יקותיאל יהודה טייטלבוים – הבדלי גרסאות

**הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים**
לידה	23 בדצמבר 1951 (בן 72); כ"ד בכסלו ה'תשי"ב; ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
חיבוריו	שפתי צדק
אב	משה טייטלבוים
צאצאים	ראה בהמשך
מספר צאצאים	10
	2006–מכהן; (כ־18 שנים)
	→ רבי משה טייטלבוים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:23, 10 ביולי 2020

ערך זה עוסק באדמו"ר מסאטמר. אם התכוונתם לסב סבו, האדמו"ר מסיגט, ראו יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב).

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (מכונה: זלמן לייב; נולד בכ"ד בכסלו תשי"ב, 23 בדצמבר 1951)^[1] הוא אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר.

בחיי אביו

הרב יקותיאל יהודה הוא בנו השלישי של האדמו"ר הקודם מסאטמר, רבי משה טייטלבוים. נישא לחיה שרה שפיץ, בתו של הרב משה שפיץ אב"ד ביסטריץ. היה מגיד שיעור בישיבת סאטמאר לצעירים ורב בית הכנסת סיגעט והתגורר בבורו פארק.

עד לשנת 1999 נחשב אחיו הבכור, הרב אהרן טייטלבוים, ליורש המיועד של אביו. הרב זלמן לייב מונה לרב קהילת סאטמאר בירושלים. באותה שנה השתנתה חדות הפוליטיקה הפנימית בחסידות, בנסיבות שאינן ברורות כל צרכן. ה"ברך משה" עורר התנגדות מרגע עלייתו לכס האדמו"רות, בשל סגנון הנהגתו הריכוזי והחמור שהזכיר יותר אדמו"רים מזרח-אירופאים רגילים מאשר את דודו ה"ויואל משה", ורדיפתו את גורמי האופוזיציה שהתרכזו סביב הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים. בנו, שהשליט את מרותו על קריית יואל ורדף את ה"בני יואל", נאמני האלמנה, עורר חשש בקרב קנאים גם בשל נישואיו לבת הרבי מוויז'ניץ, מראשי האגודיסטים. גורם מכריע היה היחלשותו של "הברך משה" בסוף שנות ה-90, שפתחה את הדרך לבנו הבכור למשול בפועל – ועקב כך להיקלע לסכסוך עם הגבאי הראשי משה פרידמן, אחד הכוחות החזקים בחצר.

בשנת 1999 נקרא הרב זלמן לייב במפתיע לשוב לארצות הברית, שם הוכתר כרב בויליאמסבורג. מאוחר יותר, בצוואה שכתב בשנת 2002, ציווה האב למנות את הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר אחריו.

הכתרתו לאדמו"ר

מסוף שנות ה-90 התפלגה למעשה החסידות, בין תומכי הרב אהרן ותומכי הרב יקותיאל יהודה. החסידים התומכים באח הצעיר (המכונים "זַאלי'ס" או "זלונים" בז'רגון הסאטמרי) טוענים כי מעשי האב בחייו וכן צוואתו תומכים בו כיורש. הפלג האחר (המכונים ״אהרונים״) טוען כי האדמו"ר הקודם חלה במחלת אלצהיימר, ולמעשה נשלט על ידי בני ביתו ומשמשיו, ובעיקר הגבאי הראשי משה פרידמן. בנוסף לכך, טוענים ה"אהרונים" כי קיימת צוואה משנת 1996 שבה מינה האב את הבכור ליורש והודיע כי זהו רצונו הסופי^[2].

ה"זאלי'ס" מרוכזים בעיקר בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין שבניו-יורק, בעוד שה"אהרונים" יושבים בעיקר בקריית יואל שבמונרו. שני הפלגים מנהלים מאבק ממושך על השליטה בנכסי החסידות.

בשבט תשע"ג, לראשונה מאז מינויו לאדמו"ר, ביקר בארץ ישראל לרגל נישואי נכדתו. במהלך ביקורו נפגש עם רבנים ואדמו"רים, ואף אגודאים, ובהם הרב שמואל אוירבך, הרב חיים קנייבסקי והאדמו"ר מגור. בביקור חילק האדמו"ר סכומי כסף ניכרים למוסדות שמתנזרים מתמיכה כספית של מוסדות המדינה, וזאת כחלק ממיזם "שקל הטהור" שמפעילה החסידות בראשותו.

הרב טייטלבוים תומך ב"פלג הירושלמי" המתנגד להתייצבות השנתית של חרדים בלשכות הגיוס בישראל, ומעניק להם סיוע כספי ועידוד מוסרי^[3].

לאחר נתק של שנים בין חסידות צאנז-קלויזנבורג לחסידות סאטמר, התפייס הרב טייטלבוים עם הרב שמואל דוד הלברשטאם מחסידות צאנז-קלויזנבורג בארצות הברית, אך לא התפייס עם הרב צבי אלימלך הלברשטאם מחסידות צאנז בישראל^[4].

בנובמבר 2019 ביקר האדמו"ר בישראל. מעמדי קבלת פנים גדולים לכבודו נערכו בירושלים, בני ברק ובית שמש.

באפריל 2020 דיברו האחים לראשונה בטלפון מזה 20 שנה ^[5].

משפחתו

גיסיו הם רבי מאיר, חתנו של יוסף אשכנזי ואב"ד ביסטריץ; רבי אהרן טוביה, חתנו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ; הרב חיים אריה שפיץ, חתנו של הרב חיד"א וייס, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק; והרב שמואל שלמה ר"מ בישיבת סאטמר בקווינס.

מילדיו:

רבי חיים צבי, רבה של קהילת סאטמר בירושלים, נשוי לבת דודו, בת רבי אפרים למברגר אב״ד מאקווא בורו פארק
רחל אסתר נשואה לרב יצחק רוזנברגר, רב שכונת לי גארדנס בניו יורק, בנו של הרב יהושע רוזנברגר, דיין בעדה החרדית
רבי יעקב דב, אב"ד סיגט בבורו פארק. חתנו של הרב צבי הירש מייזליש, אב"ד שאפראן ויליאמסבורג
ברכה סימא, נשואה לרב אלתר יעקב גלאנץ, ר״מ בישיבת סאטמאר בקווינס
רויזא, נשואה לרב אלעזר טייטלבוים, ראש כולל בווליאמסבורג ובנו של הרב ליפא טייטלבוים
חנה, נשואה ליואל שמעון פריעדמאן, נכד הרב ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד סאטמאר
חנניה יום טוב ליפא, חתן רבי ברוך נתן הלברשטאם, אב"ד סאטמאר לאנדאן
יואל, חתן רבי אנשיל אשכנזי, אב"ד חוות דעת סי-געיט.
אהרן, חתן רבי אלעזר מנחם מייזליש, אב"ד ניימארק
הענדל, נשואה לאלחנן חיים פילאפף, בן הרב זלמן לייב פילאפף, חבר בד"ץ סאטמאר

הערות שוליים

^ אריה ארליך. מלכות של חסד. משפחה, כ"ט בכסלו תשע"ג. עמ' 28.
^ משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
^ ישראל כהן, ‏מהרי"י מסאטמר: "השוחד הקואליציוני מעוור את עיניהם", באתר כיכר השבת, 12 ביוני 2017
^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
^ שימי שפר, ‏דרמה בסאטמר: לאחר 20 שנה האדמו"רים שוחחו בטלפון, באתר כיכר השבת

הקודם: הרב משה טייטלבוים	אדמו"רי סאטמר	הבא: -

[1] אריה ארליך. מלכות של חסד. משפחה, כ"ט בכסלו תשע"ג. עמ' 28.

[2] משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018

[3] ישראל כהן, ‏מהרי"י מסאטמר: "השוחד הקואליציוני מעוור את עיניהם", באתר כיכר השבת, 12 ביוני 2017

[4] משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018

[5] שימי שפר, ‏דרמה בסאטמר: לאחר 20 שנה האדמו"רים שוחחו בטלפון, באתר כיכר השבת

[6] אף שיש לו צאצאים רבים שהיו אדמו"רים, ואף הם מופיעים פה בעץ - צוינו בסימונים רק האדמורי"ם שכיהנו בהמשך ישיר לר' יעקב ישראל. לבקשת וביוזמת יעקב ישראל נפתחו שלוש חצרות, אחת בהנהגת חתנו שניאורסון, ועוד שתי חצרות של נכדיו, ששינו את שמות משפחתם לשם משפחתו (אחד במקור שניאורסון והשני במקור אוירבך)

[7] ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)

[8] נקרא על שם מנחם נחום מצ'רנוביל | כאן מופיעים רק הילדים מאשתו השנייה, אחייניתו מענף טברסקי | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה |. לילדים של מנחם נחום מהאשה הראשונה, ראו בעץ משפחת שניאורסון | (כאן נטען שהיה לו בת נוספת בשם אדל מאשתו השנייה, ושבתו חנה חישא היא מאשתו השנייה)

[9] לפי גירסאות אחרות קראו לה שטערנא רחל

[10] אדמו"ר מאוורוטש

[11] רבי מנחם נחום הוא בעלה בזיווג שני. לבעלה בזיווג ראשון קראו 'מרדכי זייצעף' והיה להם שני ילדים, בן בשם מאיר ובת בשם רעכל (מקור: יוסף ליברמן, שלשלת היחוסין, עמוד ס"ט סעיף ה', הדפסה שנייה, תש"ס, ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום))

[12] מהורניסטייפול. אביו נפטר בהיותו צעיר, גדל אצל סבו ושם משפחתו שונה לשם המשפחה של סבו. כמו כן הוא חתנו של חיים הלברשטם. לילדיו הנוספים ראו בערך של מרדכי דב | אחד מהם הוא רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן טברסקי שהיה נשוי לבתו של משה הורוביץ מרוזבדוב ראו כאן. תמונתו וקברו. בתו (של אהרן אלימך שניאור זלמן) נישאה בזיווג שני לאלעזר אונגר

[13] בעלה המוזכר הוא בזיווג ראשון ולהם בן יחיד המופיע כאן. לאחר מכן נישאה בזיווג שני, והיו לה ילדים נוספים

[נחום_זלמן-14] ¹ ² ³ מתואר כאן עמודים ת"ב-תי"א, באתר אוצר החכמה

[15] מספר 126 בספר הצאצאים | אשת נפתלי הירץ דולצקי. בתם היא דבורה לאה הורנשטיין (מספר 299 בספר הצאצאים), בעל בתם הוא: שלמה הורנשטיין)

[16] אדמו"ר מאוורוטש. ראו צילום מצבת קברו, ניתן לראות פירוט של חלק מהשושלת המופיעה כאן. היו לו שלוש בנות, שתיים מהן מצוינות פה, ובתו השלישית, שהתחתנה עם קרוב משפחתה - בנו של המהר"ש - מופיעה בעץ שניאורסון

[17] מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | אודותיו ראו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז

[18] מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198

[19] אדמו"ר מטומשפול. שינה את שם משפחתו לשם משפחת סבו מאמו - טברסקי

[20] ‏חיים ישעיה שניאורסון‏ (Q93565199) | צאצאים עמ' 214 קטע 274 וכן מספר 323 בספר הצאצאים

[21] לפירוט בנוגע משפחת בעלה ואודות בת אחת שלה

[22] האדמו"ר מראצפרט

[23] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 318 | אודותיו בעמוד 474 עד עמוד 482

[24] שלמה חיים פרלוב מקוידינוב. אדמו"ר מאוורוטש. מוזכר בערך חסידות קוידנוב

[25] אדמו"ר מטומשפול. ר' חיים משה יהושע שניאורסאהן-טווערסקי מטומושפול - בלאט 3 - אידישע וועלט פארומס, באתר www.ivelt.com

[26] מוזכר בערך שושלת נשכיז עם מקורות עליו ועל אשתו ובפורום אוצר החכמה

[האדמו"ר_מבאבוב-27] ¹ ² ³ ⁴ האדמו"ר מבאבוב

[28] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 632

[29] ספר הצאצאים, עמוד זה, מס' 620

[30] בעלה היה אדמו"ר מאוורוטש. מקורות, באתר אוצר החכמה לעובדה זו וכללי לחלק מהעץ כאן] (ביידיש) (עם זאת, יש מידע וגרסאות שונות, שמופיעות בפורום "אוצר החכמה" אך לא כאן)

[31] מוזכר בערך על אביו. ראו אודותיו באתר "צדיקים" (בטעות כתוב בכתבה זו שחמיו נקרא בשם שניאורסון, אך למעשה הוא נקרא טברסקי, או אולי שניאורסון-טברסקי. אבל אכן חמיו היה צאצא ישיר של בעל התניא)

[האדמו"ר_מסאטמר-32] ¹ ² ³ האדמו"ר מסאטמר

[33] משה הלברשטם מקאשנוב. בזיווג שני. הוא מוזכר בערך חסידות קשאנוב | מספר 292 בספר הצאצאים, עמוד 216 (ללא אזכור שמה הפרטי) שמה הפרטי נלקח מכאן עמוד שכתוב למטה משמאל 23

[34] בן מרדכי מסקווירא

[35] בספרו 'מחשבת נחום' מפורט יחוסו המופיע כאן, בעמוד 13, באתר אוצר החכמה ו-14, באתר אוצר החכמה בכותרות "שושלת ליובאוויטש" וב"שושלת טשערנוביל". אודותיו ואודות צאצאיו ראו כאן

[36] האדמו"ר מבאבוב 45

[37] נוסף על המקורות כל אחד במקומו - חלק גדול בעץ הוא מתוך 1) אודות מנחם נחום שניאורסון וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט גיליון כ"ו, עמודים צ"ו-קכ"ד | 2) אודות יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קל"ח-קס"ח | 3) אודות מרדכי דב טברסקי, הוריו וצאצאיו: "רבינו הקדוש מהארנסטייפל", צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז. | 4) כל העץ מיוסד על: שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, תשמ"א

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

[ז]

[ח]

[ט]

[י]

[י"א]

[י"ב]

[י"ג]

[י"ד]

[ט"ו]

[ט"ז]

[י"ז]

[י"ח]

[י"ט]

[כ]

[כ"א]

[כ"ב]

[כ"ג]

[כ"ד]

[כ"ה]

[כ"ו]

[כ"ז]

[כ"ח]

[כ"ט]

[ל]

[ל"א]

[ל"ב]

@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 בנובמבר 2019 ביקר האדמו"ר בישראל. מעמדי קבלת פנים גדולים לכבודו נערכו בירושלים, בני ברק ובית שמש.
-באפריל 2020 דיברו האחרים לראשונה בטלפון מזה 20 שנה {{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|דרמה בסאטמר: לאחר 20 שנה האדמו"רים שוחחו בטלפון|https://www.kikar.co.il/abroad/355700.html}}}}.
+באפריל 2020 דיברו האחים לראשונה בטלפון מזה 20 שנה {{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|דרמה בסאטמר: לאחר 20 שנה האדמו"רים שוחחו בטלפון|https://www.kikar.co.il/abroad/355700.html}}}}.
 ==משפחתו==