אצטדיון – הבדלי גרסאות
RimerMoshe (שיחה | תרומות) גרדיאן ==> הגרדיאן |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מכביה ==> המכביה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==אצטדיונים בישראל== |
==אצטדיונים בישראל== |
||
בישראל קיימים אצטדיוני כדורגל כגון [[אצטדיון טדי]] ב[[ירושלים]] שהוקם בשנת [[1991]] ועבר הרחבה בשנת [[1999]] ושנת [[2013]], [[אצטדיון בלומפילד]] ב[[תל אביב-יפו]] שהוקם בשנת [[1962]] ועבר הרחבה בשנים [[2019]]-[[2016]], [[אצטדיון סמי עופר]] ב[[חיפה]] שהוקם בשנת [[2014]], [[אצטדיון טרנר]] ב[[באר שבע]] שהוקם בשנת [[2015]], [[האצטדיון העירוני נתניה|האצטדיון העירוני]] ב[[נתניה]] שהוקם בשנת [[2012]], [[אצטדיון המושבה]] ב[[פתח תקווה]] שהוקם בשנת [[2011]]. בעבר [[אצטדיון רמת גן]] שימש כאצטדיון הלאומי של ישראל עד לשנת 2013, בו נערכו בין היתר משחקי [[נבחרת ישראל בכדורגל]], כמו גם טקס הפתיחה של |
בישראל קיימים אצטדיוני כדורגל כגון [[אצטדיון טדי]] ב[[ירושלים]] שהוקם בשנת [[1991]] ועבר הרחבה בשנת [[1999]] ושנת [[2013]], [[אצטדיון בלומפילד]] ב[[תל אביב-יפו]] שהוקם בשנת [[1962]] ועבר הרחבה בשנים [[2019]]-[[2016]], [[אצטדיון סמי עופר]] ב[[חיפה]] שהוקם בשנת [[2014]], [[אצטדיון טרנר]] ב[[באר שבע]] שהוקם בשנת [[2015]], [[האצטדיון העירוני נתניה|האצטדיון העירוני]] ב[[נתניה]] שהוקם בשנת [[2012]], [[אצטדיון המושבה]] ב[[פתח תקווה]] שהוקם בשנת [[2011]]. בעבר [[אצטדיון רמת גן]] שימש כאצטדיון הלאומי של ישראל עד לשנת 2013, בו נערכו בין היתר משחקי [[נבחרת ישראל בכדורגל]], כמו גם טקס הפתיחה של [[המכביה]]. |
||
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה [[מרכז הספורט הלאומי - תל אביב|הדר יוסף]] ב[[תל אביב]] שם מתקיימות אליפויות [[ישראל]] באתלטיקה. [[אצטדיון קנדה|ואצטדיון קנדה]] ל[[טניס]] ב[[רמת השרון]] שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי [[גביע דייוויס]] של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח ב[[מרכז קנדה]] ב[[מטולה]] נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב ב[[אולם ספורט|אולמות]] ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל [[היכל מנורה מבטחים|אצטדיון יד אליהו]] בתל אביב, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון. |
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה [[מרכז הספורט הלאומי - תל אביב|הדר יוסף]] ב[[תל אביב]] שם מתקיימות אליפויות [[ישראל]] באתלטיקה. [[אצטדיון קנדה|ואצטדיון קנדה]] ל[[טניס]] ב[[רמת השרון]] שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי [[גביע דייוויס]] של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח ב[[מרכז קנדה]] ב[[מטולה]] נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב ב[[אולם ספורט|אולמות]] ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל [[היכל מנורה מבטחים|אצטדיון יד אליהו]] בתל אביב, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון. |
||
גרסה מ־16:56, 30 ביוני 2020
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.
ההיסטוריה של האצטדיונים
השם נגזר מהמילה היוונית "סטדיון" (στάδιον), שציינה יחידת מידה שאורכה 192 מטר בערך. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.
האצטדיון המודרני
סוגים
לאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.
סוגיות תכנון
למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.
אסונות באצטדיון
ריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעיתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים.[1]
אצטדיונים בישראל
בישראל קיימים אצטדיוני כדורגל כגון אצטדיון טדי בירושלים שהוקם בשנת 1991 ועבר הרחבה בשנת 1999 ושנת 2013, אצטדיון בלומפילד בתל אביב-יפו שהוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2019-2016, אצטדיון סמי עופר בחיפה שהוקם בשנת 2014, אצטדיון טרנר בבאר שבע שהוקם בשנת 2015, האצטדיון העירוני בנתניה שהוקם בשנת 2012, אצטדיון המושבה בפתח תקווה שהוקם בשנת 2011. בעבר אצטדיון רמת גן שימש כאצטדיון הלאומי של ישראל עד לשנת 2013, בו נערכו בין היתר משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה.
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח במרכז קנדה במטולה נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב באולמות ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל אצטדיון יד אליהו בתל אביב, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Footballmatch
- World Stadia
- World Stadiums
- The Stadium Guide
- Stadionwelt
נעמה ריבה, קיצור תולדות השיגעון: איך נהפכו אצטדיוני הכדורגל למפלצות יקרות, באתר הארץ, 21 ביוני 2018- סאם דיס, הגרדיאן, המומחים חושפים: איך יוצרים את איצטדיון הכדורגל המושלם?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2018
- עשרת האצטדיונים הגדולים בעולם
- עשרת האצטדיונים הגדולים באירופה
הערות שוליים
- ^ תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet, 18 ביוני 2003