יבוריב – הבדלי גרסאות

**יבוריב**
**Яворів**
סמל יבוריב סמל יבוריב	דגל יבוריב דגל יבוריב
מדינה	אוקראינה
אובלסט	לבוב
שפה רשמית	אוקראינית
תאריך ייסוד	מאה 14
שטח	23.35 קמ"ר
גובה	296 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	12,785 (2022)
קואורדינטות	49°56′N 23°23′E / 49.933°N 23.383°E
אזור זמן	UTC +2
	http://yavoriv-rada.gov.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים יבוריב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:06, 27 ביולי 2020

יבוריב (באוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין. באזור העיירה קיימים מרחצאות ובהם מעיינות גופרית.

העיר מוזכרת לראשונה במסמכים משנת 1376, עת השתייכה לדוכסות אופבה (Opava) ורטיבור. העיירה קיבלה זכויות עיר בשנת 1569, ממלך פולין זיגמונט השני אוגוסט, והייתה מקום נופש מועדף של המלך יאן סובייסקי. שם קיבל סובייסקי את ברכת האפיפיור על ניצחונו בקרב וינה נגד האימפריה העות'מאנית ב-1683.

יבוריב הייתה מרכז מסחר חשוב, על ציר התנועה מירוסלב ללבוב. ב-1772, עם חלוקת פולין, סופחה העיר לאימפריה ההבסבורגית והייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד 1918. באותה עת חיו בעיר יהודים, פולנים, אוקראינים וצ'כים, ובעיר התחוללו מהומות על רקע מדיני בעיקר בין פולנים ואוקראינים, על רקע מלחמת פולין-אוקראינה. בשנת 1919 הוצאו להורג על ידי השלטונות האוקראיניים 17 אסירים פוליטיים פולנים, באשמת תכנון מרד.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת פולין-אוקראינה, הפכה יבוריב לחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה. בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את יבוריב, ובקיץ 1941 כבשה אותה גרמניה הנאצית.

יהודי יבוריב

לפני מלחמת העולם השנייה חיו ביבוריב כ-3,000 יהודים, למעלה משליש מתושביה. בעיר פעלה חסידות בעלז וכן פעלו תנועות ציוניות. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את יבוריב, ולאחר שבועיים העבירו אותה לשלטון ברית המועצות, לפי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

משנת תרל"ה (1875) עד שנת תרנ"ד (1893) שימש ברבנות העיר רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב^[1],

עם כיבוש העיר מחדש בידי גרמניה הנאצית, ביוני 1941, רצחו לאומנים אוקראינים מספר יהודים בעיר. בהמשך, גויסו יהודי העיר לעבודות כפייה, ורבים מהם מתו ממחלות ומרעב. בנובמבר 1942 גורשו כ-1,800 יהודים מהעיר למחנה ההשמדה בלז'ץ, וכ-500 אחרים נורו ברחבי העיר. לאחר מכן הוקם בעיר גטו, בו נכלאו אלפי יהודים מיבוריב ומיישובי הסביבה. כמחציתם, כ-3,000 איש, מתו ממחלות ומרעב בחורף 1942-1943.

ב-16 באפריל 1943 נורו כ-4,000 יושבי הגטו הנותרים ביער פורודנקו הסמוך לעיר ביחד עם יהודי ויילקיה אוצ'י, בידי גרמנים ואוקראינים, תוך הצתת חלק מבתי הגטו על יושביהם. חלק מהיהודים שנשלחו לעבודת כפייה במחנות סמוכים השיגו נשק וברחו ליער, אך רובם נהרגו בהיתקלויות עם גרמנים. מקהילת יבוריב שרדו את השואה כ-20 יהודים.

ערים תאומות

ליבוריב ארבע ערים תאומות:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יבוריב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יבוריב
ספר יזכור לקהילת יאבורוב, בספריית העיר ניו יורק
יאבורוב ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
יבורוב (Jaworów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
"יבוריב", באתר השטעטל הווירטואלי
אלכסנדר קרוגלוב (רו'), יבורוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 784–786), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

הערות שוליים

^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.

[1]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 לפני [[מלחמת העולם השנייה]] חיו ביבוריב כ-3,000 יהודים, למעלה משליש מתושביה. בעיר פעלה [[חסידות בעלז]] וכן פעלו תנועות [[ציונות|ציוניות]]. בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את יבוריב, ולאחר שבועיים העבירו אותה לשלטון [[ברית המועצות]], לפי [[הסכם ריבנטרופ–מולוטוב]].
-משנת תרל"ה {1875} עד שנת תרנ"ד {סוף 1893} שימש ברבנות ואדמורו"ת בעיר רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב{{הערה|אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.}},
+משנת תרל"ה (1875) עד שנת תרנ"ד (1893) שימש ברבנות העיר רבי [[יואל משה לנדא מיאברוב|יואל משה סג"ל לנדא]] מיאברוב{{הערה|אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ג'.}},
 עם כיבוש העיר מחדש בידי גרמניה הנאצית, ביוני 1941, רצחו לאומנים אוקראינים מספר יהודים בעיר. בהמשך, גויסו יהודי העיר ל[[עבודות כפייה]], ורבים מהם מתו ממחלות ומרעב. בנובמבר 1942 גורשו כ-1,800 יהודים מהעיר ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[בלז'ץ]], וכ-500 אחרים נורו ברחבי העיר. לאחר מכן הוקם בעיר [[גטו]], בו נכלאו אלפי יהודים מיבוריב ומיישובי הסביבה. כמחציתם, כ-3,000 איש, מתו ממחלות ומרעב בחורף 1942-1943.