בקהילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש מספיק דוגמאות
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 46: שורה 46:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [https://web.archive.org/web/20110716011239/http://www.hagniza.co.il/?p=1442#more-1442 ביקורת עיתונים חג פסח]
* [https://web.archive.org/web/20110716011239/http://www.hagniza.co.il/?p=1442#more-1442 ביקורת עיתונים חג פסח תשע"א]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־10:55, 1 ביולי 2020

בקהילה
לוגו העיתון
לוגו העיתון
סוג חדשות
תדירות עיתון שבועי
פורמט טבלואיד
בעלים בקהילה תשס"ג
עורך ראשי שלמה קוק
תאריכי הופעה 1997–הווה (כ־27 שנים)
שפה עברית
מערכת בני ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.

השבועון הוקם בשנת 1997 על ידי דוד זילברשלג. במשך שבע שנים הופץ חינם, והחל משנת 2004 הוא נמכר בתשלום. בשנת 2010 אימץ העיתון מראה ותכנים חדשניים יותר, כולל חלקי חדשות וכלכלה בדפי עיתון רגילים, ומוספים אחרים במגזין כרומו.

לפי סקר TGI משנת 2017 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.9% בציבור החרדי[1]. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.

עורכו הראשי של העיתון מאז שנות ה-90 ועד 2012 היה בנימין ליפקין. אחריו שימש בתפקיד אברהם דוב גרינבוים במשך כארבע שנים. עורכי העיתון כיום הם שלמה קוק, בתפקיד העורך הראשי ומרדכי וינשטוק בתפקיד העורך האחראי. עורך התוכן הוא אהרן קליגר והשבועון מבוקר על ידי ועדה רוחנית, שבראשה הרב חיים שמואל אסטרייכר.

בין הכותבים בעיתון במשך השנים: קובי אריאלי, חיים גרינבוים, יעקב ריבלין, יעקב רייניץ, צביקה יעקובזון, אשר מדינה ויעקב ב. פרידמן. עורך המוסף היה דוד רוטנברג.

מבנה העיתון

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

  • עיתון "חדשות בקהילה" - כתבות פוליטיות ומדיניות, טורי פרשנות פוליטית, דעות, מדורי חדשות פנים חרדיות במגוון נושאים ("מקומי"; "קהילות הקודש"), מדורי כלכלה, וצרכנות ועוד.
  • "מגזין בקהילה" - כתבות בנושאים כלליים ואקטואליים, טורים אישיים וסיפורים.
  • "פנינה" - מגזין לאישה ולבית.

למנויי העיתון מצורף בנוסף לאלו עוד כמה מוספים: "העולם החרדי" - מגזין תמונות מהחצרות החרדיות. "חברים" - מגזין קומיקס לילדים ולנוער. "אוצר פניני החסידות" - מגזין עם דברי חסידות. "חכו ממתקים" - מקבץ עלוני שבת.

בעבר הוציא העיתון גם חוברת תורנית שנשאה את השם "תבונות" ובה התפרסמו טורים של רבנים, כתבות תורניות וסיפורים חסידיים.

בחגי ניסן ובחגי תשרי מפיק העיתון מוסף נושא, מוסף פוליטי, תקליטורי שירים, ועוד.

התנגדות

בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב של כמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים. נאמר בו: ”דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי”[2].

בהמשך, בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר ניהלו העיתונים יתד נאמן והמודיע מאבק בשבועונים הוכלל בו גם בקהילה. באלול תשס"ח התפרסם בבקהילה ריאיון עם הרב ישראל אליהו וינטרוב בנושא ההכנה ליום הדין. בתגובה פרסם הרב וינטרוב ביומונים החרדיים מכתב חריף נגד "בקהילה", שבו האשים את השבועון בהשגת הראיון אתו על ידי התחזות ומרמה[3]. לדבריו, לא ידע שהאיש ששוחח עמו הוא עיתונאי ושבכוונתו להכניס את דבריו לעיתון: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"[4].

בסיוון תשע"ג פורסמה כתבת דיוקן על האדמו"ר מחסידות טשרנוביל רבי מנחם נחום טברסקי. בעקבות זאת פרסם האדמו"ר לחסידיו הודעה שבה כתב: "צריך להבהיר כי השבועונים דוגמת אלו שפרסמו מאמר אודותינו בשבוע זה, הינם אסורים במגע ובמשא[5] ומטמאים ביותר את כל הקורא בהם, ונאסרו כבר על ידי גדולי ישראל, ואל יהיה חלק – אפילו יחיד מאנ"ש (=אנשי שלומינו) בשייכות עם עיתונות אלו"[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סקר TGI קובע: יומני סוף השבוע נחלשים http://www.bhol.co.il/123550/סקר-TGI-כל-הנתונים-מי-יורד-ומי-מתחזק.html
  2. ^ קימי קפלן, רבות רעות צדיק, קווים לדמותה של העיתונות החרדית
  3. ^ יאיר אטינגר, מיהו החזיר שפשט את טלפיו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
  4. ^ מבוסס על דברי חז"ל בבראשית רבה, פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את סימן הטהרה שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).
  5. ^ ראו טומאת מגע, טומאת משא
  6. ^ האדמו"ר מטשרנוביל נגד 'בקהילה': "מטמא את קוראיו", בחדרי חרדים