סארה חגאזי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מותה ומורשתה: קישורים פנימיים, הגהה
←‏השכלה: תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 6: שורה 6:


==השכלה==
==השכלה==
בשנת 2010 סיימה חג'אזי את לימודי התואר הראשון במערכות מידע וב-2016 סיימה השתלמות ב[[האוניברסיטה האמריקאית בקהיר]]. ב[[למידה מרחוק]] השתלמה חג'אזי וקיבלה תעודות ב"לחימה לשוויון: 1950–2018","פמיניזם וצדק חברתי","שיטות מחקר","גיוון ושילוב במקום העבודה"ו-"הבנת אלימות" ב[[אוניברסיטת קולומביה]], [[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז]], SOAS בלונדון {{אנ|SOAS University of London}}, [[אוניברסיטת פיטסבורג]] ן[[אוניברסיטת אמורי]].
בשנת 2010 סיימה חג'אזי את לימודי התואר הראשון במערכות מידע וב-2016 סיימה השתלמות ב[[האוניברסיטה האמריקאית בקהיר]]. ב[[למידה מרחוק]] השתלמה חג'אזי וקיבלה תעודות ב"לחימה לשוויון: 1950–2018","פמיניזם וצדק חברתי","שיטות מחקר","גיוון ושילוב במקום העבודה"ו-"הבנת אלימות" ב[[אוניברסיטת קולומביה]], [[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז]], SOAS בלונדון {{אנ|SOAS University of London}}, [[אוניברסיטת פיטסבורג]] ו[[אוניברסיטת אמורי]].


==השקפה פוליטית==
==השקפה פוליטית==

גרסה מ־06:32, 7 ביולי 2020

סארה חגאזי
سارة حجازي
לידה 1989
מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 14 ביוני 2020 (בגיל 31 בערך)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת לחם וחופש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרה חג'אזי ערבית: سارة حجازي, 1989 – 13 ביוני 2020) היתה סופרת ופעילה לסבית וסוציאליסטית מצרית. [1] היא נעצרה, נכלאה ועונתה בכלא במצרים במשך שלושה חודשים לאחר שב-2017 הניפה את דגל הגאווה בקונצרט של הלהקה משרוע ליילה בקהיר. [2][3] חג'אזי חיה עם פוסט טראומה כתוצאה מעינויי הכלא שחוותה במצרים. היא קיבלה מקלט מדיני בקנדה וגרה שם עד מותה. [4]

ביוגרפיה

חג'אזי נולדה בשנת 1989 למשפחה ממעמד הביניים השמרני המצרי. היא הבכורה מבין ארבעה אחים. שרה עזרה לאמה לטפל באחיה לאחר שאביה, מורה למדעי התיכון, נפטר. חג'אזי לבשה חג'אב עד שיצאה מהארון כלסבית בשנת 2016.

השכלה

בשנת 2010 סיימה חג'אזי את לימודי התואר הראשון במערכות מידע וב-2016 סיימה השתלמות בהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר. בלמידה מרחוק השתלמה חג'אזי וקיבלה תעודות ב"לחימה לשוויון: 1950–2018","פמיניזם וצדק חברתי","שיטות מחקר","גיוון ושילוב במקום העבודה"ו-"הבנת אלימות" באוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, SOAS בלונדון (אנ'), אוניברסיטת פיטסבורג ואוניברסיטת אמורי.

השקפה פוליטית

חג'אזי הזדהתה כקומוניסטית ותמכה ב"מפלגת לחם וחופש" (אנ') בזמן שחיה במצרים, והיתה מעורבת ברשת האביב הסוציאליסטי כשגרה בקנדה. [5] בראיון למגזין Spring סיפרה חג'אזי כי פוטרה מעבודתה בגין התנגדות למשטר סיסי במצרים.[6] תשע שנים לאחר המהפכה המצרית ב-2011, כתבה חג'אזי כי "המשטר הישן ינסה כל דבר, אפילו להקריב אייקונים חשובים של משטרו, כדי להישאר בשלטון או לתפוס את השלטון מחדש", ותיארה את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי כ"הדיקטטור המדכא והאלים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלנו" וכתבה ש"מהפכנים מאמינים שהמאבק הוא מלחמת מעמדות".[7] חג'אזי כתבה כי בגלל שהמהפכה לא הושלמה "רובנו נמצאים כעת בקבר, בכלא או בגלות". [7]

הרדיפה במצריים

מעצר

ב- 22 בספטמבר 2017, השתתפה שרה חג'אזי בהופעה של הלהקה הלבנונית משרוע ליילה שהזמר הראשי שלה, חאמד סינו, הומו מחוץ לארון. חג'אזי היתה בין קבוצה של אחרים שנעצרו בשל הנפת דגל הגאווה לתמיכה בזכויות הלהט"בים. חג'אזי הייתה האישה היחידה שנעצרה במסגרת מבצע מעצרים אנטי-להט"בי שניהלו הרשויות במצרים אחרי ההופעה. היא הואשמה ב"קידום סטייה מינית והוללות" [3] ונכלאה לתקופה של שלושה חודשים בתחנת המשטרה של סיידה זיינב, בה הסוהרים הסיתו אסירים גברים להכות ולהתקוף אותה מילולית ומינית. [8] במאמר שפורסם בעיתון המצרי מדא מצאר (אנ') ב- 24 בספטמבר 2018, סיפרה יג'אזי על מעצרה. היא סיפורה כי היא נעצרה בבית מול משפחתה, וכי במהלך התהליך נחקרה על דתה ונשאלה מדוע הסירה את החג'אב שלה והאם היא בתולה. על פי דיווחיה, אזקו את ידיה, כיסו את עיניים ולקחו אותה ברכב למקום שלא הכירה. היא סיפרה שנתנו לה שוק חשמלי והיא איבדה את הכרתה ושאיימו עליה שאם תספר יפגעו באמה. חג'אזי שוחררה ב-2 בינואר 2018 ונקנסה בסך 1000 לירה מצרית (56 דולר אמריקני). לאחר שחרורה היא נאבקה בדיכאון, התקפי חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית. מחשש להמשך הרדיפה, ביקשה חג'אזי מקלט מדיני בקנדה וקיבלה אותו בשנת 2018. חג'אזי איבדה את אמה לסרטן חודש לאחר שעזבה את מצרים.

הקשר משפטי ופוליטי

במצרים, מדינה בה הומוסקסואליות באופן משפטי אינה מחוץ לחוק מתבצעים בפועל מעצרים והאשמות על בסיס "חוק המאבק בזנות" משנת 1961. באוקטובר 2017, בעקבות הקונצרט של משרוע ליילה בקהיר הגישו מספר חברי פרלמנט מצריים הצעת חוק הקוראת לענישת מעשים הומוסקסואלים של עד שלוש שנות מאסר. עדכון החוק אפשר למשטרה לחדור לאולמות צ'ט ואפליקציות היכרויות, להעמיד פנים שהם גברים ונשים הומואים ולחשוף חברי הקהילה הלהט"בית. [9] לדברי ממשלת מצרים, החוק עודכן כדי להתמודד עם ההתפתחויות המודרניות וכדי למנוע ממשתמשי האינטרנט והמדיה החברתית לעסוק או לשדל לעסוק בעבודת מין. קהילת הלהטב"ק מוצגת כאיום ביטחוני לאומי על ידי הממשלה המצרית, הרשויות הדתיות והמפלגות הפוליטיות; השקפה זו מקודמת על ידי כלי תקשורת בשליטת המדינה. [10]

מותה ומורשתה

חג'אזי נפטרה ב-13 ביוני 2020 בטורונטו, קנדה. ב-15 ביוני 2020 אישר עורך דינה חאלד אל-מסרי שסיבת מותה היתה התאבדות. [11] מכתב קצר שכתבה חג'אזי בערבית הופץ במדיה החברתית בעקבות מותה. במכתב נכתב: "לאחיי - ניסיתי לשרוד ונכשלתי, סלחו לי. לחברים שלי - החוויה הייתה קשה ואני חלשה מכדי להתנגד לה, סלחו לי. לעולם - היית אכזרי במידה רבה מדי, אבל אני סולחת." מותה של חג'אזי דווח ברשתות חדשות בינלאומיות. חאמד סינו, מייסד להקת משרוע ליילה הלבנונית כתב פוסט מחווה לחג'אזי בעמוד הפייסבוק שלו. לאחר מכן, סינו אף הלחין וביצע שיר המבוסס על המילים שכתבה חג'אזי. אמנות חזותית לזכרה של חג'אזי הופצה באופן נרחב ברשתות החברתיות. אמנים ואישי ציבור ערבים אחרים שיתפו מסרים של אהדה וסולידריות עם חג'אזי והקהילה הלהט"בית, ביניהם השחקן המצרי עמר וואקד (אנ'), הזמרת והשחקנית הלבנונית קרול סמאחה ועורכת הדין והעיתונאית הירדנית אולה אל-פארס (אנ').

במהלך חודש הגאווה בשנת 2020 קיימה קהילת הלהט"בים הערבית משמרות בארצות הברית וקנדה ובערים לונדון וביירות להנצחת חייה של חג'אזי ומאבקה נגד הומופוביה. [12] ברחבי העולם נערכו משמרות זיכרון, מצעדי שקטים ואירועים לזכרה.

חג'אזי הובאה למנוחות בארון בצבעי הגאווה בהלוויה ציבורית בבית העלמין סנט ג'ון בדיקסי, קנדה ב-22 ביוני 2020. [13] אירועי הזכרון לזכרה של חג'אזי נמשכו גם לאחר הלוויתה במסגרת אירועי גאווה בעולם ואירוע ה- Global pride המקוון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סארה חגאזי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "After Crackdown, Egypt's LGBT Community Contemplates 'Dark Future'". NPR.org (באנגלית).
  2. ^ ‘Egypt failed her’: LGBT activist kills herself in Canada after suffering post-prison trauma, באתר Middle East Eye, ‏15 ביוני 2020
  3. ^ 1 2 סוף עצוב למצרית שהניפה דגל גאווה, באתר ynet, 16 ביוני 2020
  4. ^ LGBTQ activist Sarah Hegazi, exiled in Canada after torture in Egypt, dead at 30, באתר CBC, ‏16 ביוני 2020
  5. ^ Our tribute to comrade/rafeqa Sarah Hegazi, באתר Spring ‏, 14 ביוני 2020
  6. ^ Interview: lessons from Egypt’s counter-revolution for Sudan, אתר Spring ‏, 17 ביולי 2019
  7. ^ 1 2 The Egyptian revolution: Nine years later באתר Spring ‏,24 בינואר 2020
  8. ^ Was Sarah Hegazi – Egyptian LGBTQ Activist Who Died By Suicide, באתר The quint,‏23 ביוני 2020
  9. ^ Jailed for using Grindr: homosexuality in Egypt, Guardian, ‏3 באפריל 2017
  10. ^ Sara Hegazy: Arab LGBT community mourns the loss of a 'beacon of hope', באתר The new arab ‏,19 ביוני 2020
  11. ^ Egyptian LGBT+ activist who was tortured for flying a Pride flag, has died by suicide, באתר PinkNews ‏, 15 ביוני 2020
  12. ^ Sara Hegazy, who died by suicide after being tortured for flying a Pride flag, honoured with candlelit vigil at Egyptian embassy, באתר PinkNews ‏16 ביוני 2020
  13. ^ 'A fighter, a dreamer': Egyptian LGTBTQ activist Sarah Hegazi remembered with love at funeral, באתר CBC, ‏22 ביוני 2020