מכבי פתח תקווה (כדורגל) – הבדלי גרסאות
שורה 261: | שורה 261: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{ |
{{ליגת העל בכדורגל}} |
||
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ישראליות]] |
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל ישראליות]] |
גרסה מ־16:33, 8 ביולי 2020
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1912 | ||
אצטדיון |
אצטדיון המושבה, פתח תקווה (תכולה: 11,500) | ||
בעלים | אבי לוזון | ||
מנכ"ל | עומר גולן | ||
מאמן | גיא לוזון | ||
ליגה | ליגת העל | ||
m-pt | |||
תלבושת | |||
|
מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) היא קבוצת כדורגל ישראלי מהעיר פתח תקווה, המשחקת בליגת העל.
לקבוצה שני גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הראשונה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.
היסטוריה
השנים הראשונות
מכבי פתח תקווה נוסדה בשנת 1912 כקבוצת הכדורגל העברית השנייה (רק מכבי תל אביב, שנוסדה ב-1906, קדמה לה), בקושטא (איסטנבול) שבטורקיה, על ידי סטודנטים מפתח תקווה אשר למדו באוניברסיטה של קושטא והתגייסו לצבא הסולטאן. בתום מלחמת העולם הראשונה חזר ב-1919 לארץ ישראל אבשלום גיסין משירות כקצין בצבא הטורקי. גיסין היה המגן הימני של מכבי פתח תקווה, הקפטן שלה וכן היושב ראש. בנוסף לכדורגל, שימש כסגנו של זקן השומרים, אברהם שפירא, וסייע בהגנה על המושבה פתח תקווה אשר הייתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ובראשם הכפר אומלבס.
בנוסף לכדורגל התקיימה במועדון פעילות בענפים: טניס, אתלטיקה, התעמלות ורכיבת אופניים[1].
מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פתח תקווה נוסדה רק ב-1935), והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.
מגרשה הראשון של מכבי פתח תקווה היה בחורשה, סמוך לגורן המפורסמת, שם נהגו להתבודד צעירים וצעירות המושבה. כיום נמצאת שם שכונת עין גנים. בשנת 1921 הותקפה המושבה על ידי כנופיות ערביות, ואבשלום גיסין יצא להדוף את ההתקפה ונפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. לאחר מותו הוחלט כי הקבוצה תיקרא על שמו "מכבי אבשלום פתח תקווה". בשנת 1926 הוקם מגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר, עליו שיחקה הקבוצה עד אמצע שנות ה-70, כאשר עברה לאצטדיון האורווה שממוקם ברחוב שנקרא על שמו של אבשלום גיסין.
בשנת 1928 השתתפה בתחרות הארצית הראשונה שאורגנה על ידי ההתאחדות לכדורגל - גביע העם 1928, אך הודחה כבר בשלב הראשון על ידי מכבי תל אביב. כמו כן השתתפה הקבוצה בכל הגביעים הארץ ישראליים החל מ-1929 ועד 1947 (למעט הגביע של 1943) כאשר היא זוכה בגביע של 1935 ומגיעה לסגנות ב-1939 לאחר ניצחון על 1–0 הכח תל אביב.
כמו כן הקבוצה השתתפה בתחרויות הליגה הראשונות בארץ ישראל תחת ההתאחדות המקומית (שהוקמה ב-1928), החל מהליגה הארצ-ישראלית של 1929/1930 שהופסקה מוקדם ולא הגיע לסיומה, ועד הליגה של 1946/1947 אז הקבוצה הצעירה סיימה במקום השלישי בליגה ורשמה את הישג השיא שלה בשנים אלו. הדרבי הראשון של פתח תקווה נגד הפועל פתח תקווה התקיים באוקטובר 1941 והסתיים בניצחונה של מכבי 4–0. בגביע המלחמה 1944 נפגשו השניים בפעם השנייה בהיסטוריה בשלב חצי הגמר, שם ספגה מכבי הפסד שיא של 0–7 מול היריבה העירונית.
לאחר קום המדינה
לאחר סיום מלחמת העצמאות, השתתפה מכבי פתח תקווה בעונת 1949/1950 שהייתה העונה הממוסדת הראשונה של ההתאחדות במסגרת מדינת ישראל, וסיימה במקום החמישי בטבלה.
בשני הליגות הבאות שהתקיימו ב-1951/1952 ו-1953/1954, סיימה מכבי פתח תקווה כסגניתה של מכבי תל אביב, הישג השיא שלה בליגה הבכירה. גם במסגרת הגביע ההצלחות לא איחרו לבוא ובגביע לעונת 1951/1952 נפגשה עם מכבי תל אביב בגמר, ניצחה אותה 1–0, וזכתה לראשונה בתואר ישראלי.
בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 התמקמה הקבוצה במרכז הטבלה ומטה ואף סיימה בעונת 1962/1963 במקום האחרון בליגה, אך בעקבות ההחלטה להגדיל את הליגה העליונה הוקפאו הירידות והקבוצה ניצלה מירידת הליגה הראשונה בהיסטוריה שלה. הקבוצה המשיכה להאבק על חייה בליגה ובעונת 1965/1966 ירדה לראשונה לליגת המשנה, מהמקום ה15 מתוך 16. כעבור שנתיים בלבד בעונת 1968/1969 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך החזיקה שם עונה אחת בלבד וצנחה בחזרה לליגת המשנה ב1970/1971. עונה לאחר מכן (עם המאמן יעקב גרונדמן) עלתה בחזרה לליגה הבכירה[2]. ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע הכ"ה לאחר ניצחון 4–2 בגמר על מכבי חיפה בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום הארכה.
שנות ה-70 המאוחרות התאפיינו בחוסר יציבות של הקבוצה שניסתה לשרוד בליגה. בעונת 1974/1975 נרשם מאזן שיא שלילי כשהקבוצה סיימה עם 13 נק' ו12 שערים בלבד בעונה אך לא ירדה ליגה כיוון שהתקבלה החלטה להרחיב את הליגה הבכירה פעם נוספת (מ16 ל18 קבוצות) והקבוצה ניצלה מירידה. כעבור שנתיים הקבוצה ירדה לליגת המשנה פעם נוספת, אך עלתה בחזרה כעבור שנתיים. בשנות ה-80 הקבוצה הצליחה לבסס את מעמדה במרכז הליגה הבכירה ושרדה 9 עונות רצופות בליגה ואף הצליחה לסיים במקום הרביעי. בעונת 1987/1988 ירדה הקבוצה לליגת המשנה פעם נוספת הפעם לתקופה של 3 שנים (בהם לקחה את תואר גביע הטוטו לליגת המשנה של 1989/1990 ו-1990/1991). בסיום עונת 1990/1991 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.
המעבר לשליטת משפחת לוזון
בשנת 1993 הקבוצה נרכשה על ידי עמוס ואבי לוזון, ואילו בעלות הקבוצה של עמותה בראשותו של נחמן מנדל. אבי לוזון היה יו"ר הקבוצה במשך כעשור, לאחר שהיה פעיל באגודה במשך שנים רבות, בין היתר בתפקיד הגזבר. לקראת היבחרו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל פרש לוזון מתפקידו בהנהלת המועדון והוחלף על ידי משה (שינו) זוארץ. עמוס לוזון הוא נשיא המועדון והספונסר הראשי.
הלוזונים חיזקו את המועדון, שלא ירד 21 עונות רצופות לליגת המשנה (עד סוף עונת 2011/2012), והתמקדו בטיפוח מחלקת הנוער של המועדון. תחת ידיהם הוציאה מחלקת הנוער שחקנים מוכשרים, ביניהם גל אלברמן, עומר גולן ותומר בן-יוסף, ובעשור הראשון של המאה ה-21 נהפכה לגורם דומיננטי בליגת העל, לאחר שנים רבות בהן נחשבה לקבוצת מרכז טבלה. בעונת 2004/2005 שחזרה הקבוצה את הישג השיא שלה, וסיימה כסגנית ליגת העל וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. ב-29 בספטמבר 2005 חוללה סנסציה כאשר הביסה את פרטיזן בלגרד 5-2 בבלגרד במשחק הגומלין לאחר הפסד 0–2 באצטדיון רמת גן, והקבוצה העפילה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה[3].
מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית, אספניול הספרדית, פלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה[4]. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס אחנס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א[5].
בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי. באותה עונה הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה, ועל כן הייתה הקבוצה למשך עונה אחת לנציגה היחידה של פתח תקווה בליגת העל. בשנת 2007 הייתה מכבי פתח תקווה מדורגת במקום ה-184 בדירוג הקבוצות באירופה.
העשור השני של המאה ה-21
בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי וזכתה במענק המיקום המקסימלי לפלייאוף האמצעי על סך 600,000 ש"ח, בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו אך הפסידה בו 0–1 לעירוני קריית שמונה. בסוף העונה עזב, עומר דמארי להפועל תל אביב בה חתם ל-5 שנים, תמורת 1.5 מיליון יורו על 50% מכרטיסו.
בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14[6].
בסיום עונת 2012/2013 אחרי עונה אחת בליגה הלאומית חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.
בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.
לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. כחודש לאחר מכן התפטר בן שמעון והוחלף בדני גולן, אשר תחתיו סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי. בעונה הבאה מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. רפואה הוביל את הקבוצה למקום הרביעי הפלייאוף העליון.
בעונת 2017/2018 הקבוצה הציגה את התקציב הגדול ביותר בתולדותיה עם 27 מיליון שקלים כולל מחלקת הנוער, כאשר תקציב הבוגרים לבדו עמד על 23 מיליון שקלים. המאמן רפואה שהחל את העונה התפטר עוד בתחילת העונה, ושרון מימר מונה במקומו לתפקיד המאמן הראשי, תחתיו סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה. אולם לאחר סיום העונה חוזהו לא חודש ומימר סיים את תפקידו במועדון.
לקראת עונת 2018/2019 מונה אלישע לוי למאמן הקבוצה, אך בינואר 2019 הוא פוטר לאחר שהקבוצה השיגה ניצחון אחד בלבד בשמונה משחקים, ובמקומו מונה עוזרו, שחקן העבר מוראד מגמאדוב, ולאחר כשבועיים מונה גיא לוזון שוב למאמן הקבוצה. במחזור ה-25 של העונה ספגה הקבוצה את אחת התבוסות הקשות בתולדותיה - 0–6 להפועל תל אביב, ובמחזור האחרון הפסידה שוב להפועל תל אביב וירדה לליגה הלאומית, שבע שנים לאחר הירידה הקודמת[7]. בעונה זו זכתה קבוצת הנוער של המועדון לראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל לנוער.
ב-18 ביוני 2020, מעט לפני תום עונת 2019/2020 סיימה הקבוצה בתיקו 1-1 נגד הפועל קטמון ירושלים ועלתה חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד.
אוהדים
ארגון האוהדים הראשון ללוות את הקבוצה נוסד בשנת 2003 בשם "גברים בכחול", ומאז מהווה את ארגון האוהדים הרשמי של הקבוצה. מאז הוקם, מלווה ארגון האוהדים את הקבוצה על מחלקותיה השונות במשחקי הבית והחוץ בכל הארץ. בתחילה, קבע הארגון את שערים 1 ו-2 באצטדיון האורווה בפ"ת, כמקום ממנו הוא מעודד את הקבוצה במשחקי הבית. עם המעבר לאצטדיון המושבה, נקבע כי "הגברים בכחול" מאכלסים את היציע המערבי. בתחילת שנת 2013, עבר הארגון מספר שינויים והפך ל"עמותת האוהדים מכבי אבשלום פתח תקווה".
חלק ממטרות הארגון: תמיכה, עידוד וליווי מכבי פתח תקווה, על מחלקותיה השונות במשחקי בית וחוץ, שיפור תדמית הקבוצה והקהל בטווח הקרוב והרחוק. בנוסף קיום קשר רציף ושיתופי פעולה בין אוהדי הקבוצה להנהלה ושחקני הקבוצה, קיום פעילויות קהילתיות, לקיחת חלק פעיל בתפקידים בהנהלה (למשל דובר ואחראי שיווק), קיום אסיפות הסברה לגבי תוכניות עתידיות, וקיום בחירות למשבצות בעלי תפקידים מוגדרים בארגון.
תארים
- זכייה (4):1994/1995, 1999/2000, 2003/2004, 2015/2016
- סגנות (1):2010/2011
- זכייה (2): 1989/1990, 1990/1991
- זכייה (1): 1973
גביע עיתון הארץ (לא רשמי):
- זכייה (1): 1940 (ניצחון במשחק הגמר מול פולי טימישוארה הרומנית)
שחקני עבר בולטים
- וילי ברגר
- זאב זלצר
- יצחק זלצר
- אליעזר שפיגל
- נחמן מנדל
- דני ספוקויני
- דוד ספיבק
- אלי אהרונוב
- שמשון לבקוביץ
- דורון רוזנטל
- חיים פיינברג
- עמיחי כרמלי
- שמואל בן דרור
- ישראל בן דרור
- גד בן דרור
- מאיר מזרחי
- יצחק מזרחי
- אורי פלד
- חיים בוך
- ניסים ברדה
- דורון רבינזון
- צבי אופנהיים
- מאיר עג'מי
- יצחק מקמל
- אמנון כרמלי
- הרצל פיטוסי
- פנחס קינסטליך
- מנשה נוריאל
- חיים שעשוע
- שלמה קיל
- דני בגלייבטר
- איל בגלייבטר
- שמעון היבש
- ניסים כהן
- משה מרכוס
- עופר פביאן
- שרון צופין
- רז רבינוביץ'
- אבי פיטוסי
- גולן מלול
- אסמאעיל עאמר
- גיא יצחק
- אסי טובי
- קובי רפואה
- מוראד מגמאדוב
- רן בן שמעון
- קובי גנון
- עידן טל
- משה ביטון
- סלים טועמה
- אוהד כהן
- גל אלברמן
- תומר בן-יוסף
- סולי צמח
- עומר דמארי
- טל בן-חיים
- עומר גולן
- גידי קאניוק
- מנור סולומון
- ראו גם: רשימת כדורגלני מבכי פתח תקווה
זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה
עונה | שם השחקן | שערים | הערות |
---|---|---|---|
1953/1954 | אליעזר שפיגל | 16 | |
1980/1981 | הרצל פיטוסי | 22 | |
1985/1986 | דורון רבינזון | 14 | יחד עם אורי מלמיליאן מבית"ר ירושלים |
1999/2000 | אסי טובי | 27 | |
2001/2002 | קובי רפואה | 18 |
סגל הקבוצה
- נכון ל-1 ביולי 2019
|
|
צוות מקצועי
מאמן ראשי | גיא לוזון |
עוזר מאמן | מוראד מגמאדוב |
מאמן כושר | אמיר אשבל |
מאמן שוערים | ויקטור בוחניק |
ראו גם
לקריאה נוספת
- זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 140 - 149, הוצאת ישראגול, 2011
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של מכבי פתח תקווה
- מכבי פתח תקווה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- אשר גולדברג, ייסודה של מכבי פתח תקווה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 24 בינואר 2011
הערות שוליים
- ^ "מכבי אבשלום" בפ"ת בעבר ובהווה, דואר היום, 2 באפריל 1935
- ^ מכבי פ"ת מאמינה בצעיריה, מעריב 6 באוגוסט 1972
- ^ רמי היפש, מכבי פ"ת הדהימה בניצחון 2:5 על פרטיזן בלגרד, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2005
- ^ גור מוטולה, אופ"א: מכבי פ"ת הושפלה בידי לוקומוטיב 4:0, באתר ynet, 30 בנובמבר 2005
- ^ גור מוטולה, מכבי פ"ת ניצחה 2:3 בקפריסין, אך הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, 22 ביולי 2006
- ^ משה הרושו אריה ליבנת ויצחק סולומון, "כל אלו ששמחו לאיד, תרקדו ותשמחו", באתר הארץ, 12 במאי 2012
- ^ אור בוקר, הלוזונים בעטו בדלי: מכבי פתח תקוה הפסידה 2:0 וירדה ללאומית, באתר הארץ, 12 במאי 2019
ליגת העל בכדורגל - עונת 2023/2024 |
---|