חיים משה שפירא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
| שם = חיים משה שפירא
| שם = חיים משה שפירא
| תאריך לידה = [[26 במרץ]] [[1902]]
| תאריך לידה = [[26 במרץ]] [[1902]]
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה = [[16 ביולי]] [[1970]]
| תאריך פטירה = [[16 ביולי]] [[1970]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית}} [[הורדנה]], [[האימפריה הרוסית]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית}} [[הורדנה]], [[האימפריה הרוסית]]
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
| סיבת המוות =
| תמונה = [[קובץ:Moshe Shapira.jpg|250px]]
| תמונה = [[קובץ:Moshe Shapira.jpg|250px]]
| כיתוב = חיים משה שפירא, 1951
| כיתוב = חיים משה שפירא, [[1951]]
| מדינה =
| מדינה =
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]], [[ירושלים]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]], [[ירושלים]]
| השכלה = [[בית המדרש לרבנים בברלין]]
| השכלה = [[בית המדרש לרבנים בברלין]]
| עיסוק =
| סיעה = [[החזית הדתית המאוחדת]], [[הפועל המזרחי]], [[מפד"ל]]
| סיעה = [[החזית הדתית המאוחדת]], [[הפועל המזרחי]], [[מפד"ל]]
| תאריך עלייה = [[1925]]
| תאריך עלייה = [[1925]]
שורה 87: שורה 83:
}}
}}
}}
}}
'''חיים משה בצלאל שפירא''' ([[26 במרץ]] [[1902]] - [[16 ביולי]] [[1970]]) היה מנהיגה הפוליטי של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] במשך שנים רבות ונציגה ב[[ממשלת ישראל]].
'''חיים משה בצלאל שפירא''' ([[26 במרץ]] [[1902]] [[16 ביולי]] [[1970]]) היה מנהיגה הפוליטי של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]] במשך שנים רבות ונציגה ב[[ממשלת ישראל]].


==קורות חייו==
==קורות חייו==

גרסה מ־21:55, 4 ביולי 2020

חיים משה שפירא
חיים משה שפירא, 1951
חיים משה שפירא, 1951
לידה 26 במרץ 1902
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית הורדנה, האימפריה הרוסית
פטירה 16 ביולי 1970 (בגיל 68)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1925
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
השכלה בית המדרש לרבנים בברלין
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה החזית הדתית המאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
שר הפנים ה־2
10 במרץ 194924 בדצמבר 1952
(3 שנים ו־41 שבועות)
29 ביוני 19553 בנובמבר 1955
(18 שבועות ויומיים)
17 בדצמבר 195916 ביולי 1970
(10 שנים)
שר הבריאות ה־1
14 במאי 19488 באוקטובר 1951
(3 שנים ו־21 שבועות)
2 בנובמבר 196112 בינואר 1966
(4 שנים ו־10 שבועות)
שר העלייה ה־1
10 במרץ 19498 באוקטובר 1951
(שנתיים ו־30 שבועות)
שר הסעד ה־2
24 בדצמבר 19521 ביולי 1958
(5 שנים ו־27 שבועות)
שר הדתות ה־2
8 באוקטובר 19511 ביולי 1958
(6 שנים ו־38 שבועות)
חבר הכנסת
14 בפברואר 194916 ביולי 1970
(21 שנים)
כנסות 1 - 7
חבר מועצת המדינה הזמנית
15 במאי 194814 בפברואר 1949
(39 שבועות ו־3 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 190216 ביולי 1970) היה מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית במשך שנים רבות ונציגה בממשלת ישראל.

קורות חייו

משה שפירא נולד בגרודנה שברוסיה הלבנה (אז חלק מהאימפריה הרוסית; כיום בלארוס) בשם בצלאל לרב שלמה זלמן ושושנה.[1] למד במוסדות חינוך דתיים ומספר שנים בישיבה המקומית אצל הרב שמעון שקאפ שנחשב לאחד מגדולי הדור. בשנים 19241925 למד בבית המדרש לרבנים בברלין.

היה פעיל בארגון צעירי מזרחי, ובזמן לימודיו בישיבה ארגן בעיר קבוצת נוער בשם ”בני-ציון”. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והשתמש בשם אחיו משה כדי לקבל סרטיפיקט. באותה שנה נבחר לוועד הפועל הציוני ומאז השתתף בכל הקונגרסים הציוניים. בשנים 19361946 שימש מנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, ובשנים 1946–1948 כיהן כראש המחלקה. במסגרת תפקידו זה נפגש עם אדולף אייכמן, והביא להצלת כמה אלפים מיהודי העיר וינה.

בשנת 1948 מונה לחבר מועצת העם ובעקבותיה מועצת המדינה הזמנית, ולחבר במנהלת העם, ובשל כך היה בין החותמים על מגילת העצמאות. המשיך לכהן בכנסת עד מותו ב-1970. עמד בראש הפועל המזרחי ומשנת 1951 עמד בראש תנועת המזרחי כולה.

עם איחודן של מפלגות המזרחי והפועל המזרחי למפד"ל ב-1956 ועד לפטירתו היה מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית.

כיהן כשר העלייה וכשר הבריאות בממשלה הזמנית (1948–1949), ושימש בממשלות ישראל בתפקיד שר הפנים (1949–1952, 1955 ובשלישית בין 19591970), שר העלייה (1949–1951), שר הדתות (1951–1958), שר הסעד (1953–1958) ושר הבריאות (1949–1951 ובשנית בין 19611965). כמו כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של אוניברסיטת בר-אילן וכיו"ר ועד המנהלים של בנק המזרחי.

שפירא, שמיעט לעסוק בהגות ובפובליציסטיקה, אך היה ידוע כמנהיג מפוכח ומציאותי, היה יריב בתחום הדתי ליוסף בורג, מנהיג סיעת "למפנה" בפועל המזרחי. אף על פי שנחשב למתון בנושאי דת,[דרוש מקור] וגם הציג פשרנות מדינית עקבית, הוא שלל התקרבות יתרה לחוגי השמאל. התעקשותו שלא לרשום במרשם התושבים כיהודים את אלו שאינם יהודים על פי ההלכה הובילה למשבר בשאלת "מיהו יהודי", שדוד בן-גוריון ניסה לפותרו באמצעות שליחת מכתבים לעשרות מחכמי ישראל בארץ ובגולה ובהם בקשה לחוות דעתם בנושא.

ב-29 באוקטובר 1957 נפצע קשה כאשר משה דואק יידה רימון יד במליאת הכנסת (ראו פרשת הרימון בכנסת). בעקבות המקרה נוסף השם "חיים" לשמו כסגולה לרפואה.

שפירא נפטר מהתקף לב ב-16 ביולי 1970[2].

על שמו נקרא היישוב מרכז שפירא, שכונת "קריית משה" ברחובות, שכונת הגבעה הצרפתית (ששמה הרשמי הוא "גבעת שפירא") בירושלים, שמות רחובות בערים רבות בישראל, בהן אשקלון, חיפה, חולון, אשדוד, רמת גן, ראשון לציון, לוד, טבריה קריית ים, באר שבע, עכו, קריית שמואל ואולפנית שח"ם, תיכון תורני לבנות בקריית אתא.

שפירא בשאלות המדיניות

את שפירא ניתן לשייך בבירור לקו היוני בציונות הדתית. קו זה, שנדחק הצידה לאחר מלחמת ששת הימים לטובת תפיסת "אתחלתא דגאולה", שמובילה הרוחני היה הרב צבי יהודה קוק, היה דומיננטי לפניה, כפי שמעידה עובדת היותו של שפירא בעמדת הנהגה.

שפירא התנגד לקיומם של הארגונים הפורשים, האצ"ל והלח"י, אף שהוא התפטר עקב ההתקפה על אניית הנשק והעולים אלטלנה.

על פרשיות דיר יאסין וקיביה אמר: "זוהי דרך פסולה מבחינה יהודית. יהודים אינם יכולים לעשות כך". זאת בניגוד לקולות אחרים ב"פועל המזרחי", למשל קולו של שלמה זלמן שרגאי.

חיים משה שפירא בקריקטורה (1967) מאת יואל בוכוולד

בטרם החליט האו"ם על חלוקת הארץ היה שפירא בעמדת מיעוט בתנועתו כשתמך בהצעת החלוקה וגם כשדובר במהלכים צבאיים במלחמת העצמאות צידד בעמדות מתונות ואמר "אל נלך בגדולות יותר מדי". לאחר הקמת המדינה תמך במתן זכות שיבה למאה אלף פליטים תמורת הסכם שלום.

שפירא צידד בנסיגה לאחר מבצע קדש ואמר "קצת יותר ענווה, קצת פחות התרברבות וגאווה לא יזיקו לנו". באותו הקשר הזכיר את החלטתו של רבן יוחנן בן זכאי להידבר עם הרומאים.

כפי שהעיד יצחק רבין, שפירא היה התקיף מבין המתנגדים לפתיחה ביוזמה התקפית במלחמת ששת הימים, כשאמר לו: "איך אתה מעז ללכת למלחמה כאשר כל התנאים הם לרעתנו?". בעמדה זו הצטרפו לשפירא גם שריה האחרים של המפד"ל. אחר כך התנגד ליוזמה התקפית ברמת הגולן. עם זאת, היה לו חלק חשוב בהכללת שרי גח"ל ורפ"י בממשלת הליכוד הלאומי טרם המלחמה.

בנאומיו של שפירא אחרי מלחמת ששת הימים הביע תמיכה מסוימת בתנועת ההתיישבות, אך אמר שפשרה בעתיד תתבסס על ויתורים טריטוריאליים. עם זאת, לדעתו לא היה טעם לדון בכך כל עוד הערבים מחזיקים בסרבנותם. דעה החלטית יותר הייתה לו בקשר לירושלים: "אין לעקור את בירת הנצח משלטונו של עם הנצח". כשהביעו תלמידי ישיבת מרכז הרב מורת רוח מגישתו המתונה, טען כי אין "להרחיקנו מעל ידידינו הספורים בעולם". הוא הסתייע בעמדתו המפורסמת של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שלפיה את ההכרעות המדיניות יש למסור למומחי הביטחון.

על רקע זה פרץ פולמוס בינו לבין משה דיין, שתבע להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון. שפירא התנגד ודיין תהה: "כיצד יכול יהודי דתי להיות ותרן כזה?". דיין אף ציין שדעותיו של שפירא אינן משקפות את הדעה הכללית במפד"ל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים משה שפירא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ש. שפירא למנוחות, מעריב, 8 ביוני 1956, עמ' 1
  2. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1970