חוסאם א-דין ג'אראללה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:13, 15 ביולי 2020

חוסאם א-דין ג'אראללה (6 במרץ 1884–1954) היה מנהיג מוסלמי סוני בתקופת המנדט הבריטי, והמופתי של ירושלים מ-1948 עד מותו.

ביוגרפיה

ג'אראללה נולד בירושלים ולמד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. כיהן כמפקח על בתי הדין השרעיים והיה מראשי המועצה המוסלמית העליונה. מבחינה פוליטית, היה ג'אראללה בעל ברית של משפחת נשאשיבי יריבתה של אל משפחת חוסייני. בבחירות שנערכו לתפקיד המופתי של ירושלים ב-1921, לאחר מותו של כאמל אל-חוסייני, זכה ג'אראללה במספר הקולות הרב ביותר, אך בעקבות התערבותו של אנשי השלטון הבריטי בראשות הנציב העליון, הרברט סמואל, הסיר ג'אראללה את מועמדתו לתפקיד. ויתורו של ג'אראללה אפשר את בחירתו של אמין אל-חוסייני שהיה המועמד המועדף על השלטון הבריטי באותו זמן, למרות גילו הצעיר והשכלתו הדתית המועטה בייחס לג'אראללה ולמתמודדים האחרים.^[1]

ב-20 בדצמבר 1948, לאחר כיבוש יהודה ושומרון על ידי ממלכת ירדן, מינה עבדאללה, מלך ירדן את השייח' ג'אראללה למופתי של ירושלים במקומו של חוסייני, במסגרת הפעולות שנקט כנגד חוסייני, מתוך רצון לבסס את מעמדו כשליט האזור הכבוש. בהמשך מונה ג'אראללה גם לנשיא המועצה המוסלמית העליונה, תפקיד שלא אויש מאז הדיחו הבריטים את חוסייני ב-1937.^[2]^[3]

ג'אראללה נפטר ב-1954. ב-1970 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בעיר העתיקה.^[4]

הערות שוליים

^ צבי אל פלג, המופתי הגדול, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט - 1989, עמ' 16-13.
^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, דביר, 2004, עמ' 379. אל פלג, עמ' 98-97.
^ עבדאללה ממנה יורש למופתי, דבר, 21 בדצמבר 1948
המופתי החדש גם ראש המועצה המוסלמית, דבר, 13 בינואר 1949
^ אתר עיריית ירושלים

[1] צבי אל פלג, המופתי הגדול, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט - 1989, עמ' 16-13.

[2] יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, דביר, 2004, עמ' 379. אל פלג, עמ' 98-97.

[3] עבדאללה ממנה יורש למופתי, דבר, 21 בדצמבר 1948
המופתי החדש גם ראש המועצה המוסלמית, דבר, 13 בינואר 1949

[4] אתר עיריית ירושלים

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ביוגרפיה==
-ג'אראללה נולד ב[[ירושלים]] ולמד ב[[אוניברסיטת אל-אזהר]] ב[[קהיר]].  כיהן כמפקח על בתי הדין השרעיים והיה מראשי [[המועצה המוסלמית העליונה]]. מבחינה פוליטית, היה ג'אראללה בעל ברית של [[משפחת נשאשיבי]] יריבתה של אל [[משפחת חוסייני]]. בבחירות שנערכו לתפקיד המופתי של ירושלים ב-[[1921]], לאחר מותו של [[כאמל אל-חוסייני]], זכה ג'אראללה במספר הקולות הרב ביותר, אך בעקבות התערבותו של אנשי השלטון הבריטי בראשות [[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]], הסיר ג'אראללה את מועמדתו לתפקיד. ויתורו של ג'אראללה אפשר את בחירתו של [[אמין אל-חוסייני]] שהיה המועמד המועדף על השלטון הבריטי באותו זמן, למרות גילו הצעיר והשכלתו הדתית המועטה בייחס לג'אראללה ולמתמודדים האחרים.{{הערה|[[צבי אל פלג]], '''המופתי הגדול''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], תשמ"ט - 1989,  עמ' 16-13.}}
+ג'אראללה נולד ב[[ירושלים]] ולמד ב[[אוניברסיטת אל-אזהר]] ב[[קהיר]].  כיהן כמפקח על בתי הדין השרעיים והיה מראשי [[המועצה המוסלמית העליונה]]. מבחינה פוליטית, היה ג'אראללה בעל ברית של [[משפחת נשאשיבי]] יריבתה של אל [[משפחת חוסייני]]. בבחירות שנערכו לתפקיד המופתי של ירושלים ב-[[1921]], לאחר מותו של [[כאמל אל-חוסייני]], זכה ג'אראללה במספר הקולות הרב ביותר, אך בעקבות התערבותו של אנשי השלטון הבריטי בראשות [[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]], הסיר ג'אראללה את מועמדתו לתפקיד. ויתורו של ג'אראללה אפשר את בחירתו של [[אמין אל-חוסייני]] שהיה המועמד המועדף על השלטון הבריטי באותו זמן, למרות גילו הצעיר והשכלתו הדתית המועטה בייחס לג'אראללה ולמתמודדים האחרים.{{הערה|[[צבי אל פלג]], '''המופתי הגדול''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשמ"ט - 1989,  עמ' 16-13.}}
 ב-[[20 בדצמבר]] 1948, לאחר כיבוש [[יהודה ושומרון]] על ידי [[ממלכת ירדן]], מינה [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה, מלך ירדן]] את השייח' ג'אראללה למופתי של ירושלים במקומו של חוסייני, במסגרת הפעולות שנקט כנגד חוסייני, מתוך רצון לבסס את מעמדו כשליט האזור הכבוש. בהמשך מונה ג'אראללה גם לנשיא [[המועצה המוסלמית העליונה]], תפקיד שלא אויש מאז הדיחו הבריטים את חוסייני ב-[[1937]].{{הערה|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', דביר, 2004, עמ' 379. אל פלג, עמ' 98-97.}}{{הערה|{{דבר||עבדאללה ממנה יורש למופתי|1948/12/21|00112}}{{ש}}{{דבר||המופתי החדש גם ראש המועצה המוסלמית|1949/01/13|00118}}}}