בקובנה, בה החל ללמוד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר. בשנים אלו היה לאחד מבחירי תלמידיו, והיה בין התלמידים בהם טיפל רבי ישראל באופן אישי במיוחד.

מאחר שביקש להתפרנס מיגיע כפיו, למד את מקצוע הצביעה, אך רבו, רבי ישראל סלנטר, אסר עליו לעסוק בו וציווה עליו לכהן ברבנות. בשנת 1862 התקבל רבי יצחק לרבנות פטרבורג (לימים לנינגרד), וכיהן בה שש עשרה שנה.

פטרבורג הייתה בבואו אליה כמעט ריקה מיהדות, ומרכז ההשכלה ברוסיה. בבוא רבי יצחק לשם החל בביסוס הקהילה וחיי הדת בעיר, ופתח במלחמה חזיתית עם ראשי המשכילים שבה. המשכילים לא טמנו ידם, והשמיצוהו מעל גבי עיתוניהם. הסופר יהודה לייב גורדון נהג להשתלח בו מעל גבי העיתון "המליץ" ולכנותו בלעג "רבי יצחק נפחא" (בלאזר פירושו נפח). עוגמת נפש רבה נגרמה לו בפטרבורג בעיקר מריבוי הבעיות בסידור הגיטין בעיר. בעקבות בעיות רבות בתחום, בעיקר בשל מומרים רבים, החליט רבי יצחק להתפטר ממשרתו.

בתקופת פטרבורג חיבר והדפיס את ספרו "פרי יצחק". בהקדמתו לספר כתב שהמניע לחיבור ספרו הוא היות שלא זכה לילדים, כדי להשאיר אחריו זכר לפחות בכתובים, ולכן הוא קורא לספר פרי יצחק. בגיל 50 החליטה אשתו, בניגוד לרצונו, שיתגרשו כדי שיוכל להינשא ולהוליד ילדים, ולשם כך הייתה צריכה לקרוא אותו לדין תורה. הוא נשא אישה צעירה ונולדו לו ממנה בנו שלמה בלזר ובנותיו בריינה, חנה ומרים. במקביל דאג מאוד לצורכי גרושתו, שהייתה שולחת לו קבלות עם דברי שבח.

רבי יצחק עבר להתגורר שוב בקובנה. הוא החזיק במקום בית מזיגה גדול בניהול אשתו, ממנו התפרנס, ולימד בבתי המוסר בעיר שייסד רבו, רבי ישראל סלנטר. כמו כן העביר שיעורים רבים בביתו ובישיבות השונות בעיר.

לאחר פרוץ המחלוקת הגדולה נגד שיטת המוסר, עזב רבי יצחק את משרותיו הרשמיות, והתמסר להרבצת המוסר באופן פרטי ולסיוע בהקמת ישיבות של תנועת המוסר, בעיקר בידי חברו רבי יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק". כמו כן נהג לעבור בין הישיבות המוסריות בליטא, ישיבת קלם, ישיבת סלובודקה, ישיבת נובהרדוק ובנותיהן, ולהדריך את תלמידיהן.

עם פטירתו של רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם", בשנת 1898, התמנה רבי יצחק לאביה הרוחני של ישיבת קלם, ונהג להגיע אליה לעיתים קרובות ולהדריך את תלמידיה.

יחסו ליישוב ארץ ישראל היה חיובי, ובשנת 1904 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה נפגש עם חבריו מצעירותו, רבי נפתלי אמסטרדם, ורבי צבי לויטן, והתגורר בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. סירב לקבל תמיכה, ולמרות חולשתו וזקנותו עבד לפרנסתו במשרדי "הוועד הכללי".

רבי יצחק נפטר בירושלים בי"א באב ה'תרס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים לימינו של האדר"ת. בשכונת בית ישראל בירושלים קרוי רחוב על שמו.

בנו הוא הרב שלמה בלזר. בתו בריינה נישאה לרב חזקיהו יוסף מישקובסקי.

ספריו

• פרי יצחק
• אור ישראל
• כוכבי אור

• 
  כתב שבחים של יצחק בלאזר (איציקל פעטערסבורגער) שנשלח לרב יעקב אשר הלוי גרייבסקי
• 
  קבר רבי איצל'ה בלאזער בהר הזיתים

תקופת חייו של הרב יצחק בלאזר על ציר הזמן
ציר הזמן

ראו גם

• תנועת המוסר

לקריאה נוספת

• ועד שפתי חכמים, רבי איצלה - קורות חייו פעליו ומשנתו. ב"ב תשע"ד.
• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשי"ד, כרך ב' ע' 220–273.
• יעקב מרק / שמואל חגי, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק בלאזר בוויקישיתוף

• 'בלזר, ר' יצחק ב"ר שלמה („ר' איצה'לה מפטרבורג”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 34 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1232).
• פרטים עליו, באנציקלופיה היהודית "דעת"
• אליאב שוחטמן, הרב יצחק בלזר, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 167, מנחם אב תשע"ג, עמ' 4

ספרו

• הרב יצחק בלאזר, אור ישראל